בתומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בעיר בגאורגיה. לערך העוסק בבתומי (פירושונים), ראו בתומי (פירושונים).

בתומי (גאורגית: ბათუმი, בַּתוּמי, עד שנת 1936 נקראה בַּטוּם) היא עיר חוף לחוף הים השחור ברפובליקה האוטונומית אג'ריה שבגאורגיה. היא משמשת כבירת מחוז אג'ריה. בתומי היא התחנה האחרונה בקו הרכבת הטרנס-קווקזי והיא גם סוף צינור הנפט של באקו. העיר ממוקמת כ-20 קילומטרים מגבול גאורגיה-תורכיה. בסביבת בתומי ישנם מטעי הדרים ושדות תה. ענפי התעשייה בעיר הם זיקוק נפט, בניית ספינות, תעשיית המזון ותעשיית מנורות. בתומי הוכרזה כעיר בשנת 1878, עם סיפוחה לאימפריה הרוסית. אוכלוסייתה מנתה נכון ל-2005 118,282 איש. ^[2]

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 היסטוריה מוקדמת 1.2 מלחמה, קומוניזם, ועצמאות 1.3 בימינו 2 גאוגרפיה 2.1 אקלים 3 תעשיה 4 דמוגרפיה 5 יהודי בתומי 6 אתרים 7 ערים תאומות 8 ספורט 9 קישורים חיצוניים 10 מקורות 11 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] היסטוריה מוקדמת

בתומי הוקמה לראשונה על חורבות הקולוניה היוונית העתיקה בטיס או בטוס, ששאוב מהביטוי היווני "בטוס לימן" או "בטיס לימין" ("נמל עמוק"). היא נודעה עד המאה ה-11 בביצוריה החזקים. היא הייתה חלק מהממלכה הגאורגית כבר מימי הביניים. על פי תאוריו של אמברסיו קונטריני ^[3]מסביב למצודת בתומי הייתה התיישבות בעלת אופי כפרי שנחשב כחלק מבתומי. מהמאה ה-13 ועד לתחילת המאה ה-14 הייתה חלק מנסיכות אודישי. בממאה ה-15 התפרקה הממלכה הגאורגית המאוחדת לנסיכויות, ובתומי נכללה בתחום נסיכות גוריה. בשנת 1547 נכבשה העיר על ידי העות'מנים. רוסטום גוריאלי (როსტომ გურიელი) כבש אותה בחזרה, בשנת 1564, בשנת 1609 חיסל ממיה גוריאלי (მამია გურიელი) את חיל המצב העות'מני ששהה בבתומי. כתוצאה מכך תקפו העות'מנים את בתומי. וכבשו אותה. בתקופת השלטון העות'מני השתייכה לסנג'ק העות'מני, לאזיסטן. מאה ה-18 תחת וחושטי בטונישווילי הייתה בתומי עיר במעמד נמוך. בשנת 1878 היא סופחה לרוסיה כחלק מהסכם סן-סטפנו (הסכם בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה העות'מנית מה-23 במרץ של אותה שנה). בתמורה, על פי הסכם אנגלו-עות'מני סודי, בועידת קפריסין, ועידה שהתקיימה ביוני 1878 בהשתתפות בריטניה והאימפריה העות'מנית, הורשו העות'מנים לכבוש את קפריסין - "קופרום פרובאטום" ("Cuprum probatum").^[4] במהלך השנים הראשונות לסיפוח שימשה בתומי כנמל חופשי (כמו נמל אילת), והייתה לאחת היצואניות הגדולות בעולם של צמר, כותנה, עץ. לאחר שנת 1883, הפכה בתומי למרכז תעבורת מיכליות נפט.

[עריכה] מלחמה, קומוניזם, ועצמאות

בשנת 1899 גורש יוסיף סטלין מן הסמינר לכמורה, לאחר שלא התייצב למבחן, והחל בפעילות מחתרתית קומוניסטית בבתומי. סמוך לחג המולד של שנת 1899 הוא התקבל לעבודה בשירות המטאורולוגי, אך הצליח להחזיק במקום עבודתו רק שלושה חודשים. זו הייתה העבודה היחידה שביצע סטלין אי פעם מחוץ למשרד. במהלך שנת 1901, 16 שנה לפני מהפכת אוקטובר, אירגן הפגנות לטובת הבולשביקים. תקופת חייו זו של סטלין הונצחה במחזה שכתב מיכאיל בולגקוב, בשנת 1938, בשם "בטום" ("Батум")^[5]

ב-3 במרץ 1918 נחתם חוזה ברסט-ליטובסק, חוזה שלום בין רוסיה לגרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בולגריה והאימפריה העות'מאנית (בין כל מעצמות המרכז). רוסיה יצאה ממלחמת העולם הראשונה מושפלת ומובסת. היא נאלצה לוותר על פינלנד, אוקראינה, בלארוס, פולין והמדינות הבלטיות וכן למסור לאימפריה העות'מאנית את כל השטחים שכבשה ממנה במלחמת רוסיה-תורכיה, 1878-1877, ובייחוד על ארדהאן, קארס ובתומי.

באפריל 1918, נכנסו כוחות עות'מניים בחזרה לבתומי, אבל הסכם פותי, הסכם זמני בין האימפריה הגרמנית והרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, שבו קיבלה גאורגיה הגנה והכרה מגרמניה, העביר את השליטה לידיים גאורגיות. ההסכם נחתם ב-28 במאי 1918, במטרה למנוע מהאימפריה העות'מנית - שהמשיכה במערכה צבאית נחושה כנגד הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז - לכבוש אותה. ההסכם איפשר לגרמניה קשר לשדות הנפט של באקו בים הכספי ומסילת הברזל המשותפת, וצינור הנפט המקשר בין בתומי לבין הים הכספי. תבוסתה הצבאית של גרמניה בנובמבר 1918 הביאה לשיתוף פעולה חדש בין הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה לבין בריטניה. וכך, בדצמבר של אותה שנה נכנסו כוחות בריטיים לאזור והקימו את הרפובליקה של בתומי. הבריטים עזבו רק ביולי 1920, והשליטה על העיר עברה להרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה. פלישת הצבא האדום לגאורגיה בפברואר-מרץ 1921, הביאה לכך שב-23 באוקטובר 1921 חתם מוסטפה כמאל אתא תורכ, השליט העות'מני, על הסכם קארס, הסכם ידידות בין האימפריה העות'מנית לרוסיה הסובייטית, בו מעבירים העות'מנים את הריבונות על בתומי, קארס וארדהאן לידי הבולשביקים של לנין, בתנאי שיקימו במקום אוטונומיה לתועלתם של תושביה המוסלמים.

עם נפילת ברית המועצות מונה אסלן אבשידזה לראש המועצה השלטת של אג'ריה, מועצה שהחזיקה מעמד בשנות ה-90 המתוחות. בעוד מחוזות אחרים, כמו אבחזיה, ניסו להתנתק מגאורגיה, אג'ריה נותרה חלק אינטגרלי מהרפובליקה של גאורגיה. למרות זאת, כתוצאה ישירה מהמצב הביטחוני הנפיץ, הצליחה אבחזיה לנצל את חולשתו של השלטון המרכזי, ולשלוט בשטחה כפיאודום אישי. במאי 2004 נמלט אבשידזה לרוסיה בעקבות הפגנות מסיביות שהתלהטו במהפכת הוורדים בטביליסי.

[עריכה] בימינו

נמל בתומי משמש כיום כנמל העיקרי של גאורגיה. לנמל יכולת קיבול של 80,000 טון של מכליות נפט. הנפט מגיע מבאקו שבאזרבייג'ן, מזוקק ליד הנמל ומשם הוא מובל על פני כל העולם. כמויות קטנות יותר של נפט ליצוא מגיעות מקזחסטן ומטורקמניסטן. בנוסף לכך מייצאת העיר מוצרים חקלאיים אזוריים. משנת 1995 גדלה בהדרגה יכולת הקיבולת של הנמל, ובשנת 2001 היא עמדה על 8 מיליון טון. הרווח השנתי של הנמל מוערך בכ-200 עד 300 מיליון דולר. יחד עם זאת, ברור כי חנוכת צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן ב-28 במאי 2006 תביא לירידת הפעילות בבתומי.

מאז השינוי במעמדה של אג'ריה, משכה בתומי את תשומת לבם של משקיעים בינלאומיים, שגילו ענין בנכסי דלא נידי של בתומי, משנת 2001. משקיעים קזחים דיווחו על השקעות בהיקף של 100 מיליון דולר ברכישת 20 מלונות באוטונומיה של אג'ריה.

בבתומי ממוקם גם אחד משני הבסיסים הרוסים בגאורגיה. הבסיסים בבתומי ובאחלציחה הם שריד מהעידן הסובייטי, המהווה מקור למתיחות גדולה בין רוסיה וגאורגיה, וזו האחרונה מאיימת לחסום את הגישה לבסיסים. השיחות על הנסיגה הרוסית עדיין נמשכות. אף על פי כן, מסוף שנת 2005, בפרק זמן העולה על 18 חודשים, חלק גדול מכלי הנשק הכבדים הועברו מהבסיסים הגאורגיים לבסיס 102 הרוסי בגויומרי, ארמניה.

ראש העיר הנוכחי של בתומי הוא מורמן ברידזה, מהתנועה הלאומית הדמוקרטית - המפלגה השלטת בגאורגיה, והוא כפוף לשלטון המרכזי בטביליסי.

[עריכה] גאוגרפיה

בתומי שוכנת על חצי אי מישורי הסגור בקירבת הדלתא של נהר טע'ורוצ'י (ჭოროხი) בים השחור. מסביבה שרשת הרים תלולים, בקידמת הקווקז הקטן. פרברי העיר עם בנייני עץ ושכונות בלוקים שנבנו בתוך ההרים, בעוד העיר העתיקה של העיר גובלת בים.

[עריכה] אקלים

האקלים בבתומי הוא סובטרופי. עצי דקל, עצי לימון, ועצי תפוז, גדלים בעיר.

הטמפרטורה הממוצעת בבתומי הינה 14 מעלות צלזיוס. ינואר הוא החודש הקר ביותר, עם טמפרטורה ממוצעת של 6 מעלות צלזיוס. יולי ואוגוסט הם החודשים החמים ביותר בשנה, עם טמפרטורה ממוצעת של 22 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה היא 7 מעלות והטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה הינה 40 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים השנתית הינה 2,500 מ"מ. ינואר הוא החודש שבו יורד הגשם הרב ביותר, (20 ימים גשומים) . והחודש החם ביותר הוא מאי (15 יום בממוצע).

חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגו.	ספטמ.	אוקט.	נובמ.	דצמבר	שנה
טמפ. ממוצעת (°C)	6	7	8	12	16	20	22	22	20	16	12	8	14
משקעים (מ"מ)	-	-	-	-	-	-	-	-	-	-	-	-	2500

[עריכה] תעשיה

התעשיה בבתומי כוללת תעשיית נפט (בתי זיקוק), מכונות (מכונות לתעשיית התה, לבניית ספינות, ציוד אלקטרוני), תעשיה קלה (הנעלה, הלבשה), מפעלי תה וטבק ועוד.

[עריכה] דמוגרפיה

בתומי מאכלסת בתוכה תושבים מכל הדתות החיות בגאורגיה. יש בה קתולים, גאורגים אורתודוכסים, אפוסטולים, מוסלמים ויהודים. וכן מיעוט ארמני. ההתפלגות האתנית של האוכלוסייה בשנת 1989 הייתה:

• גאורגים 65.9%
• רוסים 15.4%
• ארמנים 9.8%
• אוקראינים 2.9%
• יוונים 2.0%
• אחרים 4.0%

[עריכה] יהודי בתומי

מספר היהודים בבתומי לפי שנים
שנה	סה"כ
1879	1,179
1923	3,700
1926	2,954
1939	1,778
1959	1,139
1970	1,334
1979	917
2004	35

הקהילה היהודית בבתומי נוסדה בשנת 1878, עם הגעת האימפריה הרוסית. בשנת 1879 התגוררו בבתומי 1,179 יהודים. אחד מבתי הזיקוק בעיר היה בבעלות משפחת רוטשילד במסגרת חברה של יהודי רוסיה. בשנת 1923 התגוררו בבתומי 3,700 יהודים כשהם מהווים 6.1% מאוכלוסיית בתומי; בשנת 1926 2,954 יהודים, שהם 4.5% מהאוכלוסייה הכללית, בכללם 1,917 יהודים אשכנזים; בשנת 1939 1,778 יהודים; בשנת 1959 1,139 יהודים; בשנת 1970 התגוררו בבתומי 1,334 יהודים, ביניהם 398 יהודים מקומיים, 16 קרימצ'קים, ושנים מיהודי ההרים; בשנת 1979 התגוררו 917 יהודים שביניהם 77 יהודים מקומיים.

בתקופת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה גדלה השפעת הציונות בבתומי. יצא לאור עיתון יהודי חדש "קול היהודי". בשנת 1922 סגרו השלטונות הסובייטים בית כנסת. ובשנת 1924 פתחו יהודים מקומיים את בית הכנסת והגנו על המבנה. בשנים 1920-1940 גם התקיימה ישיבה בלתי לגלית. בשנים 1922-1928 שימש כרב העיר, נ. ס. ססונקין. במהלך השנים 1925-1929 הוקמו ארבעה בתי ספר יהודיים. ובסוף שנות ה-30 נסגר בית הכנסת. בשנות ה-80 חל חידוש החיים היהודיים בעיר. ביוזמתו של אמיל קרופניק (נולד בשנת 1936) ואחותו. הם יסדו, בשנת 1989, סניף של התאחדות הקשר הגאורגי-ישראלי בראשות קרופניק, שהיה מטריה לפעילות של הקהילה היהודית בבתומי. קרופניק עצמו החל לארגן ארועים חברתיים עבור יהודי בתומי. עם היבחרו של אסלן אבשידזה, בשנת 1991, לראשות אג'ריה, נקראו מנהיגי המעוטים האתניים במחוז לפגישה עמו. קרופניק, כראש הקהילה היהודית במקום ביקש בפגישה זו את פתיחת בית הכנסת היהודי בבתומי. בית הכנסת עצמו, שנבנה בשנים 1900-1904, נפתח באותה שנה. בסוף שנות השמונים עלו רוב יהודי בתומי לישראל, ארצות הברית ומדינות אחרות. בשנת 2001 היו בבתומי פחות ממאה יהודים.

[עריכה] אתרים

• המוזאון הממלכתי של אג'ריה - כולל מוצגים מהתקופה היוונית של בתומי ביניהם: כתר מלכות קולכי וכדים מזהב וכסף
• מסגד אורתה ג'מה
• הגן הבוטני של בתומי - (ბათუმის ბოტანიკური ბაღი) גן בוטני שנוסד על ידי פרופ' קרסנוב, אחיו של גנרל פיוטר קרסנוב, כולל בתוכו 3,270 עצים מ-114 זנים
• הדולפינריום של בתומי - הינו אקווריום הכולל 100 סוגי דגים ביניהם דולפין ים תיכוני
• קרקס
• מצודת גוניו - 10 ק"מ מבתומי
• אזור נופש ישן על חוף הים

[עריכה] ערים תאומות

• סוונה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
• טרבזון, תורכיה

[עריכה] ספורט

קבוצת הכדורגל של העיר דינמו בתומי, המשחקת בליגת העל הגאורגית, זכתה בגביע גאורגיה בשנת 1998, לאחר שהשתתפה בגמר גביע גאורגיה בשנים: 1993, 1995, 1996, 1997.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• בולי דואר תחת הכיבוש הבריטי בבתומי, בויקי האנגלית
• האתר הרישמי של נמל בתומי
• תמונות בתומי

[עריכה] מקורות

• בתומי (БАТУ´МИ) מתוך מהדורת האינטרנט של אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית
• ס.א. גרין, ‘Grandfather’ Lends a Helping Hand, העיתון היומי היהודי, 9.4.2004

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ סמל בתומי, משנת 1881, המסמל את נמל בתומי ומטבעות הזהב כסמל למסחר
2. ^ ^{2.0 2.1} אוכלוסיית העיר לפי שנים:
   1926 48,500
   1939 70,000
   1959 82,300
   1970 101,000
   1979 122,800
   1989 136,930
   1991 137,500
   2002 121,806
   2005 118,282
3. ^ אמברוסיו קונטריני - (Venecijos ambasadorius,ამბროჯო კონტარინი) היה דיפלומט ונציאני שנשלח במשימה דיפלומטית ב-23 בפברואר 1473 ועורך את מסעו דרך גרמניה, פולין, וחצי האי קרים עד לאיספהאן, ובדרכו חזרה הוא חוזר דרך גאורגיה, בתומי מגרליה דרבנט ומוסקבה בספטמבר 1476. את תאור המראות וההתרשמויות שלו הוא מעלה בספר מסעותיו. (ראה גם Notes upon Russia. Being a Translation of the Earliest Account of that Country. Translated and וגם בויקי הרוסית)
4. ^ Zaim M. Necatigil (1993), "The Cyprus Question and the Turkish Position in International Law", עמ' 3, Oxford University Press, ISBN 0198258461
5. ^ "Батум"