עקיבא נוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עקיבא נוף (נפרסטק)

תאריך לידה	2 בדצמבר 1936
כנסות	8-10
סיעות	הליכוד, מרכז חופשי, ד"ש,
תפקידים בולטים

עקיבא נוף (נולד ב-2 בדצמבר 1936) עורך דין, חבר כנסת לשעבר ופזמונאי.

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
2 פעילות פוליטית
3 פעילות ציבורית
4 פזמונאי
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

עקיבא נוף נולד בתל אביב. למד בתיכון עירוני א' בתל אביב והיה חבר בתנועת הצופים. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל והיה חבר קבוץ תל קציר. נוף הוא בוגר האוניברסיטה העברית ביחסים בינלאומיים ומשפטים. הוא סיים תואר שני במשפטים ב"מכון ללימודים חברתיים" בהאג שבהולנד.

נוף נשוי לרות (הולצמן-נוף) ואב לאילת, תומר ואור.

[עריכה] פעילות פוליטית

את דרכו הפוליטית התחיל בתנועת החרות בו נבחר להיות יושב ראש צעירי התנועה. הוא פרש מתנועת החרות ב-1965 והצטרף ל”מרכז החופשי”. שימש מזכיר הסיעה בכנסת ורכז-ארגוני של המרכז החופשי בין השנים 1969-1967. נבחר לראשונה לכנסת השמינית מטעם סיעת הליכוד, ובסיום אותה קדנציה התפלג מהליכוד והקים בשנית, יחד עם שמואל תמיר, את סיעת המרכז החופשי שהייתה קיימת בעבר בין השנים 1969-1973 והתמזגה אל תוך הליכוד. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית התפטרו השנים מן הכנסת, והסיעה התבטלה. בכנסת התשיעית ייצג את סיעת ד"ש, ובשנת 1981 הצטרף מחדש לליכוד, ונבחר מטעמו שוב לכנסת העשירית.

בכנסת בלט כיוזם של הצעות חוק פרטיות, שהפכו לחוקי מדינה, בתחום איכות החיים והחברה, כגון: "חוק איסור עישון במקומות ציבוריים", "חוק שעון קיץ", "חוק למניעת הלנת שכר של גימלאים", "חוק תשלום מזונות לילדים מאת שני ההורים הגרושים", "הרפורמה במס". כן נודע במערכה לטוהר המידות במפעלים ציבוריים. תיפקד כיו"ר ועדת המשנה בכנסת לחקיקת חוקי יסוד.

בשנת 2003 ניסה להבחר לרשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-16, כנציג של נאמני ארץ ישראל, אולם זכה לתמיכה מועטה בלבד.

[עריכה] פעילות ציבורית

כעורך דין התפרסם עקיבא נוף בשמשו פרקליט לנכה כנגד מועדון לילה, שניסה לסגור את שעריו בפני נכים. הוא התפרסם גם בשל עתירה שעתר לבג"ץ בימי מלחמת המפרץ בענין מסכות האב"כ, על שלא הנפיקו כאלה למגדלי זקנים שלא בגין היותם דתיים. בעתירה זו חייב בית המשפט את משרד הביטחון לספק מסיכות לכל העבדקנים ללא אפלייה.

נוף הוא יו"ר וועדת בוררות ועררים של אקו"ם, ארגון המלחינים והמחברים, בפנייה נידונים סכסוכים שבין חברי הארגון.

בשנת 2001 עמד בראש הוועדה הממלכתית לבחינת תיפקוד הטלוויזיה הקהילתית.

[עריכה] פזמונאי

בנוסף לפעילותו הפוליטית והמשפטית, נודע נוף כמחבר וכמלחין של פזמונים. תחילת הקריירה שלו כפזמונאי הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1971, כאשר שלישיית הגשש החיוור ביצעה את שירו "מים לדוד המלך" שזכה להצלחה רבה. הלבוש התנכ"י של המבצעים, שמלות קצרות (מהם ביצבצו תחתוניהם של הגששים), פיגיון וסנדלים תנ"כיים הוסיף לכך נופך היתולי גורף.

באותו פסטיבל הייתה גם הופעת הבכורה של להיט אחר שכתב עקיבא נוף, "כוכבים בדלי", אשר ביצעה הזמרת צילה דגן.

שיר ילדים נוסף שהתפרסם, הוא הלחן שהלחין נוף ל-"שיר ההפלגה", ("שלושה תרנים לאניה") של המשוררת לאה גולדברג אשר זכה לביצועים רבים, כגון לואיג'י הזמר הבלגי, ויוריק בן-דוד וחנן יובל הישראלים.

פזמון מפורסם אחר שלו, "איזבל", הגיע מייד עם הקלטתו לראש מצעד הפזמונים הן של קול ישראל והן של גל"ץ. בעקבות ההצלחה ברדיו הוקלט הפזמון כקליפ לטלוויזיה, שבו צולמה לראשונה נערה צעירה בדמות איזבל, שלימים נודעה כפנינה רוזנבלום. בתקליט ובקליפ מבוצע השיר על-ידי נוף עצמו כסולן, כשמלווה אותו שלישיית בנות אלמוניות.

שיר אחר שלו שזכה להצלחה היה "שישו את ירושלים" שזכה במקום השני בפסטיבל הזמר החסידי השני בשנת 1971. את השיר ביצע צמד דרום.

לפרסום מיוחד זכה עקיבא נוף, אז עדיין סטודנט אלמוני בהולנד, כאשר ראיין בראיון עתונאי מקיף את ג'ון לנון כוכב "החיפושיות" ואת אשתו יוקו אונו במיטתם במלון שבאמסטרדם, שם קיימו את שביתתם המהדהדת למען השלום בעולם. במהלך הראיון הבלעדי הזה שהוקלט, ביצעו השניים בית מתוך שיר שכתב עקיבא נוף ללהקה צבאית, "השבועה לירושלים", וזו הפעם האחת והיחידה בה מבצע הסולן הראשי של "הביטלס" שיר בעברית.

עקיבא נוף מרבה בפזמוניו לעסוק במוטיבים תנ"כיים ובנושא ירושלים. שירו "איזבל" מעלה את בת מלך צידון, ו"מים לדוד המלך" עוסק בגיבוריו של המלך דוד. שירו "שאול" מתאר את גורלו הטראגי של המלך הראשון בישראל וב"לא דובים ולא יער" מתייחס הוא לנביא אלישע. לעתים לוקח נוף פסוק מהתנ"ך או מהמשנה ויוצר לו לחן, כמו ב"שישו את ירושלים", "שוש אשיש" בביצוע "שוקולד מנטה מסטיק", "בצאת ישראל" שהושר על ידי עודד בן חור (זמר שהפך מאוחר יותר לשגריר ישראל בניו זילנד), "אמר רבי" - נירה רבינוביץ', ו"אל תירא" בביצוע נוף עצמו.

שירי האהבה שלו הם בדרך כלל סיפוריים, על אנשים ועל מצבים, בנוסח ה"שאנסון" הצרפתי. נוף מלחין בעצמו את הטקסטים, ולעתים גם מבצע בעצמו את יצירותיו.לחניו - מלודיים, מתרפקים על תקופת ה-תום בזמר הישראלי. בחלקם שזורות השפעות של שירים רוסיים ושל נעימות חסידיות.

נוף כותב גם פזמונים פוליטיים, המביעים את השקפתו בזכות היהודים לארץ ישראל ולהתנחלות בה. כאשר אחד משיריו אלה - "לי יש רק אחת", ("להם יש עשרים ושתי מדינות/לי יש רק אחת, הם רוצים גם את זאת") - הוחרם לשידור ברשות השידור, עתר נוף לבג"ץ וזכה לפסיקה מיוחדת של בית המשפט העליון בזכות איסור צנזורה פוליטית על פזמונים ובזכות חופש הביטוי.

בשילוב תכונותיו כפוליטיקאי וכפזמונאי, נוף הוא זה אשר יצר את סיסמת הדגל - "שטח משוחרר לא יוחזר".