סטיבן הוקינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סטיבן הוקינג

סטיבן הוקינג מקבל כשי מהאוניברסיטה העברית העתק פקסימיליה של מאמרו המפורסם של אלברט איינשטיין בו הוא מפתח את נוסחתו המפורסמת, לאחר הרצאתו של הוקינג באוניברסיטה העברית, 14 בדצמבר 2006

סטיבן ויליאם הוקינג (נולד ב-8 בינואר 1942) - פיזיקאי תאורטיקן, פרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. התפרסם מחוץ לקהילה המדעית בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"). הספר מתאר את התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול.

הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. בילדותו היה הוקינג תלמיד בעייתי, שכתב ידו הבלתי קריא עורר את כעסם התמידי של מוריו והוריו. לאחר שהתבגר התכוון להמשיך בלימודי המתמטיקה, אותם אהב במיוחד. אביו, שהיה רופא, ניסה לשכנעו ללמוד רפואה, אך בסופו של דבר פנה הוקינג דווקא ללימודי הפיזיקה, החלטה שתשפיע רבות על עתידו האקדמי.

הוקינג חוקר את הנושאים של מקור היקום (קוסמוגוניה) ועתידו (קוסמולוגיה). חורים שחורים - גופים כה צפופים עד ששום דבר, גם לא אור, לא יכול להימלט מהם - עניינו אותו במיוחד כנושא למחקר. חידושו של הוקינג בנושא הוא שחורים שחורים יכולים גם להתנדף בתנאים מסוימים.

בשנת 1975 גילה הוקינג כי חור שחור יכול לפלוט קרינה (קרינת הוקינג), תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואליים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. החישובים הראו שקרינה זו מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונאלית לשטח אופק האירועים של החור השחור, כפי שהציע יעקב בקנשטיין (אנטרופיית בקנשטיין-הוקינג). תהליך זה מוציא אנרגיה מהחור השחור, ויכול לגרום לבסוף להתאיידותו, אם כי עוצמת הקרינה כל כך קטנה, שהזמן שתהליך זה דורש הוא ארוך ביותר. עבור חור שחור בעל מסת שמש, זמן זה גדול מזמן קיום היקום.

במסגרת עבודתו המדעית מנסה הוקינג לגבש תאוריה מאוחדת שתצרף את כל ארבעת הכוחות המוכרים של הטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, וכוח הכבידה. לשם כך יש לאחד את תורת היחסות הכללית, העוסקת בכבידה, עם מכניקת הקוונטים.

בעבר הרבה לדבר על מציאת "תיאורית הכל". אולם בהרצאה שנשא ביולי 2002 בשם "גדל וקץ הפיזיקה" טען שבדומה למשפט אי השלמות של גדל אפשר להראות שאי אפשר יהיה למצוא תאוריה כזו, משום שהאנטרופיה של חור שחור מציבה מגבלה על כמות האינפורמציה שאפשר לדעת.

למרות פרסומו הרב, לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הוא מוענק רק לגילויים שאוששו ניסויית או תצפיתית, דבר שלא אפשרי בתחום מחקרו. בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

הוקינג חלה בגיל צעיר ב-Amytrophic Lateral Sclerosis ובקיצור "ALS", הידועה גם כ"מחלת לו גריג" (Lou Gehrig) וגם בשמות "מחלת הנוירונים המוטוריים" או "שיתוק בשלד הצדי של השדרה". המחלה גורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט אך לא פוגעת בפעילות המוח, והוקינג הוכיח זאת בפעילות מדעית שוטפת כשהוא נעזר במחשב במחקריו ובמסנתז קול להעברת הרצאותיו. תוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא 3 שנים, והוקינג, החולה כבר כ-45 שנים, נחשב נס רפואי.

הוקינג הוא ללא ספק הפיזיקאי החי המוכר ביותר בימינו. הוא אכן נמנה על חשובי הפיזיקאים התיאורטיים כיום, אולם הוא אינו החשוב או הטוב שבהם. פרסומו נובע הן מספרי המדע הפופולרי שלו ותוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם, והן מסיפור חייו המדהים שמוכיח את כוחה של הרוח האנושית להתגבר על מכשולים פיזיים. כך נהפך הוקינג לאייקון תרבותי שמופיע בתוכניות טלוויזיה כמו "מסע בין כוכבים: הדור הבא", "משפחת סימפסון" ו"פיוצ'רמה". בנוסף תרם הוקינג את קול הסינתיסייזר המדובב אותו ללהקת פינק פלויד בתקליטה The Division Bell, בשיר keep talking.

הוקינג ביקר בישראל (בפעם הרביעית) וברשות הפלסטינית בתאריכים 10 - 15 בדצמבר 2006, ובמהלך ביקורו קיים מספר מפגשים עם תלמידי תיכון וסטודנטים ^[1].

[עריכה] מספריו אשר תורגמו לעברית

קיצור תולדות הזמן, מן המפץ הגדול ועד החורים השחורים, ספרית מעריב, (1989).

ספרו רב-המכר הראשון של הוקינג שהביא אותו לתודעת הציבור הרחב. הספר סוקר בקצרה את התפתחות הפיזיקה והאסטרונומיה מאז אריסטו, דרך קפלר, גליליאו, ניוטון ועד זמננו אנו. הוא מתאר את הידע העיקרי בתחומי הקוסמולוגיה, פיזיקת החלקיקים ומתאר חלקים מתורת היחסות ומכניקת הקוונטים. הוא מזכיר בספר רבות את "התאוריה של הכל", ומציע "מבט חטוף" אל שברירים ממנה.
מדריך ידידותי לקורא, קיצור תולדות הזמן, ספרית מעריב, (1992).
חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות, ספרית מעריב (1993).

בספרו השלישי של הוקינג שלושה עשר פרקים - עיבודים של נאומים ומאמרים אישיים, פופולריים וטכניים שלא נכללו בספרו "קיצור תולדות הזמן". כמו ב"קיצור תולדות הזמן", הוקינג דן בספר בתרמודינמיקה של חורים שחורים, ביחסות פרטית, ביחסות כללית ובמכניקת קוונטים. הוקינג מסביר את הקשר בין "גורי-יקומים" לחורים שחורים. בספר מוסבר גם איך אפשר באמצעות המושג "זמן מדומה" לתאר יקום שאין לו התחלה ואין לו סוף, ומתנבא לגבי קיום "התאוריה של הכל". עם זאת, הספר כולל התייחסויות רבות לחייו האישיים של הוקינג ולהתמודדות שלו עם מחלתו (שלושת הפרקים הראשונים בספר נקראים: "ילדותי", "אוקספורד וקיימברידג'" ו"ניסיוני עם ALS" ועוסקים כמעט לחלוטין בהוקינג עצמו).
היקום בקליפת אגוז, ספרית מעריב, (2003),

ספר זה הוא מעין חזרה והרחבה של "קיצור תולדות הזמן", ועוסק באותם נושאים עיקריים. שני ההבדלים העיקריים הם שצורת ארגון הספר שונה, וכל פרק בו עומד בפני עצמו, כך שהקריאה אינה חייבת להיות סדרתית. ההבדל השני הוא שהספר מכיל מיעד עדכני לגבי התקדמות הפיזיקה מאז שפורסם "קיצור תולדות הזמן". כך למשל הוא כולל התייחסות לתורת המיתרים.