שירי חג ומועד ונופל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שירי חג ומועד ונופל | ||
|---|---|---|
 |
||
| אלבום מאת מאיר אריאל | ||
| יצא לאור | 1978 | |
| הוקלט | 1977-1978 אולפני טריטון |
|
| סוגה | זמר עברי פולק רוק בלוז |
|
| אורך | 48:30 | |
| חברת תקליטים | אן אם סי | |
| מפיק(ים) | מיכאל תפוח | |
| כרונולוגיית מאיר אריאל | ||
| ירושלים של ברזל (1967) |
שירי חג ומועד ונופל (1978) |
...וגלוי עיניים (1984) |
| האלבום ב-allmusic | ||
| [{{{amg2}}} האלבום ב-allmusic] | ||
| האלבום ב-Mooma | ||
שירי חג ומועד ונופל הוא אלבום הבכורה של הזמר והמשורר מאיר אריאל, שיצא לאור ב-1978 בחברת אן אם סי. האלבום יצא בהפקתו המוזיקלית של חבר הילדות של אריאל, שלום חנוך, לאחר שנים רבות בהן פעל אריאל ככותב שירים מבוקש, בין השאר לחנוך ולאריק איינשטיין. הוא יצא 11 שנים לאחר פרסומו של אריאל כ"צנחן המזמר", בעת שביצע במלחמת ששת הימים את השיר ירושלים של ברזל (אשר יצא לאור על גבי מיני-אלבום לאחר המלחמה). שירי האלבום נכתבו במהלך שנות השבעים, בין השאר בתקופה בה שימש אריאל כמזכיר קיבוצו משמרות. הם מושפעים מסגנונות הקאנטרי והפולק רוק האמריקאיים כפי שהתבטאו ביצירתו של בוב דילן, אליהם נחשף אריאל ביתר שאת בעת שהותו בארצות הברית בסוף שנות השישים.
האלבום נחשב לאחד החלוציים והמשפיעים ביותר בזמר עברי במספר תחומים, בראש ובראשונה ביחס למילה הכתובה, וכן בהתייחסותו הישירה (גם אם מתחכמת) לנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הישראלי-ערבי, הומוסקסואליות, אוננות, בגידה, שיגעון, שימוש בסמים ומוות. כמו כן היה אחד מהאלבומים שהחדירו לזמר העברי את ז'אנר הסינגר-סונגרייטר (זמר-פזמונאי) ובזכותו הוענק לאריאל בתקשורת התואר "הטרובדור".
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
בשנים שלאחר יציאתו של המיני-אלבום "ירושלים של ברזל" יצר אריאל לעצמו שם של אחד מבכירי הפזמונאים העבריים ואחד היחודיים שבהם, על רקע להיטים להם כתב את המילים, ביניהם "אגדת דשא" (דודו אלהרר), "מכופף הבננות" (אריק איינשטיין), "בואי לרקוד" (שלום חנוך), "הולך בטל" (אריאל זילבר) ו"סוף עונת התפוזים" (תמוז) המאוחרים יותר. בסוף שנות השישים, בעקבות מאיסתו בתדמית הארכנית לדעתו של "הצנחן המזמר" שנקשרה לשמו, נסע אריאל לארצות הברית על מנת להגשים את חלומו להפוך לקולנוען. שם נשבה בקסמו של הפולק רוק האמריקאי והחליט לפתוח בקריירת זמר מקצועית. הנישה המוזיקלית שבחר לעצמו הייתה למעשה המצאה שלו, נסיון לפתח ולעדכן את המוזיקה העממית הישראלית, בין השאר תוך שילובה עם סגנונות הרוק והבלוז, כך שתתאים לרוח התקופה המודרנית. את ההשראה לנסיון זה קיבל ממתיחת גבולותיו של ז'אנר הקאנטרי על ידי חלוצי רוק אמריקאים ובראשם בוב דילן. [1] מאוחר יותר אף יכנה עצמו אריאל "דילן הצ'כי" ואת הסגנון שיצר "רצף כלשהו בנוסח בלוז מעורב זעירא". את יציאתו של אלבומו הראשון קידם אריאל בסיבוב הופעות בו הופיע לבדו במועדונים קטנים בתל אביב וביפו ("הסמטה"), בקיבוצים ובמסגרת צבאית כאשר הוא מלווה עצמו בגיטרה. באותה התקופה עדיין לא היה מקצוע הזמרה משלח ידו העיקרי והוא עבד כמזכיר המשק של קיבוץ משמרות. בסוף רשימת הקרדיטים שצורפה לאלבום הוספה ההערה ההומוריסטית "מאיר אריאל-באדיבותו של סניף הפועל, משמרות", על משקל הקרדיטים הניתנים בסופן של רשימות כאלה לחברות תקליטים.
בראיון עם יואב קוטנר לקראת יציאתו של האלבום "רישומי פחם" התבטא אריאל בנוגע לגישתו בניהולה של הקריירה שלו: [2]
| שאני לאט. לאט. מעט ולאט. ועם זה אני כבר שלם מזמן. כי בסך הכול התחלתי איפה שרבים חושבים כבר ברצינות על פרישה. אני יצאתי עם "שירי חג ומועד ונופל" בהיותי בגיל שלושים ושמונה, תשע. זה איפה שאנשים חושבים ´אולי הגיע הזמן לעזוב את המוזיקה ולעבור לעסקים´. והנה אמרתי ´היות שכך, אז אני כבר לא רודף אחרי אף אחד, ולא מתאמץ להשיג אף אחד, ואני לכל היותר מתאמץ להשתדל להיות יותר טוב מעצמי באיזה נימה, מתקליט לתקליט. כי אותי אני יכול להשיג. וכל מי שעובר על פניי בדהרה, שיהיה לו לבריאות ושיצליח, שיהיה לו רק טוב, הוא ממש לא מפריע לי´. | ||
| -- מאיר אריאל, שבועות 1995, גלי צה"ל | ||
ביצירתו של האלבום השתתפו מוזיקאים ידועים כגון גרי אקשטיין, שלום חנוך ודייוויד ברוזה (גיטרות), מיקי שביב (בס) ויהודית רביץ ונורית גלרון (קולות רקע). שמו הוא משחק מילים פרודי על הביטוי הרווח "שירי חג ומועד", תוך שינוי משמעותן של המילים, ככל הנראה על מנת לסמל מעין מרידה במוסכמות המקובלות בתחום הזמר העברי. שמותיהם של שני אלבומיו הבאים של אריאל, "...וגלוי עיניים" (1984) ו"ירוקות" (1988) היוו המשך סגנוני של שם האלבום הראשון, ליצירתו של המשפט "שירי חג ומועד ונופל וגלוי עיניים ירוקות", שפורסם לראשונה בחוברת שצורפה לאלבום האוסף "מבחר".
[עריכה] פרוזה
"שירי חג ומועד ונופל" חידש ואף העצים את המוניטין של אריאל ככותב שירים ייחודי, המעניק תשומת לב רבה במיוחד למילה הכתובה. חלק משירי האלבום מתנהלים במבנה של תסריט מחיי היום-יום המכיל מספר רבדים ונסיונות רבים נעשים על ידי מעריציו של אריאל לשם פענוחם של השירים וגילויין של משמעויות אפשריות נוספות. אריאל עצמו העניק פרשנויות לחלק משיריו. פיסקה זו מציגה את הפרשנויות החלופיות המקובלות העיקריות לשיריו של האלבום.
השיר "ארול", המתאר קיבוצניק חובב "העשב המתוק" הנוהג לשבת על עץ האקליפטוס, תואר כמכיל רובד נסתר שנושאו נטיות אובדניות. רמזים עבים לכך ניתן לראות בתמונת העטיפה בה מצולם אריאל עצמו כשהוא שכוב על ענף אקליפטוס, כאשר האותיות היוצרות את שם האלבום מודפסות כשהן מסובבות בזוויות הולכות וגדלות, ומעוררות תחושה של חוסר יציבות, וכן בשם האלבום עצמו. הרמז הדק יותר מרוכז במשפט הראשון בשיר המנוסח בגוף ראשון, המופיע לקראת סיומו של השיר, שלכאורה מצביע על כך שהאחראי למותו של ארול הוא אריאל עצמו, האדם שהגה את הדמות מלכתחילה. [3] השיר הראשון באלבום, "שיר כאב", שגם יצא לרדיו כסינגל הראשון ומושר בגוף ראשון, מספר את סיפורם של גבר יהודי וגבר ערבי המתחרים על אותה האישה, מנקודת מבטו של היהודי. דמויות הגברים בסיפור תוארו כסינקדוכה לבני הלאומים היהודי והערבי בישראל, ובעזרתם מתאר אריאל מאבקם של היהודים והפלסטינים על הבעלות על ארץ ישראל. סיומו של הוויכוח בין השניים המתואר בשורות "אמרתי לו ביידיש היא שופטת בינינו, בתוך בועת שתיקתה שוב נתקלות עינינו", תואר כנקודת מבט חסרת תקווה של אריאל על הסכסוך, כאשר הנתק וחוסר היכולת לתקשר השוררים בין העמים מבוססים על רגשות עמוקים מדי ולמעשה בלתי ניתנים לגישור. [4]
תגובתו של הערבי שקדמה לשורה זו היא אחת מהמצוטטות ביותר של אריאל ונחשבה לפרובוקטיבית בישירות שלה:
| ובסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה | ||
| -- "שיר כאב" | ||
השורה תוארה כהקבלה לטענתו הבסיסית של העם הפלסטיני, על כך שלכאורה כל קיומה של הציונות (המשיכה לאישה) מבוסס על חורבנו של הרעיון הפלסטיני. [5] הזמר יזהר אשדות, שבזמן יציאתו של השיר היה עורך צעיר בגלי צה"ל ולימים ביצע את שירו האחרון של אריאל, "למה לא", אמר כי השורה נשארה לו בראש מאז היום בו שמע אותה לראשונה. [6]
השיר "טרמינל לומינלט", הקיצבי ביותר באלבום, מתאר לפרטים, גם הוא בגוף ראשון, ביקור בשדה תעופה למטרה רפואית. יש המפרשים אותו כתיאור מפורט של אקט מיני או של פחד מפני השיגעון. ההקבלה למעשה המשגל שואבת משורות כמו "אני נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן וכל האינטרקונטיננטליה מדגדגת לי כאן וכאן", שורת הפזמון "טרמינל ז'טם איי לאב יו בלה מיה" שמזכירה שירי אהבה, ושורות הסיום "משתחררת לי ההתכווצות, פתאום את שמי הערב מדליקה התפוצצות, בשדה למטה מתחילה התרוצצות" שעלולות להתפרש כתיאור של פליטת הזרע. [7]
על ההקבלה לפחד מאיבוד השפיות רמז אריאל עצמו בסיפור שנהג לספר לפני ביצוע השיר בהופעותיו בשם "סיפור הדשא של השכן", שכלל תיאור ביקורו של אדם ששגרת החיים בקיבוץ העבירה אותו על דעתו בבית הרגעה. מילות הפתיחה של השיר המציינות "עת השתחררתי הרופאים המליצו לי על ביקור חודשי בשדה התעופה" מיוחסות להשתחררותו של המספר מבית חולים נפשי בו היה מאושפז, ויתר השיר לחששו מהשתלטות נוספת של הטירוף עליו. לטרמינל מיוחסת משמעות של המקום אליו מתנתק הגיבור מן המציאות באופן מבוקר (טרמינל כשער היציאה מן המציאות המקומית), על מנת שלא להתנתק ממנה באופו סופי ("טרמינל" באנגלית). שם השיר עצמו "טרמינל לומינלט" מהווה ביצוע כושל מכוון של אנגרמה, אולי כסימול נסיון מעבר כושל אל השתקפות מקבילה של המציאות המסתיים בשיגעון. "לומינלט" הוא נר שהחדירו אל פי הטבעת של תינוקות על מנת להרגיעם ופורש כתיאור של תרופת הרגעה קיצונית. השיר מסתיים באחד ממשחקי המילים המפורסמים ביותר של אריאל, שאף הוא מכוון לכאורה למחלת נפש ("עין שטופה"): [8]
| עכשיו... כבר יותר קל... הלחץ על העין השטופה השלופה הקלופה הצלופה הדלופה הפרופה הטרופה השרופה הצרופה הגלופה. הנה כי כן, עצמי אומר לי, הייתה לנו תרופה. | ||
| -- "טרמינל לומינלט" | ||
השיר "חבית הדגים" קרוי על שם הכינוי שניתן למגדלי שמירה של ישובי ספר והכילו מקום צר מאוד שהספיק בדרך כלל לשומר אחד בלבד. הוא פורש את הגיגיו של אדם המוצב לבדו בעמדת שמירה ומתרכז במאמצים למציאת "משפט מפתח". הוא התפרש כשיר ארס פואטי שמתאר הקבלה בין הנסיון לכתוב שיר לנסיון ליצור קשר מיני עם אישה ("אוהבת את זה מזדמן", "טוב שאפשר את כל זה בכל זאת לגמור באשה").
במסגרת אלבומי ההופעה שהוקלטו לאחר פטירתו של אריאל, ביצעו האחים אריאל גירסת כיסוי של "חבית הדגים", אודי אריאל ביצע את "ד"ר התחכמות" ואת "שיר כאב", להקת שבע, יובל בנאי וברי סחרוף את "טרמינל לומינלט" ועמיר לב את "שיר כאב". אלבום ההופעה "דלתות נפתחות מעצמן" כולל גירסת הופעה רוקיסטית של "טרמינל לומינלט". אחינועם ניני ביצעה אף היא את השיר.
[עריכה] ביקורות
"שירי חג ומועד ונופל" מתואר לרוב כאלבומו הטוב והחשוב ביותר של אריאל. הוא מתואר בדרך כלל כחסר תקדים בשתי נקודות עיקריות: בשימוש העשיר שלו בשפה העברית, ובעיסוקו בנושאים מעוררי מחלוקת שרוב האמנים נמנעו ועדיין נמנעים מלשיר עליהם. "שיר כאב" תואר כאחד מהשירים הפוליטיים העבריים האמיצים, הבוטים ואף הפסימיים ביותר, כזה המנסה להציג את עומק חומרת הסכסוך הישראלי-ערבי לאשורו, לעומת שירים אחרים העוסקים בדמות הערבי הישראלי כבדרך אגב בלבד ונחשבים לפסיביים יותר בגישתם. [9] "מזכרת למאוננים" הוזכר כדוגמה למקוריותו וייחודו של אריאל ככותב (יחד עם "מכופף הבננות" המוקדם יותר). [10] שם השיר הפך עם השנים להיות ביטוי לתיאור מצגת כלשהי בעלת אופי אירוטי ומפתה (כמו עלוני פרסומת של חברות בגדי-ים).
האלבום דורג במקום ה-15 ברשימת 100 האלבומים הישראלים הטובים בכל הזמנים של ידיעות אחרונות מ-2005. [11]
[עריכה] רשימת השירים
|
|
מתוך "חבית הדגים" |
- כל השירים מאת מאיר אריאל.
- שיר כאב (6:59)
- תקווה (4:11)
- בתור לשיקוף ריאה (3:37)
- ארול (6:16)
- טרמינל לומינלט (4:26)
- חבית הדגים (5:09)
- מזכרת למאוננים (5:11)
- ד"ר התחכמות (4:37)
- טיפש חכם (4:11)
- שיר אורח: אולה בבו (3:49) [12]
[עריכה] רשימת הנגנים
|
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שירי חג ומועד ונופל, מילים ותווים, מתוך אתר מאיר ברשת
- שירי חג ומועד ונופל, אקורדים, מתוך אתר TAB4U
- תרופה, ביקורת על האלבום "שירי חג ומועד ונופל", מתוך אתר השרת העיוור
- מילון אריאל, מתוך אתר מאיר ברשת
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מאיר אריאל, שירים, הוצאת ענבל 1987
- ^ מאיר אריאל משוחח עם יואב קוטנר על ``רישומי פחם``, מתוך אתר תפוז אנשים
- ^ אופיר צוובנר, מי רצח את ארול?, מתוך אתר מאיר ברשת
- ^ על מה כל הכאב הזה?, מתוך אתר מאיר ברשת
- ^ בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, מתוך אתר מאיר ברשת
- ^ תכתובת שלאחר המוות, מתוך אתר MOOMA
- ^ יובל זולטי, ניתוח שירו של מאיר אריאל - "טרמינל לומינלט", מתוך אתר מאיר ברשת
- ^ אופיר צוובנר, הסתכלות קצת אחרת על "טרמינל לומינלט", מתוך אתר מאיר ברשת
- ^ נתנאל רייכר, מזדהה עם מיעוטים? ערבים ורוק ישראלי, מתוך אתר האייל הקורא
- ^ יובל יבנה, משוררים, פזמונאים ו"כותבי שירים ששרים": על עיצוב עמדת הדובר בשיר "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" של מאיר אריאל, מתוך אתר מקום לשירה בלב העיר
- ^ 100 האלבומים הישראלים הטובים, מתוך אתר Ynet
- ^ ב-1992, כאשר נעשתה הסבה מתקליט לדיסק, הוסיפה חברת אן אם סי לאלבום את השיר "אולה בבו" מן המיני-אלבום "עברנו את פרעה", והוא מופיע בדיסק כ"שיר אורח".
| מאיר אריאל |
| דיסקוגרפיה |
|---|
| אלבומים: שירי חג ומועד ונופל | ...וגלוי עיניים | ירוקות | זרעי קיץ | רישומי פחם | ברנרד ולואיז | מודה אני |
| מיני אלבומים: ירושלים של ברזל | עברנו את פרעה |
| הופעות: דלתות נפתחות מעצמן | בהופעה אחרונה במועדון הברבי ב-1999 |
| אוספים: מבחר | המיטב |
| אלבומי הופעות לזכרו: עם הגב לים | ערב כחול עמוק | חמש שנים |
| קלטות וידאו ומארזי DVD: מסע הבחירות של מאיר אריאל | דרך דמעה שקופה - ההופעה |
| ערכים קשורים |
| האחים אריאל | שלום חנוך | חנן יובל | מיקי שביב |
