מאיר כהנא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מאיר כהנא | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | כ"ח בתמוז ה'תרצ"ב; |
| תאריך פטירה | י"ח בחשוון ה'תשנ"א; 5 בנובמבר 1990 |
| כנסות | 11 |
| סיעות | כ"ך |
| תפקידים בולטים |
|
הרב מאיר דוד (מרטין דייוויד) כהנא (כ"ח בתמוז ה'תרצ"ב - י"ח בחשוון ה'תשנ"א; 1 באוגוסט 1932 - 5 בנובמבר 1990), רב, חבר כנסת ומנהיג פוליטי ימני רדיקלי.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה
נעוריו ותחילת דרכו בארצות הברית
הרב כהנא נולד בברוקלין שבניו יורק בשנת 1932.
הוסמך לרבנות בישיבת מיר (ארצות הברית) (1957), וליחסים בינלאומיים ומשפט בינלאומי בברוקלין קולג'. בעל תואר מ.א. במשפטים מה-New York Law School.
בילדותו היה פעיל בתנועות הנוער בית"ר ובני עקיבא. בשנת 1963 עלה לישראל אך כעבור זמן קצר חזר לארצות הברית. שימש שנתיים כרב קהילת הווארד-ביץ', קווינס, ערך את השבועון היהודי והדתי "ג'ואיש פרס" בשנים 1962 - 1969 והיה בעל טור קבוע בו מ-1961 עד 1990. בשנת 1968 ייסד את "הליגה להגנה יהודית" בארצות הברית, תנועת ימין רדיקלי שדגלה בשימוש בכוח במאבקים הבין גזעיים בארצות הברית בין יהודים ומיעוטים אתניים אחרים, והאשימה ארגונים יהודיים אחרים כי בשליחות של ערכי ליברליזם ופתיחות הם מתעלמים מהתנכלויות של שחורים ליהודים.
תחקירו של העיתונאי יאיר קוטלר על חייו של הרב כהנא חשפו פרטים על עברו. הרב כהנא היה סוכן של ה-FBI במשך מספר שנים באמצע שנות השישים. הוא גויס במסגרת מאמצי ה-FBI לחדור לתוך התנועות הפועלות נגד מלחמת וייטנאם, וניתן לו השם הבדוי "מייקל קינג". על פי סיפור הכיסוי שלו היה הרב כהנא עיתונאי נוצרי פרסביטריאני, שליח שירות הידיעות הדרום-אפריקאי. במסגרת פעילות זו יצר קשר עם אנשי מודיעין אמריקאים כיוסף חורבה. הרב כהנא גם היה בקשר עם משפחת המאפיה קולומבו, ואף עמד ליד ראש המשפחה, ג'ו קולומבו, כאשר זה נרצח על ידי אנשי משפחת גאלו. הרב כהנא אישר את הפרטים בראיון שנתן למגזין פלייבוי בשנת 1972.
לטענת קוטלר, בזמן שהרב כהנא עבד עבור ה-FBI הוא חי עם הדוגמנית הלא-יהודיה גלוריה דארגאניו. כאשר נודע לה בשנת 1967 שכהנא נשוי ואב לשני ילדים היא התאבדה. בתוכנית רדיו הכחיש הרב כהנא שהוא חי עם לא יהודיה[1].
המאבק למען יהודי ברית המועצות
הרב כהנא פעל רבות בתחילת שנות השבעים למען פתיחת שערי ברית המועצות ליהודים המעוניינים להגר ממנה. פעילי הליגה להגנה יהודית בהנהגתו השתמשו באלימות נגד הנציגויות והשליחים הסובייטים בארצות הברית. פעילות זו כללה "פיצוץ" המופעים של אמנים שהגיעו מברית המועצות להופעות באמריקה, במסגרת חילופי תרבות; איומים ברצח דיפלומטים סובייטים בתגובה להוצאה להורג של יהודים; והפגנות סוערות שליוו דיפלומטים רוסיים בכל אשר הלכו. פעילותו הייתה בניגוד לקו הרשמי של יהדות ארצות הברית.
תומכיו של הרב כהנא סבורים כי פעילותו העלתה לסדר היום נושא שלממשל האמריקני לא היה עניין בו ושהיהודים וישראל היססו לעסוק בו. במאמר הדן ברב כהנא ובתורתו (ראה להלן) הביעה כלתו ניצה כהנא את השקפתה כי הרב כהנא "הצליח להעלות את הנושא שלו לתודעה העולמית ו'להכריח' באמצעות דעת הקהל, להתנות את ההתקרבות בין המעצמות, ששתיהן רצו בה, ביחס ליברלי יותר ליהודים ובהתרת עלייתם לארץ ישראל".
דעה שונה לגמרי הייתה לאחרים. במרץ 1971 אמר עליו ויליאם וקסלר, נשיא בני ברית, בהקשר זה:
- "כהנא נבל ובן בליעל ... ביודעין גרם נזק בל ישוער לעניין היהדות הסובייטית ... מה השיג הרבי כהנא הזה? הוא גרם לכך שבמקום שממשלת ארצות הברית תפעיל את מלוא השפעתה ולחציה למען היהדות הסובייטית כפי שעשתה למען ביטול גזר-דין המוות במשפטי לנינגרד - יצטרכו עכשיו פקידיה להקדיש את כל מעייניהם למניעת פגיעות בנציגים הסובייטים באמריקה ולהגנת אזרחים אמריקאים בברית המועצות. זה ההישג המפואר של הליגה של כהנא, שלא לדבר על הנזק הישיר שגורמים מעשיו ליהדות הסובייטית".
עלייתו לישראל וריצתו לכנסת
ב-2 ביולי 1971 עלה לישראל, שם ייסד את התנועה הפוליטית כך.
ב-1982, בעת המאבק על פינוי ימית, קרא למתפנים שלא להיכנס לעימות אלים עם חיילים, התנהגות שאוזכרה בקשר לתוכנית ההתנתקות [1].
לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה ב-1984, ניהל מסע בחירות אגרסיבי שבו חזר על הסיסמה "תנו לי את הכח - אני אטפל בהם". לסמלה של התנועה נבחר דגל צהוב ובו אגרוף המונף, קמוץ, אל על, כשהוא בתוך מגן דוד, והמילים "רק כך" (אשר נלקחו, באופן מכוון, מסמלה של תנועת החרות בשנות החמישים).
תנועת כך חרתה על דגלה את רעיון הגירוש בכוח של ערביי ישראל, ודגלה במדינת הלכה - ניהול המדינה על פי חוקי ההלכה והמשפט העברי, ומתן קדימות לחוקים אלו על פני חוקי הכנסת.
תנועת כך טענה כי היא מעוניינת לגרש את ערביי ישראל וזאת דווקא משום ההערכה שלה אליהם ולכן מסקנתה הייתה שאין להם מקום במדינת ישראל. כמעט כל הישראלים (ובמיוחד הערבים) דחו בשאט נפש את רעיון זה.
במהלך מסע הבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 נפסלה רשימתו של הרב כהנא על ידי ועדת הבחירות המרכזית "מן הטעם כי רשימה זו דוגלת בעקרונות גזעניים ואנטי דמוקרטיים, העומדים בסתירה להצהרת העצמאות של מדינת ישראל, תומכת בגלוי במעשי טרור, מנסה ללבות שינאה ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסייה בישראל, מתכוונת לפגוע ברגשות וערכים דתיים של חלק מאזרחי המדינה, ושוללת במטרותיה את אושיות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל".
משהובאה החלטת הוועדה לביקורתו של בית המשפט העליון, (בע"ב 2/84, ניימן נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ישראל פ"ד לט (2) 225), בו נכרכו יחדיו ערעורה של תנועת כהנא יחד עם ערעור "הרשימה המתקדמת לשלום" שכללה גופי שמאל קיצוניים יהודים וערבים, קבעה ועדת הבחירות שעל סמך ההלכה המחייבת בבית המשפט העליון, הלכת ירדור (מאז פסק הדין ב-1965 נגד "רשימת הסוציאליסטים" המקורבת לתנועת "אל ארד"), אין מקום לפסילת הרשימה, שכן זו אינה כופרת בעצם קיומה של המדינה, אלא שואפת לשנות בה את סדרי המשטר בלבד.
החלטה זו הביאה לכניסת מועמדים מטעם שתי הרשימות לכנסת, שכן בבחירות שנערכו עבר הרב כהנא את אחוז החסימה, ונכנס לכנסת כחבר יחיד מטעם סיעתו.
כחבר כנסת בכנסת ה-11
כבר בישיבת הכנסת הראשונה שבה השתתף (ב-13 באוגוסט 1984) חרג הרב כהנא מהנהלים, כאשר הוסיף לנוסח המקובל: "מתחייב אני", אותו אומרים כל חברי הכנסת, את הפסוק "ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד" (תהילים קי"ט), לאחר דין ודברים קצר שהיה במליאה, קיבל בסוף יושב ראש האספה את ההצהרה (מחמת הספק). היו מקרים שח"כים השתמשו בנוסח "מתחייב אני, בעזרת השם", אשר לא נחשב לחריגה, אך הייתה זו פעם ראשונה שח"כ הוסיף את הפסוק הנ"ל.
דא עקא, הרב כהנא היה אזרח ארצות הברית, ואזרחותו הייתה חשובה לו משום שאילו נשללה, יכלה ממשלת ארצות הברית למנוע ממנו לקבל ויזה וכך לא היה יכול לגייס כספים שם. לפי החוק בארצות הברית מי שנשבע אמונים למדינה זרה מתבטלת בכך אזרחותו ואכן הוגשה נגדו תביעה על בסיס חוק זה. בדיון שהיה בבית המשפט על תביעה זו, טען הרב כהנא שבכוונה הוסיף את הפסוק, כדי להדגיש שחוקי התורה עומדים מעל חוקי המדינה ולכן אין זה נחשב כהצהרת אמונים למדינה אחרת.
כתוצאה מכך, החליטה ועדת הכנסת לשלול מהרב כהנא את סמכויותיו כחבר כנסת, הרב כהנא עתר לבג"ץ, ובג"ץ דחה את עתירתו. עקב כך נאלץ הרב כהנא לחזור שנית על הצהרת האמונים ללא הוספות כלשהן.
בישיבת הכנסת שבה נבחר חיים הרצוג לנשיא שלף כהנא בקבוק חומץ כשהוא מכנה את הנשיא "חומץ בן יין", ברמזו על ייחוס אביו של הרצוג.
רבים מחברי הכנסת ראו ברב כהנא מוקצה מחמת מיאוס, והיו יוצאים מהמליאה בזמן נאומיו. חלק מהצעות החוק ואי האמון שהעלה נדחו בשני קולות המתנגדים לעומת קולו של הרב כהנא (זאת לאחר שבית המשפט העליון פסק כי אין לפסול הצעות חוק גזעניות בהעדר הסמכה בתקנון הכנסת המאפשרת זאת במפורש, נושא שתוקן בעקבות מעשיו של הרב כהנא). חלק גדול מחברי הכנסת נמנעו מכל שיח ושיג עמו. הוא מצידו כינה אותם "מתיוונים". כשיצאו מהמליאה בזמן נאומו אמר שהתקיים מה שנאמר: "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו", וגם השתמש בביטוי: "אדוני היושב ראש, כנסת ריקה".
אחד מהחוקים שהציע היה "אזרח מדינת ישראל יכול להיות רק בן העם היהודי". לפי הצעתו, לא-יהודי שיקבל את מרות היהודים ויסכים לשלם מס ולוותר על זכותו לכהן בכל תפקיד שררה לא ייחשב לאזרח אלא ל"גר תושב". חוק נוסף, למניעת התבוללות, גזר עונש מאסר על יהודי וערבייה או ערבי ויהודייה שיבואו במגע מיני או בקשר נישואין. לפי תומכיו, הצעות אלו נלקחו מתוך ספרי ההלכה, ובעיקר מספרו של הרמב"ם "משנה תורה", אך מתנגדיו כינו אותן "חוקי נירנברג" עקב דמיונם, לטענתם, לחוקים בהם אסרו הגרמנים על יהודים להיות אזרחי גרמניה או להתחתן עם גרמניות. פעולותיו ודבריו של כהנא עוררו פולמוס עז בקרב רבנים, חרדים כדתיים לאומיים, כשחלק ניכר מהם מתנגדים אליהם, כשהטענה הרווחת נגדו היא כי הוא מתעלם מהמקורות המסורתיים הרבים המצדדים בסובלנות ובזהירות ביחס לאומות העולם.
כהנא הביע עניין רב בגורלם של ילדי עדות המזרח שטען כי חולנו במכוון, והציע לקבוע בתענית אסתר יום זיכרון במתכונת יום הזכרון לשואה ולגבורה שייוחד ל"שואה הרוחנית" של נוער העולים מהמזרח.
כששלח מכתבים מהכנסת לאזרחי ישראל הערבים ואיים עליהם בתוצאות חמורות אם לא יקבלו עליהם את תנאי "גר תושב" או יעזבו את המדינה, נשללה ממנו הזכות, המוקנית לחבר כנסת לצורך עבודתו, לשלוח דואר בחינם.
מוטיב שכיח בהצעותיו לסדר היום היה מחאתו כנגד מפגש והתערבבות בין יהודים לערבים. הוא הביע דעתו כי סכנה גדולה צפונה בתשוקתם של סטודנטים ערבים לבוא במגע אינטימי עם עמיתותיהם היהודיות. כל אלו העלו בלב רבים טענות והשוואות לתעמולה הנאצית כנגד יהודים המבקשים לטמא את "הגזע הארי".
כהנא הצליח לא אחת לעורר תסיסה. זכור במיוחד ביקורו באום אל-פחם ב29 באוגוסט 1984, בו עורר נסיונו לבקר בעיירה "על מנת לעודד את תושביו להגר למדינות ערב" הפגנה בת 30,000 איש יהודים וערבים, אשר הדרדרה למהומות אלימות, בהם נפצעו אזרחים ושוטרים.
ביולי 1985 לאחר רצח שני מורים מעפולה (יוסף אליהו ולאה אלמקייס) הגיע הרב כהנא לעפולה, ועורר שם מהומות ופרעות אלימות בערבים שנמשכו ימים מספר.
ביוגרפיה שנכתבה עליו בשנת 1985 על ידי העיתונאי יאיר קוטלר, והוכתרה בכותרת המעידה על אופיה, "הייל כהנא" (הוצאת מודן), עוררה סערה, והתריעה מפני האיש שהלך וצבר עוצמה ותומכים.
באלול תשמ"ז (1987) הקים הרב כהנא את ישיבת הרעיון היהודי בירושלים, בראשה עומד הרב יהודה קרויזר. בנו, הרב בנימין זאב כהנא היה בין ראשוני התלמידים.
מניעת בחירות מחדש לכנסת
בשל מסריו הגזעניים הבוטים, ובשל הפרובוקציות שערך, התעוררה התחושה כי הרב כהנא מהווה סכנה לדמוקרטיה הישראלית, ופחתה הסובלנות כלפיו. הדבר היווה זרז לחקיקת מספר תיקונים אשר הטילו מגבלות על קיומן של תנועות גזעניות.
מעשי החקיקה הבאים נעשו בתקופת הכנסת ה-11, בעיקר כתוצאה מחברותו של הרב כהנא בכנסת:
- חוק יסוד: הכנסת - ועדת הבחירות הוסמכה לפסול רשימה שבמטרותיה יש משום:
- שלילת קיומה של המדינה כמדינת העם היהודי.
- שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה.
- הסתה לגזענות.
- תקנון הכנסת תוקן כך שהוסף לו סעיף 134(ג) לפיו "יושב ראש הכנסת והסגנים לא יאשרו הצעת חוק שהיא, לדעתם, גזענית במהותה או שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי", וזאת כתגובה מפורשת לפסיקת בית המשפט העליון שאיפשרה העלאת הצעות חוק גזעניות על ידי הרב כהנא.
- חוק העונשין תוקן וגזענות נקבעה כעבירה פלילית.
יש הרואים בעובדה כי הרב כהנא תרם לדיון ולהגדרה מחדש של גבולות חופש הבחירה לכנסת וחופש הביטוי הפוליטי את תרומתו העיקרית לתרבות הפוליטית הישראלית.
לאור התיקון לחוק יסוד: הכנסת מנעה מהרב כהנא ומרשימתו ההשתתפות בבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988. הרשימה נפסלה על ידי ועדת הבחירות, ב-5 באוקטובר 1988, ובית המשפט העליון אישר את ההחלטה.
רציחתו
בערב י"ח בחשון תשנ"א (5 בנובמבר 1990), נאם כהנא במלון מריוט בניו יורק בארצות הברית, ובסיום נאומו נרצח על ידי מתנקש שהתחפש ליהודי חרדי. אל סייד נוסייר, מוסלמי יליד מצרים הואשם ברצח, אולם זוכה בדין, וחבר מושבעים פסק כי לא הוא שירה ברב כהנא. נוסייר נמצא אשם בהחזקה בלתי חוקית באקדח וירי על שוטר. לאחר שנים מספר הסתבר כי נוסייר היה שייך לתא טרור בהנהגתו של השייח העיוור שהיה למעשה שלוחה ראשונה של ארגון אל קאעידה בארצות הברית. תא טרור אשר ניסה בשנת 1993 לפוצץ את מגדלי התאומים באמצעות מכונית עמוסת חומרי נפץ שהוטמנה בחניון המגדלים. עוד התברר שבן לאדן עצמו תמך בהוצאות המשפטיות של נוסייר בסכום של 20,00 דולרים. הפעם נדון נוסייר למאסר עולם, שאותו הוא עדיין מרצה. מספר שנים לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, במהלך תכתובת עם אנשי הפקה של סרט דוקומנטרי אודות כהנא, שלח נוסייר מכתב מפתיע, שבו הוא מודה ברציחתו של כהנא.
מספריו
- האתגר - הספר הראשון הנכתב בעברית על ידי הרב מאיר כהנא. הספר מדבר על האתגר והייעוד של עם ישראל.
- לשיכים בעיניכם - הספר נכתב בשבתו במעצר מנהלי בכלא רמלה. בספר קורא כהנא להפקעת זכויות ערביי הארץ. (למהדורה מקוונת).
- על האמונה ועל הגאולה - הספר נכתב בכלא מעשיהו ובו משנתו ההלכתית על הצעשים הדרושים להבאת הגאולה בזמננו.
- פירוש המכבי - פירוש על שמות, דברים, שמואל וישעיהו ולצידם השוואות אקטואליות. (למהדורה מקוונת של פירוש המכבי לספר שמות ולספר דברים).
- ארבעים שנה
- אור הרעיון - ספרו האחרון ובו דיון מורחב ומפורט של הגותו. (למהדורה מקוונת).
- מעל בימת הכנסת - קובץ הנאומים של הרב מאיר כהנא בכנסת.
- סיפורה של הליגה להגנה יהודית , תורגם מאנגלית, תשס"ב
תלמידיו וממשיכי דרכו
- הרב בנימין זאב כהנא - בנו ומנהיג תנועת כהנא חי.
- הרב יהודה קרויזר רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת הרעיון היהודי.
- הרב הלל ליברמן - מרבני ישיבת עוד יוסף חי שביצהר.
- הרב יהודה ריכטר - ממתבצרי "בונקר קידוש ה'" בימית.
- נתנאל עוזרי - מקים גבעת לפיד וגבעה 26.
- ברוך מרזל - מועמד תנועות כך, חירות, ו"חי"ל - חזית יהודית לאומית", לכנסת.
לקריאה נוספת
- הייל כהנא, יאיר קוטלר, הוצאת מורן, 1985.
- המאיר לארץ - קובץ הספדים לזכרו ליום השלושים להרצחו, בהוצאת ישיבת הרעיון היהודי, ירושלים, כ' בכסליו ה'תשנ"א.
קישורים חיצוניים
- מאיר כהנא באתר הכנסת
- מאיר כהנא באתר NRG.
- ניצה כהנא, הרב מאיר כהנא - הסיפור האמיתי, באתר "האייל הקורא"
- אתר "כהנא צדק" אתר ימין קיצוני הדוגל במשנתו של כהנא
- דברי הערכה מאת הראשון לציון הרב מרדכי אליהו על הרב כהנא.
- סרט וידאו - הרבנים אליעזר מלמד ושלמה אבינר מעלים על נס את כהנא ופועלו.
- וידאו מתוך קשר התאומים מאת דני סיטון, השופך אור על כהנא ותנועתו.
- הרב כהנא, באנציקלופדיה יהודית "דעת".
- אנדרטה לזכרו בגן ציבורי בקריית ארבע באתר "ארץ זוכרת יושביה"
הערות שוליים
- ^ ההכחשה ניתנה בתשובה לשאלה ברדיו 77 בארצות הברית אם הוא חי עם לא יהודיה בזמן מלחמת ויאטנם (הקלטה בפורמט MP3, הקטע הרלוונטי נמצא בדקה ה-73 של ההקלטה)
 |
דף זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק ויקיפדים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות. סיבת ההגנה היא: מושחת תדיר (בעיקר נושא תחקירו של קוטלר). אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הערך, אנא ציינו זאת בדף השיחה. |
