לך ואלנסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לך ואלנסה (פולנית: Lech Wałęsa, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) , נולד ב-29 בספטמבר 1943) הוא מנהיג ארגוני עובדים, פעיל זכויות אדם ופוליטיקאי פולני.

הוא ייסד את "סולידריות" (Solidarność), ארגון העובדים העצמאי הראשון בגוש הסובייטי, זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1983 והיה נשיא פולין מ 1990 ועד 1995.

[עריכה] קורות חייו

ואלנסה נולד בפופובו, שם למד בבית ספר יסודי ותיכון עד שהחל לעבוד במספנות לנין בגדנסק (Stocznia Gdańska im. Lenina) כחשמלאי בשנת 1967. שנה לאחר מכן הוא נישא לדנוטה וולשובה, ולזוג יש כיום שמונה ילדים.

ואלנסה היה ממארגני השביתות הבלתי חוקיות במספנות בשנת 1970. לאחר ההתנגשויות האלימות שסיימו את השביתות, במהלכן נהרגו מעל 80 עובדים בידי המשטרה, נאסר ואלנסה והורשע ב "התנהגות אנטי חברתית", בגינה נידון לשנה בכלא.

בשנת 1976 פוטר ואלנסה מעבודתו במספנות לאחר שאסף חתימות על עצומה לבניית אנדרטה להרוגים מקרב העובדים. משום שהיה ידוע באופן בלתי רשמי כ"עושה צרות", לא הצליח למצוא עבודה וקיים את עצמו ואת משפחתו בעזרת תמיכתם של ידידיו.

בשנת 1978 היה בין מייסדי Wolne Związki Zawodowe Wybrzeża, ארגון עובדים מחתרתי ולא-חוקי. הוא נעצר מספר פעמים בשנת 1979 בגין ארגון התאגדות בלתי חוקית, אך נמצא זכאי במשפטו ושוחרר בתחילת 1980, עת שחזר לעבודתו במספנות גדנסק.

ב14 באוגוסט 1980 היה למנהיגה של שביתה גדולה של פועלי המספנות, שהתפשטה לפולין כולה. הוא שכנע את עובדי המספנות ועמיתיהם להקים ועדה לתיאום השביתה (Międzyzakładowy Komitet Strajkowy). בספטמבר חתמה הממשלה הקומוניסטית על הסכם עם ועדת תיאום השביתה שהתיר התארגנות עובדים חוקית, אך עדיין לא ארגון עובדים חופשי. הוועדה הכריזה על עצמה כארגון חוקי שכזה והייתה לוועדה המייסדת של "סולידריות", כשואלנסה בתפקיד היו"ר.

ואלנסה שימש בתפקיד זה עד דצמבר 1981, כשראש הממשלה וויצ'ך ירוזלסקי הכריז על ממשל צבאי. ואלנסה רותק לדרום מזרח פולין, ליד גבול ברית המועצות, עד 14 בנובמבר 1982.

בשנת 1983 הוא הגיש בקשה (שאושרה) לשוב לעבודתו כחשמלאי במספנות גדנסק, בפועל הוא היה תחת מעצר בית חלקי עד 1987. בשנת 1983 הוענק לו פרס נובל לשלום, אך ואלנסה לא קיבלו אישית, משום שחשש שממשלת פולין לא תתיר לו לשוב, ולכן קיבלה אשתו את הפרס במקומו ותרמה את סכום הכסף לארגון "סולידריות" שישב בגלות בבריסל.

בשנת 1988 ארגן ואלנסה שביתה נוספת, בדורשו להכיר ב"סולידריות" כארגון חוקי. לאחר 80 יום, הסכימה הממשלה להתחיל בדיונים, כשואלנסה עמד בראש מתנגדי הממשלה. תוצאות שיחות אלו, שכונו "שיחות השולחן העגול" היו החזרת המעמד החוקי ל"סולידריות" ובחירות חופשיות-למחצה לפרלמנט הפולני.

בבחירות 1989 התמודד ואלנסה עם "סולידריות" כמפלגה, וזכה ב 48% מ 49% האפשריים (יתר 51 האחוזים של המושבים בפרלמנט היו שמורים למפלגה הקומוניסטית, לפי שיחות "השולחן העגול"). למרות שהיה בפועל רק יו"ר ארגון העובדים, מילא ואלנסה חלק חשוב בפוליטיקה הפולנית. לקראת סוף 1989 הוא שכנע מנהיגים קומוניסטיים לשעבר ליצור ממשלת קואליציה, שהייתה לממשלה הלא-קומוניסטית הראשונה בגוש הסובייטי. לאחר ייצוב הקואליציה, בחר הפרלמנט בטדאוש מאזובייצקי כראש ממשלה, ופולין החלה מתפרקת מהקומוניזם.

ב-9 בדצמבר 1990, נבחר ואלנסה כנשיא בבחירות לנשיאות פולין לתקופה של 5 שנים. שלטונו התאפיין בשינויים תכופים בממשלה, דבר שעורר עליו ביקורת חריפה מהקשת הפוליטית כולה, וגרם לאובדן רוב התמיכה בו לקראת סוף כהונתו. עם זאת, בתקופת נשיאותו השתנתה פולין לחלוטין, ממדינה קומוניסטית עם משטר מדכא תחת בקרה סובייטית הדוקה, למדינה דמוקרטית וחופשית עם כלכלה צומחת במהירות.

בבחירות 1995 לנשיאות הפסיד ואלנסה לאלכסנדר קוואשנייבסקי. הוא פרש כביכול מהחיים הפוליטיים, אך למעשה המשיך בפעילות ובנסיונות לייסד מפלגה משל עצמו. בשנת 1997 הוא תמך ועזר בארגונה של מפלגת Akcja Wyborcza Solidarność ("הפעולה האלקטורלית הסולידרית") שזכתה בבחירות לפרלמנט. עם זאת, יש לציין כי תמיכתו הייתה משנית והוא היה זוטר במפלגה. ראש המפלגה ומנהיגה האמיתי היה מריאן קז'קלבסקי, מנהיג "סולידריות" החדש.

ואלנסה התמודד גם בבחירות 2000 לנשיאות, אך קיבל פחות מ 1% מהקולות. הוא הכריז שוב על פרישתו ופנה להרצאות על היסטוריה פוליטית באוניברסיטאות שונות באירופה.

באופן אירוני ואלנסה נותר לאחר פרישתו ללא משכורת בשל חוק שיועד נגד ירוזלסקי ושלל מנשיא המדינה קצבה. דבר זה הוביל אותו לחזרה קצרה למספנות, אולם לאחר מספר ימים נמצאה לו עבודה מטעם האיחוד האירופי.

ב 10 במאי 2004, שונה שמו של שדה התעופה הבינלאומי של גדנסק באופן רשמי ל "Gdansk Lech Walesa Airport ", כהוקרה לפועלו. חתימתו מהווה חלק מסמל שדה התעופה.