מהפכת הוורדים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
| ממשל ופוליטיקה של גאורגיה |
 |
|
סדרת המאמרים העוסקים ב: |
|||
| העת העתיקה | |||
| קורה ארקסס | |||
| דיוחי | |||
| קולכיס | |||
| אגריסי | |||
| איבריה הקווקזית | |||
| ימי הביניים | |||
| אמירות טביליסי | |||
| הממלכה הגאורגית המאוחדת | |||
| הפלישה המונגולית לגאורגיה | |||
| ממלכת אימרתי | |||
| טאו-קלארג'תי | |||
| ממלכת אבחזיה | |||
| כארתלי-קאחתי | |||
| השלטון הרוסי | |||
| גאורגיה תחת האימפריה הרוסית | |||
| עצמאות מוקדמת | |||
| הרפובליקה הדמוקרטית של עבר הקווקז | |||
| הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה | |||
| מלחמת גאורגיה-ארמניה | |||
| המלחמה הסובייטית גאורגית | |||
| השלטון הסובייטי בגאורגיה | |||
| הרפובליקה הסובייטית של עבר הקווקז | |||
| גאורגיה הסובייטית | |||
| טבח טביליסי (1956) | |||
| טבח טביליסי (1989) | |||
| גאורגיה המודרנית | |||
| הרפובליקה של גאורגיה | |||
| מלחמת האזרחים של גאורגיה | |||
| מהפכת הוורדים | |||
| גאורגיה אחרי שוורדנדזה | |||
| ההיסטוריה של הרפובליקות האוטונומיות | |||
| ההיסטוריה של אבחזיה | |||
| ההיסטוריה של אג'ריה | |||
מהפכת הוורדים (בגאורגית: ვარდების რევოლუცია, וַרדֶבּיס רֶבוֹלוּציה) מיוחסת למהפכה ללא שפיכות דמים שבוצעה בגאורגיה בשנת 2003, שגרמה להתפטרותו של הנשיא אדוארד שוורדנדזה.
תוכן עניינים |
[עריכה] המצב הפוליטי לפני המהפכה
גאורגיה נשלטה על ידי אדוארד שוורדנדזה משנת 1992 (נשיא גאורגיה משנת 1995). ממשלתו ומשפחתו האישית היו שותפים במידה הולכת וגוברת בשחיתות שלטונית, שמנעה את הצמיחה הכלכלית של גאורגיה. המדינה נותרה עניה מאוד בסטנדרטים האירופאיים. 2 המחוזות המנותקים הנתמכים על ידי רוסיה (אבחזיה ודרום אוסטיה) נותרו מחוץ לשליטת הממשלה בטביליסי, והרפובליקה האוטונומית של אג'ריה נשלטה על ידי שליט חצי-בדלני אסלן אבשידזה. המשבר הפוליטי והסוציואקונומי היה קרוב להגיע לשיאו לפני הבחירות הפרלמנטריות של ה-2 בנובמבר 2003. בעלי הברית הפוליטיים של שוורדנדזה "עבור גאורגיה החדשה" וש אבשידזה "איחוד התחיה הדמוקרטית של גאורגיה" התמודדו מול מפלגות האופוזיציה הפופולריות: "התנועה לאיחוד לאומי" של מיכאיל סאקשווילי ו"הדמוקרטים של בורג'נדזה" שהונהגו על ידי יושבת ראש הפרלמנט נינו בורג'נדזה וזוראב ז'בניה, שמאוחר יותר מת, בנסיבות בלתי ברורות, מהרעלת גז בדירת חברו ב-8 בפברואר 2005.
[עריכה] בחירות ומחאה
ב-2 בנובמבר 2003 התקיימו בחירות פרלמנטריות בגאורגיה. הבחירות הוקעו על ידי משקיפים בינלאומיים על כך שהיו נגועים במשוא פנים של שוורדנדזה. מיכאיל סאקשווילי טען כי ניצח את הבחירות (טענה שנתמכה על ידי בסקרים בלתי תלויים). טענה זו אושרה גם על ידי הצבעה מקבילה בלתי תלויה, שבוצעה על ידי אגודה הבילאומית למען בחירות דמוקרטיות הוגנות ISFED, בחירות מקומיות של קבוצה מקומית קטנה. סאקשווילי והאיחוד של האפוזיציה קיבלו את התוצאות כאילו היו תוצאות הבחירות הרישמיות. ודחקו בגאורגים למחות כנגד ממשלת שוורדנדזה, ואירגנה אי-ציות ללא אלימות, כנגד שלטונות. המפלגות הדמוקרטיות העיקריות של האופוזיציה, התאחדו בתביעה לסילוקו של שוורדנדזה ובחירות חוזרות.
באמצע נובמבר, החלו הפגנות אנטי-ממשלתיות מסיוויות ברחוב המרכזי של טביליסי, שדרות רוסתוולי. תוך זמן קצר, השתתפו בהפגנות כמעט כל הישובים העיקריים של גאורגיה. ארגון הצעירים קמארה ("די!"), העמיתים הגאורגים של התנועה הסרבית, אוטפור ("התנגדות!"), ומספר ארגונים שאינם ממשלתיים, כמו מכון החופש, היו פעילים בכל ההפגנות והפעילויות. ממשלת שוודנדזה גובתה על ידי אסלן אבשידזה, מנהיג חצי-בדלני של המחוז האוטונומי אג'ריה, ששלח אלפים מתומכיו להפגנות פרו-ממשלתיות כמשקל נגדי להפגנות בטביליסי.
[עריכה] שינוי של כוח
הפגנות האופוזיציה הגיעו לשיאן ב-22 בנובמבר, יום פתיחת עונת הדיונים בפרלמנט החדש, שנחשב לבלתי חוקי. באותו יום, תומכי האופוזיציה, שהונהגו על ידי סאקשווילי, עם ורדים בידיהם (משום כך נקראה מהפכת הוורדים) לכדו את בנין הפרלמנט, כשהם מפריעים לנאומו של הנשיא אדוארד שוורדנדזה, ומכריחים אותו לברוח עם שומרי ראשו. הוא מכריז מאוחר יותר על מצב חירום במדינה, ומתחיל להניע כוחות ושוטרים ליד מקום מושבו בטביליסי. למרות זאת, היחידה העילית של הצבא סירבה לתמוך בממשלה. בערב 23 בנובמבר (שהיה גם יום גיאורגי הקדוש), שוורדנדזה נפגש עם מנהיגי האופוזיציה סאקשווילי וז'בניה, כדי לדון במצב. פגישה שאורגנה על ידי שר החוץ הרוסי, איגור איוונוב. לאחר הפגישה, הנשיא הודיע על פרישה. הדבר גרם לאופוריה ברחובות טביליסי. מעל ל-100,000 מפגינים חגגו את הנצחון כל אותו לילה.
יושבת הראש היוצאת של הפרלמנט, נינו בורג'נדזה, מונתה לנשיאה עד לבחירות החדשות שהיו צריכות להתקיים. בית המשפט העליון של גאורגיה ביטל את תוצאות הבחירות הפרלמנטריות. ב-4 בינואר 2004 התקיימו בחירות לנשיאות גאורגיה בו ניצח מיכאיל סאקשווילי, נצחון גדול, וב-25 בינואר הוכתר כנשיא החדש של גאורגיה. ב-28 במרץ 2004, התקיימו בחירות חדשות לפרלמנט, שמסתיימות ברוב מוחת של תומכי סאקשווילי, התנועה הלאומית הדמוקרטית, והמיעוט שמיוצג על ידי האופוזיציה הימנית. (במקום התשיעי ברשימה נכללה היהודיה, מזיה פטרקצישווילי תורתלדזה)
[עריכה] באג'ריה
במאי 2004, התרחשה מה שמכונה "מהפכת הוורדים
השנייה" בבתומי, אג'ריה. אחרי חודשים של מתיחות קיצונית בין ממשלת סאקשווילי לבין אסלן אבשידזה, הדיקטטור הוירטואלי של המחוז האוטונומי. אלפי אג'רים, נשלחו על ידי התנועה הלאומית המאוחדת וקמארה, להפגין כנגד מדיניותו של אבשידזה של בדלנות ומיליטריזציה. אבשידזה עשה שימוש בכוחות הבטחון וכוחות הפרלמנט כדי לפזר את הההפגנות שברחובות בתומי וכובולתי. מכל מקום, הוא נכשל בדיכוי ההפגנות, שמאוחר יותר יתגברו. הגשר על נהר הצ'לוכי, שנמצא על הדרך הראשית המחברת בין אג'ריה לבין יתר גאורגיה, פוצץ ב-2 במאי 2004 בהוראת המנהיגות הגולה של אג'ריה בראשות אסלן אבשידזה, כאשר הוא קורא להחלטה להפציץ את הגשר שנמצא בנפת כובולתי "אמצעי מניעה כנגד פעולות צבאיות אפשריות של ההנהגה המרכזית הגאורגית". ב-6 במאי 2004 (שוב יום גיאורגי הקדוש), מפגינים מכל אג'ריה התקבצו בבתומי, למרות שפוזרו בכוח יום לפני. ראש ממשלת גאורגיה, זוראב ז'בניה, ושר הפנים, גיאורגי ברמידזה קיימו משא ומתן עם שר הפנים האג'רי ג'מאל גוגיטידזה, לנסיגת כוחותיו מהגבול האדמיניסטרטיבי על נהר הצ'לוכי, והנהיג את הכוחות המיוחדים של גאורגיה לתוך אג'ריה. אבשידזה צפה את הבלתי נמנע, התפטר עוד באותו ערב ועזב למוסקבה. הנשיא סאקשווילי ביקר בבתומי ביום שלמחרת, ופגש במפגינים האג'רים המנצחים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מהפכת הוורדים רשמי ביקור בגאורגיה, מאמר של אבי בלכרמן
- אייל לוי, ורדים, לחם וסרדינים, 27/11/03, מעריב NRG
