ישורון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בבית כנסת בירושלים. לערך העוסק בפירושים נוספים, ראו ישורון (פירושונים).
ישורון (במקור: ישֻרון) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20. בבית הכנסת, שנחשב בית הכנסת המודרני הראשון בירושלים, התארחו כמעט כל הדמויות הבולטות בירושלים דאז; החל מהרבנים הראשיים לישראל וכלה בראשי המדינה. בית הכנסת שוכן כיום במשכנו זה כשבעים שנה, ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בסמוך לבניין המוסדות הלאומיים, בניין היכל שלמה ובית הכנסת הגדול.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] קהילת ישורון בראשיתה
תחילתו של בית הכנסת ישורון בשנת 1920 בעת שלוּ (שמואל) לובר, עולה חדש שהגיע לירושלים, החליט שיש צורך בבית כנסת חדש בעל אופי מודרני בעיר. הוא נוכח לדעת שבתי הכנסת ברובע היהודי לא משכו אליהם קהל צעיר, כמו גם בתי הכנסת בשכונות החדשות בהן גרו צעירים רבים. מלבד זאת, שמע לובר על כוונה להקים טמפל (בית תפילה) של הקהילה הרפורמית בירושלים, שעלול היה למשוך אליו את אותו קהל צעיר ומודרני. על כן התגבש בלבו הרצון ליצור בית כנסת מודרני אורתודוקסי. לשם כך הקים לובר יחד עם חבריו את "אגודת ישורון" ששמה לה למטרה להקים בית כנסת בעל אופי כזה, למצוא לו מבנה קבע ולקיים פעילויות נוספות בעלות אופי תרבותי ותורני עבור המתפללים.
הקבוצה קיבלה את ברכתו של הרב הראשי האשכנזי דאז, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, וחבריה החלו להתפלל בבניין בית הספר לבנים, היכן שנמצא כיום רחוב הרב קוק בירושלים, בשבת פרשת נח תרפ"ד (1923). את שני ספרי התורה הראשונים תרמו משפחת אלישר הירושלמית והרב קוק עצמו. שנים ספורות לאחר מכן שכרה אגודת ישורון אולם מרווח יותר בבית היתומים הספרדי ברחוב יפו, ואף עברה לתקופה קצרה לבית הספר רוחמה שבשכונת מחנה יהודה.
המתפללים הנהיגו כמה מנהגי תפילה מודרניים, כגון: תפילה בהברה ספרדית, שמירה על ניקיון בית הכנסת ויחס ליברלי יותר לנשות הקהילה. מנהגים שכאלו משכו לבית הכנסת צעירים ירושלמיים רבים שחיפשו בית כנסת ברוח צעירה, וכך הקהילה גדלה והתפתחה. הקהילה משכה אליה בהקמתה גם דמויות ששאפו לשינויים דרסטיים יותר במנהגי התפילה; בין השאר דמויות מקהילות רפורמיות בארצות הברית ובאירופה. לובר הדגיש שאופייה המובהק של הקהילה הוא אורתודוקסי. בשלב מסוים אף הוצע ללובר סכום כסף על מנת שיסכים להנהיג בקהילה מנהגים ליברליים יותר משהתכוון להנהיג. הוא סירב להצעות אלו.
[עריכה] הקמת בניין בית הכנסת
בשנת 1934, לאחר אחת-עשרה שנים שבהן שכנה הקהילה במבנים שונים בירושלים, התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת שהכספים לבנייתו החלו להיאסף כבר בשנות העשרים. ברכישת המגרש סייעה התאחדות בתי הכנסת של אמריקה, שזוהתה עם התנועה הקונסרבטיבית. ככל הנראה התנועה סברה שלמרות אופייה האורתודוקסי של קהילת ישורון, ביום מן הימים היא תשמש גם את חברי הקהילה הקונסרבטיבית, נבואה שלא התגשמה. המתווכת בין ההתאחדות ובין אגודת ישורון הייתה הקרן הקיימת לישראל, שקיבלה בעלות על הקרקע והחכירה אותו לאגודה. על הקיר במסדרון הכניסה של בית הכנסת כיום תלויה לוחית מתכת קטנה שמספרת את רכישת הקרקע:
- "לעדות ולזכרון. בתי הכנסת המאוחדים של אמריקה (...) גאלו אדמת קודש זו בתוככי ירושלים עיר הקודש (בשנת תרפ"ו), רשמוה על שם הקרן הקיימת לישראל ונתנוה במתנת עולם ל'ישֻרון' לשם הקמת בית הכנסת הגדול ומקום תורה לישראל, וגם תרמו ביד נדיבה לבניין זה ראשון לבנייני 'ישֻרון'. יברכם ה' מציון".
על המיקום המדויק של בית הכנסת היו ויכוחים בקרב חברי הקהילה: חלקם חששו כי מנזר רטיסבון, הניצב ברחוב שמואל הנגיד הסמוך, ובפרט הצלב הגדול שעליו, יטיל את צילו על בית הכנסת, אך המגרש נקנה ולימים התברר כמיקום ראוי עבור בית הכנסת. בטקס הנחת אבן הפינה, שנערך ב-1934, נכחה מיטב האליטה הארץ-ישראלית בת התקופה - הרב קוק, הנציב העליון ארתור ווקופ ונשיא ההסתדרות הציונית, נחום סוקולוב.
בסמוך לסיום הבנייה נתגלתה מצוקה כספית קשה שאיימה לעצור אותה. רק כספה של יהודייה קשישה וערירית מדרום אפריקה, שהורתה בצוואתה להעביר 30,000 דולר ל"בית כנסת בעיר הקודש" - איפשר בסופו של דבר את סיום הבנייה. בדיון שהשתתפו בו הרבנים הראשיים לישראל ולדרום אפריקה, וכן מנחם אוסישקין, הוחלט להעביר את הכסף עבור "ישורון".
תוכנית הבנייה המקורית כללה שלושה מבנים: בית כנסת, ספרייה ומרכז תרבות, אך לבסוף נבנה המבנה המיועד לספרייה, שם שוכן בית הכנסת כיום. הבניין תוכנן בידי האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין, שניצחו במכרז שנערך בין אדריכלים לצורך תכנון הבניין. הסגנון שנבחר היה סגנון בינלאומי שהיה מקובל ברחביה אז: חזית הבניין קמורה, חלונות צרים וארוכים ומינימליזם בעיטורים חיצוניים.
בתחילה הוצבו באולם הגדול, שבחזיתו ארון קודש ובימה, מאות כיסאות מתקפלים, ורק לאחר כמה שנים נאסף כסף לריהוט קבוע (בחגיגות שמונים שנה להסתדרות ישורון הוחלף שוב הריהוט והוא מצוי בשימוש עד לימינו). בהמשך נוספו לבית הכנסת אגפים נוספים, ספרייה, משרדים ואולם שמחות קטן.
[עריכה] ישורון כיום
בשנים האחרונות ירד מספר המתפללים בבית הכנסת באופן משמעותי. הגורמים לכך הם כנראה התפתחות האזור המסחרי ברחוב המלך ג'ורג', הזדקנותה של שכונת רחביה ונדידת האוכלוסייה הדתית לאזורים אחרים. כמו-כן יש להניח שבית הכנסת הגדול, ששוכן מרחק דקות ספורות מישורון, הוא זה נחשב כיום כמרכזי יותר ומושך אליו את המתפללים המבקרים בעיר. בשבתות האולם המרכזי הגדול אינו מלא במתפללים כמו בעבר. למרות הירידה במספר המתפללים, מושך אליו בית הכנסת קהל רב באירועים שונים שמתקיימים בו. שיעורו השבועי של הרב מרדכי אלון, למשל, מושך אליו מאות מאזינים, כמו גם אירועי החזנות שנערכים בו מדי פעם.
כיום, מאפילה על בית הכנסת בנייתו של "בית אבי חי", שנבנה בצמוד לישורון. אתר הבנייה מסתיר את הבניין העגול של בית הכנסת, וכיום ניתן לראות מבחוץ רק את חזית בית הכנסת. בית הכנסת פעיל לחלוטין וכל התפילות מתקיימות בו כסדרן. הכניסה הראשית אליו היא בפינת הרחובות שמואל הנגיד והמלך ג'ורג'. הרחבה בסמוך לכניסה קרויה על שמו של עורך הדין מרדכי עליאש, אחד מעמודי התווך של הקהילה בשנותיה הראשונות.
עד להחלפת הריהוט בחגיגות השמונים לישורון, ניתן היה להבחין באולם בית הכנסת המרכזי במקומות שמורים ומיוחדים שמעידים על מרכזיותו של בית הכנסת בימים עברו. ניתן למצוא מקומות מיועדים לרב הראשי, לשר ד"ר יוסף בורג, למשה אלישר ולרבים אחרים. בקדמת הטור הימני נמצאת לוחית קטנה שמציינת היכן היה מקומו של לו לובר, מייסד בית הכנסת בשנות העשרים.
בארון הקודש של בית הכנסת נמצאים ספרי תורה רבים, ביניהם ספר תורה שהיה שייך לרב צבאי יהודי בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה, וספר תורה שהובא לבית הכנסת מהעיר מינכן לאחר מלחמת העולם השנייה. במשרדי בית הכנסת שבקומה העליונה ניתן למצוא פריטים מעניינים נוספים. אחד מהם הוא הפרוכת הראשונה שבה השתמשו בישורון. את הפרוכת תרם מייסד הקהילה לובר לזכר אביו, וכיום היא תלויה על אחד הקירות שבמשרדי הקהילה. פריט נוסף הוא עמוד תפילה ישן שהשתמשו בו בבית הכנסת בעבר. בחלקו העליון של עמוד התפילה נמצאת טבלת נחושת שיצרו האומנים ש. בן-דוד וח. ששון מבית הספר לאומנויות "בצלאל". על טבלת הנחושת רוקעו ציורים ופסוקים שונים, וכן המילה "ישֻרון".
[עריכה] קהילת ישורון
[עריכה] מתפללים ידועים בקהילת ישורון
בשל היותו של ישורון בית כנסת גדול הממוקם בסמוך לשכונת רחביה, שסביבה התגוררו רבים ממנהיגי היישוב ומהאליטה הכלכלית והתרבותית של ירושלים, משך אליו "ישורון" הרבה פנים מוכרות. עובדה זו הפכה אותו לבית כנסת מרכזי באופן כמעט רשמי.
בשנות כהונתו של יצחק בן צבי, תושב השכונה, כנשיא המדינה, הוא היה נוהג להתפלל מדי פעם בבית הכנסת. הוא הגיע מלווה במשלחת מיוחדת שהמתינה לו ליד ביתו. לאחר כמה שנים חדל לפקוד את ספסלי ישורון וחזר להתפלל בבית כנסת "רחביה" ברחוב אוסישקין, שהפך מאוחר יותר ל"בית כנסת הנשיא" על שמו של בן צבי. עוד בין האורחים בישורון היה ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, שהגיע לתפילה בבית הכנסת ביום כינוסה הראשון של הכנסת בירושלים (הכנסת שכנה אז בבית פרומין הסמוך). נשיאי המדינה זלמן שזר וחיים הרצוג נהגו לפקוד את בית הכנסת בהזדמנויות שונות, יחד עם עוד רבים מוותיקי השכונה ומכובדיה, ובכללם אף אנשי האקדמיה שהתגוררו בשכונה. ראשי הקהילה קבעו בשל כך שלושה מושבים ליד ארון הקודש: שניים לרבנים הראשיים ואחד לנשיא המדינה.
בעזרת הנשים ניתן היה לפגוש את הנרייטה סאלד, שעל אף השתייכותה לזרם ליברלי יותר נהגה לפקוד את בית הכנסת ישורון, בשורה הראשונה בכיסא האמצעי, מקומה הקבוע עד יום מותה. אשת הרב הראשי לישראל, הרבנית אסתר הרצוג, נהגה גם היא להתפלל בישורון, ולאחר מותה נקראה עזרת הנשים על שמה.
[עריכה] חזנות
קהילת ישורון הייתה אחת הקהילות הראשונות בירושלים ששכרה חזן מקצועי. בתחילה היו עוברים לפני התיבה בישורון, כמו בכל בתי הכנסת, חברי הקהילה. לקראת סוף שנות השלושים החליטה הקהילה לפרסם מודעה בעבור משרת חזן קבוע ומקצועי בבית הכנסת. חזנים רבים התמודדו על המשרה, ולבסוף מונה לתפקיד החזן האוסטרי יהודה לייב מילר. מילר נאלץ להתרגל להברה ספרדית, שהונהגה כחוק ברזל בקהילה, וכן לשירה ללא מקהלה. אמנם, עדיין היו מתפללים שלא נחה דעתם וקראו לייעול החזנות בבית הכנסת. בהמשך הועסק החזן ישראל מייזלס, חקלאי מכפר מרדכי. מאז 1977 משמש בתפקיד בקביעות החזן אשר היינוביץ.
[עריכה] הקהילה ואירועים מדיניים
קהילת ישורון וחבריה היו מאוד מעורבים באירועים המדיניים והפוליטיים שהתרחשו בארץ ובעולם, וכמעט כל אירוע בעל חשיבות לאומית צויין בבית הכנסת. כך למשל, ניתן לציין אזכרה בהשתתפותו הפעילה של הרב הראשי הספרדי, הרב בן ציון חי עוזיאל, לזכרו של אורד וינגייט. אזכרה נוספת נערכה ב-1945 לזכרו של נשיא ארצות הברית רוזוולט, שכללה אמירת פרקי תהילים, הספד מפי הרב הראשי האשכנזי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ותפילת "אל מלא רחמים" מיוחדת מפי הרב עוזיאל. גם ווינסטון צ'רצ'יל זכה אחרי מותו לאזכרה בבית הכנסת.
המאבק במנדט הבריטי זכה גם הוא לייצוג בתוככי בית הכנסת, שבמשך כל שנות המנדט הונף בגאווה על גג הבניין דגל ישראל. פעילות אקטיבית יותר התרחשה כאשר נערכה אספת מחאה בה קרע הרב הרצוג מעל הבימה את הספר הלבן.
[עריכה] דתיים וחילונים בקהילת ישורון
קהילת ישורון, על אף שתמיד הדגישה את צביונה האורתודוקסי, משכה אליה ציבור מסורתי וחילוני מתושבי שכונת רחביה, שחפצו להתפלל בישורון שהפך עם השנים לבית כנסת מרכזי. גבאי בית הכנסת מצדם קיבלו ברצון את המתפללים החילוניים כל עוד אלו כיבדו את מנהגי התפילה האורתודוקסיים המקובלים. נראה כי הם הקפידו שלא ייווצר הרושם שבית הכנסת לא מקפיד על קלה כבחמורה בענייני הלכה.
קהל מעורב זה עורר ביקורות קשות בקרב החוגים החרדיים בירושלים. אחד הביטויים הבולטים לעניין הגיע כאשר ה"מגיד" החרדי הירושלמי הידוע, רבי שלום שבדרון, בבית הכנסת: פעם אחת, לאחר תפילת ליל שבת, הגיע הרב שבדרון לבית הכנסת, עלה לבימה והחל לצעוק על כך שלישורון באים בשבת אנשים עם מכוניות, ובכך מחללים את כבוד השבת.
מעורבותה של קהילת ישורון עם תושבי העיר אף הייתה עמוקה יותר. אחד הפרויקטים החשובים היה שיתוף פעולה עם הגימנסיה הירושלמית הסמוכה במסגרת ימי עיון להכרת המסורת היהודית שנערכו עבור כיתות הגימנסיה. פרויקט נוסף בו הייתה מעורבת הקהילה כלל סיוע לנוער שוליים ירושלמי כאשר ועדה מבין חברי הקהילה הכשירה צעירים מן הקהילה לעבודה עם נוער במצוקה. בחגים נערכו מסיבות לעולים חדשים ערירים ולנוער במצוקה.
[עריכה] שיעורים והרצאות בישורון
כאמור מאחורי הקמת בית הכנסת עמד גם הרצון ליצור מרכז תרבותי ולא רק בית תפילה. שאיפה זו התממשה, ולאורך השנים מאז ייסוד בית הכנסת התקיימו בו שיעורים תורניים רבים מסוגים רבים שיועדו לקהל הרחב. מוסרי השיעור הידועים היו הרב שמחה אסף, פרופ' ישעיהו ליבוביץ ופרופ' עזרא פליישר.
כיום, כאשר מספר המתפללים ירד בצורה דראסטית, עדיין מתקיימים שיעורי תורה במשך השבוע, שאליהם מגיע קהל רב. נוסף על כך, מתקיימים בישורון בשנים האחרונות שיעורים לנוער מטעם ארגון צעירי ירושלים, "נפקא מינה". לצד בית הכנסת פועלת במקום ספרייה תורנית רחבה, שנפתחה בשנת 1939, עת נסגרה באופן זמני הספרייה האוניברסיטאית שבהר הצופים.
בשנותיה הראשונות של הקהילה הונהגה דרשה בלילות שבת, שנושאיה היו אישים כגון דוד ילין והסופר רבי בנימין. במשך כעשר שנים פרסמה אגודת ישורון את "טורי ישורון", כתב עת תורני שבו נידונו נושאים דתיים וחברתיים שחלקם באו לידי ביטוי בין כותלי בית הכנסת. הסתדרות ישורון הוציאה ספרי יובל מיוחדים במלאת לבית הכנסת שישים, שבעים ושבעים וחמש שנים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ראובן גפני, "מקדש מעט - בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים", יד יצחק בן צבי, 2004 (עמ' 70-82).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר בית הכנסת (באנגלית)
- גילי סופר, הכי קרוב לאלוהים: בתי כנסת בירושלים, "ישורון" ובתי כנסת נוספים בירושלים, Ynet
- בית הכנסת ישורון - תולדות ישורון, כתובת ומספר טלפון והוראות הגעה למקום. באתר עיריית ירושלים
