מרטין לותר קינג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור (15 בינואר 1929 - 4 באפריל 1968), כומר בפטיסטי, לוחם למען זכויות האדם של השחורים בארצות הברית וזוכה פרס נובל לשלום. מגדולי הדוגלים במאבק לא אלים. יום מרטין לותר קינג הוא חג לאומי בארצות הברית.
נרצח על ידי מתנקש, ג'יימס ארל ריי, ב-4 באפריל 1968.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
מרטין לותר קינג ג'וניור נולד באטלנטה שבג'ורג'יה לאביו, מרטין לותר קינג האב ואמו, אלברטה ויליאם קינג. למד סוציולוגיה ותאולוגיה לתואר ראשון וקיבל דוקטורט בתאולוגיה סיסטמתית מאוניברסיטת בוסטון בשנת 1955 והיה חבר באחוות אלפא פי אלפא. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה שאלת הפניית הלחי השנייה שבתורת ישו והמאבק הלא אלים שהנהיג מהטמה גנדי בהודו.
קינג נישא לקורטה סקוט ב-1953 בטקס בביתם של הורי אשתו, כשאביו מנהל את הטקס. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים.
בשנת 1954 התמנה לכומר של הכנסייה הבפטיסטית במונטגומרי, אלבמה.
בשנים אלו למרות החוקה האמריקאית הקוראת בין היתר להעניק זכויות שוות לכל אזרחי ארצות הברית ללא קשר לדת, גזע ומין עדיין היו נהוגים בארצות הברית חוקים אשר קיפחו את זכויותיהם של השחורים. מדיניות זו נקראה מדיניות ההפרדה שבה מתקנים ציבוריים כמו ברזי מים, ספסלים ציבוריים ועוד היו שמורים ל"לבנים" בלבד. בנוסף נותני שירות פרטיים כמו מסעדות, אוטובוסים וכולי לא היו חייבים לשרת "שחורים". אך האפלייה הבוטה ביותר הייתה במדיניות ההפרדה בבתי הספר הציבוריים.
בנוסף להפליה זו, הייתה הפליה כנגד שחורים (ומיעוטים נוספים, כמו יהודים, או ציבורים אחרים כמו נשים), גם במקומות העבודה, בכל הקשור לקבלה לעבודה, שכר, או קידום מקצועי. צבע עורו של אדם, המדינה ממנה היגר ודתו היו עילה למניעת כניסתו לאוניברסטיאות, חוגים, מקצועות, פירמות או משרות ציבוריות. הפליה זו נוצרה גם בגלל תנאים חברתיים-כלכליים (כמו השכלה ירודה יותר, ועוני גדול יותר בקרב מיעוטים). תופעה זו מכונה גם נומרוס קלאוזוס. הפליה זו הייתה לעתים רשמית (כמו אוניברסטאות ללבנים פרוטסטנטים בלבד) ולעתים בלתי רשמית (מוסכמה לפיה מי שמועסק בדרגי הניהול הוא פרוטסטני ולבן). בנוסף, הייתה הפליה במקומות המגורים - שכונות מגורים רבות היו שכונות ללבנים בלבד, כאשר אם שחורים היו עוברים לגור בשכונה זו, הם היו עלולים להתקל בגילויי אלימות, שריפת הבית או רצח.
במדינות הדרום, שחורים שסרבו לקבל רמזים דקים, נתלו או נשרפו על ידי הקו קלוקס קלאן. במקרים רבים אלימות כנגד שחורים קיבלה עידוד, חצי קריצה או התעלמות מצד שופטים, מחוקקים ובעיקר המשטרה המקומית. ואילו במקרים אחרים, היו משפטים מוטים כנגד שחורים שהואשמו בעברות כמו אונס או רצח על סמך ראיות מפוברקות, כאשר ההרשעות ניתנות על ידי חבר מושבעים לבן. חלק מהמשפטים הללו קיבלו תהודה רבה והיו לבימות של מאבק ציבורי לזיכוי הנאשמים, כאשר במשך השנים המקומות בהן התנהל המשפט הפכו לשם גנאי.
[עריכה] מאבקו למען זכויות האזרח
הפרדה גזעית באוטובוסים ציבוריים הייתה לסמל לגזענות כלפי השחורים בארצות הברית, בעיקר במדינות הדרום. בשנת 1955 התעוררה סערה ציבורית לאחר שאישה שחורה בשם רוזה פארקס סירבה לוותר על כיסאה באוטובוס ציבורי לטובת אדם לבן, כפי שנדרש לפי חוק. ד"ר מרטין לותר קינג החליט לעשות מעשה, ונהיה לאחד ממנהיגי חרם האוטובוסים של מונטגומרי שבו החרימו השחורים את האוטובוסים בשל ההפרדה הגזעית בהם. הוא אף סייע בארגון אוטובוס שחצה את העיר מונטוגומרי והוביל רק נוסעים שחורים, כשללבנים נאסרה אליו הכניסה. פעולה זו זכתה לתשומת לב ברמה לאומית והייתה אחד מהזרזים שהובילו להקמת התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. החרם נמשך 362 יום, ובמהלכם פוצץ ביתו של לותר. השביתה הסתיימה כאשר בית המשפט העליון פסק שההפרדה הגזעית באוטובוסים תיפסק.
ב-1957 היה קינג ממקימי ארגון ה"SCLC - Southern Christian Leadership Conference" הוועידה למנהיגות נוצרית דרומית, ארגון לשוויון זכויות האזרח, ועמד בראשו עד מותו. על זאת זכה לביקורת מגורמים רדיקליים יותר מבין לוחמי זכויות האזרח.
לותר היה מחסידי שיטת האי ציות אזרחי והפעולה הישירה ששימשה בהצלחה את מהאטמה גנדי בהודו וברוח שיטה זו אירגן צעדות עבור זכויות הצבעה לשחורים, ביטול ההפרדה הגזעית ועוד.
ב-2 ביולי 1964 נחקק החוק לזכויות האזרח בארצות הברית, חוק זה אסר על כל קיום של אפלייה במקומות ציבוריים, מתקנים ציבוריים ובתי ספר ציבוריים.
ב-1965, במהלך הפגנת זכויות אדם, פעלה המשטרה באלימות רבה נגד המפגינים, דבר שגרם ללחץ ציבורי גדול על הממשל ותרם תרומה גדולה למאבקו.
לותר היה ממתנגדיה של מלחמת וייטנאם.
נאומו "יש לי חלום", אותו נשא ב-28 באוגוסט 1963 מעל מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון הבירה, הוא אחד הנאומים המפורסמים מאז ומעולם.
[עריכה] הרצח
ב-4 באפריל 1968 בעת ששהה במוטל בממפיס טנסי, לשם הגיע כדי לתמוך בשביתת עובדי התברואה בעיר שהתחוללה באותו הזמן, נרצח ד"ר מרטין לותר קינג ביריה. ג'יימס ארל ריי הודה ברצח והורשע אבל לאחר מכן חזר בו מהודאתו. בשנת 1983 נקבע תאריך הולדתו של קינג כיום חג לאומי בארצות הברית.
בשנת 1999 משפחתו של לותר זכתה בתביעה אזרחית נגד לויד ג'וורס שהצהיר כי קיבל מאה אלף דולר כדי לארגן את ההתנקשות. חבר המושבעים קבע כי סוכנויות ממשלתיות היו מעורבות במזימת הרצח.
[עריכה] העתקות
לותר קינג הואשם בהעתקות ספרותיות בנאומיו וחיבוריו. אוניברסיטת בוסטון בדקה ומצאה שכשליש מעבודת הדוקטורט שלו הייתה מועתקת (אך החליטה שלא לפסול לו את התואר). חלק גדול מנאומיו (ואפילו נאומו "יש לי חלום") גם הוא מועתק או דומה מאוד לנאומים וכתבים אחרים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: יש לי חלום |
- ציטוטים מפורסמים של מרטין לותר קינג, באתר "בין המרכאות"
- מרטין לותר קינג, באתר "סנונית".
- אורי פז, מורשת מרטין לותר קינג ויחסו ליהודים, באתר "פאזל"
- מכתב מבית הכלא (באנגלית)
- נאום ה"יש לי חלום" של מרטין לותר קינג (טקסט באנגלית)
- נאום ה"יש לי חלום" של מרטין לותר קינג קובץ קול להאזנה או צפיה בוידאו (Title No1)
