מועצת הביטחון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצת הביטחון היא אחד מששת הגופים העיקריים שכוננה מגילת האו"ם. תפקידה העיקרי לקיים את השלום ואת הביטחון בעולם. במועצת הביטחון יש חמש חברות קבועות ועשר חברות מתחלפות. החברות הקבועות הן חמשת המייסדות (המנצחות במלחמת העולם השנייה): ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין. לחברות הקבועות זכות וטו, כלומר הצבעתן נגד הצעת החלטה של המועצה מונעת את קבלתה.
החברות המתחלפות נבחרות לתקופת כהונה של שנתיים החל מ-1 בינואר. בראשית כל שנה מתחלפות חמש חברות בחמש חברות חדשות. החברות המתחלפות נבחרות על ידי העצרת הכללית לפי אזורים.
הגוש האפריקני בוחר שלושה נציגים, הגוש של אסיה, הגוש של אמריקה הלטינית והגוש של מערב אירופה ושאר המדינות בוחרות כל אחת שני נציגים, והגוש של מזרח אירופה בוחר נציג אחד. כמו כן, אחד הנציגים יהיה מדינה ערבית, וזו נבחרת לסירוגין מבין הנציגים של אסיה ואפריקה.
החברות המתחלפות נכון לשנת 2006 הן:
אפריקה: הרפובליקה של קונגו, גאנה, טנזניה.
אמריקה הלטינית: ארגנטינה, פרו.
אסיה: יפן, קטאר (הנציגה הערבית).
מערב אירופה ושאר המדינות: דנמרק, יוון.
מזרח אירופה: סלובקיה.
את ארגנטינה, דנמרק, יוון, יפן וטנזניה, שיסיימו את תורם בסוף 2006, יחליפו בתחילת 2007 דרום אפריקה, אינדונזיה, איטליה, בלגיה ופנמה.
מועצת הביטחון היא למעשה הגוף היחיד באו"ם שלהחלטותיו יש סמכות מעשית ולא רק סמלית. מקרה ידוע של ניצול כוחה של מועצת הביטחון הוא בעניין דרום אפריקה, שעליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה.
מועצת הבטחון התכנסה לראשונה בלונדון ב-17 בינואר 1946, וקיבלה את החלטתה הראשונה ב-23 בינואר. נכון לאוקטובר 2006 קיבלה המועצה 1718 החלטות.
על פי פרק 7 של מגילת האו"ם, מועצת הביטחון של האו"ם היא הגוף היחיד של האו"ם המוסמך להטיל סנקציות על מדינה מסוימת ואף להכריז עליה מלחמה.
במהלך שנות ה-90 הוחלט במועצת הביטחון על מעורבות צבאית נגד סרביה בבוסניה, בעת מלחמת האזרחים בבוסניה הרצגובינה.
[עריכה] ישראל במועצת הביטחון
ישראל מעולם לא הייתה חברה במועצת הביטחון, בעיקר משום שאיננה חברה באף אחת מהקבוצות הגאורגרפיות מהם בוחרים את המועצה בשל התנגדות מדינות ערב.
הסכסוך בין ישראל למדינות ערב הסמוכות לה והסכסוך הישראלי-פלסטיני הם נושאים מרכזיים בדיוניה של מועצת הביטחון. מדיניותה של ישראל שאינה מקובלת על הקהילה הבינלאומית מביאה לכך שפעמים רבות עולות להצבעה החלטות אנטי-ישראליות, הזוכות לתמיכה של כמעט כל חברות המועצה ורק וטו של ארצות הברית, או איום בווטו כזה, מונע קבלת החלטות אלה.
עם החלטות המועצה העוסקות בישראל נמנות:
- החלטה 242: התקבלה ב-22 בנובמבר 1967, וקראה לישראל לסגת משטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. בנוסף קראה ההחלטה לסיום מצב הלוחמה וכיבוד הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינות המזרח התיכון.
- החלטה 338: התקבלה ב-22 באוקטובר 1973 וקראה להפסקת אש במלחמת יום הכיפורים.
- החלטה 339: התקבלה ב-23 באוקטובר 1973, והורתה על הפסקת אש מיידית במלחמת יום הכיפורים, הצבת משקיפי או"ם בקווים, וחזרה לעמדות שהחזיקו הצדדים בעת הפסקת האש הקודמת.
- החלטה 425: התקבלה ב-19 במרץ 1979, בעקבות מבצע ליטני, דרשה את נסיגת ישראל והקימה את יוניפי"ל
- החלטה 1701: התקבלה ב-12 באוגוסט 2006, וקראה להפסקת אש לסיום משבר ישראל-לבנון 2006 ופריסת כוחות יוניפי"ל חמושים נוספים בדרום לבנון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רפורמה במועצת הבטחון, באתר "סיקור ממוקד"
- אתר מועצת הבטחון (באנגלית)
 |
האו"ם | |
|
ארגוני האו"ם |
||
|
החלטות האו"ם |
||
