מצעד צה"ל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצעד צה"ל הינו מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שנהוג היה לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] מסורת המצעד
במהלך עשרים שנות המדינה הראשונות נערך מצעד כללי של צה"ל אחת לשנה. המצעד נערך לראשונה בשנת 1948, בזמן מלחמת העצמאות. בין השנים 1949 ל-1968 נערך המצעד אחת לשנה ביום העצמאות. לאחר הפסקה של חמש שנים, במלאות עשרים וחמש שנים למדינה נערך מצעד צה"ל נוסף. מאז לא נערכו מצעדים נוספים.
בשנות המדינה הראשונות היה המצעד האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. הצופים תפסו מקום בצדי מסלול המצעד שעות לפני תחילתו ולעתים מבעוד לילה, וקיבלו את פני המצעד בהתלהבות. ההתלהבות מהמצעד בשנותיו הראשונות נבעה מעצם קיומו, לאחר כל שנות הגלות שבהן לא היה לעם היהודי צבא ולאחר כל תקופת היישוב שבה לא היה קיים צבא סדיר אלא רק מחתרות, או כוחות חצי לגליים (כמשטרת היישובים העבריים או הפלמ"ח בתקופתו הראשונה). במצעדים הוצגו כלי נשק כבדים, כלי שריון ומטס אווירי, וגרמו חוויה עזה לקהל הצופים שהיה מורכב מוותיקי היישוב, שמצעד זה היה בעיניהם מימוש של חזון, ומעולים חדשים שהמצעד המחיש להם את הריבונות והעוצמה של המדינה.
קיום המצעד היה כרוך באמצעים ארגוניים גדולים. אנשי מפקדת המצעד, חלקם הגדול אנשי מילואים, נקראו לשירות שבועות לפניו, הכוחות הצועדים והממונעים נאלצו לבטל אימונים לשם עריכת חזרות לקראתו, ולשם קיום הסדר והאבטחה של המצעד נדרשו חיילים, שוטרים ואנשי הג"א. כן היה קיום המצעד כרוך בהוצאה כספית כבדה, שכללה תשלום תגמולי מילואים, שעות מנוע והוצאות הדלק של הכלים הממונעים והמטוסים, הקמת במת הכבוד ובמות המוזמנים, קישוטים ודגלים. הכבישים שבהם עבר המצעד נחרצו בשרשראות הטנקים, והצריכו סכומי כסף גדולים לשיפוצם.
לאחר מצעד צה"ל בשנת תשכ"ח (1968) הוחלט מסיבות אלו לא לקיימו יותר באופן סדיר מדי שנה, אלא במועדים מיוחדים. כך נערך המצעד בשנת תשל"ג (1973) לרגל יובל העשרים וחמש של המדינה. לאחריו לא נערכו מצעדים נוספים.
[עריכה] המצעד הראשון
המצעד הראשון של צה"ל נערך שלושה חודשים בלבד לאחר הקמת המדינה, ב-27 ביולי 1948. הוא נערך שישה ימים בלבד מעת כניסתה לתוקף של ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות ולאחר הנצחונות הגדולים של צה"ל בתקופה שבין שתי ההפוגות. הייתה למדינה סיבה לחגוג, והמועד שנמצא ראוי לקיום המצעד היה כ' בתמוז תש"ח. בתקופת היישוב נהגו לציין את יום כ' בתמוז כ"יום הרצל וביאליק" לזכרו של חוזה המדינה שנפטר ביום כ' בתמוז תרס"ד (1904) והמשורר הלאומי שנפטר ביום כ"א בתמוז תרצ"ד (1934). מאחר ואז טרם מלאה שנה להקמת המדינה וטרם הגיע מועדו של יום העצמאות הראשון (שעל קיומו נחקק, לקראת מלאות שנה להקמת המדינה, חוק יום העצמאות, התש"ט-1949, ואשר נחגג לראשונה ביום ה' באייר תש"ט 4 במאי 1949), הוחלט כי יום כ' בתמוז, שכבר היה לו מעמד של מועד לאומי, יוכרז כ"יום המדינה" ובו יערך מצעד צה"ל.
המצעד הראשון נערך בתל אביב. המצעד עבר החל בשעה חמש אחר הצהרים ברחובות תל אביב, מכיכר המושבות ועד לאצטדיון המכביה מצפון לנחל הירקון, שבו הסתדרו הכוחות הצועדים למסדר מול בימת הכבוד שעליה עמד ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון ולצדו עמדו הרמטכ"ל רב אלוף יעקב דורי ושרי הממשלה ומאחוריהם אלופי המטכ"ל במדיהם וענודים, לראשונה, בסימני הדרגות שלהם. ראש הממשלה נשא בפני המסדר (כמנהג אותם זמנים) נאום חגיגי ארוך. מעל המסדר נערך מטס מפציצים של חיל האוויר.
המצעד שעבר ברחובות תל אביב כלל צועדים מכל חיילות וחטיבות צה"ל לרבות חיילות ח"ן. במצעד הופיעו לראשונה חיילי צה"ל כשהם ענודי דרגות. בראש המצעד צעדו דגלנים ותזמורת צבאית (מלבדה צעדו במצעד גם תזמורת המשטרה ותזמורת מכבי האש). המצעד כלל טנקים, שריוניות וארטילריה. כן צעדו במצעד יחידת מובילי פרדות ויחידת כלבנים עם בעלי החיים שלהן. במצעד הובלו שריוניות של מדינות ערב שנפלו שלל במלחמה, שעליהן נרשמה המילה "שלל". את מסלול המצעד משני עבריו ואת גגות הבתים גדש המון רב, שקיבל את המצעד בהתלהבות.
[עריכה] המצעד שלא צעד
במלאות שנה למדינה ולאחר שיום העצמאות נקבע כיום חג על פי חוק, הוחלט לקיים את מצעד צה"ל ביום העצמאות הראשון, ה' באייר תש"ט, 4 במאי 1949, בתל אביב. לקראת המצעד נקבצו ברחובות העיר כשלוש מאות אלף איש. כאשר החל המצעד בצעידתו ולאחר שחלף על פני בימת הכבוד והחל לנוע ברחובות העיר, פרצו ההמונים אל מסלול המצעד בקרבת כיכר מוגרבי ולא איפשרו את המשך מהלכו. כשנתברר כי אין אפשרות לחסום את המתפרצים, בוטל המשך המצעד. באמצעות כריזה הודיעו למאות אלפי הצופים על ביטול המצעד, אולם כשהחלו הצופים להתפזר המשיך חלק מיחידות הצועדים לצעוד במסלול המצעד.
המצעד קיבל את הכינוי "המצעד שלא צעד". המצעד נכשל עקב עודף התלהבות של הקהל בצירוף כשל ארגוני. מפקד המצעד בדרגת סגן אלוף דרש להציב גדרות תיל לאורך מסלול המצעד. ראש אכ"א לא נענה לדרישה, בנימוק שיושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק חושש שהתיל יעורר זכרונות מהשואה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לכן. במקום גדרות מתחו חבלים והללו לא עמדו בפני התלהבות מאות אלפי הצופים שפרצו למסלול. בעקבות הכישלון הוקמה ועדת חקירה, שלפי המלצותיה פוטרו מן השירות שלושה קצינים שנמצאו אחראים לכך וביניהם מפקד המצעד.
[עריכה] המצעדים השנתיים
מאז שנת 1950 היה מצעד צה"ל נערך מדי שנה ביום העצמאות, בערים המרכזיות של המדינה ולעתים בפריפריה.
- ביום העצמאות תש"י (1950) נערך מצעד צה"ל בירושלים, כדי להוכיח את ריבונות ישראל על העיר. בגלל מגבלות הסכמי שביתת הנשק, שאסרו על הכנסת נשק כבד לירושלים, נערך מצעד מצומצם של צועדים רגליים, ג'יפים נושאי מקלעים ותותחים קלים. לאחר מכן ועד ליום העצמאות תשכ"ח, 1968, נערכו המצעדים מדי שנה בעיר אחרת.
- ביום העצמאות תשי"א (1951), שוב נערך מצעד צה"ל בירושלים. גם הפעם הוא היה מצומצם בגלל מגבלות הסכמי שביתת הנשק, אך למרות זאת, בניגוד להסכם, כלל המצעד טנקים מסוג "שרמן" שעברו ברחובות ירושלים.
- ביום העצמאות תשי"ב (1952) נערך המצעד בתל אביב. הוא עבר במסלול ארוך מצפון תל אביב ועד למרכז יפו. בהפסקה שבין הטור הרגלי לטור הממוכן חלף מעל המצעד מטס של מספר רב של מטוסי חיל האוויר, ממטוסי קישור קלים ועד למפציצים מסוג B 17.
- ביום העצמאות תשי"ג (1953), במלאות 5 שנים למדינה, נערך המצעד בחיפה. היה זה מצעד מרשים שנערך על רקע הר הכרמל מדרום וחוף הים מצפון. את פני הצועדים קיבלה סיסמת ענק שאמרה: "רוני וצהלי חיפה בבוא צה"ל בשערייך".
- ביום העצמאות תשי"ד (1954), לבקשתו של דוד בן גוריון (שלא היה אז ראש ממשלה), שאמר כי יבוא לחזות במצעד רק אם יתקיים בנגב או בעיירת עולים, נערך המצעד לראשונה שלא בערים הגדולות והתקיים ברמלה, שהייתה אז עיירת עולים.
- ביום העצמאות תשט"ו (1955) הוחלט לערוך שלושה מצעדים נפרדים: בתל אביב, בבאר שבע ובעפולה. המצעד בתל אביב תפס את הבכורה, חזו בו למעלה מחצי מיליון צופים והוצגו בו לראשונה טנקים מסוג AMX-13 ותותחי 155 מ"מ שנרכשו בצרפת, כן הייתה בו הופעת הבכורה של תת המקלע הישראלי עוזי. לעומת זאת המצעדים בבאר שבע ובעפולה היו מצומצמים בהיקפם והתבססו על כוחות רגליים וממונעים ועל נשק קל ובינוני. בעפולה חזו במצעד כ-70,000 צופים ובבאר שבע חזו במצעד כ-15,000 צופים.
- ביום העצמאות תשט"ז (1956) נערך המצעד בחיפה לעיני כ-300,000 צופים, ובמטס האווירי הופיעו לראשונה 12 מטוסי קרב מסוג "אוראגן", שנרכשו בצרפת.
- ביום העצמאות תשי"ז (1957) נערך המצעד בתל אביב. היה זה מצעד הנצחון שלאחר מלחמת סיני. במצעד הוצג נשק שנלקח שלל מידי המצרים ובמטס האווירי הופיעו לראשונה מטוסי קרב מסוג "מיסטר 4" שנרכשו מצרפת.
- ביום העצמאות תשי"ח (1958) נערך המצעד בירושלים, בעשור למדינה, וכונה "מצעד העשור". במצעד נכללו טנקים מסוג "שרמן", ו-AMX 13. זה היה בניגוד להסכמי שביתת הנשק ולפני המצעד גברה המתיחות בקו הגבול בירושלים בין ישראל לממלכת ירדן, בגלל מחאות ירדן על עריכת המצעד. ירדן הכריזה על מצב חירום במזרח ירושלים. מחשש להתלקחות צבאית בין ישראל לירדן אף שקלה ארצות הברית לפנות את אזרחיה מישראל, אך בסופו של דבר עבר המצעד ללא אירועים מיוחדים.
- ביום העצמאות תשי"ט (1959) נערך המצעד בתל אביב, וכלל מפגן אווירי של 100 מטוסים.
- ביום העצמאות תש"ך (1960) נערך המצעד בחיפה. במטס האווירי הופיעו מטוסים שכולם מתוצרת צרפת, ובהם "ווטור" ו"סופר מיסטר". כן הוצגו במצעד לראשונה טילים אנטי טנקיים מסוג "ס.ס. 10" ותותחים ללא רתע 106 מ"מ מוסעים על גבי ג'יפים.
- ביום העצמאות תשכ"א (1961) נערך המצעד בירושלים. גם מצעד זה היה מצומצם בהיקפו אך למרות זאת ולמרות פניית ירדן למועצת הביטחון ולחץ מעצמות המערב שלא להכניס לירושלים נשק כבד, הוצג במצעד לראשונה הטנק הבריטי "צנטוריון". ועדת שביתת הנשק גינתה את ישראל על עריכת המצעד.
- ביום העצמאות תשכ"ב (1962) נערך המצעד בתל אביב. היה זה מצעד בהיקף מלא, אך המטס האווירי בוטל עקב תנאי מזג האוויר.
- ביום העצמאות תשכ"ג (1963) נערך המצעד בחיפה, ובמטס האווירי נכללו לראשונה מטוסי "מיראז' 3" מתוצרת צרפת.
- ביום העצמאות תשכ"ד (1964) נערך המצעד בבאר שבע. על פי התור היה הפעם המצעד אמור להיערך בירושלים, אך ראש הממשלה ושר הביטחון החדש לוי אשכול, שהיה ידוע בזהירותו, הורה על קיומו בבאר שבע. המטס האווירי כלל 220 מטוסים וכן הוצגו במצעד לראשונה טנקים מסוג "שרמן" שעל שלדתם הותקנו בישראל תותחי 155 מ"מ.
- ביום העצמאות תשכ"ה (1965) נערך המצעד בתל אביב. הוא כלל מטס של 250 מטוסים והוצגו טילים נגד מטוסים מסוג "הוק" שנרכשו מארצות הברית.
- ביום העצמאות תשכ"ו (1966) נערך המצעד בחיפה. המצעד כלל מטס של 280 מטוסים. כן הוצגו במצעד לראשונה טנקים מסוג "פטון" שנרכשו מארצות הברית.
- ביום העצמאות תשכ"ז (1967) נערך המצעד בירושלים. ראש הממשלה לוי אשכול, לא רצה להגיע לעימות עם הירדנים ועם משקיפי האו"ם, והורה על עריכת מצעד מצומצם ביותר, שקיבל את הכינוי "המצעד הקטן". המצעד נערך בתחומי האצטדיון של האוניברסיטה העברית, והשתתפו בו רק 1,600 חיילים. הוצגו שריוניות צרפתיות ותותחים. 200,000 איש צפו במצעד. הצמצום לא מנע תלונה ירדנית והנספחים הצבאיים הזרים נעדרו ממנו. בעומדם על בימת הכבוד ידעו כבר ראש הממשלה והרמטכ"ל יצחק רבין, ממידע מודיעני שנמסר להם לפני כן, על כניסת צבא מצרים לחצי האי סיני, תהליך שאך התחיל והוביל כעבור שלושה שבועות לפרוץ מלחמת ששת הימים.
- ביום העצמאות תשכ"ח (1968), במלאות 20 שנה למדינה, נערך מצעד צה"ל בירושלים. היה זה לאחר הנצחון במלחמת ששת הימים והמצעד החל מהחלק הצפוני של ירושלים, שהיה שנה קודם לכן בשלטון ירדן, חלף על פני חומות העיר העתיקה והמשיך למרכז העיר. הפעם לא חלו יותר מגבלות הסכמי שביתת הנשק והמצעד היה גדול בהיקפו וכלל 4,500 חיילים, למעלה מארבע מאות כלים ממונעים ומטס אווירי של ארבע מאות מטוסים, ביניהם לראשונה מטוסים מסוג "סקייהוק" שנרכשו מארצות הברית. המצעד כלל טור ובו שלל המלחמה לרבות מטוס "מיג 21". 300,000 אלף איש צפו במצעד. קדמה למצעד קריאה של מועצת הביטחון שלא לקיימו והנספחים הצבאיים הזרים נעדרו ממנו. המצעד שודר בשידור חי בטלוויזיה הישראלית, שהיה זה שידור הבכורה שלה.
[עריכה] המצעד האחרון
ביום העצמאות תשל"ג (1973) נערך מצעד צה"ל בירושלים. מסלול המצעד החל מצפון לעיר ונמשך על פני 25 ק"מ. היה זה מצעד בהיקף מלא, בלוויית מטס של כארבע מאות מטוסים. במצעד הוצגו כלי ארטילריה חדשים ובטור השריון נכללו טנקים סובייטיים מסוג T-55 שנלקחו שלל במלחמת ששת הימים, שופצו ותותחיהם הוחלפו בתותחים של 105 מ"מ והם הוכנסו למערך השריון של צה"ל.
מצעד זה נערך בתקופה שצה"ל היה בכוננות מפני תקיפת צבאות מצרים וסוריה שנקראה "כוננות כחול לבן", שנקבעה בהסתמך על מידע מודיעיני על תקיפה קרובה. בדיעבד ידוע כי המצרים והסורים אכן התכוונו לתקוף, אולם דחו את מועד התקיפה לאוקטובר 1973, כפי שאכן ארע בפועל. לאחר מלחמת יום הכיפורים לא נערכו יותר מצעדי צה"ל בימי העצמאות.
בשנת 1978 התחולל בצמרת הביטחונית והצבאית ויכוח האם לערוך מצעד ביום העצמאות תשל"ח, בו ימלאו 30 שנה להקמת המדינה. בסופו של דבר הוחלט כי במקום מצעד ייערך מסדר צבאי ומצעד של ותיקי המחתרות באצטדיון של האוניברסיטה העברית בגבעת רם.
ראש הממשלה מנחם בגין רצה לערוך את מצעד צה"ל ביום העצמאות תשמ"ג (1983) במלאות 35 שנה למדינה, שחל בעת מלחמת לבנון. צה"ל התנגד לכך ובגין ויתר על משאלתו. הצעות לערוך את מצעד צה"ל בימי העצמאות של תשמ"ח (1988), תשנ"ג (1993) ותשנ"ח (1998), במלאות 40, 45 ו-50 שנה למדינה - נדחו.
כיום מתקיים ביום העצמאות מטס של חיל האוויר ומשט ימי של חיל הים. פובליציסטים שונים כמו גם חלקים מהציבור העלו לא אחת את הרעיון לחדש את המסורת בטענה כי המצעד חיזק את רגשי הסולידריות והפטריוטיות של אזרחי ישראל. לאחרונה שוב עלו הצעות לקיום מצעד צה"ל ביום העצמאות תשס"ח (2008), כשימלאו למדינה 60 שנה.
