מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עשיתי מספר שינויים קטנים בדף. העיקריים שבהם:

• הוספתי את פיגועי ההתאבדות כאחת הסיבות לנצחונו מול פרס, והורדתי את "נתניהו טוב ליהודים" (ככל הידוע לי אין כל הוכחה שססמה זו השפיעה יותר מססמה אחרת)
• שיניתי "גזרות כלכליות" ל"קיצוץ בתשלומי הרווחה". ניסוח טוב יותר יתקבל בברכה.

- ניר

אתה צודק בקשר לפיגועים. בקשר ל"נתניהו טוב ליהודים", העניין הוא לא הסיסמה עצמה, אלא הקמפיין שנתן "מומנטום" בימים האחרונים לפני הבחירות, והוראה את תמיכת החרדים בנתניהו. eman 12:40, 14 פבר' 2004 (UTC)

תוכן עניינים 1 גורמים תורמים 2 החשד לגניבת מתנות ופרשת עמדי 3 המפלה מול ברק והצגה יותר אובייקטיבית 4 שינוי שמו ופרשיית חייו בארה"ב 5 עריכה נוספת 6 שוב שינוי 7 דוד שי 7.1 על רגשות ואנציקלופדיה 7.1.1 בערכים פוליטיים שים לב ידידי 7.2 למה נמחקה הפסקה על הערכת תפקודו 7.3 מה עם בראון-חברון? 7.4 הסיבות לנצחונו של נתניהו על פרס ב-96' 7.5 תיקונים 7.6 19 שנים בארה"ב 7.7 שנות חו"ל 7.8 האשמות ברצח רבין 7.9 תצלום 7.10 נתניהו וההתנתקות 7.11 שר האוצר של איטליה 7.12 תיקונים 7.13 תיקונים ושינויים נדרשים 7.14 סיעות 7.15 המשך 7.16 שחזור 7.17 "חיה" הוא גם הווה וגם עבר. 7.18 חבל שלא מנטרים ערך מרכזי כזה 7.19 i like bibi 7.20 לא ראש הממשלה היחידי שנולד בישראל 7.21 פרטים ביוגרפים.. 7.22 החלפתי את התמונה שלו

[עריכה] גורמים תורמים

בכלל, כל הרשימה תחת הכותרת "לנצחון תרמו כמה גורמים:" היא ספקולציה טהורה. כיצד ניתן לדעת אם משהו תרם לנצחונו של נתניהו או לא?

לדעתי - פיגועי ההתאבדות היו גורם עיקרי בתזוזה ימינה של המצביעים. כל ה"גורמים" האחרים לא תרמו, ככל הנראה.

יובל

ברור שגורמים אלו תרמו לנצחון, כמה הם תרמו זאת שאלה פתוחה ואכן לא מצוין בערך.

לגבי השאר אתה יכול לתקן בעצמך. טרול רפאים 21:00, 7 מאי 2005 (UTC)

סופר? בו'נה, הגזמתם בצורה ק-י-צ-ו-נ-י-ת. הוא אמנם כתב ספרים, וגם בתור מספר סיפורים הוא בכלל לא רע, אבל סופר? זה הוא עדיין לא, ואם לא תוציאו את הערך משם עוד תיגרם אי נעימות בינו לבין ידידו א. מגד.

האם אין טעם לכתוב גם על חייו האישיים המפוקפקים

שינוי - במקום "קואליציית מקופחים" שכללה בני עדות המזרח, עולים חדשים וחרדים. נרשם : "קואליציית מקופחים" שכללה חלק מבני עדות המזרח, חלק מהעולים החדשים ומרבית החרדים. השינוי נשען ומבוסס על נתונים ממקורות שונים א-ועדת הבחירות המרכזית 6% מהקולות בבני ברק ניתנו לפרס ; ב- "דפוסי הצבעה בבחירות בישראל" : 20-25 אחוז מבני "עדות המזרח" הם תומכי עבודה. והעולים החדשים כידוע - רובם תמכו בנתניהו הצבעתם התפצלה . על כן הניסוח החדש נאמן יותר למציאות ש. גרשון 07:41, 15 מאי 2005 (UTC)

הוספתי את העובדה שבימי נתניהו החילו את חובת התשלום עבור "ביקור רופא" מקצועי בקופת חולים - זוהי גזירה תקדימית וחשובה. 80.178.71.89 18:33, 15 מאי 2005 (UTC)

[עריכה] החשד לגניבת מתנות ופרשת עמדי

הצעה  : בגוף הטכסט על נתניהו יש אי דיוקים שבפרשנות כמו ואני מצטט " שההסכם יביא גל טרור על אזרחי מדינת ישראל, וכשתחזיתו התגשמה " קטע זה עלול ליצור רושם מוטעה אצל הקורא כאילו נתניהו חזה אפשרות להתגברות התגברות הטרור בעוד שבמציאות - התגברות הטרור היתה תחזית נפוצה חלק מ"החוכמה המקובלת" באותם ימים והיתה בבחינת אפשרות די סבירה שנלקחה בחשבון אפילו על ידי אנשי אוסלו, יתר על כן - יצחק רבין עצמו צפה אפשרות כזו והודיע כי הוא לוקח "סיכון מחושב" של כן לטובת האמת ההיסטורית יש לטעמי להוריד את צמד המילים "וכשתחזיתו התגשמה" בברכה ש.ג. ירושלים

אני מסכים לביקורת שלך, אבל התיקון שלך יצר משפט מעוות מבחינת העברית שלו אנא תקן את זה.

בנוסף, אני בכלל לא בטוח שהוא תבע לבטל את ההסכמים - הרי הוא אחרי זה מילא אותם כשהוא היה ראש ממשלה, אלא לא לאשר אותם, ולא לחתום על ההסכמים שבאו אחריהם. eman 21:27, 7 מאי 2005 (UTC)

לכבוד , שן שש זעם נכבדי - אני לא מבין מדוע הוחזרה הגירסה שקדמה לשינויים שערכתי ?? מדוע אתה בוחר להסתיר מהקורא עובדות הקשורות בנתניהו ? מדוע להסתיר את כל "פרשת עמדי" תחת הניסוח העמום "דברים שערבו את אשתו שרה" ?. תן לקורא לדעת ולשפוט אל תייפה ואל תכער. הכנסתי שני שינויים - האחד כפי שהוזכר לעיל - בעניין עמדתו על גל הטרור. השינוי השני הוא - איזכור אירועי "פרשת עמדי" והחקירה התקדימית ! נגד רוה"מ ורעייתו בחשד לגניבת מתנות. אבקש מהעורך למנוע מגורמים אינטרסנטיים לשכתב את מהלך ההסטוריה ש. גרשון

[עריכה] המפלה מול ברק והצגה יותר אובייקטיבית

הכנסתי שינויים כדלהלן  : במקום נהרו לכיכר תומכי שמאל - נהרו לכיכר אוהדי ברק - זה יותר מדויק הרי שש"ז לא היה שם ובדק הזדהות פוליטית לכן יותר מדויק לקבוע תומכי ברק.

שנית הציטוט : " 'תחושה של שחרור מכיבוש זר', כהגדרת אחד הפרשנים. " מגמתי , מי הפרשן ? מה חשיבותו ? הראוי שפרשנותו תיכנס לאינציקלופדיה ??? הרי היו עוד עשרות פרשנים שהסבירו את השמחה הספונטנית שאחזה בכולם עם נפילתו של נתניהו כמו "תמו ימי האיש הרע הזה" וכד' . לכן ציטוט זה מיותר והוסר.

הערה ל משתמש/מפעיל שש"ז חרף אהדתך לביבי וסלידתך מהשמאל , נא אל תמעל בתפקידך ותנצל את מעמדך כמפעיל ויקיפדיה ! עשה מאמץ להיות אובייקטיבי. סליחה שכחתי לחתום ש. גרשון 07:08, 13 מאי 2005 (UTC)

אני זוכר את התחושה מאותו זמן, ולהגיד "מבטאים בכך את שמחתם" זה חיוור מדי מכדי לתאר את תחושת ההקלה של האליטה השמאלנית. אני לא מצליח להיזכר מי אמר את המשפט על "שחרור מכיבוש זר", אולי עמוס עוז או אמנון אברמוביץ. אנסה למצוא חומר בנושא. שש"ז 08:42, 13 מאי 2005 (UTC)

מומלץ להבא שאם אתה לא זוכר במדויק אל תכניס מידע לויקיפדיה שנשען רק על הזיכרון שלך. שנית תחושת ההקלה לא היתה רק של "האליטה השמאלנית" אלא של רוב שכבות העם להזכירך נתניהו היה ראש ממשלה גרוע (ולכן הוחלף) ומרבית תומכיו הפנו לו עורף חבל שתחושות אלה לא זכורות לך. שלישית - נא השתדל להיות אובייקטיבי ולא לסווג ולקטלג אנשים ותומכים (כמו "אליטה שמאלנית" "שמאלנים" וכד'. השתדל להעביר מידע מידע כשהו נטול נימה אישית !! גם כך הערך הזה כנראה בהשראתך נראה כמו תשדיר תעמולה של ביבי. אני שמח שבסופו של דבר עניין הגניבה , המתנות ועמדי לאחר התעקשותי מצא את מקומו הראוי בערך המוטה הזה. תודה וברכה ש. גרשון

לעתים נדירות מאוד אני חוטא בחוסר אובייקטיביות, וכתיבתי בערך הזה היא לא אחת מהן שש"ז

הוספתי פרט אשר כנראה מבלי משים נשמט בטעות מעורכי ערך זה - אחרי שירותי חזר לארה"ב ושינה את שמו. ש. גרשון 15:04, 13 מאי 2005 (UTC

[עריכה] שינוי שמו ופרשיית חייו בארה"ב

לש.גרשון. האיש שינה את שמו ל"בנג'מין ניתאי" וכך נקרא ב 19 שנותיו כאמריקאי.

בברכה, אדר

הוא לא שינה שמו לבנג'מין. אילולא היה נקרא ניתאי לא היית אומר ששינה את שמו ל"בנג'מין נתניהו". לכן יש למחוק את בנג'מין המראה גישה עויינת (כמו גם עצם הציון של שינוי השם).--Act 08:13, 26 נובמבר 2005 (UTC)

הניסוח: "חזר לארצות-הברית, ושינה את שמו לבנג'מין ניתאי. בסך הכל חי בארה"ב 19 שנים." הוא מגמתי. לא מובהר שלאחר הצבא חזר למשפחתו ששהתה בארה"ב, ושמתוך 19 השנים בחו"ל היו כ-4 שנים לפני הגיעו לגיל 18, שנות לימוד לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטה יוקרתית (לפחות 5 שנים) וכן שרות כציר ישראל בוושינגטון וכשגריר לאו"ם כ-4 שנים. לא ראיתי שנהוג לסכם את שנות השהיה בחו"ל לגבי אחרים, מבלי שיובהר מה נעשה בשנים אלה.--Act 14:22, 26 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] עריכה נוספת

גלגמש !

כדי להמנע ממלחמות עריכה נא קח לתשומת ליבך היטב !

מדובר כאן בעובדות ואתה מתבקש שלא לטייחן !

ראשית - ההפגנה בככר ציון בירושלים אכן היתה חסרת תקדים - מעולם לא היתה הפגנה סוערת ואלימה כל כך בישראל בה נשרפו בובות בדמות ראש הממשלה, נקראו קריאות נאצה נאציות, והכל בניצוחו של האיש על המרפסת. מעולם לא היתה הפגנה כזאת בישראל ! אין סיבה להסתיר זאת מקוראי ויקיפדיה אלה עובדות ולא דיעות או פרשנות.

שנית - ביקור חינם אצל רופא אינו "הטבה" שהממשלה נתנה או הסירה מאזרחיה ! ביקור חינם היה כלול בתוך המכלול שעבורו שילם החולה בתשלומי הביטוח שלו. ממשלת נתניהו הטילה תשלום נוסף על החולים ! אין שום צורך לייפות את המציאות ולהסתיר את האמת.

לכן, נא השב את הגירסה שכוללת עובדות אלה , אם לא אתה אני אעשה זאת !

בברכה, ש. גרשון 18:54, 15 מאי 2005 (UTC)

הפגנה - האם בדקת את כל ההפגנות? אני בספק. המילים "הפגנה חסרת תקדים וכו'" מתלהמות מדי. תשלום אצל רופא איננו גזרה כלכלית. בכלל, המושג "גזרה כלכלית" איננו קיים. יש תשלום, ביטול הטבה ומס. אין דבר כזה "גזרה". אם מדובר בתשלום חדש, יש לכתוב "נוסף תשלום X" אי אפשר לכתוב "גזרות כלכליות". פה זה לא צהובון. גילגמש • שיחה 18:58, 15 מאי 2005 (UTC)

המילים "חסרת תקדים" לא מתלהמות גלגמש ! ההפגנה היתה מתלהמת, אתה גם לא בדקת את כל הביצות אז איך אתה יודע שלא כדאי להכנס לביצה ??? לא היתה בישראל הפגנה בה נשרפו בובות בדמות ראש הממשלה, ולא היה מנהיג לא בימין ולא בשמאל שנתן ידו והשתתך בהפגנה כזו ! תחזיר את הכתוב  !!! 80.178.71.89 19:05, 15 מאי 2005 (UTC)

תגיד גלגמש ! למה הוצאת את עניין היטל ביקור אצל רופא ??? מא אתה משכתב את המציאות ומייפה אותה ??? תחזיר את זה 80.178.71.89 19:01, 15 מאי 2005 (UTC)

זה לא היטל, זה תשלום סמלי. ביקור אצל רופא מומחה עולה בין 80 ל-150 שקלים. המבוטח שילם בתקופתו של נתניהו 10 שקלים וכיום זה נראה לי משהו כמו 20 שקלים. גילגמש • שיחה

תשלום סמלי זה עניין יחסי ! 50000 ש"ח זה סמלי לעשיר 12 ש"ח זה בעייתי למי שמתפרנס מהכנסה של 1800 ש"ח לחודש. לכן אל תתחבא אחרי כל מיני מחבואים סמנטיים "כן גזירה" "לא גזירה" זה לא לעניין הביקור את רופא היה כלול בתשלומים ונתניהו הוסיף היטל נוסף !!! אלה עובדות ואני עומד על כך שתשיב את הכתוב ואל תסתיר זאת מהקוראים , בושה! 80.178.71.89 19:11, 15 מאי 2005 (UTC)

גלגמש פה זה לא צהובון וגם לא עלון של הליכוד ונתניהו 80.178.71.89 19:13, 15 מאי 2005 (UTC)

כתוב "הוסיף תשלום סמלי". סמלי בייחס למחיר האמיתי של השירות. אני מבקש להפסיק את התעמולה השמאלנית שלך בוויקיפדיה. בשביל זה יש את הפורומים המתאימים. גילגמש • שיחה 19:14, 15 מאי 2005 (UTC)

גלגמש תקשיב, כשמעלים מחיר ההעלאה נמדדת במונחי המחיר הקודם ! אם אדם עם הכנסה של 2000 ש" לחודש שילם 70 ש"ח עבור ביטוח בריאות אזי ההעלאה נמדדת לעומת ה 70 ש"ח ! הכותב האלמוני צודק, הוא לא עושה כאן "תעמולה שמאלנית" טול קורה מבין עניך אתה מגונן בגופך על ביבי ! נא החזר את הכתוב או מחק את המלה "סמלי" ואל תנצל את מעמדך כי אני אכנס אתך למלחמת עריכה ללא לאות לא אתן לך להעלים עובדות. די בהטיה המוגזמת של הערך הזה זה ממש מחפיר. ש. גרשון

אין טעם להכנס איתי למלחמת עריכה. סמלי הוא ביחס מחיר האמיתי של השירות. התשלום שמקבל הרופא נע בין 60 ל-150 שקלים תלוי בהתמחות. 10 או 20 שקלים מתוך זה הם תשלום סמלי. אני סיימתי את הדיון הזה. גילגמש • שיחה 19:34, 15 מאי 2005 (UTC)

אני מתנצל הכתוב השתבש אגב נסיון לשחזר גירסה אחרת ש. גרשון 19:36, 15 מאי 2005 (UTC)

הערך נעול. אתה רוצה לשנות ולו פסיק אחד - תפנה לבורר. דוד שי משמש בד"כ כבורר מוסכם. אם אתה לא סומך על שיקול דעתו, אתה יכול להזמין כל ויקיפד ותיק אחר לפי טעמך. גילגמש • שיחה

ש. גרשון היקר, הביטוי "חסר תקדים" אינו אנציקלופדי בעליל, ואנא קרא בעיון ויקיפדיה:מדריך לנקודת מבט ניטרלית. עמית ע"ח אוריון

הביטוי "חסר תקדים" הוא ביטוי חשוב ומרכזי בשפה העברית כמו גם בשפות אחרות, באמצעותו ניתן לתאר ארועים "ראשוניים". . שלילת הביטוי הזה שקולה להכרזה "הכל כבר קרה" זה לא נשמע לך קצת מופרך? תודה, ש. גרשון 20:36, 15 מאי 2005 (UTC)

ממש כמו הביטוי "לא יעלה על הדעת". גרשון, זו קלישאה. אתה בדקת היטב את חוסר התקדימיות של זה? (רמז: בגין והשילומים, ותזכור שכל דבר הוא יחסי לתקופתו)--עמית 20:44, 15 מאי 2005 (UTC)

"לא יעלה על הדעת" זה ביטוי סובייקטיבי ! כי מדובר בדעתו הפרטית של מישהו. להבדיל "חסר תקדים" ניתן לכימות , מדידה והשוואה. ההפגנה . עד לאותם ימים לא נשרפו בובות בדמות ראש הממשלה והתרבות הפוליטית הייתה שונה. תחי הסמנטיקה. ש. גרשון 20:48, 15 מאי 2005 (UTC)

בדקת?--עמית 20:54, 15 מאי 2005 (UTC)

אתה בלולאה. ש. גרשון 20:57, 15 מאי 2005 (UTC)

הערות לש. גרשון:

• עריכתך האחרונה הרסה כליל את הערך: לפני שמשחזרים צריך לדעת איך לעשות זאת.
• החלפת המשפט "הפגנה זו היתה סוערת באופן חסר תקדים שכמותה טרם נראתה במדינת ישראל" במשפט "הפגנה זו היתה סוערת באופן מיוחד" נראית בעיני צעד נכון. אנציקלופדיה ראוי לכתוב באנדרסטייטמנט, ולא בסגנון הכותרות של העיתון. ניתן גם להתווכח על העובדה. האם השווית הפגנה זו להפגנה נגד הסכם השילומים, שנערכה כארבעים שנה קודם לכן באותה כיכר?
• גם בסעיף התחום הכלכלי אני מעדיף את הניסוח הנוכחי. דוד שי 03:49, 16 מאי 2005 (UTC)

ארחיב את התייחסותי לשני הנושאים שעליהם נסבה המחלוקת:

• ההפגנה בכיכר ציון: תיאור ההפגנה בערך הוא

ההפגנה הסוערת במיוחד בכיכר ציון בירושלים כחודש לפני רצח יצחק רבין. נתניהו ספג ביקורת קשה על הפגנה זו, אופיה ועוצמתה גם מצד שותפיו לדרך אהוד אולמרט, בנימין בגין ודן מרידור אשר טענו שההפגנה "יוצאת מכלל שליטה ויש להפסיקה", בכך מנעו את התהלוכה המתוכננת כהמשך ישיר להפגנה אל עבר חומות העיר העתיקה בירושלים. יריביו האשימו אותו שבהשתתפותו בהפגנות אלה הוא "רוקד על הדם", מנצל את דם ההרוגים למטרותיו הפוליטיות. לאחר רצח רבין הואשם נתניהו בידי חוגי השמאל בכך שבהשתתפותו בהפגנות תרם להסתה נגד רבין ולהתרת דמו. לאה רבין אף סירבה ללחוץ ידו כשבא לנחמה אחר הרצח.

זהו תיאור חריף וברור של ההפגנה, ותיאור מפורט יותר מופיע בערך כיכר ציון המקושר לכאן. לטעמי די בתיאור זה. ברור שהתוספת "וחסרת התקדים שטרם נראתה כמותה במדינת ישראל" מוגזמת. כבר הכפילות שיש בה מראה שהכותב נטה להגזים בכתיבתה. נראה לי שאם יש מקום להרחיב בתיאור ההפגנה, הרי המקום לעשות זאת הוא בערך כיכר ציון ולא בערך שלפנינו.

• הגזרות הכלכליות: המשפט השנוי במחלוקת הוא:

ממשלת נתניהו הגיבה בקיצוצים בתקציב ובהיטלים וגזירות כלכליות, בין הגזרות והקיצוצים שביצעה ממשלת נתניהו בולטת הפגיעה בסל הבריאות - לראשונה נדרשו תושבי ישראל לשלם בעבור בדיקת רופא מקצועי בקופות החולים, גזירות אל גרמו לפגיעה בשכבות החלשות, שאנשיהן היו ברובם תומכיו של נתניהו.

בגזרות כלכליות אני מבין מעט יותר מאשר בהפגנות, ולכן ביקורתי כאן תהיה נוקבת יותר. ראש ממשלה בישראל נבחן בדרך כלל על ענייני מדיניות, וענייני כלכלה הם בדרך כלל בתחומו של שר האוצר, כשם שענייני חינוך הם בתחומו של שר החינוך. רק במקרים חריגים נבחן גם ראש הממשלה על ענייני כלכלה. דוגמאות לכך הם המיתון בתקופתו של לוי אשכול, והצעדים לבלימת האינפלציה (פרס כראש ממשלה, מודעי כשר אוצר). ברור ללא ספק התשלום בעד ביקור אצל רופא מקצועי הוא אירוע הנמצא דרגות אחדות מתחת לאירועים שמניתי, אין ספק שראוי להותיר את האחריות לו לשר האוצר לבדו. כדאי לשים לב שאותם חסרי יכולת, המתקשים לשלם 20 שקל ברבעון בעד ביקור אצל רופא מקצועי, נדרשים לשלם מאה שקל ואפילו יותר מדי חודש בעד התרופות שאותו רופא ירשום להם. מי ראש הממשלה שאישר גזרה זו? , מי שר האוצר שאישר גזרה זו? אין איש יודע. העלאת המע"מ באחוז אחד פוגעת במעוטי היכולת יותר, הרבה יותר, מההיטל על ביקור רופא. האם מנינו את כל ראשי הממשלה שהעלו את המע"מ? ייחוס האגרה על ביקור אצל רופא לנתניהו נראה לי כנובע מרצון עז לנגח אותו, ולא כתוצאה משיפוט אובייקטיבי של מעשיו. לאור נימוקי אלה ראוי למחוק כליל משפט זה, ולהעבירו לערך העוסק בשר האוצר המתאים. דוד שי 18:29, 16 מאי 2005 (UTC)

לדוד, בכל זאת כמה דברים לסיום. ראשית תודה על התייחסותך המפורטת, לגופו של עניין - אל לך לייחס לי רצון לנגח את נתניהו הואיל ולטעמי - בבמקרה של נתניהו די בתיאור המציאות כהוויתה - מעשיו שלו מנגחים אותו די והותר. אני משתדל לשמור על תיאור נאמן של המציאות ולהוציא אל האור כמה פרשיות מתקופתו שקודמי בחרו להסתיר- במידת מה הצלחתי (למשל הוצאתי מהמחבוא את פרשת עמדי וגניבת המתנות אשר מחמת האובייקטיביות הרבה של העורכים עד כה לא הופיעה בערך).

עניין הגזירות הכלכליות : לעניות דעתי, רוה"מ נושא באחריות כוללת למדיניות ממששלתו ולתוצאותיה. אם נלך לשיטתך נסיק מהר מאוד כי ראש הממשלה אינו נושא בכל אחריות שכן כל פעולה של ממשלתו תיוחס לשר ספציפי, זה אבסורד הלא כן ?. מקרים תקדימיים מיוחדים (אינני מדבר על העלאת מחיר הדלק)ופעולות כלכליות חריגות שהן בעלות השלכות חברתיות ונוגעות בליבה של מדיניות הרווחה הנהוגה במדינה מזה שנות דור הן בודאי בגדר של ממדיניות כלכלית של ממשלה שלמה ולא צעד טכני/כלכלי של שר ממונה. על כן ראש הממשלה נושא לטוב ולרע באחריות. (אגב, בדיוק כשם שלדעתי חסר איזכור פרוייקט הרווחה החשוב "שיקום השכונות" בערך "מנחם בגין").

אם אתה עדיין עומד על דעתך שאני טועה ועומד על כך שאין לייחס את היטל הביקור אצל רופא (שאינו "סמלי" כלל ועיקר) לנתניהו - אז אנא ממך היה עקיב והוגן ותדאג להסיר גם את "הפחתת הפיגועים" המיוחסת בערך לנתניהו ולייחסה לשר הביטחון שהרי נוהג כאן אותו הגיון בדיוק !!!.

לעניין ההפגנה בכיכר ציון - (גם כאן הצלחתי להוציא מהמחבוא את הביקורת של שותפיו לדרך) אני עומד על דעתי שההפגנה הזו הינה "חסרת תקדים" יתכן שהכפילות "שטרם נראתה כמותה וגו'.. מיותרת אך הפגנה זו ראויה גם ראויה לתואר "חסרת תקדים" היא שינתה את התרבות הפוליטית בישראל ותוצאותיה ידועות, לא הייתה כמותה בישראל למן הקמתה !

תודה רבה, ש. גרשון 19:33, 16 מאי 2005 (UTC)

רק הערה קטנה: "היא שינתה את התרבות הפוליטית בישראל ותוצאותיה ידועות" זו אמירה בעלמא. במה היא שינתה את התרבות הפוליטית בישראל? ומהן התוצאות הידועות שלה? 1. אני מזמין אותך לכתוב ערך רציני על " התרבות הפוליטית בישראל", בו תיוחד פיסקה להשפעותיה של ההפגנה האמורה על תרבות זו. 2. עד כמה שאני מכיר לוגיקות של סיבה ומסובב, לא ברור לי על איזה תוצאות ידועות של ההפגנה אתה מדבר. תואיל לפרט ולהסביר כיצד בדיוק ההפגנה הובילה לתוצאות אלו?--עמית 19:57, 16 מאי 2005 (UTC)

ההפגנה אכן היתה סוערת במיוחד, אולי חסרת תקדים, אך התקיים כאן בכותב "תפסת מרובה לא תפסת" - מרוב עוצמה שבה השתמש הפכה כתיבתו למוטה, ולכן שוחזרה. בעניין אחריותו של ראש המשלה: ברור ש"רוה"מ נושא באחריות כוללת למדיניות ממששלתו ולתוצאותיה". השאלה היא איזה פעולות ראוי לייחס אישית לראש הממשלה כחלק מהביוגרפיה שלו, ואיזה לראות כאילו עיקר היוזמה להן ועיקר האחריות להן היא בידי אחד השרים. כבר הצגתי פעולות בתחום הכלכלי שראוי לייחסן גם לראש הממשלה (וכך הן גם זכורות בציבור). ברור לי שההיטל על ביקור אצל רופא אינו בקטגוריה זו, וכבר נימקתי את דברי. מדיניות שמובילה למיעוט פיגועים היא בוודאי חלק מאחריותו הישירה של ראש הממשלה (יש לזכור שהוא, ולא שר הביטחון, הממונה על השב"כ והמוסד, וגם להחלטותיו המדיניות השפעה רבה בעניין זה), ולכן אין המשל דומה לנמשל. דוד שי 20:24, 16 מאי 2005 (UTC)

למר דוד שי - אתה נשמע כמו מישהו שיורה את החץ ומסמן את המטרה סביב נקודת הפגיעה וטוען "ראו צלף אני" - שאלתך "איזה פעולות ראוי לייחס אישית לראש הממשלה" גורמת לכך שהכלל שקצבת מיותר לכמרי ומותירה מקום לשיקול דעת הכותב על כן הכלל שלך הוא כלי ריק. על החתום דן רביד, רחובות (שאלה טכנית : נרשמתי אתמול קבעתי סיסמה ושמי נמחק מדוע ?)

טוב כעת יודעים שלאיש קוראים ביבי, באמת הפתיע אותי מה מיהר המשחזר להסתיר ?? דן רביד 17:42, 17 מאי 2005 (UTC)

[עריכה] שוב שינוי

התעקשותו של כותב שאחזה בו שנאה עזה לביבי אינה מחייבת התפשרות על הסטנדרטים של ויקיפדיה. שיניתי את הערך שוב כך שיתאים לסטנדרטים האלו. ההרחבה על ההפגנה בכיכר ציון באופן כה חסר פרופורציה, כאילו שם ניתן ההיתר ליגאל עמיר לרצוח, עצבנה אותי במיוחד. אפשר להעביר את הכתוב לערך כיכר ציון או לאיפה שלא יהיה (בהנחה שהוא נכון). שש"ז 21:06, 17 מאי 2005 (UTC)

אתה צודק אפשר להחביא את העובדות בכל מיני מקומות אבל אפשר גם להציג אותן. ההפגנה היתה איומה אין סיבה שזה לא יאוזכר.

דבר שני ביבי אירגן את ההפגנות למה אתה מסתיר גם את זה ?

דבר שלישי הרי עניין התשלום לרופא נמצא באמצע דיון וויכוח למה אתה בא באלימות ושימוש בסמכות ומשנה בצורה בוטה כזאת ?

עקבתי אחרי הויכוחים כאן - תשמעו אתם נראים איום ונורא עם הטיוח וההסתרה !

זה ממש מפתיע דן רביד 06:18, 18 מאי 2005 (UTC)

המניעים שלנו להגן על שר האוצר הם לא פוליטיים. רק טובת ויקיפדיה לנגד עינינו. אנחנו מתכוונים לפעול בוועדת הכספים בבקשה לתקצוב בשנה הבאה, וזה יהיה די מטופש מצידנו להעליב את מי שמחזיק את המפתחות לכספי משלם המיסים. אולי גם נערוך "ספיישל נתניהו" ויקיפדי שיהיה בסגנון התוכנית שנערכה איתו בערוץ 1 ביום העצמאות, למי שראה. נקווה שזה יועיל לנו יותר משהועיל לג'ו בראל. שש"ז 14:20, 18 מאי 2005 (UTC)

תשמע אני המום מתשובתך, האם הויקיפדיה היא אנציקלופדיה אמינה ונייטרלית או שהיא מקבלת אתנן לפוליטיקאים ???? זו חרפה !!! שהמידע על נתניהו יהיה מושפע משיקול שאינו ממן העניין.

אולי יצא המרצע מן השק ודבריך מעידים מדוע הכל מוטה לטובת נתניהו ומדוע האמת מוסתרת תחת מלים יפות ותחת "רציונאל" מתוחכם וכללי דיווח שכל תכליתם הסתרת האמת וריצוי הפטרון הפוליטי - אני המום.

אני ממש מזועזע.

אני עומד על כך שתוחזר האמת לערך "בנימין נתניהו" ללא כחל ושרק ללא מורא ללא משוא פנים וללא אתנן .

אני בוש ונכלם ספק אם יש לי עוד חפץ לקחת חלק בזה

מר דוד שי נא התייחסותך המהירה דן רביד 15:03, 18 מאי 2005 (UTC)

שש"ז, הוא חדש פה. הוא לא מבין את חוש ההומור שלך.--עמית 16:08, 18 מאי 2005 (UTC)

אולי בתור חדש עליו להתעדכן בנהלים לפני שהוא נכנס למלחמות עריכה..? גילגמש • שיחה 16:13, 18 מאי 2005 (UTC)

סגנון הכתיבה שלו הוא כל כך מתלהם שעולה בי חשד שמא פשוט איננו מבינים את חוש ההומור שלו. שש"ז 16:16, 18 מאי 2005 (UTC)

אם מחלקים פה כסף, אני רוצה להדגיש שאת הערך שם חיבה שכתבתי עכשיו הקדשתי לביבי, שכשר האוצר יודע את פרטי חשבון הבנק שלי. דוד שי 17:37, 18 מאי 2005 (UTC)

[עריכה] דוד שי

במקרה קראתי את מהלך השיחה על ביבי. דוד שי אתה "ויקיפד ראשי" ? אוי לנו יש לך הגיון עלוב

[עריכה] על רגשות ואנציקלופדיה

אחדים מהדברים שנכתבו לעיל נכתבו מתוך סערת רגשות עזה. רגשות עשויים להועיל בעת כתיבת אנציקלופדיה. כאשר מישהו כותב ערך בתחום שהוא חש אהבה כלפיו, כגון שירת ימי הביניים או מתמטיקה בבבלית, בטוחני שיוציא ערך יפה מתחת ידיו, חרף הכלל "האהבה מקלקלת את השורה". לעומת זאת, אוי לנו ממי שכותב ערך מתוך שנאה למושא כתיבתו. כאן השנאה מקלקלת את השורה, ותועלת אין בה. עצתי לויקיפדים: הימנעו מכתיבת ערך על מי שהשנאה לו מפעפעת בלבכם. "אבל איך אוכל להחשות כאשר יש סטייה פוליטית נוראה בערך?" ישאל הקורא הנסער. תשובתי: כתוב את הסתייגותך בדף השיחה, וסמוך על הדינמיקה של ויקיפדיה. יש בינינו קשת רחבה של דעות: ימנים, שמאלנים וכל מה שביניהם. ויכוחים שנערכים בקור רוח ובכבוד הדדי מסתיימים בתוצאה שניתן להתגאות בה. צעקות וזעקות שבר אינן מובילות לשום מקום. דוד שי 18:05, 18 מאי 2005 (UTC)

דברים כדורבנות. ראוי להכניס לדפי ההדרכה של ויקיפדיה. אפילו ערכים על דמויות מתועבות באמת לא כדאי לכתוב כשהשנאה רותחת בלב שש"ז 18:45, 18 מאי 2005 (UTC)

לא נכון.

אנציקלופדיה כותבים מתוך מחויבות לעובדות, רגשות הן דבר לגיטימי - יש להן מקום בראש הכותב - אין להן מקום בטקסט אין כתיבה שהיא חפה ממעורבות הכותב.

אפשר גם אפשר לכתוב עם שנאה יוקדת - אך להקפיד רק על העובדות : כך למשל אוכל לכתוב ערך נאמן , מדוייק וטוב : אדולף היטלר חרף שנאתי הרבה, תיעובי וסלידתי מהאיש (מפלצת) הזה.

עובדות, עובדות, עובדות.

[עריכה] בערכים פוליטיים שים לב ידידי

כתיבה משנאה יתירה - מעוורת אמת ויציב

כתיבה מהאהבה יתירה - מכה בסנוורים

אם איש אמת אתה - הישמר מאלה וגם מאלה

זה בסדר, אנחנו אנשי מח"ל, מותר לנו. גילגמש • שיחה

מממ... לא צריך לעדכן את הערך אודות ההתפטרות של ביבי מן הממשלה ומתפקיד שר האוצר היום?

אנחנו אנציקלופדיה, לא אתר חדשות. תנו לו קודם כל לדבר לפני שאתם מעדכנים. eman‏ 14:56, 7 אוגוסט 2005 (UTC)

[עריכה] למה נמחקה הפסקה על הערכת תפקודו

למה נמחקה הפסקה על הערכת תפקודו של נתניהו כשר אוצר ? שש"ז 20:30, 9 אוגוסט 2005 (UTC)

[עריכה] מה עם בראון-חברון?

אני לא מאמין לא כתוב כלום על זה! טרול רפאים 18:16, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

יש שלוש שורות פה וערך משנה שלם שש"ז 19:58, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

[עריכה] הסיבות לנצחונו של נתניהו על פרס ב-96'

סליחה, אבל את מי זה מעניין? אפשר, אם ממש ממש רוצים להשאיר את זה, לדחוס זאת לפסקה קצרצרה וזהו. על כל מערכת בחירות נסביר זאת? מה נהיינו, חנן קריסטל? הלל 22:48, 26 ספטמבר 2005 (UTC)

מה שעשית הוא פשוט חוצפה, אם לא השחתה.

קודם כל, אם אתה כותב בהערת עריכה "בעקבות דך השיחה" נובע כאילו היתה על זה הסכמה בדף השיחה אחרי דיון ארוך. בפועל כתבת משהו בשיחה ומיהרת למחוק. (דבר נכון היה לכתוב משהו כמו "מחיקת פרשנות: ראו נימוק בדף השיחה")

ולגופו של עיניין, זה בהחלט מעניין. ובודאי שלא צריך לעשות צעד חד צדדי, ולמחוק לפני שהנושא נדון בדף השיחה. eman • שיחה 23:01, 26 ספטמבר 2005 (UTC)

נו, נו. תמיד תמיד תוכל לשחזר. אתה יודע שזו לא השחתה. אבל אני מתנצל. פשוט נדהמתי לראות פסקה כזו בערך אנציקלופדי, ולא חשבתי שתהיה התנגדות אמיתית למה שעשיתי. זו אנציקלופדיה או מה? הלל 23:06, 26 ספטמבר 2005 (UTC)

הדבר היחידי שם שהוא לא אנציקלופדי זה מה שכתוב בסוגרים בסוף (על זה שאנשי חב"ד התחרטו), ואולי באמת נוריד את זה. אבל חוץ מזה הכל זה מידע, ומידע רלוונטי מאוד לערך eman • שיחה 23:12, 26 ספטמבר 2005 (UTC)

לדעתי, צריך להעביר את זה לערך על בחירות. אם נלך לפי הגיון זה, בערך על פוליטיקאים ותיקים יותר כמו שרון או פרס חצי מהערך יוקדש על מאבקיהם במערות הבחירות השונות. גילגמש • שיחה 23:15, 26 ספטמבר 2005 (UTC)

יש הרבה מידע שלא בהכרח נכנס לערכים; בפרט מידע פרשנותי, שמטבע הדברים הוא ספקולטיבי (מה היה המשקל של פינקלשטיין? האם רצח רבין תרם או הפריע? וכו' וכו'). בסופו של דבר החץ פגע במטרה (ביבי ניצח) וכעת אנו מסמנים את העיגולים (היה זה, וזה, וזה). לא ראיתי בערכים על יצחק רבין, יצחק שמיר, אהוד ברק וכו', הסברים מדוע הם נבחרו, כולל פירוט סיסמות הבחירות שלהם, יועציהם האסטרטגיים, הבריתות הפוליטיות שכרתו ותמיכת החרדים או הערבים. כל זה נראה לי מוגזם וחסר פרופורציות. אבל אדרבה, יבואו אחרים ויביעו דעתם. הלל 23:19, 26 ספטמבר 2005 (UTC)

הפסקה לא מוגזמת באורכה ובפרופורציה שלה לשאר הערך.

ומדובר פה על דבר מאוד חשוב: על נסיבות עליתו לשלטון. במקרה של יצחק שמיר ויצחק רבין (בפעם הראשונה) הם לא עלו לשלטון בבחירות, אלא אחרי פרישת קודמיהם. בערך על שמיר יש פיסקה שמתארת את עליתו לשלטון אחרי התפטרות בגין. אצל רבין אין (וזה חסר).אצל ברק גם אני רואה חוסרים (צריך לכתוב על האכזבה מביבי מצד אחד, על הבאת היועצים האמריקנים, על "הזקנה מהמסדרון" (שנשכחה מיד אחרי הבחירות, אבל על זה צריך לכתוב אם כבר אחרי זה) ועל הצגתו כגיבור מלחמה מצולש ומעוטר.

הפסקה הזו אצל נתניהו חשובה בשביל להבין את נסיבות עליתו לשלטון, ואת דרכי פעולתו. זה מידע רלוונטי וחשוב. לא כתבתנו מה תרם כל דבר, אבל ברור שכל הדברים המפורטים קרו, והיו חשובים בבחירתו. eman • שיחה 23:28, 26 ספטמבר 2005 (UTC)

לא השתכנעתי. לדעתי זהו מידע משני. אפשר להשאיר שורה או שתיים. הוא לא איזה דיקטטור שעלה לשלטון בדרך מיוחדת במינה. מה גם, יש כבר ערכים על הבחירות, כך שיש מקום טבעי יותר עבור הפסקה הזאת. אם אינך מתנגד, אני מציע להזמין בורר. כל ויקיפד ותיק יהיה מקובל עלי ואקבל את פסיקתו מראש. גילגמש • שיחה 05:40, 27 ספטמבר 2005 (UTC)

מצטרף לגילגמש. הלל 05:43, 27 ספטמבר 2005 (UTC)

ראשית אני לא מסכים לטענתו של גילגמש, בערך על פוליטקאי יש מקום גם להקמת כור גרעיני, וגם לאינטריגות ומאבקים, מהו ערך על פרס בלי מאבקיו עם רבין, התרגיל המסריח, הסיבות שהובילו להפסדיו בבחירות והיצמדותו לכיסא בימים אלו ממש? שנית מערכות הבחירות ב96-2001 היו ייחודיות בכך שהועמדו בהן לבחירה לא רק מפלגות אלא גם אנשים, ולכן ראוי שבערכים על אותם אנשים יופיעו הסיבות לעלייתם לשלטון או ירידתם ממנו. תוצאות הבחירות אינן יד אלוהים. --איש המרק 05:58, 27 ספטמבר 2005 (UTC)

זה לא אותו דבר. אלו פרטים מהביוגרפיה ואילו הפסקה הזאת עוסקת בבחירות ספציפיות. לא אמרתי למחוק לגמרי, אמרתי להשאיר שורה או שתיים ואת היתר להעביר. הרי יש כבר ערכים על מערכות הבחירות השונות, כך שיש לחלק הזה מקום טבעי יותר. גילגמש • שיחה 06:09, 27 ספטמבר 2005 (UTC)

איך אפשר להשאיר שורה או שתיים? זה כבר מתומצת לחלוטין. צוריד חלק מהסיבות ותשאיר אחרות?! איזה תוריד? eman • שיחה 09:17, 27 ספטמבר 2005 (UTC)

את החשובות ביותר. למשל שימוש בפינקלשטיין איננו חשוב. יועץ הוא יועץ, אך הוא לא הסיבה החשובה ביותר לניצחון. אילו היה הסיבה החשובה ביותר לניצחון, נתניהו היה מנצח את ברק. סיבות אחרות היתי תמתמצת ורק מזכיר אותן בלי להסביר ועורך בצורת משפטים ולא נקודות שמעיקות עלי מאוד. במקום 10 שורות עכשיו, היית מקבל 2-3. אולי זה יותר משני משפטים, אבל לא התכוונתי למספר מסוים של משפטים, אלא להיקף הטקסט והביטוי "שני משפטים" נשא אופי כוללני יותר. גילגמש • שיחה 09:22, 27 ספטמבר 2005 (UTC)

[עריכה] תיקונים

• הסרתי את המשפט הטוען שנתניהו ניסה לקדם יוזמות "לשבירת כוחה של ההסתדרות", משום שלא ידוע לי על כל יוזמה כזו של נתניהו.
• הערך דיבר על שביתות ארוכות של עובדי המגזר הציבורי. הסרתי את המילה "ארוכות" - האם זכרוני בוגד בי, או שהערך נטה לגישה בדיונית? דוד שי 17:51, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

את תגובתי אפשר לסכם במילה אחת: "סליחה!?". נתניהו הצהיר בגלוי שהוא מעוניין לשבור את כוחה (המופרז לדעתו) של ההסתדרות ושביתה של 117 ימים במגזר הציבורי (אני לא זוכר באיזו שנה בדיוק, אבל בתקופתו) נכנסת בהחלט לקטגוריה של "ארוכות". טרול רפאים 19:57, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

אני זוכר שכאשר הוא ניסה להפריט את אגד, הם תלו שלטים על האוטובוסים "ביבי רע ליהודים" ועצרו את התנועה ובסוף הוא נסוג מהכוונה הזו. ואכן הוא הרבה פעמים התנגח עם ועדי העובדים כראש ממשלה. והיו כמה שביתות של הרשויות המקומיות כנראה גם בזמנו, ותמיד לפני פסח. --הכהן הקטן 20:03, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

נו באמת. לא ניסה לשבור? רוחמה אברהם לא הציעה הצעת חוק להגבלת כוחם? מי שלח אותה דאז? משרד האוצר לא פירסם מודעות כנגד ההסתדרות? מי עמד בראש המשרד? נתניהו לא השתלח נגד ההסתדרות ועמיר פרץ תחת כל עץ רענן (את העצים לא ניתן להפריט, אבל אפשר סמי שמעון "מגדל" פרדסים מצויין). אקיצר, על סמך הזיכרון והידע שלי לפחות, ניסה גם ניסה. וכן. 117 ימים זה מאוד ארוך. למרות שחבל שוועדי עובדים בארץ לא פועלים כמו בצרפת. אבל זה כבר דיון להאייל הקורא. עידן ד 20:15, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

על שביתה של 117 יום במגזר הציבורי אשמח לראות אסמכתא, ואז אחזיר את המילה "ארוכות" (קשה לי לסמוך על "אני לא זוכר באיזו שנה בדיוק"). גם על הצהרה של ביבי בדבר רצונו לשבור את ההסתדרות אשמח לראות אסמכתא, לא זכור לי שהיו לו בעיות מיוחדות איתה, להפך: הסכם "עידוד לצמיחה" בין האוצר להתדרות הוא הישג שמעולם לא הגיע אליו שר אוצר לפני ביבי. בכלל, לטענות כאלה כדאי לתת אסמכתא, אחרת נוצרות אמירות כלליות ולא אמינות. הדיבורים על "להפריט את אגד" הם ממש לא לעניין: אגד הוא גוף פרטי, בבעלות חבריו, כך שאי אפשר להפריטו. יש מהלך, שהחל לפני כהונתו של ביבי באוצר, להעברת קווים של אגד לחברות אחרות, אך זה לא קשור דווקא לביבי, לא קשור להסתדרות, לא מהווה דוגמה לשביתה במגזר הציבורי ולמיטב ידיעתי לא נפסק. בעניין מודעות של האוצר נגד ההסתדרות: אני זוכר דווקא את המודעות של ההסתדרות נגד האוצר, כנראה שהייתה מלחמת מודעות. אני מעדיף להתמקד במעשים ולא בדיבורים, ווהצעת החוק של רוחמה אברהם נעלמה כלא הייתה, ומי שמתנכל לעמיר פרץ בכנסת זה דווקא החברים שלו לשעבר. ועוד דבר אחד: עם כניסתו של ביבי לאוצר הייתה ההסתדרות חלשה כפי שלא הייתה מעולם, עקב משבר כספי קשה ביותר בן שמונה שנים. ביבי ממש לא היה צריך לטרוח כדי להחליש אותה, היו לו אתגרים גדולים יותר. דוד שי 20:25, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

אענה לך נקודה נקודה. קודם כל, ההסתדרות אולי יחסית חלשה (דגש על יחסית) בגלל חובות וירידה מנכסים בין היתר, אבל היא עדיין מספיק חזקה לעשות שביתות בנות X ימים (אכן רצוי להביא אסמכתא). גם בלי קופת חולים ההסתדרות חזקה למדי. השאלה היא גם (כמו בכל מאבק שהוא) מה החוזק של הצד השני. במדיניות מוצהרת של הפרטה, עם גיבוי של כל כלכלות העולם (גלובליציה וכו') שום הסתדרות לא תוכל למנוע זאת בטווח הארוך. אכן ההסכם "לעידוד הצמיחה" הינו הישג של האוצר ונתניהו. הקצאת קווים של אגד זו לא הפרטה, אבל יצירת תחרות, יען כי החלשת אגד. שוב פעם- יש אכן צורך לדייק בניסוח, ואכן זה לא נפסק. לעניין המודעות- צריך לבדוק את תוכנן (שוב- אסמכתאות) לגבי הצעת החוק- היא נעלמה כי הגיעו לפשרה. אבל זה היה איום חסר תקדים שלה כנגד ההסתדרות. ברור שיש קשר בין הצעת החוק לנתניהו ולדעתי ניתן לציין זאת בערך, אבל השאלה היא באיזו צורה. זהו. עידן ד 20:50, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

מצאתי תיעוד מאמצע השביתה של 2004 ומוזכרים שם 79, אין לי כוח לחפש כרגע לגבי ה-40 יום הנותרים אבל גם 79 יום לא הולכים ברגל. טרול רפאים 21:13, 29 ספטמבר 2005 (UTC)

חסרים לך רק 20 ימים, המספר בכתבה מדבר על 97 ימים. אביהו - שיחה 04:33, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

כתבה מעניינת, אבל גם אני ראיתי 79 ואני חושב שזה סופי. זו שביתה ארוכה לטעמי (לא?). ואני מצטט משהו נוסף מהכתבה: "בדצמבר - הממשלה החליטה ליזום חקיקה המגבילה את זכות השביתה: החלטה על שביתה במפעל תחייב הצבעה חשאית בקרב העובדים. ההסתדרות: החוק - אנטי דמוקרטי." עידן ד 07:17, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

תיקנתי בהתאם. דוד שי 21:18, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

[עריכה] 19 שנים בארה"ב

עם כל ההערכה שלי לאדר כויקפד בכיר יש כאן הטיה פוליטית . ספירת 19 השנה בארה"ב כוללת את שנות שרותו כציר מדיני וכשגריר ישראל באו"ם . יתירה מכך בכדי להתקבל לשרות החוץ היה עליו להיות בשלוש השנים שקדמו לכך בישראל . בודאי כאשר כיהן בשרות החוץ לא השתמש בשמו הלועזי . מחקתי את השורה כי אינה נכונה בעובדות (אינה סופרת את שנותיו ברים בישראל ) ולא במהות (שילוב של אקדמיה ושרות דיפלומטי אך לא ירידה מהארץ ) .

נמיוט 22:50, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

בהנחה שאתה צודק, שספירת 19 השנה בארה"ב כוללת את שנות שרותו כציר מדיני וכשגריר ישראל באו"ם, אני מחכה להתנצלות פומבית מהכותב. --ג'יין רו 22:56, 29 אוקטובר 2005 (UTC)

[עריכה] שנות חו"ל

כתוב:

"לאחר מכן, חזר למשפחתו בארצות-הברית וחי בה כאזרח פרטי כ-10 שנים"

לפי הביוגרפיה הרשמית שלו באתרו (http://www.netanyahu.org.il/Inside/biography.asp) בשנים 1972 עד 1976 למד, ובשנים 1978-80 עמד בראש מכון יונתן לחקר השלום ואחר כך משנת 1980 ב"רים". אם סופרים את ה"ברוטו" (היינו, כולל הלימודים וכולל מכון יונתן) יש לנו שמונה שנים. הנטו הוא שנתיים. לימודים, ככל הידוע לי, אינם "חי בה כאזרח פרטי".

תיקנתי. בכלל, כ"כ הרבה ויקיפדים ימניים יש כאן ולא יכלו לדאוג שהערך יראה כמו שצריך? איך זה שאין אף מילה על היחסים בינו ובין ארנס, שהיה זה שהכניס אותו לפוליטיקה? עמית 07:08, 28 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] האשמות ברצח רבין

אם מביאים את ההאשמות שהובאו כלפיו ע"י השמאל באחריות כלשהי לרצח רבין, כי אז יש לפחות להזכיר את הטענות הנגדיות, לפיהן הפכו חוגי השמאל, בחזרה על האשמות אלה, את ימי הזכרון לרצח רבין לאירועים פוליטיים המפלגים את העם.--Act 06:10, 28 נובמבר 2005 (UTC)

המידע נכון, רק שאינו שייך לערך "בנימין נתניהו". מכסימום לערך "רצח רבין". עמית 07:06, 28 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] תצלום

התצלום של נתניהו בראש הערך נראה מיושן למדי, בהתחשב בכמות השיער שבו. חבל שאין בידינו תאריך הצילום (עניין שנכון ביחס לכל תצלום). ברקע רואים את האנציקלופדיה יודאיקה, ואף שזו אנציקלופדיה מצוינת, אני מקווה שבתצלום הבא שלו יצטלם נתניהו על רקע ויקיפדיה העברית. דוד שי 20:21, 28 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] נתניהו וההתנתקות

נתניהו הודיע כבר מההתחלה שהוא תומך באופן עקרוני בתוכנית ההתנתקות, אבל הוא גם הבהיר שהוא מסתייג מהאופן בה היא תוכננה להתבצע, מכך שהיא מבוצעת ללא משאל עם. איני בטוח, אבל נדמה לי שגם דרש שהגדר ביו"ש תושלם לפני שתתבצע תוכנית ההתנתקות. אני מבסס את עובדת תמיכתו בהתנתקות בהסתיגויות כאלה ואחרות, בהופעות טלוויזיה רבות שלו בהן עקבתי אחר כל מילה שלו. כבר לאחר ששרון חזר מארה"ב והודיע שסיכם עם בוש על נסיגה מעזה בתמורה להבטחות אמריקאיות מסוימות, נתניהו הודיע שלא יהיה נכון לסגת מההבנות בין ישראל לארה"ב בנושא. מעולם לא שמעתי את נתניהו אומר שהוא מתנגד לפינוי רצועת עזה בכל צורה שהיא.

אותם ויקיפדים שכתבו בערך: "לגבי תוכנית ההתנתקות גילה נתניהו הפכפכות. אף שהתבטא כנגדה וכנגד מהלך חד צדדי שיפורש כתבוסה על ידי האויב, תמך בממשלה בתוכנית, אפילו לאחר שנדחתה בידי מתפקדי הליכוד" למעשה, כתבו מידע שלדעתי אינו נכון (הם מוזמנים להביא מקורות לבסס את דבריהם). אוהד ל 03:20, 12 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] שר האוצר של איטליה

ערך מורחב – ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:בנימין נתניהו

התוספת נכונה על פי העיתונים. המדובר בתקדים בקנה מידה ישראלי ועולמי, ולדעתי, בכל הכנות והרצינות ראוי לאיזכור בערך. אם הדבר נכון הרי שמדובר בידיעה הראויה לאיזכור, ואם המדובר בברווז, הרי שזו אינדיקציה ראויה לאופיו של האיש. אלמוג 17:24, 16 דצמבר 2005 (UTC)

שיהיה. שיחזרתי כי חשבתי שזה קוריוז מיותר. גילגמש • שיחה 17:25, 16 דצמבר 2005 (UTC)

הדבר אכן אמיתי (כולל זה שהאיטלקי טען שהמדובר בבדיחה - ר' ידיעות אחרונות של היום). אבל השאלה היא אם זה ראוי להופיע, ואם כן, אז לפחות שיופיע כקוריוז ולא ברצף של אירועים חשובים. מארק ברלין 17:31, 16 דצמבר 2005 (UTC)

לדעתי המדובר באירוע חשוב לא פחות מריצתו בליכוד או יחסו להתנתקות. תאר לעצמך שהיה מתמנה לשר אוצר באיטליה, כלום לא היה זה מפנה משמעותי בקריירה שלו, ביחסי ישראל איטליה, ובדיפלומטיה העולמית? ועכשיו שאל את עצמך האם אדם רציני הנואם בפני כנס של לשכת עורכי הדין יפריח דבר הבל כה מוחלט באוויר? ודאי שהמדובר בהצעה רצינית, ומכיוון שכך זהו תקדים חשוב, הראוי לאיזכור ואף להדגשה. אלמוג 17:37, 16 דצמבר 2005 (UTC)

הנקודה היא שלא מדובר בהצעה רצינית. ב"ידיעות אחרונות" של היום, עמ' 5, נכתב מפורשות: "האיטלקי שהציע לנתניהו את האוצר: 'רק צחקתי'". אפשר כמובן לכתוב משהו בתור: "הישגיו של בנימין נתניהו בהבראת הכלכלה הישראלית הוכרו על ידי מומחים זרים, אשר אחד מהם אף הציע לו, בבדיחות הדעת, לשמש כשר האוצר של איטליה. על כך ענה נתניהו..." וגו', אבל זה כבר דבר שונה לחלוטין ממה שכתוב בערך (וכנראה גם סובל מלא מעט POV). מארק ברלין 17:51, 16 דצמבר 2005 (UTC)

אבל זה בדיוק העניין, שנתניהו התייחס להצעה ברצינות, ודיבר עליה ברצינות. אם היה מדובר בחילופי בדיחות לא היה הדבר ראוי לאזכור. ומשפט מסוג "הישגיו של נתניהו בהבראת הכלכלה הישראלית הוכרו על ידי מומחים זרים" לוקה בכל כך הרבה POV שכמות זו עוברת רק את מידת הגיחוך שבו. אלמוג 18:34, 16 דצמבר 2005 (UTC)

השורה התחתונה: מרוב נפיחוּת נתניהו יצא אידיוט שאינו מבין בדיחה. האם כל החלקה מסוג זה ראויה לאזכור באנציקלופדיה? לדעתי לא. הגמגום של לוי אשכול שינה את פני ההיסטוריה של מדינת ישראל, ולכן ראוי לאזכור באנציקלופדיה. מאה גמגומים אחרים אינם זכורים לאיש, ובצדק. קצת מוקדם מדי להעריך את השפעת הסיפור שלפנינו (וגם זו סיבה טובה למחוק אותו - יש הבדל בין אנציקלופדיה לבין משחק כדורגל בשידור חי), אך בשלב זה הוא נראה כקוריוז מיותר. דוד שי 19:11, 16 דצמבר 2005 (UTC)

מסכים עם דוד שי. מארק ברלין 19:21, 16 דצמבר 2005 (UTC)

זה באמת נשמע כמו קוריוז מיותר, שאין צורך להתייחס אליו. בכלל היד צריכה להיות קצת פחות מהירה על ה"הדק". אפשר לתת לסיפור להתיישן יום-יומיים (אפילו שבוע) לפני שחוקקים אותו באמצעות המקלדת. כבר היה לנו סיפור כזה עם "הרשות היהודית בחבל עזה" (מישהו זוכר?). שינויים מידיים הייתי עושה רק אם מדובר בעדכון של נתונים (למשל עדכון של מספר התושבים במדינה בעקבות פרסום סטטיסטיקה חדשה ואמינה) או במקרה של מחקר חדש שזכה לפרסום בעיתונות הפופולרית, אחרי שפורסם בכתב-עת מדעי מוכר או במוסד אקדמי או ממלכתי מוכר (וגם אז רצוי לבדוק שבאמת היה פרסום בכתב העת או במוסד ושהם אכן מוכרים בקהילה המדעית). רק שתי תהיות לסיום - נתניהו אשף התקשורת לא מבין בדיחה? הייתכן? ועוד משהו - האם שר אוצר איטלקי לא אמור להיות אזרח איטליה? האם נתניהו שקל ברצינות לקבל אזרחות איטלקית, ללמוד איטלקית, לחבר נאומים לפרלמנט האיטלקי? אולי גם נתניהו התבדח ואנחנו בעוונותינו לא הבנו?Dror_K 20:41, 16 דצמבר 2005 (UTC)

לא קוריוז, ולא מיותר. לא בדיחה חולפת, אלא חרך הצצה מבהיל לעולמו של המתמודד על ראשות הליכוד. כל הרוצה לדעת גלובליזציה מהי, קפיטליזם חזירי מהו, או מהי ה"הגמוניה" עליה דיבר אנטוניו גראמשי, צריך רק לקרוא פיסקה קטנה זו. מסתבר כי לדעת נתניהו לכל מצב כלכלי נתון ניתן ליישם את אותו הפתרון, וכי בהפעלת הכללים של הכלכלה הנכונה אין הבדל בין מדינה אירופאית מתועשת המהווה חלק מן השוק האירופי המשותף ובין מדינה מזרח תיכונית המצויה במצב מלחמה, וכיוב'. דין איטליה כדין ישראל (והונג קונג, וסינגפור וונצואלה וכל מקום שהוא בעולם). ואם אתה נמנה על המעטים הנבחרים שיודעים את כללי המשחק, תוכל לשמש בכל תפקיד שהוא בכל מקום! אם זו לא הבהרה חשובה שראויה להיות נכללת בערך, ואחת היא אם נאמרה לפני יומיים או לפני שנתיים, איני יודע הבהרה כזו מהי. אלמוג 04:23, 17 דצמבר 2005 (UTC)

זו פרשנות מעניינת מאוד של אלמוג, שעומדת בניגוד לתפישתם של רוב הכלכלנים שדווקא סבורים שכן, אותם צעדים יעבדו באופן כללי באותו אופן בכל מקום, בלי קשר למצבו. רלף פון שוונץ 09:50, 20 דצמבר 2005 (UTC)

אני חושב שיש הפרזה גדולה באמירה שלך שרוב הכלכלנים סבורים כך. עם כל הכבוד לקרן המטבע הבינלאומית יש כלכלנים גם מחוץ לה. אתה יכול לחלוק על אלמוג, אבל אל תגייס לטובתך את "רוב הכלכלנים", מה גם שכמו בכל תחום של מדעי החברה גם בכלכלה יש תאוריות רבות ושונות, וקשה מאוד לאשש אותן מבחינה אמפירית, כי קשה מאוד לערוך ניסויים מבוקרים. Dror_K 16:03, 20 דצמבר 2005 (UTC)

אולי. אבל גם אם אקבל את מה שאתה אומר, זה עדיין בגדר פרשנות, ואפילו פרשנות מרחיקת לכת. אם נתניהו (או כל אחד אחר) אומר: "אני נוסע לפגוש את ראש ממשלת איטליה" ואתה מפרש שהוא מתכוון לדון איתו ביחסים שבין איטליה לישראל, זו פרשנות סבירה שאינה מרחיקת לכת. אם נתניהו אומר: "הציעו לי להיות שר האוצר של איטליה" ואתה מפרש זאת כביטוי להשקפה פוליטית-חברתית-כלכלית, זאת אולי פרשנות סבירה (בהתחשב בהצהרות קודמות של האישיות וכיוצ"ב) אבל בהחלט מרחיקת לכת. במאמר שמתיימר להציג עובדות בצורה פחות-או-יותר אובייקטיבית, אין מקום לפרשנויות מרחיקות לכת. הבעיה עם הסיפור הזה היא שכשמוציאים ממנו את הפרשנויות מרחיקות הלכת, לא נותר ממנו אלא קוריוז מוזר, ולכן אפילו אי אפשר להביא אותו כשלעצמו. Dror_K 04:46, 17 דצמבר 2005 (UTC)

כיוון שכל המשתתפים בדיון זה, מלבד אלמוג, תומכים בהסרתה של פסקה זו, אני עומד להסירה. דוד שי 05:47, 17 דצמבר 2005 (UTC)

אני מסכים עם אלמוג. אני מציע שנלך להצבעה. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 15:15, 18 דצמבר 2005 (UTC)

בס"ד

מסכימה עם אלמוג,

ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 09:12, 20 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] תיקונים

בערך הזה הייתה בעיה של NOPV בנוסף לכמה ענייני סגנון לשוניים. הבעיות היו בעיקר בפסקה שעוסקת בכהונת נתניהו כשר אוצר. הסברים לשינויים שערכתי:

1. "על אותה פעולה פיקד אהוד ברק, לימים יריבו של נתניהו ומי שניצחו בבחירות, ונטל ממנו את ראשות הממשלה ב1999." - בחירות אינן מלחמה. בד"כ לא מנצחים בהן אלא זוכים בהן, וגם לא נוטלים את ראשות הממשלה אלא מקבלים אותה בצורה מסודרת ממי שסיים את תפקידו לפי החלטת הציבור.
2. יונתן נתניהו נקרא "יוני" בפי ידידיו וקרובי משפחתו. אנחנו, לדעתי, מחויבים לקרוא לו בשמו המלא. כמו כן, מפקד סיירת מטכ"ל הוא תואר פונקציונאלי, כלומר כשאדם חדל למלא את התפקיד הוא חדל לשאת את התואר. לפיכך יש לכתוב שיונתן נתניהו היה מפקד סיירת מטכ"ל בעת הפעולה.
3. בטלוויזיה בעיקר צופים, לאו דווקא מאזינים.
4. קמפיין בעברית הוא מסע בחירות.
5. "את נטייתו להכנס לפניקה ואת אי עמידותו במצבי לחץ." לא צריך להיכנס לאבחנות פסיכולוגיות. די לומר "חוסר יכולת לעמוד במצבי לחץ".
6. ב-1996 הסקרים חזו רוב דחוק לפרס על פני נתניהו. הרוב של פרס היה בתחום טעות הדגימה ולפיכך אי אפשר לומר שהסקרים טעו, או שהתוצאות היו בניגוד לסקרים. אפשר לומר רק שהסקרים התבדו.
7. מקובל לומר שהחלטת פרס לתמוך בהקדמת הבחירות למאי 1996 הייתה טעות, אבל זו הייתה טעות לשני הכיוונים - אילו היה מקדים את הבחירות יותר, היה נהנה (אולי) מהאהדה כלפיו לאחר רצח רבין. אילו היה מונע את הקדמת הבחירות (כך שהיו נערכות בנובמבר 1996) היה אולי מוצא יותר זמן להתארגן, והיה "נהנה" מהחשיפה של יום-השנה לרצח רבין (אם כי אני מתקשה לכתוב משפט מקיאווליסטי כזה בערך עצמו).
8. הביטויים הבאים חורגים מכללי NPOV: "רפורמה מרחיקת לכת", "נורמות של מדיניות הרווחה שנהגו במדינה למן הקמתה", "בצעד חריג בחריפותו", "איום רב עוצמה", "מומחי הכלכלה הביעו הערכה לפועלו" (מיהו מומחה לכלכלה? מי שיש לו תואר בכלכלה? נגיד בנק ישראל? פרשן כלכלי בעיתון כלשהו?)
9. "והיוו ביטוי לאמון של המגזר העסקי במדיניות שר האוצר" - עם כל הכבוד לשר האוצר, עליות בבורסה יכולות לנבוע מכל מיני דברים. הטענה שיש בכך ביטוי לאמון בשר האוצר היא דעה, לא עובדה.
10. "הצמיחה עלתה והייתה בסוף התקופה הגבוהה בעולם המערבי" - הגבוהה בעולם המערבי? לפי אילו נתונים? למה דווקא העולם המערבי? מה רע בסין או אפילו בווייטנם לצורך ההשוואה הזאת? גם שם עורכים רפורמות במיסוי ובפנסיה מדי פעם.
11. לגבי קרנות הפנסיה - אני בכלל לא בטוח שכל הקרנות המולאמות היו שייכות להסתדרות הכללית. אני חושב שהמשותף להן הוא שהן שייכות לאיגודי עובדים. לגבי "סכנת פשיטת הרגל", גם זו דעה ולא עובדה. גירעון אקטוארי הוא תחזית לגירעון בעתיד. אם התחזית נעשית נכון, יש סיכוי טוב לכך שהיא תתממש, אבל זו עדיין לא ודאות, וחוץ מזה גירעון הוא לא בהכרח פשיטת רגל.

Dror_K 06:56, 30 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] תיקונים ושינויים נדרשים

למרות התיקונים האחרונים, ששיפרו את המצב, עדיין יש מידה של NPOV וגם אי דיוקים:

1. לפי נתוני בנק ישראל (כאן) ברבעון השלישי של שנת 2005 האבטלה ירדה ל-8.9 אחוז, ולא 9.1 אחוז כפי שכתוב.
2. הצמיחה הייתה 4.4 בשנת 2004, 5.0 ברבעון השני של 2005 ו-5.2 ברבעון השלישי (לפי הנתונים של בנק ישראל כאן.
3. השינויים במדד: זה אינו הישג של נתניהו בהכרח, שכן בשנת 2001 הייתה העליה במדד 1.1, כך שאפשר לטעון שלרמה זו של אינפלציה כבר הגענו קודם לכן. לדעתי, יש להוריד סעיף זה.
4. כתוב כך: הקיצוצים בקצבאות הרווחה פגעו ב... גל של מחאה עממית... שביתות ארוכות במגזר הציבורי -- הגדרת "פגיעה" היא עניין של תפישה. בעיני נתניהו ואחרים מדובר היה בשיפור; שביתות במגזר הציבורי אינן מחאה עממית. עדיף ניסוח ללא הטיה כמו: "שינה את הקריטריונים לקבלת קצבאות רווחה ("תשלומי העברה"), וקיצץ את קצבאות המוסד לביטוח לאומי, ובמיוחד קצבאות הילדים. הקיצוצים בקצבאות הרווחה הפחיתו את התשלומים מהם נהנו רבים במגזר החרדי, במגזר הערבי (מגזרים שבהם שיעור הילודה גבוה יחסית), משפחות חד-הוריות, מובטלים, וקשישים, ועוררו גל של שביתות במגזר הציבורי ומחאות כמו זו של ויקי קנפו.
5. ישנם שני סעיפים נפרדים העוסקים בהורדת המע"מ. יש לאחדם לאחד בנוסח "הוריד את שיעור המע"מ מ-18 אחוז ל-16.5 אחוז" (אגב, אם הורדת הקצבאות היא "פגיעה" בחרדים, ערבים, חד-הוריות, וכו' -- האם אין הורדת המע"מ שיפור עבור הנ"ל? אחרי הכל, ששת העשירונים התחתונים משלמים 3 אחוז מכלל מס הכנסה אבל 41 אחוז מכלל המע"מ. סתם הערה -- כמובן שאין לציין זאת בערך).
6. נכתב: קידם חקיקה בנושא הקטנת מס הכנסה ליחידים ולחברות... הצעד הראשון ברפורמה זו מעניק הקלות מס לכל העובדים, בלי יוצא מהכלל, אך יתר ארבעת שלביה מיטיבים רק עם בעלי הכנסה בינונית ומעלה, ובעיקר מיטיבים עם בעלי הכנסה גבוהה -- אין צורך בפרשנות. ראשית, היא שגויה. העשירון הראשון עד הרביעי לא יהנו ישירות מהפחתת מס ההכנסה משום שהם אינם משלמים למעשה מס הכנסה. יתר על-כן, מאחר ושלושת העשירונים העליונים משלמים כ-92 אחוז מכלל המס הישיר (ר' כאן, ברור שהם גם יהיו המוטבים העיקריים של הפחתה במס. הניסוח הנוכחי נכון בניכוי הפרשנות המיותרת בסוף.
7. כתוב: הביא להקפאת ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה, ובכך פגע באופן ממוקד בכלי העיקרי המשמש להתחשבות בחלקים באוכלוסייה הראויים להקלה בגובה המס -- גם מוטה מאוד (פגע באופן ממוקד), גם שיפוטי (ישנם החולקים על כך שיש חלקים ה"ראויים להקלה" בהשוואה לאחרים) וככל הנראה גם לא נכון. פסקה תמוהה.
8. כתוב: שיעור האבטלה ירד (אם כי במידה קטנה) -- האם ירידה של 18 אחוז באבטלה היא קטנה? תמוה ומוטה.
9. כתוב: מנגד חלה עלייה בשיעור העוני. על-פי דוחות של המוסד לביטוח לאומי שיעור העוני בתקופת כהונתו של נתניהו הוא הגבוה בתולדות המדינה. ארגוני רווחה דיווחו על עלייה בדרישת הנזקקים למזון ולתרופות, גם בקרב אזרחים שהשתייכו בעבר למעמד הביניים [1] וגם בקרב אזרחים עובדים, או פנסיונרים -- זו פסקה מוטה וגם לא נכונה. למעשה, גם על פי הדוחות של ביטוח לאומי, זו טענה לא נכונה. אם קוראים את עיקרי הממצאים בעמוד 2 של דוח הביטוח הלאומי כאן אפשר בהחלט להתרשם מהגידול בעוני ומכך ש"מדד ג'יני נסק בשיעור של 3.1 אחוז". מקריאה בדוח עצמו, עם זאת, עולה תמונה שונה במקצת. למעשה, שיעור העוני ומדד ג'יני לפני מיסוי ותשלומי העברה (מה שמכונה בדוח הביטוח "הכנסה כלכלית" ירד בשנים 2003-2004. הטיעון של ביטוח לאומי שהפער אחרי מיסוי ותשלומי העברה עלה כבודו במקומו מונח אך:
   1. הוא בא מפי צד מעוניין, שעילת קיומו היא העברת תשלומים כאלה.
   2. פירושו הוא עניין שנוי במחלוקת, ככל המדדים שהם יחסיים לשכר הממוצע. הרעיון לפיו אם מוישה זוכמיר מוכר את חברתו למיקרוסופט תמורת 5 מיליארד דולר מצב העוני בישראל החמיר הוא בעייתי.

192.115.133.141 13:26, 30 דצמבר 2005 (UTC)

אתייחס רק למקצת ההערות, אך אין לראות בשתיקתי הסכמה עם האחרות:

3. בערך נאמר: "האינפלציה ירדה והייתה בסוף התקופה נמוכה ביותר (0.3%)". האסמכתא המאוד מכובדת (NRG שמצטט את האקונומיסט) אינה מותירה ספק, אך בעקבות הערתו של 192.115.133.141 בדקתי את הנתונים. אכן, בתקופה יוני 2004 - יוני 2005 עלה המדד בשיעור הנמוך להפליא של 0.3%, אך בחודש יולי 2005 לבדו, גם הוא תקופת כהונתו של נתניהו, עלה המדד ב-1.09%, ובתקופה יולי 2004 - יולי 2005 עלה המדד ב-1.59% - תוצאה טובה, אבל כבר לא מדהימה, ואינה שונה מהותית מזו שהתרגלנו אליה מאז 1999. הסעיף אכן מיותר.

5. כיוון שהורדת המע"מ נעשתה בשני צעדים נפרדים, בנסיבות שכלל אינן קשורות זו בזו, ראוי להפריד ביניהן. למעשה את ההורדה השנייה בכלל ביצע השר אולמרט, ולכן יש להסיר אותה מערך זה.

6. הערה זו מחזקת את הצורך בפרשנות. הגדלת הנטו בעשירון הראשון עד הרביעי נעשתה באמצעות הפחתת שיעורי הביטוח הלאומי, שנעשתה במקביל לשינויים במס הכנסה, כך שמתקיים האמור בערך. אוסיף את הטכניקה. אין זה ברור כלל ועיקר שאלה המשלמים את עיקר המס יהיו בהכרח הנהנים העיקריים מרפורמה - זה עניין של מדיניות, וחשוב להבהיר שזו המדיניות שנבחרה. יחליט הקורא האם האם לרוחו.

7. הערך נקודת זיכוי טרם נכתב, ולכן אציין כאן שנקודת זיכוי משמשת למתן הקלת מס לאמהות לילדים, למשפחות חד הוריות, להורה לילד הסובל מנכות קשה, לעולים חדשים ולחיילים משוחררים. שחיקה ריאלית של נקודות הזיכוי פירושה פגיעה בכל האוכלוסיות הללו. באופן פחוּת נפגעים כל יתר משלמי המס. לפיכך הביטוי "באופן ממוקד" אינו מוטה - הוא מבהיר בדיוק את המשתמע ממנו, ומי שלא נעים לא לקרוא את האמת, שילך לקרוא עלוני תעמולה של הליכוד (בפרץ של נדיבות הורדתי אותו, הדברים ברורים גם בלעדיו). למען הטענה "גם שיפוטי" אחליף את "הראויים" ל"הנחשבים כראויים". כבר אדם סמית מצא שבגביית מסים יש הראויים להקלה, ומאז זה כמעט קונצנזוס, אם כי מובן שבין חברי "הקפיטליזם החזירי" יש החושבים אחרת, ולדידם הורה לילד הסובל מנכות קשה חייב לשלם מס זהה לזה של מי שאינו סובל מבעיה זו, "כדי שלא לעוות את הכלכלה החופשית".

8. בעניין הירידה באבטלה, ראוי לתת את הנתון עם כניסתו לתפקיד ואם פרישתו, ויחליט הקורא אם זו ירידה קלה או נכבדה. דוד שי 14:04, 30 דצמבר 2005 (UTC)

9. "הטיעון ... בא מפי צד מעוניין, שעילת קיומו היא העברת תשלומים כאלה" מפתיע לשמוע טענה כזו מפי 192.115.133.141, שלו קשרי חיבה ורעות עם משתמש:אורי רדלר, האיש שטמיע את הביטוי אד הומינם בוויקיפדיה העברית. מדידת העוני היא תפקידו של המוסד לביטוח לאומי, ועד שלא יוכח אחרת, יש להניח שהוא עושה מלאכתו באמונה.

שלילת מדדים התלויים בשכר הממוצע בעייתית עוד יותר מאשר השכר הממוצע עצמו (שהוא אכן מדד לא פשוט). "הרעיון לפיו אם מוישה זוכמיר מוכר את חברתו למיקרוסופט תמורת 5 מיליארד דולר מצב העוני בישראל החמיר הוא בעייתי" - משפט מאוד לא מדויק, משום שהוא מציג עסקה שהיא רווח הון ולא שכר, ולכן אינה משפיעה על השכר הממוצע. כן, יקפוץ 192.115.133.141 ויגיד, אבל בעסקה יש אופציות לעובדים ובונוס וכו' שהם כן שכר. לכך יש שתי תשובות: אם לעסקה יש לפתע נהנים רבים הרי ראוי שזה יבוא לידי ביטוי בשכר הממוצע. מובן שההשפעה ניכרת כאשר יש עסקות רבות כאלה, אבל מדוע שלא ישפיעו על השכר הממוצע? מה גם שבתקופה הנדונה לא בלטו עסקות כאלה, להפך - התפוגגה השפעתן של הקודמות, וכאן ניכר מדד השכר הממוצע בחולשתו: העוני החמיר יותר ממה שמשקף המדד, משום שבתקופה הנדונה מוישה זוכמיר לא מכר את חברתו למיקרוסופט, אלא קיצץ את שכר עובדיו, עתירי השכר, בעשרה אחוז. אם חרף זאת מצב העוני החמיר, סימן שמצב העניינים אצל העניים הדרדר עוד יותר מאשר מצב ההיי-טק. דוד שי 17:54, 30 דצמבר 2005 (UTC)

5. מאחר והסרת הסעיף הנוסף בענייני מע"מ בוצעה, מבחינתי תוקן הטעון תיקון.

6. אני חושב שאין צורך בפרשנות, במיוחד כאשר אין הסכמה מהי פרשנות קבילה כאן, אבל ניחא.

7. את הפסקה אפשר לכתוב גם כך: הביא להקפאת ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה, ובכך סילק את האפליה הממוקדת במיסוי כלפי אוכלוסיות שלא זוכו בהטבות כאלו או למשל הביא להקפאת ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה, ובכך תרם לביטול העיוותים במערכת המיסוי. אני לא חושב שהניסוח הקיים או הנ"ל ראויים -- הניסוח צריך לפרט את העובדות. ואני מבקש לא להזכיר כאן את אדם סמית! השמאלן הקיצוני הזה הוא לא דוגמה לשום דבר! (בעקבות האנקדוטה על לודוויג פון מיזס שהתווכח יום אחד עם מילטון פרידמן ופרידריך האייק ועזב את החדר כשהוא מפטיר בכעס: "הקומוניסטים האלה!").

8. אכן, כן. רלף פון שוונץ 17:41, 30 דצמבר 2005 (UTC)

הצגת הפרט הטכני "הקפאת נקודות הזכוי" מעקרת אותו מכל משמעות. יש צורך בפרשנות מינימלית למשמעותו של צעד זה. הפרשנות מתבססת על עקרונות מאוד מקובלים, ואני מציע להשלים עם גרסתה המרוככת. דוד שי 18:08, 30 דצמבר 2005 (UTC)

בקריאה נוספת של המשפט "הביא להקפאת ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה, ובכך פגע בכלי העיקרי המשמש להתחשבות בחלקים באוכלוסייה הנחשבים כראויים להקלה בגובה המס, ובהם משפחות חד הוריות, הורים לילד נכה, עולים חדשים ועוד", אני רואה בו רק עובדות. מטרתן של נקודות הזיכוי המוצגת בו מקובלת על הכל. יש שיסכימו עם מטרה זו ויש שיחלקו עליה, אבל אין ויכוח על כך שזו המטרה. דוד שי 18:16, 30 דצמבר 2005 (UTC)

אני רוצה להוסיף כמה הבהרות - שיעור העוני באוכלוסייה נקבע בהתייחס לשכר החציוני במשק, לא לשכר הממוצע. הנתונים הם לא של הביטוח הלאומי לבדו. גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משתתפת בדיווחים על היקף העוני. היא בוודאי מוציאה דוחות בנוגע לשכר החציוני, הממוצע, קו העוני, ושיעור המשתכרים מעל ומתחת לכל אחד מהקווים הנ"ל. הביטוח הלאומי ממש כמו הלמ"ס וממש כמו משרד האוצר ובנק ישראל הוא גוף ממלכתי. כמו כל גוף ממלכתי או אחר, יש לו אינטרסים (ואין בכך רבותא שהרי גם למשרד האוצר ולבנק ישראל יש אינטרסים, אולי אפילו ללמ"ס), ואף על-פי כן, להאשים את הביטוח הלאומי בהטיית הנתונים זו האשמה חמורה מאוד. בכל מקרה אם מטילים ספק בלא סיבה נראית לעין בנתונים של גוף ממלכתי אחד, אפשר להמשיך ולהטיל ספק בנתונים של גופים ממלכתיים אחרים, ואין לדבר סוף. צריך לדבר בצורה גלויה - יש ויכוח מהותי ועמוק בדבר צעדיו של נתניהו כשר אוצר. הוא לא המציא דבר - רוב הצעדים שהוא נקט בהם התחילו עוד לפניו, אבל הוא הביא לשיא את המדיניות ה"רייגנית-תאצ'ריסטית" בארץ. ההנחה כי צעדים אלו הצילו את כלכלת ישראל היא דעה, לא עובדה. אמנם דעה רווחת בתקשורת, אולם כך יש להתייחס אליה ותו לא. מנגד יש נתונים קשים על עוני בממדים חסרי תקדים. אפשר להניח שהם קשורים במדיניות נתניהו, ואפשר שלא. אבל אי אפשר להתעלם מן החפיפה בין התקופה שאליה מתייחסים הנתונים האלה לבין תקופת כהונתו של נתניהו כשר אוצר. אגב, נתוני העוני מגיעים ממקורות מגוונים - ארגוני רווחה התנתדבותיים כמו "לתת" מדווחים על ביקוש חסר תקדים למנות מזון. בתי תמחוי שהיו מוסדות נדירים בארץ רבו מאוד ומדווחים על תפוסה מלאה. אחד מבתי התמחוי דיווח שנאלץ לפתוח אגף מיוחד לילדים. בהחלט לא מדובר כאן על נתונים יחסיים בלבד. Dror_K 22:54, 30 דצמבר 2005 (UTC)

נ"ב - השכר הממוצע (ואולי גם השכר החציוני, אך אינני בטוח) הוא ממוצע של כלל המשכורות במשק, במשרה מלאה ובמשרה חלקית. למעשה מחשבים רק את המשכורת הממוצעת לחודש, ולא לשעה או ליום עבודה. שיטת החישוב הזאת מנמיכה את השכר הממוצע. אגב, את שכר המינימום קובעים לחודש, והוא נגזר מן השכר הממוצע (הפעם זה הממוצע ולא החציוני, ומדובר ב-40% אם אני זוכר נכון). את שכר המינימום לחודש מחלקים ב-186 כדי לקבל את שכר המינימום לשעה. כיוון שבחישוב הממוצע אין הבחנה בין משרות חלקיות למלאות, יוצא שבפועל שכר המינימום לשעה הוא פחות מ-40% מהשכר הממוצע לשעה. מידע קצת מסובך, אבל מאוד שימושי לחיים. מניסיון. Dror_K 22:59, 30 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] סיעות

שאלת תם בעינייני סיעות: בערך כתוב סיעת הליכוד-גשר-צומת. בערכים אחרים כתוב הליכוד-גשר-צומת. איך עדיף? תודה אבינעם 14:12, 30 דצמבר 2005 (UTC)

הליכוד-גשר-צומת הייתה רשימה משותפת של שלוש מפלגות עצמאיות. לרשימה זו הייתה, מן הסתם, סיעה בכנסת (סיעה היא כלל חברי הכנסת שנבחרו מתוך רשימה מסוימת). אני לא בטוח שיש צורך לכתוב ערך על כל רשימה (אלא אם כן, נוצר במשך הזמן איחוד מלא בין המפלגות המשתתפות בה) ולכן נראה לי עדיף: הליכוד-גשר-צומת. Dror_K 22:42, 30 דצמבר 2005 (UTC)

[עריכה] המשך

9. "הטיעון ... בא מפי צד מעוניין, שעילת קיומו היא העברת תשלומים כאלה" מפתיע לשמוע טענה כזו מפי 192.115.133.141, שלו קשרי חיבה ורעות עם משתמש:אורי רדלר, האיש שטמיע את הביטוי אד הומינם בוויקיפדיה העברית. מדידת העוני היא תפקידו של המוסד לביטוח לאומי, ועד שלא יוכח אחרת, יש להניח שהוא עושה מלאכתו באמונה.

192.115.133.141 אינו צד מעוניין, אלא אם כן יש כאן הגדרה חדשה של המונח. לדוגמה, ניתן לומר ששייקה לנדאו הוא צד מעוניין בערך גרפולוגיה, שכן הוא מוצא פרנסתו בכך, ואילו דוד שי אינו כן, אלא אם כן הוא מוצא פרנסתו על הפרכת תקפותה. לגבי מדידת העוני -- חוק הביטוח הלאומי אינו מסמיך את הביטוח הלאומי למדוד את העוני או לחקור אותו, או מסמיך אותו כמודד בלעדי של נתון כלשהו. אתה מבלבל בין "עושה" ל"אמין" או "מוסמך לעשות". הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוסמכת למדוד דברים. הביטוח הלאומי עושה מה שבא לו. למעשה, דוח העוני הוא המצאה חדשה יחסית של המוסד (משנת 2001), ואני סבור שכל מי שנתקל באופן בו ביטוח לאומי מודד את הכנסותיהם האמיתיות או המשוערות של משלמי המס שלו היה מגחך נוכח הטיעון שאפשר להניח שהוא עושה מלאכתו באמונה.

שלילת מדדים התלויים בשכר הממוצע בעייתית עוד יותר מאשר השכר הממוצע עצמו (שהוא אכן מדד לא פשוט). "הרעיון לפיו אם מוישה זוכמיר מוכר את חברתו למיקרוסופט תמורת 5 מיליארד דולר מצב העוני בישראל החמיר הוא בעייתי" - משפט מאוד לא מדויק, משום שהוא מציג עסקה שהיא רווח הון ולא שכר, ולכן אינה משפיעה על השכר הממוצע

והכל היה טוב ויפה לו הביטוח הלאומי היה אכן מחשב את קו העוני לפי השכר הממוצע... (או ה"שכר החציוני במשק" כפי שסבור דרור ק. בפועל, הוא עושה זאת לפי "חמישים אחוז מחציון ההכנסה הפנויה לנפש תקנית" ומאחר וההכנסה הפנויה לנפש כוללת את סך ההכנסה הלאומית המחולק במספר תושביה של המדינה, הרי שמוישה זוכמיר ומיליארדיו נכנסים גם נכנסים לחישוב. יתר על כן, מאחר וישנם גם תהליכים של הפחתה במיסים, אם הכנסתו הנקייה של העובד החרוץ והבקי זלמן ששון עלתה, הרי שהמובטל יחיאל טוחצ'בסקי הפך לעני.

בקריאה נוספת של המשפט "הביא להקפאת ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה, ובכך פגע בכלי העיקרי המשמש להתחשבות בחלקים באוכלוסייה הנחשבים כראויים להקלה בגובה המס, ובהם משפחות חד הוריות, הורים לילד נכה, עולים חדשים ועוד", אני רואה בו רק עובדות. מטרתן של נקודות הזיכוי המוצגת בו מקובלת על הכל. יש שיסכימו עם מטרה זו ויש שיחלקו עליה, אבל אין ויכוח על כך שזו המטרה.

הויכוח לא היה אם זו המטרה, אלא אם יש פגיעה בהשגת המטרה. אם שכרנו את חוני המעגל להוריד גשם, צמצום היקף המשרה שלו אינו פוגע בהשגת המטרה (הורדת גשם) אלא אם הוסכם שחוני המעגל אכן מוריד גשם.

כתב דרור ק. להאשים את הביטוח הלאומי בהטיית הנתונים זו האשמה חמורה מאוד. בכל מקרה אם מטילים ספק בלא סיבה נראית לעין בנתונים של גוף ממלכתי אחד, אפשר להמשיך ולהטיל ספק בנתונים של גופים ממלכתיים אחרים, ואין לדבר סוף

ומדוע שיהיה לו? צריך לחשוד בנתונים רשמיים ולחשוד עוד יותר בנתונים רשמיים הבאים מגורם מעוניין ישירות. נחשוד באותו אופן בנתוני משרד הבטחון על הפגיעה בהיקף האימונים כתוצאה מקיצוץ בתקציבו או בנתוני אגף המכס והבלו על חיוניות המכסים לבריאות הציבור, וכן הלאה.

החשד צריך להיות פרופורציונלי לעוצמת האינטרס, וכשגוף כלשהו מקים זעקה שמוקדה הטיעון שצמצום כוחו של אותו גוף פוגע בציבור, יש לחשוד בו, במיוחד כאשר נאמר בדוח העוני בגלוי: "הקטנת המעורבות הממשלתית באמצעות הקיצוץ בקצבאות והפחתת המיסים מגבילה את יכולתה של הממשלה לפעול לחלוקה מחדש של ההכנסות" -- כלומר, שחלוקת הכספים באמצעות הביטוח הלאומי מגדילה את השוויוניות ואילו קיצוץ תקציביו וכוחו מקטינים אותה.

אבל [נתניהו] הביא לשיא את המדיניות ה"רייגנית-תאצ'ריסטית" בארץ. ההנחה כי צעדים אלו הצילו את כלכלת ישראל היא דעה, לא עובדה... מנגד יש נתונים קשים על עוני בממדים חסרי תקדים. אפשר להניח שהם קשורים במדיניות נתניהו, ואפשר שלא. אבל אי אפשר להתעלם מן החפיפה בין התקופה שאליה מתייחסים הנתונים האלה לבין תקופת כהונתו של נתניהו כשר אוצר.

1. מדיניות נתניהו אינה רייגניסטית-תאצ'ריסטית אלא תאצ'ריסטית. רייגן לא קיצץ גרוש בתקציב המדינה האמריקני או בתמיכות.
2. אתה נוהג איפה ואיפה בעובדות כאשר אתה מכנה את הטענה שהוא הציל את כלכלת ישראל "דעה" ואילו את הנתונים על "עוני בממדים חסרי תקדים" עובדה. שתיהן טענות לא מבוססות ולא רציניות. ההבדל היחידי הוא ששטות א' נידונה כאן ואילו שטות ב' מופיעה בערך.
3. גם אם מקבלים את 2 כנכון, אפשר ואפשר להתעלם מן "להתעלם מן החפיפה בין התקופה שאליה מתייחסים הנתונים האלה לבין תקופת כהונתו של נתניהו כשר אוצר". קוראים לזה הסקת עובדות שקולה. ממתאם לא נגזרת בהכרח סיבתיות ואין זה רציני כלל וכלל להתייחס לתקופה של שנתיים וחצי כך.

אגב, נתוני העוני מגיעים ממקורות מגוונים - ארגוני רווחה התנתדבותיים כמו "לתת" מדווחים על ביקוש חסר תקדים למנות מזון. בתי תמחוי שהיו מוסדות נדירים בארץ רבו מאוד ומדווחים על תפוסה מלאה. אחד מבתי התמחוי דיווח שנאלץ לפתוח אגף מיוחד לילדים. בהחלט לא מדובר כאן על נתונים יחסיים בלבד

ארגון "לתת" מדווח על ביקוש חסר תקדים בכל שנה. כך מדווח על עליה של 37% בשנת 2002, 46% בשנת 2003, 29% בשנת 2004 ו-25% בשנת 2005. לגבי מידת הרצינות של המחקרים הללו ועד כמה הם חורגים מסתם מידע אנקדוטלי אין צורך להרחיב בדיבור. מעבר לכך, גם אם מקבלים שיש גידול בהיקף התמיכה ובכמות בתי התמחוי, הדבר אינו מעיד על מה שאתה חושב שהוא מעיד בהכרח. הגידול בתמיכה הפרטית ובמספר בתי התמחוי והגורמים המגישים תמיכה הוא תוצר טבעי של מעבר הדרגתי ממדיניות שבה המדינה מעניקה את התמיכה למדיניות בה התמיכה מוענקת על-ידי גורמים פרטיים. הקביעה שהמגמה הזו היא דבר רע היא דעתך האישית, הלגיטימית כמובן, אך אינה עדות לגידול בעוני, רק לשינוי באופן בו נתמכים העניים.

רלף פון שוונץ 16:49, 31 דצמבר 2005 (UTC)

קצת מייגע להתווכח עם רלף פון שוונץ, אבל הנה בכל זאת הערות:

• 192.115.133.141 אינו צד מעונין, אבל כידידו של משתמש:אורי רדלר עליו לדעת ששלילת טענה באמצעות תקיפת הגוף או האדם שהשמיע אותה ("זהו צד מעונין"), היא צעד שאינו ראוי - זהו כשל אד הומינם.
• "מדיניות נתניהו אינה רייגניסטית-תאצ'ריסטית אלא תאצ'ריסטית" - הגיע הזמן לנעוץ סיכה בבלון: לנתניהו לא הייתה מדיניות כלכלית בעת שכיהן כשר האוצר, הייתה לו רק מדיניות ניהולית - הוא פעל כטכנוקרט מוחלט, שנתן יד חופשית וגיבוי מלא לפקידי האוצר לעשות ככל העולה על רוחם, ולהגשים חלומות שטיפחו במשך עשרות שנים, אך כשלו בהגשמתם מחוסר תמיכה או מחוסר יכולת של השר. נתניהו העניק לפקידי האוצר את התמיכה שנזקקו לה, והיה בכוחו להפוך תמיכה זו למעשים, אך לדבר על מדיניות שלו זו הגזמה פראית.
• מותר, ואף חשוב, לחשוד בכל, אך לפני שמפרסמים את החשד יש לבסס אותו בעובדות. לא בהצגת מניעים, אלא בהצגת עובדות שמוכיחות את נכונות החשד.
• "פגע בכלי העיקרי המשמש להתחשבות בחלקים באוכלוסייה הנחשבים כראויים להקלה בגובה המס" - אין צל של ספק ששחיקת נקודות הזיכוי היא פגיעה בכלי זה, ואין ויכוח על כך שכלי זה משמש להתחשבות בחלקים באוכלוסייה הנחשבים כראויים להקלה בגובה המס, כך שהמשפט מדויק ביותר. "האם יש פגיעה בהשגת המטרה?" - לך יש דעה אחת, ולי יש דעה אחרת, ושתיהן מעניינות כשלג דאשתקד. זו אנציקלופדיה, ובה יש להציג עובדות, דעות אפשר לפרסם באתר "האונה הימנית".
• כאשר אני שומט את הקרקע מתחת לטענה "שלילת מדדים התלויים בשכר הממוצע בעייתית", עושה רלף פון שוונץ פליק-פלאק מדהים, ועובר לטענה אחרת, לפיה השכר הממוצע כלל אינו רלבנטי. אם אינו רלבנטי, מדוע עסקת בו?
• אני מסכים שאין טעם לצטט את ארגון "לתת". נקודת המבט שלו צרה ולא רלבנטית. דוד שי 18:56, 19 ינואר 2006 (UTC)

"התאחדות התעשיינים ביקרה אף היא את הירידה בשיעור האבטלה בהציגה את הנתון לפיו כ-40% מהמועסקים החדשים התקבלו לעבודות במגזר הציבורי"

נתון זה נשמע לי תמוה משהו, במיוחד כשאין אסמכתא, אבל לא מצאתי שום מידע המחזק או מחליש נתון זה. האם בדקתם את הנתון הנ"ל?

[עריכה] שחזור

למה שוחזרה תגובתו של Asbl בדף השיחה הזה? Pacman 18:29, 19 ינואר 2006 (UTC)

כי הנ"ל מחרחר ריב ומדון. גילגמש • שיחה 18:30, 19 ינואר 2006 (UTC)

נשמח מאוד לקישור שמוסיף מידע על בנימין נתניהו. למרבה הצער, גם הקישור החדש שניתן עולה באיטיות מחרידה, וגרוע מכך, הוא נראה כמפר את זכויות היוצרים של "מעריב", ולכן אינו ראוי לקישור מוויקיפדיה. דוד שי 22:25, 19 ינואר 2006 (UTC)

אכן. בכלל, כדאי להפסיק לרדוף אחרי אנונימים שמסרבים להזדהות. בדרך כלל יש להם סיבות טובות לכך. גילגמש • שיחה 22:27, 19 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] "חיה" הוא גם הווה וגם עבר.

הפועל "חי" הוא כמו הפעלים "רץ", "גר", "קם", "בא" וכו'. הגוף השלישי זהה בהווה ובעבר. אביעד 11:49, 2 פברואר 2006 (UTC)

לפי מילון אבן שושן (מהדורת 2003) הפועל הוא חיה (ולא חי כדבריך) וקיימות שתי האפשרויות לגבי העבר: גם חיה וגם חייתה. היתרון של חייתה הוא שאין אפשרות לבלבל (בכתיב חסר כשאין רואים אם היוד דגושה) בין הווה ועבר. לכן עדיף לכתוב חייתה.--Act 15:44, 2 פברואר 2006 (UTC)

בדקתי באבן-שושן שלי ואכן אתה צודק; 'חייתה' היא צורה תקינה, אם כי היא עדיין מצלצלת לי משונה (בגלל שהיא מרמזת על משפט כמו "בנימין נתניהו חָיָה בני יורק בנעוריו", אשר גם היא תקינה לפי אבן-שושן). בכל אופן, אם תרצה להחזיר ל'חייתה' לא אתנגד. אביעד 17:23, 2 פברואר 2006 (UTC)

תודה. רציתי רק לציין שחייתה אינו כה מוזר, במיוחד שחייתי וחיית משמשים גם כן (ללא תחליף).--Act 20:59, 2 פברואר 2006 (UTC)

מעולם לא שמעתי "חיה" עבור זכר בבינוני, אבל שמעתי בהחלט "חייתה" עבור נקבה בעבר, בצד "חיה". השורש הוא ח-י-י (ב-ה' אין מפיק, והיא לא יותר מאם-קריאה, ולפיכך אינה שורשית). אפשר להטות את השורש בבניין קל על-פי הדגם של "שר" (מהשורש ש-י-ר), או על-פי הדגם של "רצה" (מהשורש ר-צ-י). בפועל, לוח הנטיות (הפרדיגמה) מעורב, כך שלכל נטייה יש דגם מועדף, אם כי יש כמה נטיות שבהן אפשר להשתמש בשתי הצורות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:57, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] חבל שלא מנטרים ערך מרכזי כזה

למשל הפסקה הבאה:

מצבה הפיננסי הבינלאומי של ישראל כיום משופר במידה שלאזרחים קשה לתפוס. השנה ישקיעו תושבי חוץ בישראל מעל ל-10 מיליארד דולר, בהשקעות ישירות ופיננסיות. ב-2002 הם השקיעו רק כ-2 מיליארד דולר. אין עכשיו לישראל חוב נטו לחו"ל - ישראל מעניקה, נטו, אשראי של כ-23 מיליארד דולר לכל העולם.

הלו, זה ויקיפדיה ? גם בביקורת וגם בהלל על נתניהו יש בלגן מוחלט.

שש"ז 08:05, 23 פברואר 2006 (UTC)

אז תערוך אותו. גילגמש • שיחה 08:06, 23 פברואר 2006 (UTC)

[עריכה] i like bibi

how come that there is not even a word about yom-kipur war.'?

השם משפחה המקורי שלו הוא לא מיליקובסקי???

[עריכה] לא ראש הממשלה היחידי שנולד בישראל

אולמרט גם נולד בארץ

אולמרט נולד בארץ ישראל לפני הקמת המדינה, נתניהו היחיד שנולד במדינת ישראל. pacman • שיחה 14:04, 2 אוגוסט 2006 (IDT)

לא רק אולמרט, גם רבין נולד בארץ, אבל לפני קום המדינה. טרול רפאים 22:56, 2 אוגוסט 2006 (IDT)

נו, זה הרעיון. גם אולמרט, גם שרון, גם רבין וגם ברק נולדו בארץ, אבל ביבי הוא היחיד שנולד אחרי קום המדינה, כלומר במדינת ישראל וזה בדיוק הניסוח. Freddie Mercury 22:58, 2 אוגוסט 2006 (IDT)

שיניתי לנוסח ברור יותר • עידו ••• שיחה 23:04, 2 אוגוסט 2006 (IDT).

ואני שואל - למה זה פרט חשוב? זה פרט טריוויה חסר כל חשיבות. מה היה משתנה באישיותו אם הוא היה נולד שנתיים קודם (או המדינה הייתה קמה שנתיים אחר כך)? חווית הקמת המדינה הייתה משפיעה עליו כל כך, בעודו יונק ולומד לזחול? eman • שיחה • (: \ ): 22:38, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

זה לא פרט מוניומנטלי אבל זה ציון דרך בדרכה של מדינה - בדומה למרטין ון-ביורן. בקיצור: טריוויה, אבל לא מהסוג הרע. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 22:48, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

ובכל זאת הערה חשובה: משרד הפנים לא מכיר משום מה בישות שנקראה "המנדט על פלשתינה (א"י)". מבחינת משרד הפנים ישראל הייתה קיימת מאז ומעולם. לפיכך, אבא שלי שנולד בתל אביב לפני קום המדינה, ומן הסתם קיבל תעודת לידה מנדטורית, רשום כמי שנולד ב"ישראל". אי לכך, זה יהיה מבלבל מאוד אם נכתוב שנתניהו הוא ראש הממשלה הראשון שנולד במדינת ישראל. אם כבר, אז יש לכתוב: הראשון שנולד אחרי קום המדינה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:50, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

לך על זה. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 22:52, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] פרטים ביוגרפים..

בערך חסרים פרטים ביוגרפים, כך לדוגמא באחד בדפי השיחה (נראה לי על הקלטת הלוהטת) טען דוד שי שאישתו הראשונה גוירה בגיור רפורמי.. פרטים ביוגרפים הם חלק חשוב מהערך, ולא צריך להתעסק רק בקטע הפוליטי (ראו לדוגמא את הערך על מאיר כהנא). אריקל 16:27, 9 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] החלפתי את התמונה שלו

התמונה הקודמת הייתה לא מרשימה במיוחד, וחבל, כי יש את התמונה היפה יותר ששמתי שצולמה כשהיה ראש ממשלה

התמונה הקודמת: |תמונה=

התמונה החדשה: |תמונה=תמונה:Netanyahu.jpg

מאיפה השגת את התמונה החדשה? H₂O 15:50, 21 בינואר 2007 (IST)

השגתי את זה מהאתר:http://images.google.co.il/imgres?imgurl=http://www.jewishvirtuallibrary.org/images/netanyahu.jpg&imgrefurl=http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/netanyahu.html&h=275&w=209&sz=13&hl=iw&sig2=fpXNeKXGTZ_dx0JsMWrOkQ&start=1&tbnid=WUg8ojRIrLb-FM:&tbnh=114&tbnw=87&ei=eGuzRcHABqiayQKekaXwDw&prev=/images%3Fq%3Dnetanyahu%26svnum%3D10%26hl%3Diw%26lr%3D%26rlz%3D1T4GGLJ_iwIL202IL202%26sa%3DN

אבל זאת תמונה מפורסמת שצולמה בלשכת ראש הממשלה ואין זכויות עליה לאתר כלשהו. זה מופיע גם באתר של משרד רה"מ, רק בקטן לכן לא לקחתי משם: http://www.pmo.gov.il/PMO/History/FormerPrimeMinister/bimiamin.htm

אני מקווה שזה בסדר, אם לא אז אשמח לקבל הסבר לגבי מה טעיתי. ברצוני גם לומר שהממשק בויקיפדיה נורא מסובך, וקשה להבין מה הולך פה, שעה עד שהבנתי ששלחו לי מסר.

נורא פשוט - אין דבר כזה "תמונה שמסתובבת באינטרנט". לכל תמונה יש זכויות יוצרים. אם אין לך רשות מפורשת להשתמש בה - אתה מפר את זכויות היוצרים. לכן נמחקה התמונה. 82.81.99.156 16:03, 21 בינואר 2007 (IST)