היסטוריה של הממלכה המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סדרת המאמרים העוסקים בהיסטוריה של בריטניה
תקופות בהיסטוריה של בריטניה
בריטניה הפרהיסטורית
בריטניה הרומאית
בריטניה בימי הביניים
אנגליה הסקסונית
אנגליה הנורמנית
הרנסאנס האנגלי
בריטניה המודרנית
התקופה האליזבתנית
תקופת ההשכלה הסקוטית
האימפריה הבריטית
היסטוריה של הממלכה המאוחדת
היסטוריה של איזורים בבריטניה
היסטוריה של אנגליה
היסטוריה של סקוטלנד
היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של ויילס
היסטוריה של לונדון
נושאים מתוך היסטוריית בריטניה
היסטוריה של החברה הבריטית
היסטוריה של הצבא הבריטי
היסטוריה של הכלכלה הבריטית
היסטוריה של החוקה הבריטית

ההיסטוריה של הממלכה המאוחדת מתחילה בראשית התישבות האדם באי הבריטי ונמשכת ברציפות עד עצם היום הזה.

[עריכה] האי הבריטי

ישנן הוכחות להתישבות בני האדם באי הבריטי מראשית הקיום האנושי באירופה לפני 400,000 שנה. עד סיום תקופת הקרח האחרונה בשנת 6,500 לפני הספירה הייתה בריטניה מחוברת לאירופה בחיבור יבשתי. התרבויות הקדומות לא השאירו אחריהן כל עדות כתובה אלא רק שרידי מבנים. בין המבנים המרשימים ביותר ששרדו מאותה תקופה נמנה מעגל האבנים בסטונהנג' שנבנה בין השנים 3,500 ל-1,500 לפני הספירה.

בשנת 800 לפני הספירה פלשו שבטים קלטים לאי והביאו את תרבותם ששרידים לה קיימים עד היום. הפלישה המשמעותית ביותר הייתה הפלישה הרומית. לאחר מספר נסיונות כושלים בתקופתו של יוליוס קיסר הצליח הקיסר קלאודיוס, לכבוש את האזור של אנגליה בשנת 43 לספירה. הרומים פיתחו את האזור שבשליטתם והקימו את לונדון כמרכז שלו.

לאחר נפילת האימפריה הרומית נטשו חייליה את בריטניה בשנת 410. לתוך האזורים הללו פלשו שבטים גרמאנים שהידועים בהם הם השבטים האנגלים והסקסונים. התושבים הקלטים נדחקו לצפון ולווילס. החל משנת 793 החלו פלישות חוזרות ונשנות של ויקינגים לבריטניה. הם אף השתקעו באי תקופות מסוימות. גירושם החל בתקופתו של המלך הסקסוני אלפרד הגדול שלחם בהם, איחד את אנגליה וביסס את השלטון המרכזי.

בשנת 1066 פלשו שבטים נורמנים לבריטניה והשתלטו על ממלכת אנגליה. שושלת המלוכה שיסדו שולטת, עם הפסקות קלות, עד ימינו אלה. גם השפה שהנורמנים הביאו השפיעה על השפה האנגלית של אותה תקופה, והטמיעה בה מאפיינים רבים מהצרפתית ומהלטינית.

[עריכה] הממלכה המאוחדת

אנגליה וסקוטלנד היו קיימות כישויות עצמאיות מהמאה ה-10. ויילס אוחדה לתוך אנגליה בהסכמים שנחתמו בשנים 1284 ו-1536 לאחר תבוסות צבאיות. עקב קשרי נישואין החל משנת 1603 שלט אותו מלך גם בסקוטלנד וגם באנגליה, עד שלבסוף הן אוחדו בשנת 1707 לממלכה אחת, "ממלכת בריטניה הגדולה". בשלב זה אוחד כל האי הבריטי תחת אותו שלטון.

בשנים שקדמו לאיחוד עברה אנגליה מהפכה דתית בימיו של הנרי השמיני (1491-1547). לאחר שהאפיפיור סירב לבקשתו לבטל את אחת מחתונותיו, הוא הקים את הכנסייה האנגליקנית שמיגרה את הנצרות הקתולית מבריטניה והפכה אותה לפרוטסטנטית.

השלטון המלוכני היה רציף לאורך השנים תוך מאבק כוחות עם האצולה והפרלמנט שיצג אותה. במאה ה-17 נוסף לסיכסוך זה סכסוך דתי. בית המלוכה נקשר למשפחות המלוכה הקתוליות של היבשת ואיים להחזיר את בריטניה לחיק הנצרות הקתולית. שיא המאבק היה כאשר קבוצות אצולה התמרדו נגד המלך צ'ארלס הראשון, הוציאו אותו להורג ובשנת 1649 כוננו רפובליקה בראשות המצביא אוליבר קרומוול (התואר שקרומוול קיבל היה - לורד פרוטקטור). רק בשנת 1660 חודשה המלוכה תחת בנו של צ'ארלס הראשון, צ'ארלס השני. מאבק זה הסתיים רק כאשר נחתמו "מגילת הזכויות" (Bill of rights) ולאחר מכן "חוק ההסדרה" (Act of Settlement) בשנת 1701. חוקים אלו ביססו את מעמד הפרלמנט וזכויות האזרח, קיבעו את הפרוטסטנטיות והסדירו את דרך בחירת המלך.

קרב קלודן, שנערך ב-16 באפריל 1746, היה הקרב האחרון שהתחולל על אדמת האי הבריטי, בין כוחות היעקוביטים, הנאמנים לטוען לכתר צ'ארלס אדוארד סטיוארט, המכונה "הנסיך היפה צ'ארלי", ובין כוחות הנאמנים למלך ג'ורג' השני מבית הנובר. קרב זה ביסס את שלטונו של בית הנובר, על כל המשתמע מכך. השקט מבית אפשר לבריטניה לצאת למסעות כיבושים ברחבי העולם.

לאחר שנים של השפעה אנגלית כבדה על אירלנד היא אוחדה לתוך הממלכה המאוחדת בשנת 1801. כתוצאה מכך נקראה הממלכה: "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד"

המאה ה-19 הביאה לשיגשוג בממלכה המאוחדת. מספר גורמים תרמו לכך: שלטון יציב בראשות המלכה ויקטוריה ששלטה בין השנים 1837 עד 1901, קידמה טכנולוגית שסייעה להציב את בריטניה בראש המהפכה התעשייתית ושליטה צבאית שסייעה להשתלטות על קולוניות רבות ועשירות (הודו, אוסטרליה, ניו זילנד, קניה, דרום אפריקה ועוד).

בשנת 1879 פתחה בריטניה בעימות נגד שבט הזולו שהתפתח לכדי מלחמה עקובה מדם הידועה בתור מלחמת הזולו. במהלך מלחמה זו, ספגו הבריטים את אחת המפלות הקשות מידיהם של ילידים החמושים בחניתות בקרב איסאנדלוואנה.

המאה ה-20 אופיינה באובדן השלטון ברוב הקולוניות שהפכו למדינות עצמאיות ואפילו ברובה של אירלנד שהפכה למדינה עצמאית ב-1921. בממלכה המאוחדת נשארו רק שישה מחוזות בצפון אירלנד שהיה בהם רוב פרוטסטנטי. שמה של המדינה שונה בהתאם ל"ממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד". כל זאת קרה בעוד בריטניה משקיעה את מירב משאביה בשתי מלחמות העולם. בעוד שבמלחמת העולם הראשונה נלחמו הבריטים על אדמת אירופה במלחמת העולם השניה אויימה בריטניה עצמה על ידי הפצצות חיל האוויר הגרמני.

כתחליף לאימפריה הבריטית הוקם "חבר העמים" שמאגד את רוב המדינות שהיו שייכות בעבר לאימפריה. במקביל הצטרפה בריטניה לאיחוד האירופי אם כי היא נוקטת בגישה מעט בדלנית בהשוואה לגרמניה וצרפת. לדוגמה: בריטניה שמרה על המטבע שלה ולא הצטרפה לגוש האירו. בריטניה חברה גם בברית נאט"ו.

בשנת 1999 החל הפרלמנט בתהליך שבו ניתנו סמכויות אוטונומיות לממלכות שמרכיבות את הממלכה המאוחדת. במסגרת זו כוננו מחדש הפרלמנטים של סקוטלנד, ווילס וצפון אירלנד. גם השפות של האזורים הללו הוחזרו לחיים והחלו להלמד בבתי הספר, במקביל לאנגלית.