סדאם חוסיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סדאם חוסין עבד אל-מג'יד אל-תכריתי

נשיא עיראק סדאם חוסיין במהלך משפטו למניין: נשיא ה-5 מנהיג קודם: אחמד חסאן אל-בקר מנהיג הבא אחריו: {{{מנהיג הבא אחריו}}} תחילת כהונה: 16 ביולי 1979 סוף כהונה: {{{סוף כהונה}}} מקום לידה: אל-אווג'ה, סמוך לתיכרית תאריך לידה: 28 באפריל 1937 תאריך פטירה: 30 בדצמבר 2006 תאריך המוות: {{{מוות}}} מקום פטירה: {{{מקום פטירה}}} מקום המוות: {{{מקום מוות}}} מקום קבורה: {{{מקום קבורה}}} מפלגה: מפלגת הבעת' בן זוג: {{{בעל}}} בת זוג: שם בשפת אם: صدام حسين عبد المجيد التكريتي חתימה: {{{חתימה}}}

סדאם חוסין עבד אל-מג'יד אל-תכריתי (בערבית: صدام حسين عبد المجيد التكريتي, תעתיק: צדאם חסין עבד אלמג'יד אלתכריתי; 28 באפריל 1937 – 30 בדצמבר 2006), עריץ ונשיא עיראק ששלט בה בשלטון אימים החל משנת 1979 ועד לכיבוש בירת עיראק, בגדד, על ידי ארצות הברית במסגרת מלחמת עיראק ב־9 באפריל 2003.

חוסיין, איש מפלגת הבעת', דגל בפאן-ערביות חילונית, בהתפתחות הכלכלה ובסוציאליזם. סדאם היווה דמות מרכזית בהפיכת 1968 בעיראק, אשר הובילה את מפלגתו לשלטון עוצמתי ארוך שנים.

כהונתו של חוסיין כנשיא עיראק התאפיינה בשלטון סמכותי ועוצמתי אשר דיכא זכויות אדם, בעוד הוא עצמו בזבז סכומי כסף עצומים וחי חיי פאר והדר בארמונות שונים אשר בנה מכספי המדינה ברחבי עיראק. ממשלו של סדאם הוביל בין השאר, למלחמת איראן-עיראק בין השנים 1980-1988 וכן למלחמת המפרץ בשנת 1991. בנוסף, חוסיין דיכא ומנע זכויות מקבוצות אתניות ומגזרים דתיים אשר נחשבו למאיימים על השלטון וכן מכאלה אשר דרשו אוטונומיה או עצמאות. בעוד במדינות ערב רבות עלה קרנו של חוסיין והוא נחשב לגיבור בשל יחסו השלילי לארצות הברית ולישראל בפרט ולמדינות המערב בכלל, הרי שמדינות רבות בקהילה הבינלאומית חשו אליו איבה ואי-אמון, בעקבות פעולותיו במלחמת המפרץ.

חוסיין הודח על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה במהלך מלחמת עיראק, הועמד לדין על ביצוע פשעים נגד האנושות בפני בית הדין העיראקי המיוחד שהוקם על ידי ממשלת הביניים העיראקית. בנובמבר 2006 נגזר עליו מוות בתלייה, וגזר הדין בוצע ב-30 בדצמבר 2006 על ידי תליין שיעי, בנוכחות מספר עדים מהממשל העיראקי ואיש דת מוסלמי.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ילדותו ותחילת דרכו 1.2 דרכו הפוליטית 1.3 הוצאתו להורג 2 קישורים חיצוניים

ביוגרפיה

ילדותו ותחילת דרכו

סדאם חוסיין נולד ב-28 באפריל 1937 בכפר אל-עוג'ה שליד תיכרית, בצפון עיראק. אמו ניסתה לשים קץ לחייה עוד בהיותו ברחמה, לאחר שאיבדה את בעלה ובנה הגדול. סדאם טולטל בין בית אמו, שנישאה מחדש לגבר שהרבה להתעלל בסדאם הצעיר, לבין דודו חייראללה. חייראללה המהפכן חינך את אחיינו על ברכי הלאומנות והחדיר בו ערכים אלימים. כבר בילדותו העריץ סדאם את היטלר, ובתקופת מאסרו חקר את דמותו של סטלין והושפע משיטות ההרתעה שאימץ בתקופת שלטונו. ב-1955 נכשל בבחינות לאקדמיה הצבאית, ובעקבות כך הצטרף ב-1956למפלגת הבעת' הסוציאליסטית.

דרכו הפוליטית

בשנת 1968 - השתתף בהפיכה שהפכה את אחמד חסן אל-בכר לשליט עיראק. סדאם חוסיין הפך למספר שתיים בשלטון החדש.

ב-16 ביולי 1979 - הפך לנשיא עיראק לאחר שהכריח את אל-בכר להתפטר. מראשית שלטונו חתר לצייד את ארצו בנשק לא קונבנציונלי.

ב-22 בספטמבר 1980, קצת יותר משנה לאחר תחילת כהונתו כנשיא, פתח במלחמה עם איראן, שנמשכה 8 שנים ללא הכרעה.

בין השנים 1988-1987 - ביצע מעשי טבח בכורדים שבחלקה הצפוני של עיראק, תוך שימוש בנשק כימי. ב-2 באוגוסט 1990, בפיקודו של חוסיין, פלש צבא עיראק לכוויית וכבש אותה. בעקבות כיבוש כוויית הקימה ארצות הברית קואליציה של מדינות לגירוש הפולשים. מלחמת המפרץ שבה פעלה הקואליציה נגד כוחות עיראק, החלה ב-17 בינואר 1991 והסתיימה בפברואר 1991 בגירוש הכוחות העיראקיים מכוויית. במסגרת מלחמה זו איים סדאם חוסיין על ישראל ואף הורה על שיגור טילים לעברה.

ב-20 בפברואר 1996 ציווה להרוג את שני חתניו, שחזרו מירדן לאחר שהבטיח להם שלא ייפגעו. סדאם חוסיין הפסיק להיות נשיא עיראק לאחר כיבוש עיראק על ידי ארצות הברית במלחמת עיראק (מרץ 2003).

סדאם נמלט מפני הכוחות האמריקאים והסתתר מפניהם. ארצות הברית הכריזה על פרס של 25 מיליון דולר למי שיספק מידע שיוביל למעצרו של סדאם. ב-22 ביולי 2003 הרגו כוחות ארצות הברית את שני בניו,עודאי חוסיין וקוסאי חוסיין. ב-13 בדצמבר 2003 נתפס על ידי כוחות צבא ארצות הברית בעיר אדוואר, הנמצאת 15 ק"מ דרומית לתיכרית שבעיראק.

הוצאתו להורג

ב-5 בנובמבר 2006, לאחר משפט פומבי בבגדאד שארך כשנה, נגזר דינו של חוסיין למוות. סדאם הורשע בביצוע פשעים נגד האנושות, על חלקו בהוצאה להורג של 148 שיעים תושבי העיירה דוג'ייל בחודש יוני 1982, לאחר ניסיון התנקשות שהתרחש בעת שביקר במקום. ב-25 בדצמבר 2006 דחה השופט במשפטו את הערעור שהגיש וקבע כי חוסיין יוצא להורג בתלייה בתוך 30 יום. זאת, לאחר שנדחתה בקשתו למיצוי הדין בירייה.

בבוקרו של 30 בדצמבר 2006, בשעה 05:04 (שעון ישראל), הוצא חוסיין להורג בתלייה, והוא בן 69 במותו. מצלמות טלוויזיה תיעדו את ההכנות שקדמו לתלייתו, וכן פורסמה תמונתו לאחר ביצוע גזר הדין. תגובות סותרות הובעו בעיראק וברחבי העולם. בעיראק עצמה יצאו אלפי השיעים והכורדים לרחובות בקריאות שמחה על מותו של מי שכונה "הקצב מבגדד". לעומתם, בקרב בני העדה הסונית בעיראק וברוב העולם הערבי (ובכללם ברשות הפלסטינית) הוכרז אבל על מותו של המנהיג. בעולם התפצלו התגובות. בעוד רבים בעולם המערבי, כגון ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה, בירכו על מותו של הרודן וקראו לכך "נצחון לעם העירקי", היו מדינות רבות שגינו את עצם ההוצאה להורג. בין המדינות המגנות ניתן למנות את רוסיה, איטליה, שווייץ, ספרד, אוסטריה, הונגריה, הולנד, אוקראינה ומדינות נוספות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: סדאם חוסיין נתלה בבגדד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סדאם חוסיין

• להיות סדאם, לידתו של פטריארך, ללמוד מסטלין — תרגום מאמר בשלושה חלקים של מארק בודן מ"אטלנטיק" בהארץ
• דנה צימרמן, חייו ומותו של "הקצב מבגדד", באתר ynet
• ד"ר יוחאי סלע, סדאם חוסיין - הנאצריסט האחרון, באתר "אומדיה"
• אורי הייטנר, המשפט שלא היה - ההחמצה האמריקאית, באתר "אומדיה"

דף זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק ויקיפדים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות. לפרטים וסיבות עיינו בדף הגרסאות הקודמות ובדף השיחה. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הערך, אנא ציינו זאת בדף השיחה.