שלמה גורן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שלמה גורן | |
|---|---|
| תאריך לידה | כ"א בשבט ה'תרע"ח |
| תאריך פטירה | כ"ד במרחשוון ה'תשנ"ה |
| השתייכות | ציונות דתית |
| נושאים בהם עסק | אמונה, גאולה, עם ישראל, אגדה, תלמוד ירושלמי, הלכה, מדינה ביהדות, קבלה, פילוסופיה יהודית |
| רבותיו | הרב משה מרדכי אפשטיין,הראי"ה קוק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב דוד כהן ("נזיר")
|
| תלמידיו | הרב צבי ישראל טאו, הרב שאר ישוב כהן
|
הרב שלמה גורן (במקור גורונצ'יק) (כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 - כ"ד במרחשוון ה'תשנ"ה 29 באוקטובר 1994), הרב הראשי של צה"ל מקום המדינה ועד שנת 1968, בהמשך כיהן כרב הראשי של תל אביב יפו ולאחר מכן כיהן כרב הראשי לישראל, בשנים 1972-1983.
תוכן עניינים |
[עריכה] מתולדותיו
הרב גורן נולד בפולין בשנת 1918, ועלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1925. התגורר בתחילה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו.
לאחר מכן עברה משפחתו לירושלים, והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כעילוי, ובגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 פרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על משנה תורה לרמב"ם הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ערך תלמוד על מסכת מקוואות, שלה אין תלמוד בידינו, המבוסס על קטעי התלמוד הבבלי והירושלמי. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת הלכתית שונה מן התלמוד הבבלי.
בשנת 1936, עם פרוץ "המאורעות", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיה ובשורות צה"ל באזור ירושלים בתקופת מלחמת השחרור. בשנים 1940-1944 למד באוניברסיטה העברית.
נשא לאשה את צפיה, בתו של הרב דוד כהן, שהיה משלושת תלמידיו החשובים של הראי"ה קוק. אף שהרבנות הראשית התנגדה לשירות בנות, בתו שירתה בצבא ואף סיימה קורס קצינות.
הרב גורן הקים את מערך הרבנות הצבאית בצה"ל, ושירת שנים ארוכות כרב הראשי של צה"ל בדרגת אלוף. במסגרת תפקידו, ערך את הסידור של צה"ל, באופן שיתאים לכל העדות.
בהיותו רב ראשי של צה"ל החילוני, זכה הרב גורן לקיתונות של בוז מרבנים ליטאים מחד ומאינטלקטואלים אשר חפצו בהפרדת הדת מהמדינה מאידך (דוגמת ישעיהו ליבוביץ'), אשר טענו כנגדו על שהוא מייחס קדושה דתית לצבא ולמדינה.
בשנת 1961 זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.
תקע בשופר בכותל המערבי לציון שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים (תמונתו זו זכורה במיוחד). עלה בחשאי לכיפת הסלע שבהר הבית, המזוהה עם מקום קודש הקודשים, וצולם כשספר תורה בידו האחת ושופר בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כהר סיני כשספר תורה בידו. ספר התורה נמצא כיום בבית הכנסת "קוממיות אברהם" הצמוד לרבנות הראשית בתל אביב, בו שימש כרב.
בשנת 1968 נבחר לרב הראשי של תל אביב, ובשנת 1972 נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב אונטרמן. הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת 1983. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של הרבנות הראשית. פסק דין מפורסם של הרב גורן עסק בעניינם של אח ואחות, חנוך ומרים לנגר, שהוכרזו כממזרים, כיוון שאמם התחתנה בלא להתגרש מבעלה הראשון. פסק הדין המקיף מצא דרך להתיר להם לבוא בקהל ישראל על ידי קביעה כי עדי הגיור של הבעל הראשון לא היו כשרים. פסק זה הביא לשיאו את הקרע בין הרב גורן לבין החוגים החרדיים, לאחר שרבנים חרדיים רבים הכריזו כי "פסקיו והוראותיו בטלין". בעקבות זאת יצא הרב צבי יהודה קוק להגנתו במאמר שפרסם בהצופה.
פעילותו הממושכת של הרב גורן להתרת עגונות, זכתה לתהודה ציבורית רחבה, ובמיוחד בהתרת עגונות חללי הצוללת דקר והמשחתת אילת שטובעה מול חופי מצרים. ההיתר העגונות הראשון שלו כרב צבאי ראשי היה ההיתר שנתן לעגונות חללי מלחמת השחרור, כאשר הבסיס העיקרי לדיונו היה הקרב בכפר עציון [1].
הרב גורן הקים סמוך לכותל המערבי בירושלים את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד בראשה עד לפטירתו.
הרב גורן הביע דעות ניציות תקיפות בעניינים מדיניים. בעת פולמוס החתימה על הסכמי אוסלו כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה.
בעקבות ביקור לשם בדיקת כשרות בבית מטבחיים בקנדה הפך לצמחוני.
הרב נפטר בת"א בליל שבת פרשת חיי שרה, לויתו יצאה מסנהדריה, והוא נטמן בהר הזיתים.
[עריכה] מספריו
- נזר הקדש: חידושים על רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין, ירושלים תרצ"ה.
- שערי טהרה: תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית ירושלים ת"ש.
- משיב מלחמה: שאלות ותשבות בענייני צבא, מלחמה ובטחון
- קובץ פסקי הלכות צבא, בהוצאת הרבנות הצבאית, תשי"ט
- תורת המועדים: מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, תשכ"ד
- פסק הדין בענין האח והאחות, בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג
- תורת השבת והמועד, בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, תשמ"ב
- תורת המקרא: דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו
- ספר משנת המדינה: מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו
- תורת הפילוסופיה: לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ח
- תורת הרפואה: מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשס"א
- תרומת הגורן: שאלות ותשובות אורח חיים א", תשס"ה
[עריכה] לקריאה נוספת
- גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית (עמ' 461), הוצאת הקיבוץ הארצי, תשכ"ה.
[עריכה] בקולנוע
- הרב (אלוף) שלמה גורן, בבימויו של אמנון טייטלבאום.
| הקודם: איסר יהודה אונטרמן |
הרב הראשי האשכנזי | הבא: אברהם אלקנה כהנא שפירא |
| הקודם: - |
הרב הצבאי הראשי | הבא: הרב מרדכי פירון |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Rabbinic Teachings on Vegetarianism, edited by Richard Schwartz, Ph.D., מתוך Jewish Virtual Library
