אלפבית קירילי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
האלפבית הקרילי (Кириллица), מערכת אותיות שמכילה בבסיסה 33 אותיות, כאשר לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (capital letter, заглавные буквы) והאות הרגילה. כללי השימוש באותיות הגדולות והרגילות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבת בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, ממרכז אסיה, ומזרח אירופה.
אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת את השפה הסלאבית כנסייתית עתיקה בכתבי דת, האלפבית אומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ואי-סלאביות רבות נכתבות בו, מרומנית, קרלית, ואבחזית במערב, למונגולית וצ'וקצ'ית במזרח.
לאחרונה רובן עברו לשימוש באלפבית הלטיני, ביחוד במזרח אירופה. במונגוליה הוחזר הכתב המסורתי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור האלפבית הקירילי
מניחים שהאלפבית הקירילי הומצא במהלך המאה ה-10 עבור השפה הסלבונית העתיקה ונקרא על שמו של המיסיונר הביזנטי הקדוש קיריל.
האלפבית הקירילי עוצב לצורתו המודרנית בשנת 1708, ברוסיה, בזמן שלטונו של פטר הגדול.
[עריכה] האלפבית הקירילי הרוסי
| А а | Б б | В в | Г г | Д д | Е е | Ё ё | Ж ж | З з | И и | Й й |
| אָא | בֵּא | בֵא | גֵּא | דֵּא | יֵא | יוֹ | זֵ'א | זֵא | אִי | יִי |
| К к | Л л | М м | Н н | О о | П п | Р р | С с | Т т | У у | Ф ф |
| כָּא | אֵל | אֵם | אֵן | אוֹ | פֵּא | אֵר | אֵס | תֵּא | אוּ | אֵף |
| Х х | Ц ц | Ч ч | Ш ш | Щ щ | Ъ ъ | Ы ы | Ь ь | Э э | Ю ю | Я я |
| כָא | צֵא | צֵ'א | שָא | שְצָ'א | יֵר | יֵרִי | יֵר | אֵא | יוּ | יָא |
[עריכה] אותיות ותווים הנוספים על האלפבית הקירילי הבסיסי
Ё - משמשת את הרוסית.
Й - משמשת ברוסית.
Ў - משמשת את הבלארוסית.
Є - משמשת באוקראינית.
Ї - משמשת את האוקראינית.
І - משמשת את הבלארוסית והאוקראינית.
Ґ - משמשת באוקראינית ובלארוסית.
Ђ - משמשת את הסרבית.
Ћ - משמשת את הסרבית.
Њ - משמשת את הסרבית.
Љ - משמשת את הסרבית.
Ѓ - משמשת את המקדונית.
Ќ - משמשת את המקדונית.
Ѕ - משמשת את המקדונית.
Ј - משמשת את הסרבית והמקדונית.
Џ - משמשת את המקדונית והסרבית.
[עריכה] אותיות שנשמטו ברפורמה של 1917-1918
איז'יצה, ижица, הוחלפה על־ידי Ии ברפורמות של 1917-1918: 
פִֿיטה, Фита, הוחלפה על־ידי Фф ברפורמות של 1917-1918: 
יאט Ять, הוחלפה על־ידי Ее ברפורמות של 1917-1918: 
האות I נשמטה רק מהרוסית: 
[עריכה] אותיות ארכאיות
האות פְּסִי: 
האות קְסִי: 
האות קופא או סטיגמה: 
האות אוק(צירוף האותיות OУ שהוחלף מאוחר יותר על ידי У בלבד): 
צירוף של I ו-E: 
יאס פשוטה: 
יאס מורכבת: 
צירוף יאס פשוטה ו-I: 
צירוף של יאס קטנה ו-I:
יאס מורכבת בצירוף I: 
[עריכה] השפות הנכתבות באלפבית הקירילי
- רוסית
- אוקראינית
- בלארוסית
- סרבו-קרואטית
- מקדונית
- בולגרית
- מולדובית
- אוזבקית
- קירגיזית
- אזרית
- טטרית
- טג'יקית
- טורקמנית
