יחידה 8200

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יחידה 8200 (קרי: שמונה-מאתיים) היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. ידועה בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית". בעבר כונתה יחידה 515, ולאחר מכן יחידה 848. אחרי מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פרשת הקב"ר המזמר, שונה שמה ליחידה 8200. היחידה נחשבת לגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, אשר זהותו חסויה. היחידה אחראית על מספר בסיסים העוסקים בעשייה מודיעינית, הידוע שבהם שוכן במוצב החרמון. על פי פרסומים בתקשורת, הבסיס המרכזי של היחידה נמצא באזור גלילות [1]. יחידה 8200 היא המקבילה הישראלית ל־NSA האמריקאי, אך בשונה ממנו שייכת למודיעין הצבאי ואינה גוף ממשלתי נפרד.

במרץ 2004 פרסמה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק דו"ח, ובו המליצה בין היתר על הוצאת יחידה 8200 ממסגרת אגף המודיעין והפיכתה לסוכנות מודיעין אותות לאומית, בהובלה אזרחית, בדומה למצב בארצות הברית ובמדינות אחרות. המלצה זו טרם יושמה.

היחידה משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת, והתפרסמה בזכות רבים מיוצאיה המאיישים את צמרת ההיי-טק בישראל.

אחת מיחידות המשנה של היחידה היא יחידת חצב, העוסקת באיסוף מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט): שידורי טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט. תרגום הידיעות השונות מהווה חלק ממה שמוגדר "מודיעין בסיסי", הנאסף על־ידי יחידות החיל. על פי מקורות בתקשורת, היחידה מספקת למעלה ממחצית המידע המודיעיני של קהילת המודיעין.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמת היחידה

כבר במסגרת הש"י התקיימה פעילות של האזנה ופענוח צפנים של שלטון המנדט. בראש פעילות זו עמד מרדכי אלמוג. בתחילת מלחמת העצמאות קיבלו אנשי היחידה הנחיה כי היחידה פורקה, אך הם המשיכו לקיימה ללא מימון ממשלתי. כאשר נודע הדבר לאיסר בארי, הוא החזיר את היחידה לפעילות סדירה, תחת השם "ש.מ. 2". בראש היחידה המשיך לעמוד מרדכי אלמוג. בין הישגי היחידה: פענוח הצופן של הצבא המצרי במלחמת העצמאות, והאזנה לשיחות של המצרים בדיונים על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות.

[עריכה] מלחמת ששת הימים

ב־6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, קלטה היחידה את שיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו, נשיא מצרים הוליך שולל את מלך ירדן וטען כי חיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו חוסל לחלוטין יום קודם במסגרת מבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של שר הביטחון משה דיין לקיים ערפל קרב כבד.

נאצר הציע ששניהם יצהירו בבוקר כי בהתקפה על שדות התעופה במצרים ובירדן השתתפו מטוסים אמריקניים ובריטיים, שהמריאו מנושאות מטוסים במזרח הים התיכון.

השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת משה דיין, חרף התנגדותו של ראש אמ"ן דאז, האלוף אהרן יריב, אשר חשש שעקב פרסום נוסח השיחה ועצם העובדה שנקלטה, ייחשפו מקורות ודרכי עבודה. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל פרסמה שיחה שנקלטה על ידיה. ההחלטה לפרסם את השיחה נפלה מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה.

[עריכה] ערב מלחמת יום הכיפורים

תחילתה של מלחמת יום הכיפורים מתאפיינת בכישלון הגדול של אגף המודיעין לתת התרעה על המלחמה המתקרבת. "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה" - משפט זה, שמופיע במסמך הערכה של אמ"ן/מחקר מיום 5 באוקטובר 1973, יממה לפני פתיחת הקרבות, מתמצת את גודל הכישלון. עיקר הכישלון מיוחס למחלקת המחקר ולראש אמ"ן. באחריותה של יחידה 848 נמצאה הפעלתם של "האמצעים המיוחדים" - אמצעי איסוף מודיעין אותות של צה"ל שהותקנו במצרים, ואמורים היו לספק מידע אמין על כוונת המצרים לצאת למלחמה.

בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים פנו אל ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, מפקד יחידה 848, אל"מ יואל בן פורת וראש מחלקת איסוף, אל"מ מנחם דיגלי, ודרשו להפעיל את האמצעים המיוחדים, לקבלת מידע מודיעיני שיאפשר מענה לשאלה האם תנועות הצבא במצרים הן הכנה למלחמה, או שמדובר בתרגיל. הם נענו בשלילה על־ידי זעירא, ובהמשך דחה זעירא גם פנייה דומה של ראש מחלקת מחקר, תא"ל אריה שלו. בסופו של דבר ניתן אישור להפעלת האמצעים המיוחדים רק בבוקרו של 6 באוקטובר, שעות ספורות לפני שפרצה המלחמה.

אצל מקבלי ההחלטות, הרמטכ"ל דוד אלעזר ושר הביטחון משה דיין, נוצר הרושם שהאמצעים המיוחדים הופעלו כבר ימים אחדים קודם לכן, וביודעם את מהותם של האמצעים המיוחדים, נתנו משקל רב להערכתו של זעירא שלא צפויה מלחמה.

בספר שפרסם תא"ל שלו בשנת 2006, טען כי ב-4 באוקטובר 1973 קלטה יחידת איסוף מידע בעל משמעות התרעתית גבוהה, אך זו לא הגיעה למחלקת המחקר, אלא כעבור שלושה חודשים [2].

[עריכה] מפקדי היחידה

מרדכי אלמוג - מייסד היחידה
יואל בן פורת - מפקד היחידה בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים
ראובן ירדור - מפקד היחידה בשנים 1980 - 1984
אהרן זאבי-פרקש - מפקד היחידה בשנים 1990 - 1993
פנחס בוכריס

[עריכה] קישורים חיצוניים

אורי דרומי, אל"מ מרדכי אלמוג, מייסד יחידת האיסוף 8200, "הארץ", 20.10.2005.
יש שביתה? אין עיתונים למודיעין, ynet, 13.11.01
יחידת איסוף המודיעין "חצב" תפוזר, וואלה, 1.12.2005
ש.מ. 2 - עמותת בוגרי 8200

צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
זרועות:	זרוע היבשה \| זרוע האוויר והחלל \| זרוע הים
פיקודים:	פיקוד הצפון \| פיקוד המרכז \| פיקוד הדרום \| פיקוד העורף
אגפים:	המטה הכללי \| אגף המבצעים \| אגף התכנון \| אגף המודיעין \| אגף משאבי אנוש \| אגף התקשוב \| אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים
יועצים ונספחים למטכ"ל:	היועץ הכספי לרמטכ"ל \| יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים \| הרבנות הצבאית \| הפרקליטות הצבאית \| בית הדין הצבאי לערעורים \| מתאם פעולות הממשלה בשטחים \| המכללות הצבאיות
חילות צה"ל
חילות השדה:	חיל הרגלים \| חיל השריון \| חיל התותחנים \| חיל ההנדסה הקרבית \| חיל מודיעין השדה
חילות תומכי לחימה:	חיל החימוש \| חיל רפואה \| חיל המודיעין \| חיל התקשוב
חילות עורפיים:	חיל החינוך והנוער \| חיל השלישות \| חיל הלוגיסטיקה \| חיל המשטרה הצבאית \| החיל הכללי
ראו גם
מידע נוסף:	פורטל צה"ל \| אמצעי לחימה \| מילואים \| יחידות מובחרות \| מבצעים \| מדים \| דרגות \| עיטורים \| ביטחון ישראל – מונחים