ארנסטו צ'ה גווארה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר ארנסטו (צ'ה) גווארה דה לה סרנה (Ernesto Che Guevara De La Serna) (14 ביוני 1928 - 9 באוקטובר 1967), רופא, מרקסיסט, מהפכן, ארגנטינאי ומנהיג קובני.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
[עריכה] ראשית דרכו
ארנסטו "צ'ה" גווארה דה לה סרנה נולד ב-14 ביוני 1928 כילד הצעיר מבין חמישה, למשפחה ארגנטינאית אמידה בעיר רוסאריו, ארגנטינה. ארנסטו היה ילד חולה מאוד והתקפי האסטמה החוזרים שלו גרמו למשפחה לעזוב את רוסאריו ולעבור בשנת 1932 לעיר אלטגריסיה על פי עצה רפואית. הוא הושפע עוד בצעירותו מכתביו של קרל מרקס שהיו בספריית אביו.
בדצמבר 1947 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת בואנוס איירס. בשנת 1949, לפני שסיים את לימודיו יצא לראשון מבין מסעותיו הרבים, והתוודע אל האינדיאנים המדוכאים והעניים. ב-1951 חזר לבואנוס איירס כדי לעמוד במבחנים במסגרת לימודי הרפואה. את שנת 1952 עשה בטיול ארוך עם חבר במחוזות ארגנטינה, צ'ילה, פרו, קולומביה וונצואלה והמראות שראה שם - רודנות, עוני וסבל - גרמו לחיזוק דעותיו הפוליטיות ולשנאתו לאימפריאליזם הקפיטליסטי. הוא חזר הביתה כדי לעמוד במבחן אחרון לקבלת תואר דוקטור, ולאחר מכן יצא למסע נוסף. גווארה התפרנס מעבודות מזדמנות, בין השאר במקלט למצורעים ובכתיבת מאמרים על המאיה והאינקה תוך כדי טיול.
בבוליביה פגש את אשתו לעתיד - הילדה גדאה (Hilda Gedea), אשר הרשימה אותו בידע רב ודעות מהפכניות. הם נסעו ביחד למקסיקו, שם התחתנו והולידו ילד. בתקופה זו הוא עבד בבית החולים הכללי
[עריכה] החבירה לפידל קסטרו
במקסיקו גווארה פגש את ראול קסטרו שהציגו ביולי 1955 בפני אחיו פידל קסטרו, לימים שליט קובה, ובאותה עת מהפכן שחתר להפיל את השלטון בארצו. ב-1956 הצטרף גווארה, יחד עם מהפכנים קובנים, לאימוני גרילה תחת ספרדי בשם אלברטו באיו (Alberto Bayo), והיה לחייל המצטיין ומפקד הכיתה. האימונים משכו תשומת לב רבה והם נעצרו ביוני של אותה שנה, אך שוחררו.
זמן קצר לאחר מכן עזבו המהפכנים הקובנים את מקסיקו בדרכו לקובה, עם צבא קטן של 125 איש, על סיפונה של ה"גראנמה". עם עלייתם לחוף נתקלו בכוחותיו של בטיסטה, שליט קובה באותם ימים. בשל נחיתותם המספרית הוכרעו בקרב וספגו אבדות רבות. קומץ הניצולים נאלץ לברוח להרים ולהילחם לוחמת גרילה נגד צבא בטיסטה, בעזרת תושבים רבים שהצטרפו אליהם. עם גבור הפופולריות שלהם, קיבל גווארה את הדרגה הגבוהה ביותר בצבאו של קסטרו והיה למפקד הנערץ ביותר.
באותה תקופה קיבל ארנסטו גווארה את הכינוי "צ'ה" (חבר, בסלנג ארגנטינאי). רק הארגנטינאים נוהגים להשתמש במילה זאת ובשל השימוש בה זכה לכינוי זה. כינוי נוסף הינו "אל קומנדנטה" (המפקד).
[עריכה] המהפכה הקובנית
בשלהי 1958 פיקד גווארה על כוח קטן שתקף את צבאו של בטיסטה בסנטה קלרה. הקרב, שבו ניצחו כוחות המורדים המעטים היה למיתוס, ונחשב לאחת מנקודות המפנה של המהפכה. ב-1959 הסתיימה המהפכה בעלייתו של קסטרו לשלטון. בטיסטה, שנחשב אז לבובה של האמריקנים, נמלט מקובה.
גווארה קיבל אזרחות קובנית, ומונה למפקד בית הכלא "לה קבאניה". משנת 1959 עד שנת 1963, הוא פיקח על משפטי ראווה מהירים ועל ההוצאות להורג של פקידיו של בטיסטה. מקורות אחדים טוענים שמספר המוצאים להורג עמד על 156, אך אחרים טוענים שהוצאו להורג כ-500 איש. המשורר ארמנדו ולדרס נאסר באשמות חתרנות נגד המהפכה ובניסיון לטרור, ולפי הסברה היה פעיל CIA ותומך משטרו של בטיסטה. ולדרס טען שעונה קשות עד ששותק מהמותן ומטה (אף שנראה כי הוא נרפא בנס, לאחר שנצפה יורד ממטוס במיאמי בעת שחרורו, על שתי רגליו), ושחזה במעשי עינוי ורצח של האסורים במקום.
[עריכה] לאחר המהפכה
לאחר המהפכה נישא "צ'ה" מחדש למקומית בשם אלדיה מארץ' (Aledia March) וטייל איתה במצרים, יפן, פקיסטן, יוגוסלביה, הודו ואינדונזיה. ב-1960 חזר לקובה וכיהן כ-6 שנים בממשלתו של קסטרו כשר התעשייה. במהלך כהונתו כשר התעשייה חתם על הסכם לייצוא קני סוכר לברית המועצות (עד אז הקונה העיקרית של קני הסוכר הייתה ארצות הברית).
לאחר שהתייאש גווארה מיצירת כלכלה חדשה בקובה, הוא יצא לאלג'יריה ומשם לקונגו, כדי להירתם לשחרור העם שם. הוא האמין שיש ליצור מהפכה גם לפני שהתנאים מבשילים, ושהתחלת המהפכה יוצרת תנאים. למרות זאת, נכשלה מהפכה זו. אחר כך הגיע לבוליביה בניסיון לנהל שם מלחמת גרילה על פי המודל הקובני. הוא נתפס על ידי הצבא והוצא להורג ב-9 באוקטובר 1967. על פי אגדה רווחת שאין לה אימות מוסמך, אמר גווארה לחייל הבוליביאני, מאריו טראן, שהיסס לפני שירה בו: "אני יודע שבאת להרוג אותי. תירה כבר, פחדן, אתה בסך הכול הולך להרוג בן אדם". הוא נורה ארבע פעמים בתוך מבנה בית ספר, ומת.
שרידי גופתו נמצאו ב-1997, הוחזרו לקובה והובאו לקבורה מחדש בסנטה קלרה.
[עריכה] צ'ה גווארה כסמל
"צ'ה" גווארה הפך בעיני אוהדיו לסמל של אומץ לב, צדק ומהפכה. המעמד שתפס "צ'ה" גווארה בחייהם של הקובנים מומחש בקריאת ארגון תלמידי בתי הספר היסודיים הנקרא "החלוצים הצעירים". התלמידים נוהגים להצדיע מדי בוקר לדגל בצירוף הקריאה "חלוצים בשביל הקומוניזם, אנחנו נהיה כמו צ'ה".
בסוף שנות ה-60 הפך צ'ה גווארה לסמל פופולרי של מהפכנות ואמונה באידאלים פוליטיים. תדמית זו קודמה במידה רבה בזכות צילום דרמטי של דיוקנו שצולם על ידי צלם אופנה בשם אלברטו קורדה ב-5 במרץ 1960, כאשר צ'ה גווארה עמד על המרפסת ליד פידל קסטרו בהוואנה. הצילום התפרסם רק שבע שנים מאוחר יותר, בכתבה של עיתון איטלקי על מותו של צ'ה. צילום זה עובד לסמל פופ שהינו אחד הפופולריים ומוכרים בעולם. הוא שוכפל מאז וצוטט רבות כולל על פוסטרים, בנינים, חולצות ועוד. בנוסף, התמונה משמשת כסמל לאוהדי ספורט רבים בעולם, למשל אוהדי הפועל תל אביב, הפועל חיפה והפועל ירושלים בישראל.
[עריכה] כתביו
- מלחמת גרילה.
- דרום אמריקה באופנוע: יומניו של צ'ה גווארה - (הוצג בשנת 2004 בגירסתו הקולנעית בבתי קולנוע ברחבי העולם)
- צ'ה גווארה מדבר: נאומים וכתבים נבחרים.
- צ'ה גווארה, קובה, והדרך לסוציאליזם.
- צ'ה גווארה והמהפכה הקובנית: כתבים ונאומים מפי צ'ה גווארה.
- סוציאליזם ואנשים בקובה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- צ'ה גווארה, דרום אמריקה באופנוע, הוצאת חרגול, 2004
- אפרים דוידי, צ'ה גווארה - סיפורו של מהפכן, הוצאת רסלינג, 2004
- אנה מננדס, לאהוב את צ'ה. מאנגלית: רחל אהרוני (ספרית פועלים) 2006
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
ציטוטים בוויקיציטוט: ארנסטו צ'ה גווארה | ||
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארנסטו צ'ה גווארה |
- צ'ה גווארה חי - אתר המוקדש לפועלו ומשנתו של המהפכן. (באנגלית)
- עינויים ועריצות - צ'ה האמיתי - אתר המתאר את הצדדים הפחות רומנטיים של המהפכן הפופולרי. (באנגלית)
- אנטי צ'ה - אתר ישראלי ביקורתי אודות צ'ה.
אירועים חשובים
(1945–1967) |
אירועים חשובים
(1968–1991) |
מאמרים נוספים | משתתפים עיקריים | משתתפים עיקריים נוספים |
---|---|---|---|---|
|
שנות ה-60:
|
סכסוכים אחרים: |
מנהיגים פוליטיים: |
המשך מנהיגים פוליטיים: הגוש הקומוניסטי:
|