קלינינגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קלינינגרד (רוסית: Калининград), עיר נמל על הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית קטנה בין פולין לבין ליטא. מספר התושבים בה הוא 434,954 (בשנת 2005). העיר הייתה סגורה לתיירים עד 1989, ושימשה עיר אסטרטגית צבאית, עקב קרבתה לנמל היחיד באזור שאינו קופא בחורף.

בעבר הייתה קלינינגרד ידועה בעיקר בשם הגרמני קניגסברג (בגרמנית: Königsberg, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) וכן בשם הליטאי קרליאוצ'יוס (Karaliaučius). היא הייתה בירת המחוז פרוסיה המזרחית של גרמניה, לפני כן בירת דוכסות פרוסיה ולפני כן בירת מדינת פרוסיה של המסדר הטבטוני הפולני. במלחמת העולם השנייה הופצצה ונחרבה קניגסברג בידי הבריטים, ולאחר המלחמה הוגלתה כל אוכלוסייתה הגרמנית-פרוסית והוחלפה באוכלוסייה רוסית יחד עם שמה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 מדינת המסדר הטבטוני 1.2 דוכסות פרוסיה 1.3 ברנדרבורג-פרוסיה והאימפריה הגרמנית 1.4 רפובליקת ויימאר 1.5 הרייך השלישי 1.6 ברית המועצות 1.7 הפדרציה הרוסית 2 יהודים בקניגסברג 3 גאוגרפיה 4 אתרי תיירות 5 אנשים מפורסמים מקלינינגרד/קניגסברג 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] מדינת המסדר הטבטוני

קניגסברג (בגרמנית הר המלך) נוסדה בשנת 1255 על ידי מלך בוהמיה אוטוקאר השני, שבא לעזרת האבירים הטבטונים במהלך כיבוש פרוסיה, שהוסווה כניסיון לנצר את האוכלוסייה הפגנית, ולכן היה קרוי מסעות הצלב של הצפון. במשך כמה עשרות שנים הכניע המסדר הטבטוני בעזרת אבירים ממערב אירופה את העמים הבלטים, שהפכו בסופו של דבר לגרמנים. עם זאת, השפה הבלטו־פרוסית השתמרה עד המאה ה-18.

קניגסברג הייתה בירת "סמביה", אחד מארבע מחוזות הכנסייה של פרוסיה על פי החלוקה מ-1243, שנקבעה על ידי נציג האפיפיור ויליאם ממודנה. נבנתה בה קתדרלה (Königsberger Dom), ו"אדלברט מפראג" נקבע בה כקדוש הראשי. קניגסברג הייתה חברה בברית ההאנזה ונמל חשוב לפרוסיה, ולליטא.

כתוצאה ממלחמה בת 13 שנים בין המסדר לכתר הפולני, נחתם הסכם טורון השני ועל פיו מדינת המסדר הפכה לדוכסות פרוסיה תחת שלטון הכתר הפולני.

[עריכה] דוכסות פרוסיה

יחד עם תהליך החילוניות שעבר על שטחי המסדר (1525), אלברכט פון ברנדנבורג-אנסבך, אחרון מפקדי המסדר הטבטוני, התפטר מתפקידו, המיר את דתו לנצרות פרוטסטנטית, ובהסכם עם זיגיסמונד הראשון מלך פולין קיבל את התואר דוכס פרוסיה. ההסכם כלל את הקמת דוכסות פרוסיה שבירתה קניגסברג תחת שלטונו של אלברכט, דוכסות הכפופה לממלכת פולין.

קניגסברג התפתחה והפכה לעיר הגדולה ביותר בדוכסות פרוסיה, שעתה הייתה חלק מחבר העמים הפולני-ליטאי ונהנתה מאוטונומיה ניכרת, פרלמנט נפרד, וזכות למטבע נפרד.

אנה, בתו של הדוכס אלברכט פרידריך מפרוסיה (מלך 1568-1618) נישאה לאלקטור יוהן זיגיסמונד מברנדרבורג. נישואין אלה איפשרו ליוהן זיגיסמונד לספח את דוכסות פרוסיה כשחמיו נפטר ב-1618. מכאן ואילך נשלטה פרוסיה על ידי האלקטורים של ברנדרבורג.

בתקופה הזו קניגסברג הפכה גם למוקד הראשון של ספרות ליטאית כתובה. בשנת 1653 הודפס בה הדקדוק הראשון של השפה הליטאית, אשר נכתב על־ידי דניאל קליין.

[עריכה] ברנדרבורג-פרוסיה והאימפריה הגרמנית

על פי הסכם שנחתם בשנת 1660 השתחרר בית הוהנצולרן מהכפיפות למלך פולין עד שהשושלת תיכחד (מה שקורה בפועל רק ב-1918), ובמקרה זה פרוסיה הייתה אמורה לחזור לשלטון המלך הפולני. בטקס ההכתרה שנערך בקניגסברג בשנת 1701 הפכו בני הוהונצלורן להיות מלכי פרוסיה, עצמאיים סוף סוף משלטון המלך הפולני, וב-1795 תחת שלטון נפוליאון, פרוסיה עזבה את הקיסרות הרומית הקדושה של האומה הגרמנית. קניגסברג הייתה בירת מחוז פרוסיה מחוץ לגבולות הרשמיים של הקונפדרציה הגרמנית (Deutscher Bund) בשנים 1815-66, עד איחוד גרמניה, שאז נכללה באימפריה הגרמנית (1871).

קניגסברג הפכה מרכז לחינוך כאשר נוסדה אוניברסיטת אלברטינה בשנת 1544 על ידי אלברכט פון ברנדנבורג-אנסבך. קניגסברג הייתה עיר הולדתו של המתמטיקאי הידוע כריסטיאן גולדבך (1690) וביתו של הפילוסוף עמנואל קאנט. ב-1736 המתמטיקאי לאונרד אוילר השתמש בצורה בה מסודרים הגשרים והאיים של קניגסברג כבסיס לבעיית 7 הגשרים של קניגסברג, שהובילה לפיתוח תורת הגרפים.

קניגסברג שגשגה כבירת מזרח פרוסיה. ב-1860 הושלמה מסילת הברזל שחיברה את ברלין עם סנקט פטרבורג, והפכה את קניגסברג למרכז מסחרי חשוב.

[עריכה] רפובליקת ויימאר

יצירת הפרוזדור הפולני לים הבלטי אחרי מלחמת העולם הראשונה ניתקה את מזרח פרוסיה מיתר גרמניה. האוסטמסה (Ostmesse, יריד מזרח אירופה) שנערך כל שנה החל ב-1920 בגני ה"טירגרטן" נועד לפצות על המרחק הגאוגרפי שהגביל את ההתפתחות הכלכלית של מזרח פרוסיה ובירתה קניגסברג. ב-1929 הורחבה קניגסברג כשאוחדה עם חלק מהפרברים שסבבו אותה.

[עריכה] הרייך השלישי

ב-1932 סילק הקאנצלר פרנץ פון פאפן את ממשלתה החוקית (הסוציאל דמוקרטית) של פרוסיה בראשות אוטו בראון והגאולייטר אריך קוך החליף את הממשל המקומי בין 1933 ל-1945.

קניגסברג הופצצה על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי באוגוסט 1944. חלקים מהאוכלוסייה הגרמנית נמלטו מפני התקדמות הצבא האדום בתחילת 1945, אך חלקם חזרו לאחר שהעיר נכנעה ב-9 באפריל 1945. עם זאת, כל התושבים הגרמנים שנותרו בעיר בסוף המלחמה, כ-200,000 איש מתוך אוכלוסייה מוערכת של 316,000 שלפני המלחמה, גורשו בכוח או נהרגו על ידי הסובייטיים בשנים 1945-1949. רבים מתו הן ברעב במהלך השלבים האחרונים של המלחמה והמחסור שנבע ממנה, והן במהלך הגרוש הסובייטי.

רבים מהפליטים והמגורשים הצטרפו לארגון "הטריטוריות של מזרח פרוסיה" (Landsmannschaft Ostpreussen, ארגון שמטרתו להחזיר את מזרח פרוסיה לגרמניה), בעוד שתושבים רבים אחרים התפזרו ברחבי העולם. במוזיאון העיר של דואיסבורג יש אוסף קטן העוסק בהיסטוריה של קניגסברג, אף שרוב המסמכים ההיסטוריים אבדו בתקופת השלטון הקומוניסטי, בשל הניסיון הקומוניסטי לשכתב את ההיסטוריה ולטעון כי קניגסברג הייתה שטח סלאבי.

[עריכה] ברית המועצות

בסוף מלחמת העולם השנייה, ב-1945 סופחה העיר לברית המועצות, ושמה שונה לקלינינגרד ב-1946 לאחר מותו של נשיא ברית המועצות מיכאיל קלינין.

במהלך המלחמה הקרה, הייתה קלינינגרד נמל צבאי חשוב והשליש הצפוני של מזרח פרוסיה, שהפך לחלק מרוסיה בשם "קלינינגרד אובלסט" של ברית המועצות היה סגור למבקרים.

[עריכה] הפדרציה הרוסית

המדינות ליטא ובלארוס קיבלו עצמאות בתחילת שנות ה-90, עקב כך הפך מחוז קלינינגרד למובלעת רוסית, נפרדת משאר רוסיה. כשפולין וליטא התקבלו כחברות באיחוד האירופי בשנת 2004 המחוז כולו היה מוקף על ידי מדינות האיחוד האירופי. עקב כך נערכו הסדרי נסיעה מיוחדים לתושבי האזור.

לאחר התמוטטותה של ברית המועצות נערך דיון האם להחזיר לעיר את שמה הקודם כפי שארע לערים אחרות ברוסיה כדוגמת "סנקט פטרבורג" והעיר "טבר", שגם שמה שונה ל"קלינין" בתקופה הסטליניסטית. לאחר דיונים הוחלט להשאיר את השם קלינינגרד לפחות למשך השנים הקרובות. עם זאת פרסומות של חברות תיירות מקומיות נוהגות להשתמש בשם "קניג" (צורה רוסית מקוצרת של קניגסברג) לעיר.

[עריכה] יהודים בקניגסברג

יהודים החלו להתיישב בקניגסברג החל מסוף המאה ה-17, ובמחצית המאה ה-18 כבר הייתה בקניגסברג קהילה יהודית מבוססת. רבים מתושביה היהודים של קניגסברג למדו באוניברסיטה של עיר זו והתערו בחיי התרבות הגרמנים. לקראת סוף המאה ה-18 הפכה קניגסברג למרכז ההשכלה היהודי השני בחשיבותו אחרי ברלין ויצא בה לאור העיתון העברי "המאסף".

בקניגסברג היה כנראה בית דפוס גדול ועתיק למדי, ייתכן שבבעלות יהודית ויואל משה סלומון למד כאן את מלאכת הדפוס בנעוריו. ספרים רבים וייחודיים הודפסו בקניגסברג, עותקים מהם נמצאים בספריית "ד וכן בספריה הלאומית, כולל ספרים מראשוני החסידות כתבי המגיד ממעזריטש, אך גם ספרים נגד החסידות כמו זמיר עריצים. עותק ייחודי מספרו של ברוך שפינוזה מוכן לדפוס עם הערות בכתב ידו נמצא לאחר המלחמה והועבר לאוניברסיטת חיפה. על גלגולי ספר זה ראו [1]

עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 היו בקניגסברג כ-4,000 יהודים. הגרמנים במזרח פרוסיה היו בעלי נטיות לאומניות ואנטישמיות חזקות, והקהילה הקטנה, שהייתה מפולגת בין זרמים דתיים ופוליטיים, נאלצה להתאחד מול החקיקה האנטי יהודית. כך למשל הוקם בשנת 1934 בית ספר יהודי בקניגסברג. יומנו של בית הספר וקורותיו מתועדים באתר יד ושם, ותמונת בית הכנסת הגדול עם הניגונים המיוחדים שבו הונצחו על גבי תקליטור של בית התפוצות.

בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938, הוא ליל הבדולח, שרף המון גרמני את חמשת בתי הכנסת של קניגסברג וחלק מבית הספר ששכן באחד מבתי הספר. חלק מהיהודים הצליח להגר ורובם נשלחו לטרזיינשטט (Theresienstadt) עד סוף 1942. עם כבוש העיר על ידי הסובייטים נותרו בה יהודים מעטים, בעיקר כאלה שהיו נשואים ללא-יהודים. בשנת 1948 גורשו יהודים אלה יחד עם תושביה הגרמנים של העיר שהפכה לקלינינגרד.

[עריכה] גאוגרפיה

קליניגרד ממוקמת בשפך הנהר פרגל, הנשפך ללגונה של הויסלה. מן הנמל יכולות הספינות להגיע למפרץ גדנסק ולים הבלטי דרך הלגונה של הויסלה ומצר בלטיסק.

אתר מיוחד במינו מציג את מפת קניגסבורג כשעל גבה נקודות תצפית עם תמונות מלפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ולאחריה.

[עריכה] אתרי תיירות

• הקתדרלה של קניגסברג
• הקתדרלה של ישו המושיע.
• גן החיות של קלינינגרד (לשעבר פארק טירגרטן).
• מרכז העיר.
• האוניברסיטה של קלינינגרד
• הביצורים העתיקים.

[עריכה] אנשים מפורסמים מקלינינגרד/קניגסברג

• כריסטיאן גולדבך (1764-1690), מתמטיקאי.
• עמנואל קאנט (1804-1724), פילוסוף.
• ארנסט תאודור אמדאוס הופמן (1822-1776) סופר גרמני מהזרם הרומנטי.
• קתה קולוויץ (1945-1867) אמנית הדפסים, ציירת ופסלת.
• גוסטב קירכהוף (1887-1824) פיזיקאי.
• דויד הילברט (1943-1862) מתמטיקאי.
• לאה גולדברג (1970-1911) משוררת וסופרת.
• לאה רבין (2000-1928) אשתו של יצחק רבין
• אלכסיי ליאונוב (1934-) קוסמונאוט והאדם הראשון שבצע יציאה מחללית.
• אבל ארליך (2003-1915) מלחין.
• דניאל סמבורסקי (1909-1977) מלחין.
• דוד הרמלך ראש עיריית רחובות לשעבר
• אברהם מאפו סופר עברי

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמונת בית הכנסת הגדול על תקליט ניגוני יהודי העיר (בית התפוצות)
• אתר העיר (באנגלית)
• אלבום בית הספר היהודי בקניגסברג, גרמניה
• אתר מפה מיוחד הכולל נקודות תצפית ותמונות ממלחמת העולם השנייה ועתה
• אתר תמונות המשווה את העיר לפני מלחמת העולם השנייה וימינו (השנים 2005/6) עם למעלה מ400 תמונות.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלינינגרד