פונקציה עולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באנליזה מתמטית, פונקציה ממשית היא פונקציה עולה בקטע נתון, אם לכל
בקטע מתקיים
. בדומה, פונקציה יורדת היא כזו המקיימת
לכל
. אחת השאלות החשובות בחקירה של פונקציה ממשית היא איתור התחומים שבהם היא עולה או יורדת.
פונקציות כאלה שכיחות בכל תחומי המדע: הקצב של ריאקציה כימית הוא פונקציה עולה של החום; תאוצת הנפילה של גוף היא פונקציה יורדת של המרחק מן הגוף אליו הוא נופל; ההיצע הוא פונקציה עולה של המחיר; כמות הנפט בכדור הארץ היא פונקציה יורדת של הזמן; וכו'.
במתמטיקה, פונקציות עולות ופונקציות יורדות הן סוגים מיוחדים של פונקציות מונוטוניות, ביחס לסדר הטבעי בישר הממשי.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרות נוספות
למונח "פונקציה עולה" יש, בהקשרים שונים, שני פירושים קרובים. אם לכל
, אז הפונקציה עולה במובן החזק; אם מתקיים היחס החלש יותר
, אז הפונקציה עולה במובן החלש. באופן דומה מגדירים ירידה במובן החזק ובמובן החלש. פונקציה קבועה
היא הפונקציה היחידה העולה ויורדת, במובן החלש, באותו קטע.
עליה או ירידה אינם מושג נקודתי, משום שאת הערך בנקודה יחידה אין למה להשוות. עם זאת, אומרים שהפונקציה עולה בנקודה x אם קיים קטע המכיל את x, שבו הפונקציה עולה; וכן לפונקציה יורדת.
[עריכה] דוגמאות
- הפונקציה
עולה (במובן החזק) בכל הישר הממשי.
- הפונקציה
יורדת בכל הישר.
- הפונקציה
עולה בקרן
, ויורדת בקרן
.
- פונקציית דיריכלה, המקבלת 1 בערכים רציונליים ו-0 בערכים אי רציונליים, אינה מונוטונית באף קטע.
[עריכה] מונוטוניות ורציפות
אוסף נקודות אי הרציפות של פונקציה מונוטונית הן כולן "נקודות מסוג ראשון". קבוצות נקודות אי-הרציפות היא בת מניה, הגם שאינה חייבת להיות סופית, אפילו כאשר הפונקציה חסומה, כפי שמראה הדוגמה הפתולוגית הבאה:
- אם נסדר את המספרים הרציונליים בסדרה
ונגדיר
, אז הפונקציה
עולה וחסומה, ואינה רציפה באף נקודה רציונלית.
מתכונות אלה של נקודות אי-הרציפות נובע שכל פונקציה מונוטונית המוגדרת בקטע סגור, היא אינטגרבילית לפי לבג.
לפונקציה מונוטונית במובן החזק, ורציפה, יש פונקציה הפכית שגם היא מונוטונית ורציפה.
[עריכה] מונוטוניות ונגזרות
אם פונקציה f עולה במובן החלש בנקודה x, והיא גזירה שם, אז הנגזרת שלה מקיימת . מאידך, אם הפונקציה גזירה ו-
, אז היא עולה, במובן החזק, בנקודה x:
עולה במובן החלש ב-x
עולה במובן החזק ב-x
.
מבחינת ההתנהגות הנקודתית, העובדה ש- אינה מספיקה אפילו לעליה במובן החלש, כמו שמראה למשל הפונקציה
בנקודה x=0. באופן דומה, אפילו אם הפונקציה עולה במובן החזק, זה אינו מבטיח שהנגזרת תהיה חיובית ממש, כפי שמדגימה הפונקציה
.
כאשר מדובר בקטע פתוח, אם הפונקציה גזירה בכל הקטע והנגזרת שלה אי-שלילית, אז היא עולה שם במובן החלש. כך מתקבלים הקשרים
עולה במובן החלש
עולה במובן החזק
.
במסגרת מחקריו בתורת המידה, הוכיח אנרי לבג שפונקציה מונוטונית היא גזירה כמעט בכל מקום.
חשבון אינפיניטסימלי | |
---|---|
מושגי יסוד: |
חשבון אינפיניטסימלי | סדרה | גבול | סדרת קושי | טור | אינפיניטסימל | שדה המספרים הממשיים | ערך מוחלט | אי-שוויון המשולש | אי-שוויון קושי-שוורץ |
פונקציות: |
פונקציה | גרף פונקציה | פונקציה לינארית | פונקציה מונוטונית | נקודת קיצון | פונקציה קעורה | פונקציה קמורה | פונקציה רציפה | רציפות במידה שווה | נקודת אי רציפות | נגזרת | טור טיילור | סדרת פונקציות | התכנסות במידה שווה |
משפטים: |
משפט בולצאנו-ויירשטראס | משפטי ויירשטראס | משפט קנטור | משפט ערך הביניים |משפט פרמה | משפט רול | משפט הערך הממוצע של לגראנז' | משפט הערך הממוצע של קושי | משפט דארבו | כלל השרשרת | כלל הסנדוויץ' | כלל לופיטל | משפט שטולץ | אריתמטיקה של גבולות |
האינטגרל: |
אינטגרל | המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי | אינטגרציה בחלקים | שיטות אינטגרציה |
אנליזה מתקדמת: |
פונקציה מרוכבת | אנליזה וקטורית | שיטת ניוטון-רפסון | משוואה דיפרנציאלית | טופולוגיה | תורת המידה |
אנליזה מתמטית - אנליזה וקטורית - טופולוגיה - אנליזה מרוכבת - אנליזה פונקציונלית - תורת המידה |