גנרלגוברנמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גנרלגוברנמן (מגרמנית - "Generalgouvernement für die besetzten polnischen Gebiete" - ממשל כללי לאזור הכבוש בפולין). היה השם שנתנו הנאצים לשטחי פולין שלא סופחו לגרמניה, לאחר כיבושה של פולין במהלך מלחמת העולם השניה. שטחי הגנרלגוברנמן היו בין האזורים העיקריים בהם בוצעה השמדת היהודים בשואה. ההתייחסות לגנרלגוברנמן במהלך הערך תהיה בתרגום העברי "הממשל הכללי" להקלת הקריאה.

[עריכה] יצירת הממשל הכללי

מושל הגנרלגוברנמן הנס פרנק

ב1 בספטמבר 1939 פלשו צבאות גרמניה לפולין במהלך ההתחלתי של מלחמת העולם השנייה. הגרמנים כבשו חלקים ניכרים מפולין (חלקים אחרים נכבשו על ידי ברית המועצות בהתאם לנספח הסודי להסכם ריבנטרופ מולוטוב). ב 12 באוקטובר 1939, הכריז אדולף היטלר על חלוקתו המנהלית של האזור הכבוש בפולין. שטחים נרחבים סופחו ל"רייך", ואילו חלק ניכר, ארבעה מחוזות - ורשה, לובלין, רדום, וקרקוב הוכרזו כ"ממשל כללי". בראש הממשל הכללי הוצב הנס פרנק, משפטן נאצי, וכסגנו התמנה ארתור זייס-אינקווארט שהיה מראשי הנאצים באוסטריה, וסייע לאנשלוס הוא סיפוחה של אוסטריה ל"רייך".

לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות, סופח לאזור הממשל הכללי גם אזור גליציה המזרחית, והפך למחוז החמישי של הממשל הכללי.

הממשל באזור הממשל הכללי היה במלואו בידי הגרמנים, ולאוכלוסייה המקומית לא היה בו חלק.

[עריכה] אוכלוסיית הממשל הכללי

אוכלוסיית הממשל הכללי כללה בתחילה 12 מליון איש, אך לאחר זמן מה נוספו 860,000 פולנים ויהודים אשר גורשו מאזורי פולין שסופחו ל"רייך", ועברו "יישוב מחדש" (מונח נאצי שפירושו בלשון פחות עדינה גירוש, לרוב לשם השמדה) באזורי הממשל הכללי. מספרים אלו פחתו בשיעור שקשה לחשבו בשל מדיניות השמדת העם של הגרמנים הן כלפי היהודים והן כלפי האינטיליגנציה הפולנית, שתי קבוצות אוכלוסייה כלפיהן הייתה מדיניות רשמית של השמדה. משנת 1941 החלו רעב ומחלות מכים באוכלוסייה הכללית של הממשל הכללי. פולנים, ואחת היא דתם או השכלתם, החלו נלקחים לגרמניה לעבודות כפייה במספרים גדולים. המדובר במליון עובדי כפיה, מהם מתו רבים בגרמניה עקב תנאים בלתי אנושיים, התעללות והרעבה שיטתית.

בשנת 1940 הייתה האוכלוסייה מחולקת לכמה קבוצות. על פי המדיניות הגזענית הרשמית של הנאצים, לכל קבוצה הוקצבו זכויות שונות, הקצבת מזון שונה, מקומות מגורים שונים, מקומות בילוי ותחבורה ציבורית נפרדים. הסדר בהן נמנות הקבוצות להלן הינו בין ה"מיוחסים" לבין אלו שהושמדו בפועל:

גרמנים שמוצאם מגרמניה (רייכסדויטשה).
גרמנים שמוצאם מחוץ לגרמניה, והם "אקטיבים" (פולקסדויטשה מסוג 1 ו-2).
גרמנים שמוצאם מחוץ לגרמניה, והם "פאסיבים" או שיש פולנים במשפחתם (פולקסדויטשה מסוג 3 ו-4).
אוקראינים.
אנשי "הרמה" - פולנים תושבי החבל ההררי פודהאלה, שהנאצים ראו בהם שבט גרמאני. היה זה ניסיון לפצל בין הפולנים למטרת קבלת שיתוף פעולה מאוכלוסייה אתנית שונה.
פולנים.
יהודים.

[עריכה] מדיניות השמדת העם

במהלך ועידת ואנזה ב20 בינואר 1942 ד"ר יוזף בוהלר, איש הממשל הכללי, דחק במשתתפים, ובראשם ריינהרד היידריך ליישם את "הפתרון הסופי" (השמדת היהודים) באזורי הממשל הכללי. דאגתו העיקרית הייתה לדבריו השוק השחור שהפריע לפעולתו התקינה של הממשל. לכך יש למצוא פתרון באמצעות השמדת היהודים. גורם מקל היה כי בעיית התחבורה הייתה פחותה בהרבה מבמקומות אחרים. יש להבהיר כי היהודים גורשו מאזורים רבים בגרמניה ובאזורים שסופחו לגרמניה, ונדחסו לגטאות צפופים, שאספקת המזון אליהם הייתה מאוד מצומצמת, במגמה מכוונת להרעיב את האוכלוסייה עד מוות. וודאי שבתנאים אלו נוצר "שוק שחור".

בשנת 1942 החל מבצע ריינהרד שכלל את השמדתה השיטתית של האוכלוסייה היהודית בממשל הכללי (ובאזורים שונים מחוצה לו). בממשל הכללי הוקמו שישה מחנות השמדה בהם הושמדו מליוני אנשים, רובם יהודים, בין השנים 1942 ו 1944.

כארבעה מליוני אנשים מאוכלוסיית הממשל הכללי לפני 1939 קיפחו את חייהם בטרם נכבש אזור הממשל הכללי על ידי הצבא האדום בשנת 1944.

הייתה זו מדיניותם המוצהרת של הגרמנים שהפולנים (הלא יהודים), כעמים סלאבים אחרים, ירדו למעמד של צמיתים, ולבסוף יוחלפו בידי מתיישבים גרמנים. באזור הממשל הכללי נאסר החינוך הגבוה, וכל המוסדות התרבותיים נסגרו. פעולות אלו לוו בטבח בפולנים שהיו בעלי השכלה גבוהה, וכונו "האינטיליגנציה הפולנית". אזור זאמושץ' נבחר כמועמד לקולוניזציה על ידי גרמנים, ואוכלוסייתו גורשה מבתיה באכזריות רבה, אם כי עד שחרורו לא רבים הגרמנים אשר התיישבו בו.

[עריכה] התנגדות

ההתנגדות לשלטון הגרמני החלה מיד עם תחילת הכיבוש, אם כי מעטים האזורים בפולין הראויים לשמש למלחמת גרילה. כח ההתנגדות העיקרי היה "צבא המולדת" (בפולנית "ארמיה קריובה" או AK) הנאמן לממשלה הפולנית הגולה בלונדון. עיקר כח האדם בארגון זה בא מחיילים יוצאי הצבא הפולני, ומתנדבים. אחרים שפעלו בהתנגדות היו המיליציה הקומוניסטית "צבא העם" ("ארמיה לודובה" או AL), שהייתה בשליטת המפלגה הקומוניסטית הפולנית, וקיבלה את הוראותיה ממוסקבה. בשנת 1944 מנה צבא המולדת 200,000 איש, אם כי חימושם היה דל. במהלך שנות המלחמה אחראי צבא המולדת למותם של 150,000 גרמנים. כוחו של הAL היה כ 5% מכוחו של הAK.

באפריל 1943 החלו הגרמנים בפינוי יהודי גטו ורשה למחנות השמדה. אז התקוממו היהודים שנותרו בגטו, באירוע המכונה מרד גטו ורשה, בין 19 באפריל ל 16 במאי 1943 הייתה זו המרידה המזוינת הראשונה כנגד הגרמנים בשטחי הממשל הכללי, והיא שימשה כהשראה למרד הפולנים בורשה בשנת 1944. סופה של המרידה היה טראגי. על אף שיהודי הגטו בראשות מרדכי אנילביץ' הפגינו התנגדות ראויה להערכה, בתנאים בלתי אפשריים, מול כוחות עודפים, הושמד הגטו, ורוב מגיניו נהרגו או נשלחו לתאי הגזים.

ביולי 1944 כאשר התקרבו הצבאות הרוסים אל ורשה, קראה הממשלה הפולנית הגולה בלונדון למרידה כנגד הגרמנים. נראה היה כי כיבושה של ורשה על ידי הצבא האדום הינו אך עניין של זמן, וחשוב היה למנהיגי ההתנגדות הפולנית כי העיר תשוחרר על ידי כוחות נאמנים לממשלה שבגלות, ולא על ידי הצבא האדום. סטלין חזה מהלך זה, והורה לכוחותיו לעמוד בפאתי ורשה, עד שידכאו הגרמנים את המרידה שם, באחד המהלכים הציניים שננקטו במהלך מלחמת העולם השנייה. הAK, בהנהגת הגנרל תדיאוש בור קומורובסקי הכריז על מרד ב1 באוגוסט 1944.

במהלך המרידה היה הצבא האדום במרחק של 30 קילומטר מורשה, אך לא טרח להשלים את המרחק ולסייע למורדים. הרוסים סירבו לאפשר למטוסים בריטים ו אמריקנים גישה לשדות התעופה שלהם, וכך נמנע סיוע אווירי שהיה יכול לסייע למתמרדים. לאחר 63 ימי לחימה הוכרעו הלוחמים, והנהגת המרד נכנעה לגרמנים. 15,000 מן הלוחמים שנותרו נפלו בשבי (אך על פי הסכם הכניעה קיבלו מעמד של שבויי מלחמה, בעוד שקודם להסכם הם נורו במקום בו נמצאו), ושארית האוכלוסייה האזרחית של ורשה, כ 180,000 איש, גורשה.

[עריכה] סופו של הממשל הכללי

כאשר התקדמו הרוסים דרך פולין בסוף שנת 1944, קרס הממשל הכללי. הנס פרנק נתפס על ידי האמריקנים בשנת 1945 והועמד למשפט כפושע מלחמה. יחד עמו, במשפט פושעי המלחמה בנירנברג נדון אף ארתור זייס-אינקווארט, שהיה סגנו לתקופה קצרה. השנים נמצאו אשמים בפשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות ונדונו למוות.