המכרז האולימפי 2012
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא תרגמת. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
| המכרז האולימפי למשחקי קיץ 2012 | |
| סקירה כללית · לונדון (המנצחת) מדריד · מוסקבה · ניו יורק · פריז |
|
 המשחקים האולימפיים 2012 |
|
| פרטים | |
| מקום ההצבעה | מלון ראפלס דה פלאזה, |
| ועדה אחראית | הוועד האולימפי הבינלאומי |
| תאריכים חשובים | |
| המכרז הראשון | 15 ביולי 2003 |
| המכרז השני | 15 בינואר 2004 |
| הכרזת המועמדים הסופיים | 18 במאי 2004 |
| החלטה סופית | 6 ביולי 2005 |
| ההחלטה הסופית | |
| הזוכה במכרז | לונדון 2012 |
| המקום השני | פריז 2012 |
המכרז האולימפי 2012 נועד לבחור את המארחת של אוליפיאדת 2012 (שרשמית נקרא "משחקי האלימפיאדה ה-XXX"). מתוך חמשת הערים שזכו להגיע למועמדות הסופית, זכתה בתואר המארחת הרשמית של אלימפיאדת 2012 העיר לונדון (בריטניה) ב-6 ליולי 2005. המועמדים האחרים שזכו לעלות למועמדות הסופית במכרז הם מדריד (ספרד), מוסקבה (רוסיה), ניו יורק (ארצות הברית) ופריז (צרפת). המכרז לאירוח אולימפיאדת 2012 נחשב לאחד המכרזים היוקרתיים והמתוחים ביותר בהיסטוריית המכרז של הוועד האולימפי העולמי. אחד מהשינויים הגדולים במכרז של 2012 היא המודעות הרבה שהשתרעה ברחובות ורמת ההתענינות הגבוהה של הקהל והאזרחים בכל העולם. אחד מין המעשים הלא שגרתיים היה גיוסם של כוכבים ומפורסמים שבאו ומיוזמתם הפרטית לקדם את בחירת העיר אשר מיועדת לאירוח אלימפיאדת 2012.
בערך בשעה 10:30 הצבעה מוקדמת של הוועד האולימפי העולמי הכריעה להדחת מוסקבה, ניו יורק ומדריד מהתחרות הסופית. דהינו שהקרב הסופי נשאר מתוח בין לונדון ופריז. לאחר מכן הוועד החליט להכריז על תוצאות המכרז ב-11:46 בדיוק. בשעה 11:49UTC ביום רביעי, ה-6 ליולי, 2005, הצעת האירוח של העיר לונדון הוכרזה כמנצחת במכרז ה-10C על-ידי נשיא הוועד האולימפי ז'אק רוז'. למפרע לונדון ובמיוחד פריז היו מועדפי הקהל והוערכו כבעלי סיכוי רב יותר מאשר הערים האחרות לזכייה במכרז ואירוח האולימפיאדה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תהליך ההצעות למכרז
[עריכה] הערכת ההצעות
המועד הסופי להגשת מועמדות למכרז לאירוח המשחקים האולימפים לשנת 2012 היה ב-15 ליולי, 2003. כל תשעת הערים שהגישו מועמדות לפני התאריך הנ"ל היו צריכים לעמוד מאוחר יותר במועד הסופי להגשת השאלון המדוקדק בעל 50 העמודים שנקבע ל-15 בינואר, 2004. הוועד נתן לכל עיר ניקוד ממוצע ומשוקלל על סמך שיפוט ב-11 קטגוריות כמו יכולת מימון, אבטחה וביטחון, דיור ומגורים, נסיון קודם ותחבורה. ב-18 במאי 2004 נתן הוועד האולימפי את הרשימה המוערכת למארחים אפשריים לאולימפיאדה ב-2012:
- פריז, צרפת - עם 8.5 נקודות
- מדריד, ספרד - עם 8.3 נקודות
- לונדון, בריטניה - עם 7.6 נקודות
- ניו יורק, ארצות הברית - עם 7.5 נקודות
- מוסקבה, רוסיה - עם 6.5 נקודות
- לייפציג, גרמניה - עם 6.0 נקודות
- ריו דה ז'נירו, ברזיל - עם 5.1 נקודות
- איסטנבול, תורכיה - עם 4.8 נקודות
- הוואנה, קובה - עם 3.6 מקודות
חמשת הערים בעלי הניקוד הגבוה ביותר נכנסו אוטומטית לשלב הבא וכתוצאה מכך הוענק להם האפשרות להשתמש בלפיד האולימפי ובטבעות האולימפיות ככלים במסע התעמולה הפרסומי האומנותי לקידום הניצחון במכרז.
[עריכה] תהליך הבחירה הסופי
הבחירה הסופית נערכה ב-6 ליולי 2005 במלון ראפלס זה פלאזה בסינגפור. וטקס הפתיחה נערך באספלנד - תיאטרון על המפרץ (בניין בידור בסינגפור) ואורח הכבוד היה ראש ממשלת סינגפור לי ה'סיין לונג ובנוסף הכריז לאחר מכן על פתיחת הישיבה הסופית של הוועד האולימפי. זן מיוחד של פרח סחלב בן-תערובת טופח לצורך קידום פרסומי של ישיבת הוועד האולימפי העולמי בסינגפור, הפרח נקרא על שם הוועד האולימפי - "ואנדה הוועד האולימפי העולמי". מאוחר יותר נערך מופע בשילוב ריקוד וצליל, ובמרכז העניין היא תרבות סינגפור. שיר הנושא לאירוע נקרא "קול אחד, מקצב אחד, עולם אחד" והינו בשפה האנגלית ("One Voice, One Rhythm, One World").
| תוצאות ההצבעה לאירוח אולימפיאדת 2012 | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| עיר | שם הארץ | סבב 1 | סבב 2 | סבב 3 | סבב 4 |
| לונדון |  הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד |
22 | 27 | 39 | 54 |
| פריז |  רפובליקת צרפת |
21 | 25 | 33 | 50 |
| מדריד |  ממלכת ספרד |
20 | 32 | 31 | - |
| ניו יורק |  ארצות הברית |
19 | 16 | - | - |
| מוסקבה |  הפדרציה של רוסיה |
15 | - | - | - |
[עריכה] סקירה כללית של הערים המתמודדות
[עריכה] לונדון
לאחר בירמינגהם ומנצ'סטר שכשלו בזכייה לאירוח אולימפיאדת 1992 ואולימפיאדת 1996, הוחלט שרק לונדון, בעלת ההכרה הבינלאומית שאין כמוה ובעלת אוכלוסייה בעלת 7.3 מיליון איש בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות באירוח משחקי הקיץ האולימפיים בבריטניה. הסגולה של לונדון לעומת מתחריה היא עמק נמוך ולא מעובד שממוקם בלונדון. האזור הבקעתי בוקר בחריפות והוחלט שיעבור שינוי חריף ממיקום פחות רצוי שבלונדון לכפר ופארק אולימפים יוקרתיים ברמה עולמית. החסרון הגדול ביותר של לונדון הוא התחבורה הקשה בעיר וייתכן ולא תתמודד עם ההמונים שיגיעו מרחבי העולם. כפתרון מתכננים המארגנים הלונדונים מעבורת תחבורתית בעל מהירות גבוהה אשר תספק את הדרישות האולימפיות והעולמיות ותהיה מחוברת לתחבורה הכללית של לונדון. השאיפה היא להקמת מערכת בעלת יכולת תנועה של 240,000 אנשים בשעה. לאחר המשחקים האולימפיים, האזור המזרחי של לונדון יכיל את אחד הפארקים העירוניים הגדולים ביותר באירופה מזה עשרות שנים ויהיה בית למוסד האולימפי, מרכז לרפואה העוסקת בספורט ומקום ללימוד המופת האולימפי. הוועדה הודיעה ללונדון גם כן שעליה לשפר בצורה ניכרת ויסודית את מערכת הצנרת בעיר שמיועדת לאיכלוס ההמונים ועוד עליה להשקיע בפיתוח אתרים אולימפיים נוספים בכל רחבי העיר. בנוסף הוועדה הכריזה על לונדון כעיר המארחת את המשחקים האולימפיים לנכים לשנת 2012 שהינם חשובים באותה במידה למשחקים הרגילים. לונדון נחשבה על-ידי הרוב כעיר השנייה המועדפת במכרז אחרי פריז, השתדלנות הבריטית העזה של הדקה האחרונה ככל הנראה נדנדה את הקולות של צוות המכרז בסינגפור, בהצעות הסופיות שפורסמו מאוחר יותר הובלה משמעותית של לונדון נראתה והתבטאה במקומה הראשון של לונדון ב-3 סבבים מתוך 4, ובאחת מוקמה במקום השני. בלונדון רק מתחילה כעת העבודה, מכיוון שלונדון זקוקה לשיפוץ הגדול ביותר מכל ארבעת הערים האחרות שהציעו את מועמדותם ועלו לגמר, לונדון תיקצבה להכשרת העיר לאולימפיאדת 4 מיליארד דולר, הסכום הגדול מכל תקציבי ההכשרה של המתמודדים האחרים. יתר על כן אירחה לונדון בעבר את האולימפיאדה בשנים 1908 ו-1948.
[עריכה] פריז
פריז אשר נמצאת בצרפת נחשבה על-ידי רבים כמיועדת ביותר לאיורח המשחקים האולימפיים ב-2012, לאחר שכבר הפסידה לברצלונה ובייג'ינג לאירוח המשחקים לשנת 1992 ו-2008 בהתאמה. התוכנית הפריזיאנית הייתה מאוד דחוסה, מרוכזת וקומפקטית, עם מיקום כמה מסוגי הספורט באשכולות צפוניים ומערביים והכפר האולימפי היה מיועד להיות בין שני האשכולות. התוכנית זכתה בהצטיינות ומעלה טכנית גבוהה בזכות מערכת התחבורה הציבורית המוחזקת בתנאים גבוהים ומתאימים בעלת הכוח להתמודדות עם תפוסת שיא של תיירים, מערכת הדיור והמגורים השופעת אשר מסוגלת לעמוד באתגר האולימפי והתמיכה המרובה של התושבים הפריזאים והעם הצרפתי כולו. פריז בנוסף תיכננה בניה של כמה מתקנים ובניינים זמניים לכמה סוגי ספורט בעלי אפשרות תזוזה ושימוש חוזר לאחר המשחקים האולימפיים (כגון היכל רכיבת אופניים). ישנה כבר תשתית פריזאית ראויה ומכובדת, כמו ה"סטאד דה פראנס", שכבר ממוקמים במקומות רבים ברחבי העיר וזכו להצלחה רבה ונסיון בכמה אירועי ספורט מגוונים שונים מלפני כן, כמו למשל "מונדיאל 1998" ו"אליפות האתלטיקה הקלה העולמית 2003". ההערכת התקציב של הוועדה להכשרת פריז לקיום אולימפיאדה היה 1.64 מיליארד דולר. התרבות והמורשת האולימפית המגוונות גם כן הודגשו ונלקחו ללבם של צוות המכרז. כל אלה מיקמו את פריז במקום בטוח בצמרת המכרז ונראה עד כדי כך שתנצח ללא שום ספק במכרז. בנוסף הוקם מועדון תמיכה לאירוח המשחקים בפריז ותוכנית מפורטת ביותר הובאה לעיון בין צוות המכרז. פריז אירחה כבר את משחקי האולימפיאדה בשנת 1900 ושנת 1924. אחת הסיבות לרצון והשאיפה הרבה של הצרפתים לאירוח המשחקים בבירתם הוא הזמן הרב שעבר מאז האירוח האחרון של המשחקים בעיר.
[עריכה] מדריד
מדריד, בירתה של ספרד, הביסה את מקבילתה סביליה בזכות לייצג את ספרד בזירה הבינלאומית. ההצעה למכרז של מדריד היוותה רמה טכנית גבוהה וארגון התוכנית להכנת והכשרת העיר לאולימפיאדה תוכנן בצורה מקצועית, בה כמעט כל סוגי הספורט מוקמו באחד משלושת האשכולות האולימפים שנקבעו במדריד, שמבחינת קירבה הינם ממוקמים במרחק יחסית קרוב מאשר המתמודדים האחרים. מספר תשתיות ומתקנים מובנים כבר מבטיחים את ההשקעה וההוצאה הנמוכה אשר כרוכה בקיום האולימפיאדה במדריד, וכל המתקנים החדשים ידרשו תקופה ממושכת לבנייתם בעיר. מערכת התחבורה הציבורית נמצאת במצב בו ישנה האפשרות להרחיבה ולהכשירה לקבלת ההמונים אשר יבואו לאולימפיאדה ב-2012, אך התהליך כרוך בעיקר בשימוש באנרגיה שניתן לחדשה ומכשירי מימן. מדריד גם היא כבר אירגנה כמה אליפויות ארופאיות ובינלאומיות ברמה גבוהה דיו. התקציב המשוער שהוועדה קבעה לצורך הכשרת מדריד לאולימפיאדה היה 1 מיליארד דולר, שזהו בדיעבד התקציב הנמוך מכל הערים האחרות. ההצעה מבירת ספרד תפסה תאוצה רבה בקרב העם ותמיכה מהדהדת ממש הורגשה ברחובות המדינה, גם כן מדריד קיבלה את תמיכתו של נשיא הישיבה של הוועד האולימפי העולמי לשעבר חואן אנטוניו סמראנש שהשתדל רבות לצורך גיוס קולות לזכותה של מדריד. מדריד גם הפתיעה בכמות מספר המתנדבים שהצליחה לגייס לקידום קיום האולימפיאדה בעיר, ולאחר האהדה בוועד האולימפי העולמי, שקיבל את הרעיון ונתן למדריד ציון גבוה בדירוג, מדריד הפתיעה לטובה בתור מתמודדת רצינית מאחורי לונדון ופריז. לעומת זאת ישנו חשש לקיום האולימפיאדה במדריד עקב הסכסוך המדיני של הספרדים עם הבאסקים וחשש מביצוע פיגועי טרור במדינה, חשש זה בא לשיקול בוועד האולימפי וכנראה זאת אחת הסיבות שמדריד מוקמה תמיד מתחת לפריז ולונדון. מדריד אף פעם לא אירחה את האולימפיאדה אך אולימפיאדה התקיימה בספרד בשנת 1992 בברצלונה.
[עריכה] ניו יורק
ניו יורק הפכה לשגרירתה של ארצות הברית במכרז לאחר שגברה על סן פרנסיסקו ויוסטון. לצורך הקמת אולימפיאדה בעיר כל כך צפופה ומאוכלסת נצרך גם פרויקט גדול ומדוקדק, שלו קראו NYC 2012 ובניית "פרויקט ה-X", שהוא הפרויקט להקמת הכפר האולימפי והתשתיות האולימפיות. התוכנית הייתה להקמת אשכולות משחקים במנהטן, ברוקלין וקוינס והקמת תשתית של תחבורה ציבורית שתחבר בין הגושים האולימפיים בכל אחד מן הפרברים. ניו יורק כבר בעלת כמה בנייני ספורט מפורסמים, גדולים ובעלי רמה עולמית, כמו המדיסון סקוור גארדן, אצטדיון יאנקי, סנטרל פארק, ומרכז הטניס הלאומי בנוסף גם בניינים חדשים יוכלו לעמוד לרשותם של המשחקים כמו ברוקלין ארנה, פארק הרוכבים האולימפי, והמרכז האולמפי לרגטה, העיר רצתה להראות את כוחותיה והתועלת בקיום משחקים בעלי משיכה כל כך אדירה. לעיר ניו יורק ישנה כמובן מערכת דיור ומלונות מצוינת שאינה צריכה להיבהל מהמשחקים וגם יכולת שיווק מהטובים בעולם לפרסום וקידום המשחקים והעיר, מה שגרם לקידומה הרחב במכרז. בליבה של תוכנית ה-X ישנו הכפר האולימפי בעל 4,400 חדרים בכפר האולימפי, שתוכננו בתנאים שהיו מעל למידותיה והערכותיה של הוועד האולימפי העולמי. ועד המכרז ראתה ככל הנראה את ניו יורק כמפסידה כאשר עיריית ניו יורק לא הסכימה לשפץ את אצטדיון הפוטבול אצטדיון ווסט סייד שהיה אמור להיות אחד הבניינים המרכזיים של האולימפיאדה, והסירוב עיכב את כל ההצעה הניו יורקית והיה נראה שתצא במהירות מהמכרז, אך ניו יורק הפתיעה כשהודיעה על בניית אצטדיון ניו מטס שצפוי להיות מרשים, גדול והבניין הראשי לטקסים רשמיים ואתלטיקה קלה באולימפיאדה שתוכננה. כל האולימפיאדה בניו יורק הייתה אמורה לעלות 3.7 מיליארד דולר שנחשב יחסית הרבה, אך היה מוצרך בשביל הקמת התשתית בעיר הדחוסה. לאחר ההפתעה של ניו יורק להקמת האצטדיון ניו מטס החדש עלה אומדן התקציב ב-1.8 מיליארד דולר ונאמד בכ- 5.5 מיליארד דולר, כיוון שהאצטדיון היה נחשב כבניין אולימפי ויכל להיכלל בתקציב האולימפי. ניו יורק אף פעם לא אירחה את האולימפיאדה ולא נחשבה כלל וכלל ומובילה בצורה איכשהי במכרז, גם לאחר הפתעתה עם בניית האצטדיון.
[עריכה] מוסקבה
מוסקבה ייצגה את רוסיה במכרז של אולימפיאדת 2012. תוכניותיה של הבירה הרוסית היו מעל הכול כנראה לשיקום ההזנחה שנוצרה לאחר אולימפיאדת 1980 במוסקבה ולאחר סיום השלטון הקומוניסטי, נוסף על כך רצו הרוסים שכל התחרויות הקיימות יהיו מוגבלות לתוך גבולותיה של הבירה הרוסית, מה שהופך את המפעל האולימפי לקטנטן ואת ההצעה לקומפקטית ביותר שהוצעה. הרוסים רצו לקיים שיפוץ רחב בבניינים הקיימים בעיר ולבנות במקרה הצורך בניינים חדשים עד ל-2012. כפר אולימפי חדש ומודרני תוכנן להיבנות על הנהר במוסקבה מה שנתן את התאוצה הגבוהה ביותר ויצר את ליבה של ההצעה הרוסית. אך למרות התמיכה הלאומית והנסיון הרוסי רב הערך, הצעתם של הרוסים במכרז סבלה קשות מחוסר דיור ומגורים להמוני האולימפיאדה ומתחבורה ציבורית ישנה ומוזנחת על פי רוב ההערכות לא תהיה מסוגלת להתמודד עם אולימפיאדה בעיר. ולעומת פריז ולונדון שנחשבו למוערצים, מוסקבה נחשבה לחתול השחור של המכרז ורבים קיוו שלא תעבור לישיבה הסופית של הוועד האולימפי העולמי, זה גם הסיבה לכך שהייתה המתמודדת שספגה את הביקורת הגבוהה ביותר מהתקשורת ומרבים. העלות המוערכת של הוועדה לשיקום מוסקבה והכשרתה לאולימפיאדה הייתה 1.5 מיליארד דולר, והחסרון הגדול הוא שגם בגלל מצבה של מוסקבה וגם בגלל העלות המוערכת הנמוכה, אם הייתה מתקיימת האולימפיאדה לשנת 2012 במוסקבה היא הייתה מתקיימת בתנאים מצומצמים וקומפקטיים.
[עריכה] החזון התל אביבי
רבים תיכננו כבר שנים אולימפיאדה בלב ליבו של המרכז, בלב גוש דן והתוכניות צופו להתגשם ב-2012 בתקווה שישראל תצליח לשקם את תשתיותיה ומועמדות לשנת 2012 תהיה סבירה וריאלית.
הוגה הרעיון ומקדמו, אלכס גלעדי, אשר חבר גם כן בוועד האולימפי הבינלאומי תיכנן את החלום כבר מתחילת 1999, כאשר שרר שקט יחסי במדינת ישראל וקיבל את תמיכתו מרבים כולל את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, ושלושת ראשי הממשלה האחרונים, בנימין נתניהו, אהוד ברק ואריאל שרון, אבל נושאי היומיום הבוערים בישראל והמצב שהחל לשרור מאז תחילת שנות ה-2000 באטיות הוריד את סיכויה של תל אביב לשיפור, שכלול והטבה לקיום אולימפיאדה, וכך גם הגשת ההצעה נראתה כיותר ויותר חלומית והזויה.
בשביל קיום אולימפיאדה בישראל דרוש תקציב כביר של 7-9 מיליארד דולר בערך ושיפוץ יסודי ומעמיק של תשתיות הספורט בתל אביב ובארץ כולה. בנוסף חשבו המארגנים לטפח את הירקון ולבנות בקילומטרים הבודדים שנשארו מסביב לירקון את הכפר האולימפי.
בנוסף אמר נשיא הוועד האולימפי דאז חואן אנטוניו סמראנש שעד שלא יהיה שקט, ביטחון ושלום באזור אין אפשרות לקיים ארוע בסדר גודל כמו האולימפיאדה בישראל כלל וכלל.
[עריכה] ערים נוספות שהציעו את מועמדותם
היו מספר ערים נוספות שהציעו את התמודדותם במכרז לאירוח אולימפיאדת 2012. ההצעות נשקלו עם ממשלות המדינות אך לא עברו והתקבלו, ולא הגיעו לשלב הסופי של ועידת ה-10C.
[עריכה] אפריקה
[עריכה] אמריקה
- סאו פאולו, ברזיל הציעה את הצעתה לוועד האולימפי הברזילאי והפסידה לריו דה ז'נירו
- טורונטו, קנדה הציעה הצעה אך ביטלה אותה לאחר שהעיר הקנדית ונקובר זכתה במכרז של אולימפיאדת החורף 2012, מקרה בו ארץ אחת תארח שתי אולימפיאדות ברציפות נחשב למקרה מאוד נדיר ולא מקובל לא על-ידי המדינה (עקב תקציב) ולא על-ידי הוועד האולימפי.
- דטרויט, מישיגן שבארצות הברית ווינדסור, אונטריו, ששתיהן ערים שכנות, הציעו הצעה משולבת לאירוח האולימפיאדה בשתי הערים בו זמנית.
- לוס אנג'לס, קליפורניה שבארצות הברית הציעה הצעה מאוד מוקדמת.
- הצעות שהוצעו אך ורק לוועד האולימפי האמריקאי (ונוצחו על-ידי ניו יורק):
[עריכה] אסיה
- הידרבט, הודו
- ניו דלהי, הודו
- תל אביב, ישראל (ראו תחת החזון התל אביבי)
[עריכה] אירופה
- הצעות שהוגשו אך ורק לוועד האולימפי הגרמני (שהעדיף את לייפציג):
- בודפשט, הונגריה
- מילאנו, איטליה
- רומא, איטליה
- סביליה, ספרד
- סטוקהולם, שבדיה
- ורשה, פולין
