הצי המלכותי הבריטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
הצי המלכותי הבריטי (The Royal Navy of the United Kingdom) הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של בריטניה. משנת 1692 לערך ועד מלחמת העולם השניה היה הצי המלכותי הגדול והחזק ביותר בעולם. הצי סייע לכינון בריטניה כמעצמה צבאית וכלכלית ראשונה במעלה במאה ה-18 ובמאה ה-19, והיה כלי חיוני לקיומה של האימפריה הבריטית. למרות שהצי המלכותי בימינו קטן הרבה יותר, הוא נותר השני בגודלו בעולם בסך התפוסה של אניותיו ומן המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית. קץ המלחמה הקרה והתמוטטות ברית המועצות זרזו את שינוי ייעודו של הצי המלכותי ככוח ימי חשוב במאה ה-21, והוא הפך מכוח מרתיע לצי המסוגל להוציא לפועל את מדיניות החוץ הבריטית ברחבי העולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] השירות הימי
באופן רשמי נחשב הצי המלכותי לאחד מזרועות "השירות הימי" (Naval Service), הכולל גם את חיל הנחתים המלכותי (Royal Marines), את מילואי הצי המלכותי (Royal Naval Reserve) ועוד. ברם, בשימוש שכיח השירות הימי כולו נקרא בשם "הצי המלכותי". על כן, למרות שמבחינה טכנית אין זה נכון לומר - למשל - שחיל הנחתים הוא חלק מן הצי המלכותי, הכללה זו טובה דיה לרוב הצרכים.
[עריכה] היסטוריה
הצי המלכותי מילא לאורך ההיסטוריה תפקיד מרכזי בהגנה על בריטניה ובמלחמותיה שמעבר לים. מאחר שאנגליה שוכנת באי, כל מעצמת אויב חייבת הייתה לחצות את הים כדי לפלוש אליה. השגת עליונות ימית על ידי מעצמה עוינת כלשהי הייתה מעמידה את המדינה בסכנה גדולה. זאת ועוד, צי מלחמתי חזק היה חיוני לאבטחת האספקה והקשר עם מקומות מרוחקים ברחבי האימפריה.
[עריכה] אנגליה - הצי הסקסוני (800 לערך - 1066)
הצי הראשון של אנגליה הוקם במאה ה-9 על ידי המלך אלפרד הגדול, אך למרות שהנחיל תבוסה ניצחת לויקינגים בקרב סטורמאות' (Stourmouth) שבקנט (Kent), הוא הלך ונתנוון זמן קצר אחר כך. הצי האנגלי הסקסוני נבנה מחדש על ידי המלך אתלסטאן (Athelstan), ובעת נצחונו בקרב ברוננבורג (Brunanburgh) ב-937 מנה כ-400 אניות.
[עריכה] אנגליה - המלכים הנורמנים וימי הביניים עד 1485 - "חמשת הנמלים"
הכוח הימי הסקסוני לא הצליח למנוע מויליאם הראשון לחצות את התעלה ולנצח בקרב הייסטינגס. המלכים הנורמנים החלו בבניית כוח ימי משלהם ב-1155, שהורכב מאניות שסיפקה קונפדרציית "חמשת הנמלים" (Cinque Ports). (אפשר שהקונפדרציה הוקמה על ידי הנורמנים או שהייתה קיימת עוד קודם זמנם והם שפיתחוה לצרכיהם.)
למלך ג'ון היו 500 אניות. באמצע המאה ה-14 עמדו לפקודתו של המלך אדוארד השלישי 712 אניות. לאחר מכן הלך הצי והתנוון.
[עריכה] שושלת טיודור והצי המלכותי
הצי המלכותי, כפי שנקרא אז, אורגן מחדש והוגדל במאה ה-16, בתקופת שלטונו של הנרי השמיני. אניותיו, "אנרי גראס א דיא" (Henri Grâce a Dieu, ידועה גם בשם Great Harry) ו"מרי רוז" (Mary Rose) נלחמו נגד הצי הצרפתי בקרב סולנט (Solent) ב-1545. עם מותו ב-1547 עלה מניין אניות הצי ל-58.
ב-1588 איימה האימפריה הספרדית, מעצמת-העל החזקה ביותר באירופה באותו זמן, לפלוש לאנגליה. הארמדה הספרדית יצאה לים כדי לכונן שליטה ספרדית בתעלה האנגלית ולהעביר כוחות צבא מארצות השפלה שבשלטון ספרד אל אנגליה. ניסיון הפלישה נכשל בשל התקפות מוצלחות חוזרות ונשנות של הצי האנגלי, מזג אוויר גרוע ומרד ההולנדים בנחלות הספרדיות שמעבר לתעלה. תבוסת הארמדה הספרדית היא הניצחון הימי הגדול הראשון של הצי האנגלי. שנה אחר-כך, ב-1589, נטתה הכף במלחמה לרעת הצי האנגלי עם כשלון חיל המשלוח של דרייק ונוריס. בתקופת שלטונה של אליזבת הראשונה המשיכה אנגליה לפשוט על נמלי ספרד ועל אניותיה ששטו באוקינוס האטלנטי, אך גם ספגה מספר מפלות מידי הצי הספרדי שהוקם מחדש.
[עריכה] 1815-1692
ערך מורחב – אוניות הקו בצי הבריטי
עד אמצע המאה ה-17 לא החזיקו האנגלים צי קבע מלחמתי, ורק לאחר מפלת צ'ארלס הראשון במלחמת האזרחים עבר הפיקוח על הצי לידי הפרלמנט. את הרפורמה השנייה בתולדותיו של הצי ביצע "הגנרל הימי" (General-at-Sea, דרגה מקבילה ל"אדמירל") רוברט בלייק בתקופת שלטון 'חבר העמים' של אוליבר קרומוול. הרכב הצי המלכותי היה שונה מזה של צבא היבשה, וכלל כוחות מלוכניים וכוחות פרלמנטריים אנטי-מלוכניים גם יחד.
הצי המלכותי ספג מפלות במלחמות אנגליה-הולנד השנייה והשלישית, אך מ-1692 ועד 1940 היה הצי המלחמתי החזק ביותר בעולם, ומ-1805 ועד 1914 אף מעצמה לא קראה תיגר על "בריטניה השולטת בימים". במהלך תקופה זו נחל הצי המלכותי תבוסה גדולה אחת בלבד, בקרב צ'ספיק (Chesapeake) נגד הצרפתים ב-1781, והיה בכוחו להכות את כל יריביו כפי שעשה בקרב טרפלגר ב-1805, כאשר צי בריטי קטן אך מנוסה יותר בפיקודו של אדמירל לורד נלסון הנחיל תבוסה ניצחת לצי הברית של צרפת וספרד. בה בשעה ראוי לציין, כי נסיון הפלישה של הצי הצרפתי למפרץ בֵּינטרי (Bantry Bay) באירלנד, ב-1796, סוכל על ידי מזג האוויר ולא על ידי האניות הבריטיות.
הניצחון בטרפלגר חיזק את יתרונה של בריטניה על פני מעצמות ימיות אירופיות אחרות. מאחר שריכזה את משאביה הצבאיים בצי המלחמתי, יכולה הייתה להגן על עצמה ובה בעת להשליך את עוצמתה בימים ולאיים על נתיבי הסחר הימיים של יריבותיה או לשבשם. בריטניה נדרשה אפוא לקיים צבא מקצועי נייד וקטן יחסית, שניתן לשגרו באניות למקום בו הוא נדרש. הצי סייע לצבא בהפגזות מן הים ובהובלת כוחות, אספקה ותגבורת, וניתק את קווי האספקה המושטת של צבא היריב, כפי שקרה עם צבאו של נפוליון במצרים. מעצמות אירופיות גדולות אחרות נאלצו לפצל את משאביהן בין הפעלת צי גדול ובין החזקת צבאות ומערכות ביצורים ענקיים כדי לגונן על גבולותיהן היבשתיים. השליטה בים איפשרה אפוא לבריטניה לבנות במהירות את האימפריה שלה, במיוחד מאז מלחמת שבע השנים (1763-1756) ובמהלך המאה ה-19, והיא העניקה לה יתרונות צבאיים, פוליטיים ומסחריים עצומים.
מענין לציין, כי בניגוד לצי הצרפתי שלפני המהפכה, תפקידי הפיקוד הגבוהים ביותר בצי המלכותי היו פתוחים בפני כל הקצינים שהוכיחו כשרון ונחישות. הדבר הגדיל במידה ניכרת את מאגר הקצינים המוכשרים למלא תפקידים אלה, גם אם הייתה נטייה להעדיף את בני המעמדות הגבוהים. יתרה מכך, הטיהורים בקרב האצולה הצרפתית בתקופת המהפכה גרמו לאובדן מרב המפקדים המנוסים של הצי הצרפתי, ובכך הגדילו עוד יותר את עדיפותו של הצי המלכותי.
חרף הנצחונות הצבאיים של הצי המלכותי, ארעו בו במהלך התקופה הנדונה מרידות חמורות. תנאי השירות של המלחים הפשוטים היו קשים. משכורותיהם לא הוגדלו זה מאת שנים ואף שולמו באיחור, האניות נמצאו בשירות פעיל במשך שנים ללא חופשת חוף, והמשמעת שהונהגה בהן הייתה נוקשה ושרירותית. כל אלה גרמו בסופו של דבר למרידות של שנת 1797, כאשר המלחים בציי ספיטהד ונור (Spithead, Nore) סרבו לציית למפקדיהם וכמה קפטנים גורשו לחוף. בעקבות המרד הוקמה "הרפובליקה הצפה" קצרת-הימים, אשר בספיטהד הושם לה קץ על ידי הבטחה לשפר את תנאי השירות, אך בנור נסתיימה בתלייתם של 29 מורדים.
[עריכה] 1914-1815
במהלך המאה ה-19 עסק הצי המלכותי באכיפת האיסור על סחר העבדים ובדיכוי הפירטיות. משימה אחרת שהוטלה עליו בתקופה זו (אך גם לפניה ואחריה) הייתה מיפוי הימים והאוקיינוסים. מאז ועד היום מתעדכנות המפות הימיות של האדמירליות על ידי הצי המלכותי. כלי השיט של הצי, ששוגרו למשימות סקר אלה, ביצעו בנוסף לכך גם עבודה מדעית נרחבת. באחת מאותן הפלגות שט צ'ארלס דרווין סביב העולם באנייה "ביגל", והתצפיות המדעיות שערך אז השפיעו לימים על תאוריית האבולוציה שפיתח.
החיים באניות היו קשים מנשוא על פי אמות המידה של ימינו, המשמעת נוקשה ביותר, ומי שלא ציית לחוקי הצי (Articles of War) הסתכן בעונש מלקות. החוק התיר לצי לגייס בכפייה ימאים בתקופות של מחסור בכוח אדם, בדרך כלל בעת מלחמה. הגיוס בכפייה הגיע לשיאו במאה ה-18 ובראשית המאה ה-19, אך בוטל לאחר המלחמות הנפוליוניות, מאחר שהצי של ימות השלום היה קטן יותר.
במשך המחצית השנייה של המאה ה-19 שימשו אניות הצי המלכותי ליישום "מדיניות ספינות התותחים" (Gunboat Diplomacy) של בריטניה. אניות תותחים כבדות-חימוש וגדולות, בעלות שוקע נמוך, שייטו באזורי החוף בקצותיה המרוחקים של האימפריה, בעיקר כדי להפגין את עוצמתה של בריטניה בפני האוכלוסייה או השליט המקומי, אך גם כדי להתערב היכן שנשקפה סכנה לאינטרסים של הממלכה המאוחדת.
[עריכה] 1945-1914
בשתי מלחמות העולם מילא הצי המלכותי תפקיד חיוני באבטחת אספקת המזון, התחמושת וחומרי הגלם לבריטניה ובהתמודדות המוצלחת עם לוחמת הצוללות הבלתי מוגבלת של גרמניה בקרב על האטלנטי הראשון והשני. במלחמת העולם הראשונה ניהל הצי מספר קרבות ימיים: הליגולנד, קורונל, פוקלנד, דוג'ר בנק, מערכת הדרדנלים וקרב יוטלנד. הצי המלכותי היה חיוני גם להגנת הנתיבים הימיים, שאיפשרו לצבא הבריטי להילחם בזירות מרוחקות כגון צפון אפריקה, הים התיכון והמזרח הרחוק. העליונות הימית של בריטניה הייתה חיונית במידה שווה גם לביצוע פעולות אמפיביות, כמו הפלישות לצפון אפריקה, סיציליה, איטליה ונורמנדיה.
[עריכה] המלחמה הקרה
התעצמותה ההולכת וגוברת של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה ושקיעת האימפריה הבריטית צמצמו את תפקידו של הצי המלכותי. ברם, האיום מצד בריה"מ וההתחייבויות של בריטניה ברחבי העולם הוועידו לצי תפקיד חדש וחשוב. בשנות השישים קיבל הצי המלכותי את כלי הנשק הגרעיניים הראשונים שלו, ומאוחר יותר נעשה האחראי הבלעדי לקיום ההרתעה הגרעינית של בריטניה. בשלבים מאוחרים יותר של המלחמה הקרה נבנה מחדש מערך הכוחות של הצי, והוא כלל שלוש נושאות מטוסים ללוחמה נגד צוללות וכוח של פריגטות קטנות ומשחתות. משימתן הייתה לאתר ובמידת הצורך להשמיד צוללות סובייטיות בצפון האוקיינוס האטלנטי.
[עריכה] מבצעים ימיים בשנים האחרונות
המבצע החשוב ביותר שניהל הצי המלכותי לאחר מלחמת העולם השנייה היה נצחונו במלחמת פוקלנד נגד ארגנטינה ב-1982. הצי איבד אמנם 4 כלי שיט מלחמתיים ואזרחיים ואניות אחרות ניזוקו במידה זו אחרת, אך הוכיח כי הוא מסוגל עדיין לנהל קרב במרחק 8000 מייל מהמולדת. במלחמה הוכחה החשיבות היתרה של נושאות מטוסים וצוללות והעוצמה הגלומה בהן, ונחשפה תלותו של הצי של סוף המאה העשרים בכלי שיט מסחריים חכורים.
הצי המלכותי נטל חלק פעיל גם במלחמת המפרץ, במשבר קוסובו ובמלחמת אפגניסטן. ב-2003, ב-מלחמת עירק, סייעו אניות המלחמה של הצי לחיל הנחתים בהפגזת עמדות אויב מן הים, והצוללות "ספלנדיד" ו"טיורבולנט" שיגרו מספר טילי שיוט מדגם "טומהוק" לעבר מטרות שונות בעירק.
[עריכה] הצי המלכותי כיום
בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים היה הצי בנוי למלחמה הקרה, ומנה שלוש נושאות מטוסים ללוחמה נגד צוללות וכוח של פריגטות קלות ומשחתות. ייעודו היה לחפש ולהשמיד צוללות סובייטיות בצפון האוקיינוס האטלנטי. ברם, מלחמת פוקלנד הראתה כי יש צורך בצי בעל יכולות לחימה במרחבי האוקיינוסים, כאלו שקשה היה להשיגן עם המשאבים של אותם זמנים. הדבר התברר ביתר תוקף במספר מבצעים שניהל הצי, אשר הצריכו שיגור נושאת- מטוסים למרחקים (לים האדריאטי לפעולה בבוסניה והרצגובינה ובקוסובו, לחופי סיירה לאונה ולמפרץ הפרסי). בעקבות כך הוחל בשנות התשעים במספר פרויקטים, שתכליתם לשפר ולבנות מחדש את מערך הכוחות של הצי המלכותי ולהתאים את יכולותיו למאה ה-21, כך שיהפוך מכוח נגד צוללות שבסיסו בצפון האוקיינוס האטלנטי לצי המסוגל לפעול הרחק מן המולדת.
[עריכה] פריסת כוחות הצי כיום
הצי המלכותי פרוס כיום במקומות רבים ברחבי העולם, כולל מספר פריסות-קבע.
[עריכה] צפון האוקיינוס האטלנטי
- יחידת כוננות של הצי - הפריגטה אה"מ "וסטמינסטר" (Westminster), נמצאת במצב הכן לביצוע משימות מיידיות בהתראה קצרה ברחבי העולם.
- ציידת מוקשים מטיפוס "סנדאון" (Sandown).
- אניית סיור מטיפוס "ריבר" (River) להגנה על שטחי הדיג.
[עריכה] הים התיכון
- פריסת קבע - המשחתת אה"מ "נוטינגהם" (Nottingham), כחלק מכוח התגובה הימי של ברית נאטו.
[עריכה] האיים הקריביים
- כוח הסיור האטלנטי (צפון), מורכב מאניית מלחמה ומאניית עזר.
[עריכה] דרום האוקיינוס האטלנטי
- כוח הסיור האטלנטי (דרום) - המשחתת אה"מ "ליברפול" (Liverpool).
- אניית סיור במימי איי פוקלנד - אה"מ "דמברטון קסל" (Dumbarton Castle).
- אניית סיור בוקעת-קרח - אה"מ "אנדיוראנס" (Endurance).
[עריכה] מזרחה לסואץ
- כוח הסיור הקבוע במפרץ הפרסי (Armilla Patrol) - הפריגטה אה"מ "סיינט אלבנס" (St Albans) ואניית התיקונים אה"מ "דיליג'נס" (Diligence).
- כוח המשימה במזרח הרחוק והאוקיינוס השקט - אניית תקיפה אמפיבית אה"מ "באלוורק" (Bulwark), הפריגטה אה"מ "לנקסטר" (Lancaster), אניית סקר רב-תכליתית אה"מ "אנטרפרייז" (Enterprise), אניית הדגל של הצי: נושאת המטוסים הקלה "אילוסטריוס" (Illustrious), המשחתת אה"מ "גלוסטר" (Gloucester).
[עריכה] שמות
כינויי הצי המלכותי הם "The Mob" ("האספסוף"), "The Andrew" (אולי ע"ש הקדוש הנוצרי, פטרון הימאים והדייגים) ו-"The Senior Service" ("השירות הבכיר"). בימינו מכנה עצמו המלח הבריטי בשם Jack ולא Jacktar כפי שהיה נהוג בתקופת אניות המפרשים. כינויים זרים של הימאי הבריטי הם "Limey". בערי נמל כמו פורטסמות ופליימות קוראים להם לעתים קרובות "Matelots" ("מלח" בצרפתית) או בלשון גנאי "skates" ("תריסניות"). הנחתים של הצי נקראים בלשון חיבה "Bootnecks" או פשוט "רויאל" (Royal).
הצי המלכותי הבריטי ידוע בממלכה המאוחדת ומחוצה לה בשם "The Royal Navy". ציים של חבר העמים הבריטי מוסיפים את שם הלאום, כגון "הצי המלכותי האוסטרלי". ברם, ישנם ציים אחרים, כמו הצי המלכותי ההולנדי (Koninklijke Marine), אשר גם הם נקראים פשוט "הצי המלכותי" בשפתם הם.
[עריכה] אניות הצי המלכותי
לשמן של אניות השטח של הצי המלכותי נוספת התחילית HMS, שמשמעותה "אניית הוד מלכותה" או "אניית הוד מלכותו" (Her Majesty's Ship, His Majesty's Ship). גם צוללות נושאות את התחילית HMS, אלא שהאות S היא קיצור של Submarine. אניות העזר של הצי, המאויישות בדרך כלל על ידי ימאים אזרחים, הן בעלות התחילית RFA, ראשי תיבות של Royal Fleet Auxiliary. לשמן של אניות וצוללות נוסף גם מספר זיהוי (pennant number).
דגם | סוג | כמות | שנת השקה | פרטים |
---|---|---|---|---|
Invincible | נושאת-מטוסים | 2 | 1977-1981 | נושאת מטוסים קלה לשיגור מטוסים מדגם Sea Harrier FA2 ו-GRT Harrier ומסוקים מדגם Merlin, Chinook ו-Sea King. |
Ocean | אניית-תקיפה אמפיבית | 1 | 1995 | פלטפורמה להנחתת כוחות, נושאת מסוקים, נושאת עד 18 מסוקים ו-4 נחתות. |
Albion | אניית נחיתה (LPD) | 2 | 2001 | משמשת להתקפה אמפיבית, מסוגלת לשאת 4 נחתות ועד 325 חיילים. |
Type 42 (Sheffield) | משחתת | 8 | 1978-1982 | משחתות נ"מ, נושאות טילי נ"מ מדגם Sea Dart. עתידות להיות מוחלפות במשחתות מטיפוס 45. |
Type 23 -Duke | פריגטה | 13 | 1989-2000 | פריגטה נגד צוללות/רב-תכליתית. נושאת טילי Harpoon נגד אניות שטח וטילי Sea Wolf להגנה אווירית. מסוגלת לשאת מסוק מדגם Lynx (החמוש בטילי Sea Skua, טורפדות Stingray או פצצות עומק) או מסוק Merlin Mk 1. |
Type 22 -Broadsword | פריגטה | 4 | 1985-1988 | נושאת טילי Harpoon נגד אניות וטילי Sea Wolf להגנה אווירית. מסוגלת לשאת שני מסוקים מדגם Lynx (החמושים בטילי Sea Skua, טורפדות Stingray או פצצות עומק). |
Endurance | אניית סיור באנטארקטיקה | 1 | 1990 | אניית סיור בוקעת-קרח לשירות באנטרקטיקה. |
Vanguard | צגט"ב (SSBN) | 4 | 1992-1998 | צוללות גרעיניות חמושות בטילים בליסטיים, נושאות טילי Trident, מהוות את כוח ההרתעה הגרעינית של בריטניה. |
Swiftshure | צוללת | 2 | 1974-1976 | שייטת צוללות גרעיניות, הנושאות טורפדות וטילי שיוט Tomahawk. |
Trafalgar | צוללת | 7 | 1981-1991 | שייטת צוללות גרעיניות, הנושאות טורפדות וטילי שיוט 'טומהוק'. |
Hunt | אנייה נגד מוקשים | 8 | 1978-1988 | כלי שיט ללוחמה נגד מוקשים (MCMV) עם תפקידי סיור מדרג שני. |
Sandown | ציידת מוקשים | 8 | 1988-2001 | ציידת מוקשים חד-תכליתית. |
Scott | אניית סקר | 1 | 1996 | אניית סקר הידרוגרפי אוקיינית. |
Roebuck | אניית סקר | 1 | 1986 | אניית סקר הידרוגרפי במימי החופים. |
Ehco | אניית סקר | 2 | 2002 | אניות סקר הידרוגרפי רב-תכליתיות. |
Castle, River, Archer, Scimitar | אניות סיור | 22 | 1970s-2000s | אניות סיור מטיפוסים שונים להגנת החופים ולביון. |
[עריכה] פיקוד הצי המלכותי
הצי המלכותי קיים מכוח הפררוגטיבה המלכותית, ומפקד הצי המלכותי, הידוע בשם Lord High Admiral, היא המלכה אליזבת השנייה (שהיא המפקדת העליונה של הכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת). בעבר היה תפקיד ה"לורד היי אדמירל" מסור לידי קצין צי. מאוחר יותר נוהל הצי על ידי מועצה בראשות הלורד הראשון של האדמירליות (שר הצי). ב-1964 הועברו תפקידי האדמירליות למשרד ההגנה ולמועצת ההגנה (Defence Council), והתואר ההיסטורי "לורד היי אדמירל" הושב למונרך.
תפקידי מועצת ההגנה, הנוגעים לניהול השירות הימי כולו, מסורים מבחינה פורמלית למועצת האדמירליות (Admiralty Board) ולוועדת המשנה שלה, מועצת הצי (Navy Board), אשר אחראית להפעלה היומיומית של הצי המלכותי.
המפקד, איש המקצוע, של הצי המלכותי הוא הלורד הימי הראשון (First Sea Lord), אשר נושא גם את התואר ראש המטה של הצי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |