גבריאל בך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גבריאל בך (13 במרץ 1927) פרקליט המדינה בשנים 1969 - 1982, ושופט בית המשפט העליון בשנים 1982 - 1997.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ראשית דרכו 1.2 פרקליטות המדינה 1.3 שופט בבית המשפט העליון 1.4 לאחר פרישה

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ראשית דרכו

בך נולד בהלברשטט, גרמניה. בשנת לידתו עברה משפחתו להתגורר בברלין, בה חיו עד שנת 1938 ומשם עברו לאמסטרדם, הולנד. כעבור שנתיים עלו ארצה. לימודיו היסודיים הושלמו בגרמניה ובהולנד ובשנת 1945 סיים את תיכון בית הכרם בירושלים. החל בשנת 1943 היה חבר בארגון "ההגנה".

החל את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, אותם סיים בהצטיינות בשנת 1950 בלונדון, על בסיס מלגת כבוד של ממשלת המנדט הבריטי. לאחר מכן נותר באנגליה והתמחה במשרדו של דוד ויצמן, עורך דין וחבר הפרלמנט הבריטי. בחזרתו ארצה שירת בפרקליטות הצבאית בצה"ל (1951 - 1953). את שירותו סיים בדרגת סרן, אך התקדם בשרות המילואים לשופט בית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף משנה.

[עריכה] פרקליטות המדינה

בשנת 1953 החל לעבוד בפרקליטות המדינה. 16 שנים עבד בתפקידים שונים במשרד, עד מינויו לתפקיד פרקליט המדינה בשנת 1969. בתפקיד זה שימש עד מינויו לבית המשפט העליון, בשנת 1982.

במשך שנות כהונתו בפרקליטות התמחה בתחומי המשפט הפלילי והאזרחי והופיע בפני ערכאות משפטיות שונות. בשנים 1960 - 1962 היה אמון על הכנת וביצוע התביעה במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן.

ניסיונו המקצועי בחו"ל ותחומי התמחותו הנרחבים הביאו לבחירתו לתפקידים משפטיים שונים בגופים בינלאומיים, בין היתר ככתב האו"ם בישראל לנושא מניעת עבריינות. בשנת 1970 טיפל בהגנתו של מרדכי רחמים, מאבטח חברת אל על שהואשם בהריגת מחבלים בשדה התעופה בציריך. מעבר לכך היה חבר במספר ועדות חקירה ממשלתיות.

כתבי אישום בולטים בהם היה מעורב בתוקף תפקידו כפרקליט המדינה:

[עריכה] שופט בבית המשפט העליון

15 שנים כיהן כשופט בבית המשפט העליון. במערכת הבחירות לכנסת האחת עשרה כיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

[עריכה] לאחר פרישה

מספר שנים עמד בך בראשות הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה. כיום, בין היתר, הוא יו"ר הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון בבנק ישראל.

בך נישא בשנת 1955 לרעייתו רות ולהם בת ושני בנים. בנו, עורך הדין יהונתן בך, נפטר ממחלה.