תאילנד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכת תאילנד | ||||||
|
||||||
המנון לאומי: Phleng Chat | ||||||
יבשת | אסיה | |||||
שפה רשמית | תאית | |||||
עיר בירה | בנגקוק 13°44′ צפון 100°30′ מזרח |
|||||
העיר הגדולה ביותר | בנגקוק | |||||
משטר | משטר צבאי | |||||
ראש המדינה - מלך - ראש ממשלה |
מלך פומיפון אדוניאדט צ'ולנונט סוריוד |
|||||
הקמה - תאריך |
1238 |
|||||
שטח - סה"כ - % מים |
49 בעולם 514,000 קמ"ר 0.4% |
|||||
אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
19 בעולם 65,444,371 127 אנשים לקמ"ר |
|||||
תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
20 בעולם 559,489 מיליון $ 8,549 $ |
|||||
מטבע | באט | |||||
אזור זמן | UTC + 7 | |||||
סיומת אינטרנט | th | |||||
קידומת בינלאומית | 66+ |
ממלכת תאילנד (תאית: ราชอาณาจักรไทย) היא מדינה בדרום מזרח אסיה. תאילנד ידועה גם כסיאם (כך היה שמה הרשמי עד 11 במאי 1949). תושבי תאילנד נקראים תאים, התאים עצמם קוראים למדינתם "פראטת תאי" (פראטת=מדינה, תאי=חופשיים, כלומר מדינת האנשים החופשיים). האירופאים לקחו את שם העם והוסיפו לו את הסיומת "לנד", ומכאן תאי-לנד.
תאילנד גובלת עם לאוס, קמבודיה, מלזיה ומיאנמר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של תאילנד
ההיסטוריה של תאילנד מתחילה עם ההגירה של התאים אל מה שהיום קרוי תאילנד באלף הראשון. לפני תקופה זו, תרבויות ברזל וברונזה היו קיימות לכמה אלפי שנים, ומאוחר יותר ממלכות של הקבוצות האתניות מון, מאלאי וקְמֶר. התאים ייסדו את הממלכות שלהם, שהבולטת ביניהם הייתה ממלכת סוכותאי, ובאופן מאריך ימים יותר – ממלכת איות'איה. ממלכות אלה היו תחת איומים קבועים מבורמה ווייטנאם, וכן מיריבים תאים ומלאוס. הכוחות הקולוניאלים האירופאיים איימו במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אך תאילנד שרדה כמדינה היחידה בדרום-מזרח אסיה שהצליחה להמנע משלטון קולוניאלי. לאחר סיומה של המלוכה התאית האבסלוטית ב-1932, תאילנד הייתה תחת שלטון צבאי כמעט קבוע למשך שישים שנה עד לייסודה של שיטה דמוקרטית.
אירועים מרכזיים ותקופות בהיסטוריית תאילנד:
- המאה ה-8 – Nanchao, ממלכה תאילנדית בחלק מסין הדרומית.
- המאה ה-12 – פליטים מאזורי סין והודו מקימים את ממלכת סוקותאי.
- 1350 – הקמתה של ממלכת איותיה אשר בהמשך שולטת גם על סוקותאי.
- 1767 – לאחר מלחמה ארוכה איותיה נכבשת ונהרסת בידי הצבא הבורמזי.
- המלך טקסין (Taksin) מייסד בירה בשם תונבורי(Thonburi) על גדות נהר הצ'או-פראיה. לאחר זמן קצר מעביר המלך רמה ה 1 את הבירה לעבר השני של הנהר וקורא לה "קרונג טפ" (עיר המלאכים) המכונה על-ידי זרים בנגקוק.
- 1932 – הפיכה צבאית "שקטה" ב-24 ביוני מובילה לשינוי המשטר למונרכיה חוקתית.
- מלחמת העולם השנייה – תאילנד נכבשת על ידי היפנים.
- 2006 - הפיכה צבאית במדינה - ראש הממשלה המכהן מודח ומוחלף במפקד הצבא.
[עריכה] פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של תאילנד
צורת השלטון בתאילנד היא מונרכיה חוקתית דמוקרטית. מלך תאילנד מאז 1946 הוא פומיפון אדוניאדט (Bhumibol Adulyadej המלך ראמה ה-9).
בעבר המלך שלט במדינה באופן מוחלט, אך לאחר הפיכה שקטה שהתרחשה בשנת 1932, הסכים המלך רמה ה 7 להעביר חלק מכוחו לממשלה. כיום תפקיד המלך הוא בעיקר סמלי ודומה לסמכות של נשיא המדינה בישראל. פומיפון אדוניאדט המלך הנוכחי אהוב ביותר על עמו ואת נוכחותו אפשר להרגיש דרך חגים הקשורים לבית המלוכה, דמותו שמוטבעת על כל שטרי הכסף וכדומה.
לתאילנד היסטוריה של הפיכות, השמינית שבהן התחילה ב-19 בספטמבר 2006. קודם לכן התרחשה הפיכה צבאית בשנת 1991 כאשר הפיכה צבאית הדיחה את הממשלה, אולם הפגנות עקובות מדם הובילו שנה אחר כך לבחירות ולממשלה אזרחית חדשה. בשנת 2001 נבחר תאקסין צ'ינאוואט ("תאקסין שינאוואטרה") מנהיג מפלגת "תאים אוהבים תאים" לראש הממשלה. מבין ראשי הממשלה של תאילנד, אשר נבחרו באופן דמוקרטי, היה תאקסין לראשון אשר השלים כהונה בת 4 שנים, וזכה אף בכהונה שנייה (עד היום) בעקבות תוצאות בחירות 2005 לפרלמנט התאילנדי.
[עריכה] הפיכה צבאית בתאילנד - 2006
ב-19 בספטמבר 2006 הדיח צבא תאילנד את ראש הממשלה תקסין שינאוואטרה, ששהה בחו"ל באותו הזמן, ואת ממשלתו. לטענתם, תקסין, מיליארדר מוחצן שזכה לכינוי "ברלוסקוני של אסיה" וממשלתו, היו מושחתים. החוקה הדמוקרטית בוטלה, ומשטר צבאי מלא הוטל על המדינה. הצבא מינה לראש הממשלה הזמני את אחד ממפקדיו הקודמים של תאילנד, צ'ולנונט סוריוד, והכריז על חוקה חדשה, באישור המלך.
בשעה שראש ממשלת תאילנד תקסין שינאוואטרה שהה באסיפה הכללית של האו"ם בניו יורק, נכנסו כוחות צבא גדולים לבנגקוק ולערים המרכזיות במדינה, ומפקדיו הכריזו על הפיכה צבאית. המהפכה הושלמה מבלי שנורה אף כדור. יתרה מזאת, בכמה מקומות קיבלו התושבים את הצבא בפרחים.
המהפכנים, כמו עשרות אלפי המפגינים בחודשים שלפני המהפכה, האשימו את תקסין בשחיתות. לדבריהם הוא זייף את תוצאות הבחירות ב-2005, וגם את הבחירות החוזרות שעליהן הכריז בעקבות ההפגנות ההמוניות, ושנפסלו על ידי בית המשפט העליון. הרמטכ"ל סונדהי בונייארטקלין, שהוביל את המהפכה, אמר שתקסין היה מעורב במעשי שחיתות חמורים, העליב את המלך וניסה לקעקע במעשיו את מוסדות הדמוקרטיה.
מלך תאילנד פומיפון אדוניאדט, שמתערב לעתים רחוקות במהלכים פוליטיים אולם נחשב בעל סמכות קובעת, לא התנגד למהפכנים. כעבור יום הוא הכריז על הרמטכ"ל סונדהי כראש המדינה הזמני. הצבא הכריז על משטר צבאי, ביטל את החוקה הדמוקרטית ואסר על התכנסויות של יותר מחמישה בני אדם.
מספר מדינות בעולם הגיבו בחומרה וגינו את המהפכה. חלק השעו את הקשרים הדיפלומטיים "עד שיתבהר המצב". ארצות הברית, שתמכה באיל ההון תקסין, הודיעה מייד על השעיית הסיוע הצבאי, ואפילו ישראל הפסיקה את מתן אשרות העבודה לתאילנדים שהיו אמורים לעבוד בחקלאות בארץ.
המצב בתאילנד נרגע לאיטו, ומרבית האזרחים ומדינות העולם מקבלים את המהפכה כעובדה מוגמרת. בבנגקוק ניסו, ללא הצלחה, לארגן כמה הפגנות נגד ביטול החוקה והממשל הצבאי. ההפגנה הגדולה ביותר מנתה פחות מאלף איש, לעומת מאות אלפים, בהפגנות נגד תקסין. הוא עצמו נותר בגלות בלונדון.
באוקטובר 2006 הציג ראש הממשלה החדש, הרמטכ"ל לשעבר צ'ולנונט סוריוד, את ממשלתו הזמנית. למרות היותה ממשלה ממונה ולא נבחרת היא זכתה לאישור המלך, בין השאר בזכות התחייבות מנהיגי המהפכה לערוך בחירות דמוקרטיות במדינה בתום שנה. מנהיגי הצבא גם התחייבו לנסח חוקה חדשה תוך תשעה חודשים.
בנובמבר 2006 הסירה הממשלה את המשטר הצבאי ב-41 מתוך 76 המחוזות, ובכך נעשתה לגיטימית יותר בעיני העולם. אפילו ארה"ב, שהחוק בה אוסר על קשרים עם מדינות ששליטן הנבחר הודח בהפיכה צבאית, שלחה את הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש האב לסיור במדינה. ארה"ב עדיין קוראת לתאילנד לחזור לשלטון דמוקרטי בכל הזדמנות, אבל בוש האב לחץ את ידו של ראש הממשלה סוריוד ואמר לו, באופן רשמי קצת פחות, כי הוא "מבין" את המצב בתאילנד.
תוצאת לוואי של ההפיכה הייתה תקווה להפסקת הפיגועים בדרום המדינה. מנהיגי הצבא הצהירו שהם מוכנים לשאת ולתת עם המורדים בשלושת המחוזות המוסלמים בדרום. המיעוט המוסלמי, 4% מול 95% בודהיסטים בתאילנד - דורש עצמאות למחוזות שבגבול מלזיה, שסופחו לתאילנד לפני מאה שנים. תקסין היה שנוא על המוסלמים, בשל ניסיונותיו לדכא את המרד בכוח. רבים העריכו שהמשבר לא ייפתר כל עוד הוא בשלטון, וראו בהדחתו הזדמנות לשלום – גם משום שהרמטכ"ל, שעמד בראש המהפכה, הוא מוסלמי. אולם, השיחות לא הובילו עד כה לפתרון, ובאמצע אוקטובר 2006 חודשו הפיגועים.
לתאילנד היסטוריה עשירה של מהפכות צבאיות שקטות שהפכו לדמוקרטיה.
[עריכה] כלכלה
תאילנד, כמו שאר יבשת אסיה, ממשיכה לצמוח באופן מסחרר לאחר התאוששותה מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה בשנת 1997. הצמיחה בשנת 2003 מוערכת ב 6.3% ובשנת 2005 צפויה להגיע אף ל 10%. הצמיחה מושגת בעיקר בעזרת גידול מרשים בייצוא (מייצאת בעיקר לארצות הברית ויפן) ובתיירות הנכנסת (11 מיליון תיירים בשנת 2002).
רוב אזרחי תאילנד עדיין כפריים, כ-60% מכח העבודה מועסקים בענף החקלאות כאשר אורז הוא המרכיב העיקרי. בנוסף ענף זה מעבד ומייצא גומי, קשיו, קוקוס, אננס, תירס ודגים.
בשנים האחרונות, בעיקר בגלל כח עבודה זול, מתפתחים מאוד ענפי הייצור השונים כגון – אלקטרוניקה, ביגוד, הנעלה ותוצרי פלסטיק, לצד תיירות ענפה וענפים מסורתיים כמו תוצרי עץ ואבנים טובות.
[עריכה] גאוגרפיה
בתאילנד מספר אזורים גאוגרפים מובחנים חלקית על ידי החלוקה לאזורים מנהלתיים.
אזור הצפון הוא הררי, והנקודה הגבוהה ביותר היא דוי אינתנון (2,576 מ'). בצפון מזרח נמצאת רמת קוראט, ובגבולה המזרחי - נהר המקונג. אזור המרכז מאופיין בעמק נהר צ'או-פראיה שזורם למפרץ תאילנד. באזור הדרום נמצאת קארו איסת'אמוס -- המתרחבת לתוך חצי האי המלזי. מצדה המזרחי נמצא מפרץ תאילנד ומצדו המערבי ים אנדמן. בדרום המדינה נמצאים גם מספר איים: בים אנדמן נמצאים האיים פוקט ופי פי. במפרץ תאילנד נמצאים האיים סמוּי, פא-נגאן וצ'אנג. "קוֹ" או "קְגוֹ" הוא "אי" בשפה התאית.
[עריכה] אקלים
האקלים הוא טרופי ומאופיין במונסונים. התקופה שבין אמצע מאי עד ה-27 בספטמבר רואה מונסון דרום-מערבי, גשום, חם ולח. התקופה שבין נובמבר לאמצע מרס רואה מונסון צפון-מזרחי, יבש וצונן. רצועת קארו איסת'אמוס בדרום תמיד חמה ולחה.
[עריכה] דמוגרפיה
מבחינה אתנית מקובל היה להעריך כי 75% מהאוכלוסייה הם תאים, 11% הם סינים, 3.5% הם מלאים ו-10.5% אחרים, אך למעשה כיום רבים מהאוכלוסייה מעורבים כך שבלתי אפשרי להגדיר אחוזים מדויקים.
מבחינה דתית כ-95% מהאוכלוסייה הם בודהיסטים, כ-4% מוסלמים וכ-1% נוצרים. לדת הבודהיסטית חלק חשוב בחייהם של התאים. רוב הגברים יהיו נזירים למשך תקופה מסוימת מאחר ולפי הדת, זאת הדרך הטובה ביותר לעשיית חסד. הנזירים מקבלים כבוד מיוחד והעם אמור להאכיל ולתמוך בהם. כמו כן, במדינה יש הרבה מקדשים עתיקים ומקובל לתרום על מנת לשפר או לבנות מקדש חדש.
[עריכה] שפה
בתאילנד מדוברות מספר שפות ומספר רב של ניבים. בצפון-מזרח תאילנד נפוצה שפה הקרויה פאסה איסן והיא כמעט זהה לשפה המדוברת בלאוס השכנה וקרובה לשפה התאית. בצפון-מערב תאילנד נפוצה שפה המכונה פאסה צ'יאנג-מאי שהיא ניב של השפה התאית. השפה הנפוצה ביותר במדינה כולה שהיא גם השפה הרשמית היא השפה התאית המרכזית. תאית היא שפה צלילית, כלומר משמעות המילה תיקבע לא רק על סמך העיצורים, התנועות ואורכן, אלא גם על פי שינוי הצליל (צליל עולה או יורד, נמוך או גבוה). בשפה התאית קיימות תשע תנועות יסוד והשפה כוללת מספר עיצורים שאינם קיימים כמעט בשפות המערב.
[עריכה] תרבות
התרבות התאית עתיקת יומין. מושגי כבוד לזולת ולמבוגרים, היררכיה, צייתנות, ושקט נפשי ("לב קריר") חזקים מאוד בחברה התאית, אם כי בהדרגה השפעת המערב וגם השפעת מדינות חזקות באזור שמשתנות בעצמן (בעיקר סינגפור וסין) גורמות לשינוי תרבות זו.
[עריכה] ספורט
האגרוף התאילנדי ("מוּאַי תאי") הוא ספורט פופולרי. ענף נוסף הזוכה לפופולריות הוא כדורעף-רגל (משחק הדומה לכדורעף אלא שהשחקנים משתמשים ברגליהם בלבד).
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תאילנד |
- תאילנד באתר העולם ברשת (מדריכי לונלי פלנט בעברית)
- הגיית השפה התאית (עם הדגמה קולית), אותיות וסימנים של השפה התאית ועוד
- לימוד השפה התאית
- מפת תאילנד
- פורום למטייל במזרח
- תמונות מתאילנד
- הרכבת העלית של בנגקוק
- עיתון באנגלית
- תאריכים למסיבת הפול מון
- תאילנד - מידע כללי ותמונות מתוך אתר המזרח הרחוק
אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה[3] · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה[1] · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית · הרפובליקה העממית של סין[2] · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור[3] · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומן · עיראק · ערב הסעודית · פיליפינים · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן[1] · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה[1] · תאילנד · תורכיה[1] · תימן
הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי ההאומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3. ^ חלק משטח המדינה נמצא באוקייניה. |
|
מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | הרשות הפלסטינית | סודאן | סומליה | תוניסיה | תורכיה | בחריין | עומאן | קטאר | סוריה | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה |
|