קונסטנטין צ'רניינקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קונסטנטין צ'רניינקו


למניין:	שליט ה-7
מנהיג קודם:	יורי אנדרופוב
מנהיג הבא אחריו:	מיכאיל גורבצ'וב
תחילת כהונה:	13 בפברואר 1984
סוף כהונה:	10 במרץ 1985
מקום לידה:	בולשייה טס, סיביר
תאריך לידה:	24 בספטמבר 1911
תאריך פטירה:	10 במרץ 1985
תאריך המוות:	{{{מוות}}}
מקום פטירה:	{{{מקום פטירה}}}
מקום המוות:	{{{מקום מוות}}}
מקום קבורה:	בית הקברות של חומת הקרמלין
מפלגה:	{{{מפלגה}}}
בן זוג:	{{{בעל}}}
בת זוג:	{{{אישה}}}
שם בשפת אם:	{{{שם בשפת אם}}}
חתימה:	{{{חתימה}}}

קונסטנטין אוסטינוביץ' צ'רניינקו (רוסית: Константин Устинович Черненко) (נולד 24 בספטמבר 1911 - 10 במרץ 1985). מדינאי סובייטי, כיהן כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ויו"ר נשיאות הסובייט העליון (נשיא המדינה) בשנה האחרונה לחייו.

צ'רניינקו נולד בבולשאיה טס שבסיביר. הוא הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, הקומסומול, ב-1926, ולמפלגה הקומוניסטית ב-1931. לאחר שירות קצר במשמר הגבול, בגבול בין ברית המועצות לסין, החל קריירה של פוליטיקאי. לאחר שירות במחוזות, עבר בשנת 1960 למוסקבה ובשנת 1966, בחסות ברז'נייב, מונה לחבר זמני בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ולחבר קבוע בשנת 1971. באוקטובר 1977 צורף לפוליטביורו ונהיה בו חבר מלא בנובמבר 1978. במשך מספר שנים היה מזכירו של ברז'נייב.

[עריכה] מנהיג בריה"מ

בפברואר 1984, לאחר מותו של יורי אנדרופוב, מונה קונסטנטין צ'רניינקו למנהיג ברית המועצות. במדיניות הפנים המשיך את מדיניותו של ברז'נייב, נחפז לבטל את הקמפיינים נגד השחיתות והעלאת מוסר העבודה של אנדרופוב, והחזיר את הפריווילגיות שהיו שמורות לבכירי מפלגה. אחת מנקודות הציון הבודדות בתקופתו של צ'רניינקו היא החזרתו של ויאצ'סלב מולוטוב בן ה-94 לחברות במפלגה שממנה גורש ב-1957 לאחר ניסיון הדחה של ניקיטה חרושצ'וב מנהיג בריה"מ דאז. במדיניות החוץ בריה"מ וארצות הברית נשארו ביחסים מתוחים, מלחמת בריה"מ-אפגניסטן נמשכה. בנובמבר 1984 נפגש צ'רניינקו עם מנהיג הלייבור הבריטי לשיחות על פירוק נשק, אך ללא תוצאות.

[עריכה] מותו ומורשתו

צ'רניינקו היה חולה מאוד כבר בהיכנסו לתפקיד בפברואר 1984, לאחר מות אנדרופוב. מחלתו הראשית הייתה נפחת, מחלת ריאות שבאה לידי ביטוי בקוצר נשימה במאמץ הקל שבקלים. מחלה זו הקשתה על לבו, שעקב כך סבל מתפקוד לקוי. בנוסף הוא היה חולה צהבת כרוני, שבעקבותה התפתחה אצלו שחמת. הטיפול בשחמת שלו היה מסובך עקב הבעיות בלב ובריאות. בהלוויה של אנדרופוב (שהוא עמד בראשה) נראה היה חלש מאוד. הוא בקושי הצליח להרים את ידו להצדיע כאשר הורידו את ארונו של אנדרופוב ובמצעד הכבוד לכבודו. בנוסף, הספדו על אנדרופוב על גג המאוזוליאום של לנין בכיכר האדומה היה לא צלול, והורגשו נשימותיו התכופות. כתב שנכח בהלוויה תיאר את נאומו כ-"לחישות קפואות". הוא היה נעלם לתקופות מסוימות ומבלה זמן רב בבית חולים ובחופשות. הוא היה מופיע לטקסים קצרצרים בקרמלין, שצולמו ותוכננו כך שיהיה ניתן להסתיר עד כמה שניתן את בעיותיו ומגבלותיו. בשלושת החודשים האחרונים לחייו כמעט ולא עזב את בית החולים. הופעתו האחרונה הייתה ב-28 בפברואר 1985, כשבועיים לפני מותו, כאשר קיבל את מכתבי ההמלצה שלו על כך שזכה ב"בחירות" במושב בפרלמנט (הבחירות בבריה"מ היו מלאכותיות לגמרי). בטקס זה בקושי הצליח לקום ולקבל פרחים. ביום ראשון, 10 במרץ 1985 בשעה 3:00 בצהריים איבד את ההכרה ולבסוף מת בשעה 19:20.

גם הוא זכה להלוויה מפוארת, דומה מאוד לזו של מיכאיל סוסלוב, ליאוניד ברז'נייב, ויורי אנדרופוב: גופתו הונחה בארון פתוח מוקף בפרחים, שהוצב בבית האיגודים המקצועיים שבמוסקבה, ואלפים עברו לצפות בארונו. לאחר מספר ימים הוצא ארונו, הונח על עגלה שנגררה על ידי נגמ"ש והוסע לכיכר האדומה, שם נקבר בטקס מרשים בבית הקברות של חומת הקרמלין. כמו כן, הוכרזו שלושה ימי אבל.

צ'רניינקו היה הפחות אהוד שבמנהיגי בריה"מ. הוא היה האפור שבהם ולא הותיר את חותמו על בריה"מ. היסטוריונים נוהגים לכנותו "הצל של ברז'נייב", ותקופתו שלו ושל אנדרופוב לפניו מכונות בהיסטוריה "תקופת הדמדומים", בין תקופת ברז'נייב לגלסנוסט ולפרסטרויקה של גורבצ'וב.

הקודם:
יורי אנדרופוב

שליטי ברית המועצות

הבא:
מיכאיל גורבצ'וב

שליטי רוסיה