יעקב טירקל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב טירקל (נולד 1935), שופט בית המשפט העליון בשנים 1995 - 2005.
יעקב טירקל נולד בתל אביב כבן יחיד לזוג עולים דתיים מאוסטריה. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך. בתקופת לימודיו היה אביו חולה, ומצבה הכלכלי של המשפחה לא היה טוב, וזכר קשיי המחייה הותיר את חותמו על טירקל גם משנעשה לעורך דין ולשופט מבוסס.
בגיל 32, אחרי עבודה כעו"ד בתיקים אזרחיים, התמנה לשופט שלום בבאר שבע. כעבור שש שנים נעשה שופט מחוזי, וכעבור שבע שנים, בגיל 45, היה לשופט בפועל בבית המשפט העליון. אולם אז, במהלך שאולי היה שגיאה מקצועית, נעתר טירקל לשמש כנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. הוא נשאר בתפקיד זה ארבע-עשרה שנה, ורק ב-1995 זכה למינוי הקבע בעליון.
טירקל התבלט במספר דעות המיעוט היוצא דופן שכתב. אף שאינו חובש כיפה, הוא זוהה כ"שופט הדתי" של בית המשפט העליון, בשל אורח חייו המסורתי, ואולי גם בשל כך שהרבה לצטט מהמשפט העברי בפסיקותיו. בין היתר שילב בפסיקותיו ממקורות המשפט העברי בסוגיות של: דין ופשרה, התיישנות, זכויות יוצרים, חזרה ממתנה, טובת הציבור, כבוד המת, מדיניות ענישה, עדות שופט, צער בעלי-חיים, קניין רוחני, רפואה ומשפט ותום-לב. בכמה מקרים תמכו דעות המיעוט שלו בעמדות שזוהו עם הימין. הוא סבר שאין להרשיע את הרב עידו אלבה על מאמר העוסק בהיתר הריגת גוי, בשל עקרון חופש הביטוי. הוא קבע כי עבירות ההמרדה של משה פייגלין, שבוצעו בעת המאבק בהסכמי אוסלו, לא היו עבירות שיש עמן קלון. בתקופת הדמדומים של ממשלת ברק, פסק, בדעת יחיד, כי אין לממשלה זכות לנהל משא ומתן מדיני: "ניהול המו"מ בתקופה הקצרה שנותרה עד לבחירות חורג ממתחם הסבירות, ויש להפסיקו עד שייכנסו לתפקידיהם ראש הממשלה הנבחר ושרי ממשלתו". תמיכתו בחופש הביטוי כערך עליון הביאה אותו לזכות את בנימין כהנא, שקרא להפציץ את אום אל פחם, אך גם לזכות עיתונאי ערבי ששר שירי הלל לזריקת בקבוקי תבערה.
לבד משבתו כשופט בג"ץ, הייתה התמחותו כשופט בית המשפט העליון בתיקים אזרחיים. בסוף כהונתו בבית המשפט העליון כיהן גם כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בתפקיד זה שב וקבע שאין קלון בהרשעתו של משה פייגלין.
טירקל העמיד דורות של עו"ד, שופטים ואנשי אקדמיה. ביניהם ניתן למנות את עו"ד יובל אלבשן מהאוניברסיטה העברית, את פרופ' אירית סגל מאוניברסיטת תל - אביב, את עו"ד ברוך לוברט ממשרד האוצר ואת עו"ד אפרת פינק מהסנגוריה הציבורית.
טירקל נשוי ואב לשתי בנות. בן נוסף שלו נפטר בצעירותו מסרטן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יובל יועז, הנשמה היתירה של בית המשפט העליון, "הארץ"
- עפרה לקס בדרך שלו, "בשבע"
- משה הרשקוביץ, "אנושיות במשפט" - ליקוטים מתוך פסקי הדין של השופט יעקב טירקל, תשס"ד-2004.
| מנחם דונקנבלום | יצחק אולשן | שמעון אגרנט | יואל זוסמן | צבי ברנזון | משה לנדוי | אלפרד ויתקון | חיים כהן | אליהו מני | משה עציוני | יצחק כהן | מאיר שמגר | גבריאל בך | מרים בן פורת | אליעזר גולדברג | אברהם חלימה | תיאודור אור | מישאל חשין | דליה דורנר | יעקב טירקל | דורית ביניש |  |
