Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions מיקוד (דואר) - ויקיפדיה

מיקוד (דואר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספר המיקודים של הולנד מ-1978
ספר המיקודים של הולנד מ-1978

בשירותי הדואר, מיקוד הוא סדרה של אותיות או ספרות המצורפים לכתובת הדואר למטרת מיון הדואר.

גרמניה הייתה המדינה הראשונה בעולם שהנהיגה את שיטת המיקוד ב-1941. אחריה באו בריטניה ב-1959 וארצות הברית ב-1963.

רוב מדינות העולם משתמשות במערכות מיקוד. באירלנד, בה משתמשים רק במערכת מיקוד אזורית, תיכנס לשימוש מערכת מיקוד דואר ארצית בשנת 2008. עם המדינות שאינן עושות שימוש בשיטת מיקוד נמנות אנגולה, טימור, הונג קונג ופנמה.

ברוב מדינות העולם נוהג השימוש במערכות מיקוד ספרתיות. המדינות המעטות בהן נוהג מיקוד המשלב ספרות ואותיות הן ארגנטינה, ברוניי, בריטניה, ברמודה, ג'מייקה, הולנד, ונצואלה, מולדובה, מלטה, וקנדה.

אף על פי שמיקוד דואר מוקצה בדרך כלל לאזורים גיאוגרפיים, קודים מיוחדים יכולים להיות מוקצים למוסדות עם נפח גדול של דואר, כמו משרדים ממשלתיים וחברות מסחריות גדולות.

תוכן עניינים

[עריכה] המיקוד בישראל

בישראל נהוג מיקוד בן חמש ספרות. ביישובים קטנים ניתן מיקוד יחיד לכל בתי היישוב, ובערים ניתן מיקוד יחיד לרחוב קצר, ולרחוב ארוך ניתנים מספרי מיקוד אחדים. בדרך כלל לכל הרחובות בעיר מסוימת מיקוד המתחיל באותן שתי ספרות, אך בערים גדולות לא די בכך. גם לתאי דואר מיקוד משלהם. מספרי המיקוד ניתנו מצפון לדרום, וכך למטולה מיקוד 10292, ולאילת מיקוד מהצורה 88xxx. ליחידות צה"ל מוקצים מספרי מיקוד המתחילים ב-0 ולכל יחידה יש מספר קבוע ("דואר צבאי" - ד.צ.) גם בזמן שהיחידה נודדת פיזית ממקום למקום. המספרים המתחילים ב-9 מוקצים לבירה ירושלים וליישובים הסובבים לה, כגון ההתנחלויות בשומרון ויהודה.

[עריכה] מיקוד בארצות אחרות

  • אוסטרליה אוסטרליה – מספרי המיקוד הם בני ארבע ספרות. שיטת הקידוד שהונהגה בשנת 1967 תואמת את חלוקתה של אוסטרליה למדינות וטריטוריות.
  • איטליה איטליה – המיקוד (CAP, Codice di Avviamento Postale) הונהג בשנת 1967 ומספרי המיקוד חולקו ליישובים לפי מיקומם הגיאוגראפי, מצפון לדרום (למעט מחוזות לאציו, אומבריה וסרדיניה שמספרי המיקוד שלהם מתחילים בספרה 0).
כתובת אמריקאית עם מיקוד בן 9 ספרות
כתובת אמריקאית עם מיקוד בן 9 ספרות
  • ארצות הברית ארצות הברית - המיקוד האמריקאי (ZIP code), כלל חמש ספרות, אך מאז 1983, החלה רשות הדואר האמריקאית לקדם שיטה חדשה לפיה נוספו 4 ספרות נוספות למספר (ומכאן השם ZIP+4), המאפשרות לייחד קודים לתאי שטח קטנים יותר. המספרים ניתנו על-פי החלוקה למדינות, ממזרח למערב.
  • בלגיה בלגיה – ב-1969 הונהג השימוש במיקוד בבלגיה. המספרים הם בני ארבע ספרות מ-1000 ועד 9999, והם תואמים את החלוקה לפרובינציות (לדוגמה: אזור הבירה בריסל 1000-1299, ברבנט הפלמית 1300-1499, ברבנט הולונית 1500-1999 ו-3000-3499 וכן הלאה).
  • ברזיל ברזיל – המיקוד (CEP, Código de Endereçamento Postal) הונהג בשנת 1972. בתחילה כלל מספר המיקוד חמש ספרות, ומאז 1992 הוא מורכב משמונה ספרות. בערים גדולות הוא עשוי להגיע עד לרמת הרחוב, ואילו לערים קטנות יוחד מספר מיקוד בודד (בדרך כלל בתבנית 000 12345).
  • בריטניה בריטניה – המיקוד הונהג בבריטניה בין השנים 1959 ו-1974 והוא כולל חמש עד שבע אותיות וספרות ורווח בין שני חלקיו. באזור לונדון מסמנות שתי האותיות הראשונות של המיקוד את חלקה הגיאוגראפי של העיר (N – צפון, SW – דרום-מערב, EC-חלקו המזרחי של המרכז וכן הלאה). אחד המאפיינים של שיטת המיקוד הבריטית הוא שהיא חרגה בהרבה ממטרתה המקורית לסייע בחלוקת דואר, והפכה לכלי ייחוס גיאוגראפי, כלכלי וחברתי, וארגונים שונים עושים בה שימוש נוסף, כגון לצרכים סטטיסטיים או שיווקיים. המיקוד הוא גם אמצעי זיהוי מקובל בבריטניה, שאין בה תעודות זהות; ציון המיקוד ומספר הבית הוא שווה ערך למתן כתובת מלאה.
מפת המיקוד הגרמנית. הקווים בירוק הם גבולות המדינות
מפת המיקוד הגרמנית. הקווים בירוק הם גבולות המדינות
  • גרמניה גרמניה - מספרי המיקוד הנוהגים בגרמניה כיום (PLZ, Postleitzahl), הונהגו ב-1993 והם מורכבים מחמש ספרות. עד 1990 נהגה שיטת מיקוד בן ארבע ספרות, הן בגרמניה המערבית והן בגרמניה המזרחית. בתקופת המעבר בין 1990 ל-1993, המשיך השימוש במספרים הקודמים, אגב הצמדת האות O למספרים מזרח גרמניים (Ost - מזרח) ו-W למספרים מערב גרמניים.
  • הולנד הולנד - המיקוד בהולנד מורכב מארבע ספרות ושתי אותיות בתבנית 1234AB. די בהוספת מספר הבית למיקוד כדי לזהות את הכתובת המדויקת, והלכה למעשה שמות הרחוב והיישוב מיותרים (כל מיקוד מתייחס בממוצע לשמונה כתובות בלבד). מסיבות היסטוריות לא נעשה שימוש בצמדי האותיות SS, SA ו-SD.
  • הונגריה הונגריה – בהונגריה שיטת מיקוד בן ארבע ספרות. בבירה בודפשט מתחילים מספרי המיקוד בספרה 1, והספרות השנייה והשלישית מייצגות את הרובע.
  • נורבגיה נורבגיה – מאז 1968 נוהגת בנורבגיה שיטת מיקוד בן ארבע ספרות. מספרי המיקוד הנמוכים הם בבירה אוסלו, והם גדלים ככל שמצפינים ומתרחקים ממנה. לחברות וארגונים גדולים שמורים מספרי מיקוד משלהם. לדוגמה סקנדינביין איירליינס - 0080, עירית אוסלו - 0037 והרכבת הנורבגית - 0048). המיקוד 0010 שמור למלך נורבגיה.
  • ספרד ספרד – המיקוד בספרד כולל חמש ספרות כאשר שתי הראשונות מזהות את 52 מחוזות המדינה כסדר הא"ב (מ-01XXX עד 50XXX). לשתי הערים הספרדיות בצפון אפריקה, סאוטה ומלילה הושמו סדרות המיקוד 51XXX ו-52XXX בהתאמה.
  • צרפת צרפת - המיקוד בצרפת מורכב מחמש ספרות כאשר שתי הראשונות מייצגות את המזהה הדו-ספרתי של הנפה (département), מזהה הנקבע בדרך כלל לפי סדר הא"ב ומשמש גם בלוחיות הזיהוי של כלי רכב. בנפות ובטריטוריות שמעבר לים מצביעות על כך שלוש הספרות הראשונות. בפריז, ליון ומרסיי מציינות שתי הספרות האחרונות במיקוד את מספר הרובע בעיר. מספרי מיקוד המתחילים בספרות 00 שמורים לשימוש הצבא.
  • קנדה קנדה – המיקוד בקנדה מורכב משלוש אותיות ושלושה מספרים בתבנית X1Y 2Z3. שלושת הסימנים הראשונים מסמלים את מרחב הדיוור, כאשר האות הראשונה מסמלת את הפרובינציה (או חלק ממנה במקרה של אונטריו וקוויבק), ואילו שלושת הסימנים הבאים מסמלים את אזור החלוקה המקומי.
  • שווייץ שווייץ – מספרי המיקוד השוויצריים הם בני ארבע ספרות והם מושמים ממערב למזרח לפי צירי חלוקת הדואר ההיסטוריים באמצעות הרכבת וקווי אוטובוס הדואר. מאפיין ייחודי נוסף של שיטת המיקוד השוויצרית הוא השמה של מספרי מיקוד לישובים מחוץ לשווייץ לשם חלוקת דואר המגיע אליהן משווייץ או דרכה (הערים דומודוסולה וקאמפיונה ד'איטליה באיטליה, העיר הגרמנית ביזינגן וכן נסיכות ליכטנשטיין לה שמורים מספרי המיקוד מ-9485 ועד 9498).
  • תורכיה תורכיה – בדומה לשיטה הצרפתית, מורכב המיקוד בתורכיה מחמש ספרות כאשר שתי הראשונות מייצגות את המזהה הדו-ספרתי של מחוזות המדינה, מזהה הנקבע בדרך כלל לפי סדר הא"ב ומשמש גם בלוחיות הזיהוי של כלי רכב (אדנה - 01XXX, אדיאמן – 02XXX, אפיונקראהיסאר – 03XXX וכן הלאה).

[עריכה] מספרי מיקוד ייחודיים

לוגו הסדרה "בוורלי הילס 90210
לוגו הסדרה "בוורלי הילס 90210
  • בעקבות סדרת הטלוויזיה המצליחה בוורלי הילס 90210, ייתכן שזהו המיקוד המפורסם בעולם.
  • המיקוד הבריטי EH4 המכסה אזור חלוקת דואר בצפון מערב אדינבורג הפך לכינוי נרדף לאזור היוקרתי שהינו מהעשירים בבריטניה כולה.
  • ב-1983 הגיעה כמות המכתבים אשר נשלחו לסנטה קלאוס לממדים כה גדולים (כמיליון דברי דואר בכל שנה), עד כי שירות הדואר הקנדי החליט לייחד לסנטה קלאוס כתובת ומיקוד משלו. המיקוד שנבחר הוא H0H 0H0, צחוקו של סנטה קלאוס כפי שהוא מתואר בשפות רבות.
  • גם הדואר הפיני ייחד לסנטה קלאוס מיקוד משלו – 999 99.

[עריכה] קישורים חיצוניים

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu