סיבים תזונתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סיבים תזונתיים, רב סוכרים לא עמילניים (פרט לליגנין) שמקורם בצומח. הסיבים התזונתיים אינם מפורקים על ידי אנזימי העיכול של האדם אך מתפרקים במידה זו או אחרת במעי (פרט לליגנין שלא מפורק כלל והתאית שמפורקת במידה מזערית ביותר).

את הסיבים נוהגים לחלק לשני סוגים: מסיסים במים ולא מסיסים במים. הסיבים הלא מסיסים במים מצויים בסובין חיטה ודגנים מלאים, והסיבים המסיסים במים מצויים בפירות, ירקות, סובין שיבולת שועל ואפילו במוצרים מוכנים כחומרים מעבים.

[עריכה] יתרונות הסיבים התזונתיים

יתרונותיהם של הסיבים המסיסים במים:

הם מזרזים את תהליך התרוקנות המעיים ומשחררים עצירות.
תוצרי הפירוק של התאית (שהמעי מפרק כ-5% ממנה), חומצות שומן קצרות–שרשרת, משמשים כמקור אנרגיה לתאי הרירית שבמעי וחלקם נספגים ומגיעים לכבד ושם מספקים אנרגיה זמינה.
סיבים אלו קושרים אליהם את הכולסטרול הרע שבדם, ואצל סוכרתיים - גם גלוקוז עודף, ביציאתם מהמעי.
יש הסוברים כי מרכיבים מסוימים במזון שעשיר בסיבים תזונתיים מונעים את התפתחות סרטן המעי הגס.
הסיבים, שמתנפחים וסופחים אליהם חומרים שונים בקיבה, נותנים תחושת שובע במהירות ולאורך זמן ומאיטים את קצב חילוף החומרים בקיבה.

יתרונותיהם של הסיבים הלא מסיסים במים:

שיפור תהליכי עיכול ותפקוד מערכת העיכול.
הקלה בטחורים.
סיוע לסיבים המסיסים בהורדת רמת הגלוקוז בדם אצל הסוכרתיים.
מניעת סרטן המעי הגס.
סיוע בשמירת תפריט דל אנרגיה; מכיוון שלסיבים התזונתיים אין ערך קלורי, הם מתנפחים בקיבה עם ספיחת חומרים אחרים ומספקים הרגשת שובע לאורך זמן.

[עריכה] צריכה

צריכה של סוג אחד של סיבים אינה מומלצת, מפני שהגוף צריך את הסיבים משני הסוגים.

צריכה מומלצת לאדם מבוגר היא 20 – 35 גרם סיבים ליום (או 15 - 18 גרם סיבים ל-1000 קילו קלוריות). לסוכרתיים מומלץ לצרוך כמות גדולה יותר ובמקרה של סתימה במעי לא לצרוך כמעט. מקורות עתירי סיבים המומלצים לתזונה יומיומית הם מוצרי הקמח המלא, קטניות, גרעינים, אגוזים, פירות וירקות.

חרף יתרונותיהם הרבים של הסיבים, אין להגזים בצריכתם. הדבר יכול להפחית את ספיגת המינרלים והויטמינים המסיסים בשמן בגוף משום שהסיבים קושרים אליהם מקצת מהם. כמויות גדולות של סיבים עלולות לגרום לאי נוחות קשה במערכת העיכול ואף לחסימת מעיים.