גראד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ברקטה. לערך העוסק באופרטור וקטורי, ראו גרדיאנט.

הגראד היא רקטה ארטילרית סובייטית בקליבר 122 מ"מ לטווח קצר-בינוני. היא פותחה כחלק ממערכת BM-21 Grad (רוסית: БМ-21 "Град",רכב קרבי, Boyevaya Mashina, שהוא בעצם משגר רקטות רב-קני על גבי תובה אופנית) ו-9K51 Grad (הרקטה עצמה). הגראד פותחה בתחילת שנות ה-60 בידי ברית המועצות וכיום היא אחת מהרקטות הארטילריות הנפוצות בעולם והוכיחה את עצמה ככלי נשק יעיל בעימותים רבים. הגראד נמצאת בשימוש גם בידי הפת"ח בלבנון, חיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה. פירוש השם "גראד" ברוסית הוא "ברד".
תוכן עניינים |
[עריכה] תיאור
ה"גראד", או מערכת הBM-21 הכוללת משגר רב-קני 122 מ"מ, היא מערכת הכוללת משגר רב-קני ורקטות תואמות.
הגראד נכנסה לשירות בשורות הצבא האדום בשנת 1963 והחליפה את את משגרי הBM-14 בקוטר 140 מ"מ המזדקנים. היא מורכבת מתובת משאית Ural-375D עם הנעה אופנית 6-על-6, עליה הותקן משגר ובו מערך של 40 צינורות שיגור, מסודרים במלבן בן 4 שורות. הרכב מונע בידי מנוע בנזין V-8 שהפיק 180 כוחות סוס, ויכול להגיע למהירות כביש מירבית של 75 קמ"ש. ב-1976 הוחלפה התובה במשאית Ural-4320 החדשה יותר. בדגם הצ'כוסלובקי RM-70 המשגר מורכב על משאיות טטרה 813 בעלת הנעה אופנית 8-על-8. המשאית גם נושאת מחסנית נוספת של 40 רקטות המקטינה את זמן הטעינה.
צוות של חמישה חיילים יכול לפרוש את המערכת ולהכינה לירי ב-3 דקות. לפני הירי, שתי חצובות מונמכות על מנת לתמוך את הרכב ומשגר הרקטות מופנה לכיוון אחר מזה של הקבינה הלא ממוגנת. הצוות יכול לבחור האם לשגר את הרקטות בהפעלה דרך הקבינה או במתקן הפעלה בשלט רחוק המקושר באמצעות כבל של עד 64 מטרים. ניתן לשגר את כל 40 הרקטות במטח קצר שאורכו 20 שניות בלבד, אך ניתן לשגרן גם רקטה אחר רקטה בהפרשי זמנים זה מזה. הכוונת הוא טלסקופ פנורמי מדגם PG-1M. ניתן לקפל את ה"גראד" ולהכינו לתזוזה תוך שתי דקות, זו תכונה שימושית כאשר יש להתחמק מאש נגד סוללות. הטעינה נעשית באופן ידני ולוקחת כ-10 דקות. בדגם הצ'כוסלובקי ניתן לנסוע כשהמשגר טעון.
רקטות ה"גראד" ניתנות לירי גם ממשגרים מאולתרים. אורכן הוא 2.87 מטר וקוטרן 122 מ"מ. בעת הירי, הרקטה מקבל תנועה סיבובית עקב הסלילים שבצינור השיגור התקני. תנועת סיבוב זו, יחד עם סנפירי הייצוב שלה, עוזרים לשמור אותה במסלולה. את הרקטה ניתן לחמש במגוון ראשי חץ: נפיץ נגד אדם, כימי ועוד. ראשי הקרב שוקלים בערך כ-20 ק"ג, המשקל המדויק תלוי בסוג הרש"ק. טווח הרקטות מגיע עד ל-30 ק"מ. קיימות גם רקטות לטווח קצר עם טווח ירי של 1.5-15 ק"מ.
הדיוק היחסי של המערכת וכמות הרקטות שהרכב מסוגל לשגר במהירות על מטרת אויב הופכות אותו למערכת נשק יעילה ביותר, בייחוד בטווחים קצרים ובינוניים. גדוד אחד של 18 משגרים יכול לשגר מטח של 720 רקטות, דבר הגורם הלם פסיכולוגי לאויב בנוסף לנזק העצום כאשר הרקטות פוגעות. חסרונן העיקרי הוא דיוק סטטיסטי, כלומר: אי-אפשר לכוון רקטה אחת במדויק אל יעדה אלא רק מטחים שנוחתים באזור המטרה. אי לכך, צבא הרוצה להימנע מפגיעה באזרחים בלוחמה בשטח בנוי לא יוכל להשתמש ברקטות אלו. בנוסף, ירי של רקטות בודדות במרווחי זמן ארוכים מאבד מיעילותה של המערכת.
לגראד קיימים גם משגרים חד-קניים ניידים, הן תקניים והן מאולתרים. משגרים אלה קטנים יותר וניידים יותר ולכן קשה יותר לאתר אותם ולפגוע בהם. על כן, המשגרים החד-קניים נהיו חביבים על ארגוני הטרור השונים המשתמשים ברקטות הגראד.
הגראד היא מערכת הרקטות הארטילרית הנפוצה ביותר בעולם ונמצאת בשימושן של יותר מ-50 מדינות. היא יוצרה בשנים האחרונות ברוסיה, רומניה, צפון קוריאה, מצרים, סין וצ'כיה.
[עריכה] רקטות גראד והסכסוך הישראלי-ערבי
הגראד נמצאת בשימוש גם בידי החיזבאללה בלבנון, פת"ח וארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה.
ב-28 במרץ 2006 נורתה רקטת גראד 122 מ"מ (כנראה מדגם 9M28F או 9M22U או M21-OF-S), לה קראה התקשורת בטעות "קטיושה", מרצועת עזה אל עבר אשקלון. הרקטה גרמה לנזק, אך לא לנפגעים. הג'יהאד האיסלאמי נטל אחריות לירי. ב-21 באפריל נערך ניסיון שיגור נוסף של רקטת גראד לעבר ישראל [1]. ב-23 באפריל הודיע ארגון גדודי חללי אל אקצה כי יעשה שימוש ברקטה כמעשה נקם על חיסול מבוקשים מוצלח שביצע צה"ל. [2]. ב-17 במאי פגעה רקטת גראד בלול של נתיב העשרה והרגה 30 עופות. [3] ב-14 באוגוסט נורתה רקטת גראד לעבר אשקלון וגרמה לנפגעי חרדה בלבד. [4]
במסגרת משבר ישראל-לבנון 2006 ירה חיזבאללה למעלה מ-3000 רקטות גראד ורקטות גראד משופרות לעבר יישובי הצפון.
[עריכה] מפרט טכני
[עריכה] משגר BM-21
- תובה: Ural 375-D 6x6 wheeled (אופני)
- ממדים:
- מנוע: ZIL 375, כ-180 כ"ס, מקורר מים, V-8 בנזין
- טווח פעולה: 450-750 ק"מ
- מהירות:
- מירבית על כביש: 75 קמ"ש
- מירבית בשטח: 35 קמ"ש
- צוות: 5 (8 עם קומפלס 9K51).
- זמני תפעול:
- פרישה: 3 דקות.
- קיפול: 2 דקות.
- משגר: 9P132, ארבעה שורות של 10 צינורות בקליבר 122 מ"מ
- קצב אש:
- מטח מלא: 40 רקטות ב-20 שניות
- זמן שיגור לרקטה בודדת: 0.5 שניה
- זמן טעינה מחדש: 10 דקות
- בקרת אש: : PG-1M Panoramic Telescope (PANTEL), collimator K-1
[עריכה] רקטות סובייטיות
- רקטת 9M28F - רקטה לטווח קצר, מצויה בידי ארגוני הטרור
- רקטת 9M22U - רקטה לטווח ארוך
- רקטת 9M28K
- ראש קרבי: מיקוש פזיר.
- רקטת 9M519
- ראש קרבי: משבש גלי רדיו.
- רקטת 9M521
- ראש קרבי: נ"א, נפיץ.
- רקטת 9M522
- ראש קרבי: נ"א, נפיץ.
- רקטת 9M217
- ראש קרבי: נ"א, נפיץ.
- רקטת 9M218
[עריכה] רקטות זרות
- רקטת Type 90A - רקטה סינית
- ראש קרבי: נגד-אדם (נ"א), נפיץ.
- טווח מינימלי: 12700 מטר.
- טווח מירבי: 32700 מטר (כ-32 ק"מ).
- משקל ראש קרבי: 18.3 ק"ג.
- אורך רקטה: 2.75 מטר
- רקטת M21-OF-FP - רקטה רומנית
- ראש קרבי: נגד-אדם (נ"א), נפיץ.
- טווח מינימלי: 5000 מטר.
- טווח מירבי: 20400 מטר (כ-20 ק"מ).
- משקל ראש קרבי: 6.35 ק"ג.
- משקל רקטה: 65.4 ק"ג.
- אורך רקטה: 2.87 מטר
- רקטת M21-OF-S - רקטה לטווח קצר, תוצרת רומניה
- ראש קרבי: נגד-אדם (נ"א), נפיץ.
- טווח מינימלי: 1000 מטר.
- טווח מירבי: 12700 מטר (כ-12 ק"מ).
- משקל ראש קרבי: 6.35 ק"ג.
- משקל רקטה: 46.6 ק"ג.
- אורך רקטה: 1.927 מטר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
- BM-21 גראד, באתר פדרציית המדענים האמריקנים
- BM-21, באתר גלובל-סקיוריטי
- תמונה של רקטות גראד