מבצע ברברוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא ראו דף השיחה, ניצחו או הפסידו. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מלחמת העולם השנייה
חלק מקרבות החזית המזרחית
תוכנית הפלישה הגרמנית. החצים שחורים מסמלים את השלב הראשון, והלבנים את השלב השני
עימות: מבצע ברברוסה תאריך: 22 ביוני, 1941 - דצמבר 1941 מקום: בלארוס, ליטא, לטביה, אסטוניה, רוסיה המערבית תוצאה: מטרות פלישת מדינות הציר לא הושגו. אבידות עצומות לצבא ברית המועצות
הצדדים הלוחמים
גרמניה רומניה איטליה פינלנד הונגריה סלובקיה	ברית המועצות
מפקדים
אדולף היטלר גנרל יון אנטונסקו קארל גוסטף אמיל מנרהיים	יוסף סטלין
כוחות
-כ-3.6 מיליון חיילים, 3,600 טנקים, 2,700 מטוסים	כ-2.9 מיליון חיילים, כ-10,000 טנקים, 8,000 מטוסים
אבדות
174,000 הרוגים, 36,000 נעדרים, 604,000 פצועים	לא ידוע מספר מדויק, אך ידוע כי מספר האבדות גדול יותר מאשר בצד הגרמני. כ-3.35 מיליון שבויים.

מבצע ברברוסה הוא שם הקוד למבצע פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות במלחמת העולם השנייה, שנפתח ב-22 ביוני, 1941. המבצע נקרא על שם הקיסר פרידריך ברברוסה, שהיה שליט האימפריה הרומית ומוביל מסעות הצלב במאה ה-12. על פי האידאולוגיה הנאצית, כיבוש ה"גזעים הנחותים" (כלומר, העמים הסלאביים) הוא בעל צידוק מוסרי דומה. המבצע פתח למעשה את קרבות החזית המזרחית, שהפכו בהמשך המלחמה לזירת הקרב הגדולה ביותר שידע המין האנושי. מטרותיו הראשוניות של המבצע היו כיבוש חלקה האירופי של רוסיה עד לקו המחבר את ארכנגלסק עם אסטרחן. כשלון המבצע היה אחד מנקודות המפנה במלחמת העולם השנייה.

תוכן עניינים 1 רקע 2 התרעות על הפלישה הצפויה 3 הפלישה 4 החורף 5 סיבות לכישלון הגרמני במבצע ברברוסה

[עריכה] רקע

הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ערב המלחמה לא יצר אמון בין היטלר וסטלין . סטלין חשש מעוצמת הצבא הגרמני לאור המהירות שבה נכבשו פולין ומערב אירופה. בנוסף, סטלין רצה להשתלט על הבלקנים וכיבושי היטלר באזור הפריעו לו. היטלר חשש מהתפשטותה של ברית המועצות למערב (המדינות הבלטיות, כיבוש שטחים מפינלנד, בוקובינה ובסרביה מרומניה). ביוני 1941, ערב המבצע, הייתה למדינות הציר שליטה מלאה באירופה המערבית, פרט לאיים הבריטיים. בריטניה נותרה המעצמה היחידה שעמדה מולם, אך מצבה של בריטניה היה קשה. אחיזתה בים התיכון נחלשה והתבססה על כוח קטן באי מלטה. שליטתם במצרים עמדה אף היא בסכנה - בשלב זה היטלר היה מוכן לעבור לשלב הבא של תוכניתו - הפלישה לברית המועצות על-אף היסוסי הדרג הצבאי. כיבוש ברית המועצות היה הכרח, לתפיסתו, משום שהייתה חלק ממרחב המחיה של העם הגרמני. בנוסף הוא האמין, בדומה לנפוליאון בשעתו, כי כניעת ברית המועצות תגרום גם לכניעת בריטניה.

[עריכה] התרעות על הפלישה הצפויה

קודם לפלישה הגרמנית לברית המועצות הגיעו אל סטלין התרעות ממקורות אחדים, אך הוא בחר להתעלם מהן, משום שלא האמין שהיטלר יפלוש לפני שהכניע את בריטניה.

התרעות בולטות:

• ריכרד זורגה, מרגל סובייטי שפעל ביפן, דיווח למוסקבה כי 170 אוגדות גרמניות עומדות לתקוף את ברית המועצות כשציר ההתקפה העיקרי יהיה לכיוון מוסקבה,
• ב-20 במרץ 1941 העביר סגן שר החוץ של ארצות הברית אזהרה מפורשת לשגריר ברית המועצות קונסטנטין אומאנסקי.
• ב-3 באפריל 1941 העביר צ'רצ'יל לסטלין איגרת האזהרה באמצעות שגרירו במוסקבה סר סטאפורד קריפס.
• רשת הריגול הסוביטית בגרמניה ובמערב אירופה, התזמורת האדומה, העבירה גם היא התרעות אחדות.

סטלין לא האמין לכל ההתרעות, ועד לרגע שבו החלה הפלישה, לא עשה כל הכנות כדי לקדם את פני ההתקפה.

[עריכה] הפלישה

ב־22 ביוני 1941 (שהוא גם תאריך פלישת נפוליאון לרוסיה בדיוק 129 שנה לפני כן), נפתח המבצע שנקרא מבצע ברברוסה ("אדום-הזקן" - על שם קיסר גרמני מימי הביניים). שלושה מיליון חיילים גרמנים ובעלי-בריתם ב-190 דיביזיות פלשו לרוסיה לאורך גבול בן 2,000 ק"מ. סטלין הופתע מן הפלישה למרות ההתרעות שקיבל מהמודיעין שלו, של בריטניה ושל אמריקה.

הגרמנים פעלו בשיטת "מלחמת בזק", כלומר כיבוש שטחים נרחבים ככל האפשר, בזמן הקצר ביותר האפשרי. בתחילה, התקדמותם של הגרמנים הייתה מהירה מאוד. הצבא הרוסי התפזר, הפיקוד איבד את השליטה עליו, וחיל האוויר הרוסי, שמנה 5000 מטוסים, חוסל כמעט לגמרי עוד על הקרקע (כ-4000 מטוסים). נראה היה שתוך זמן קצר ינצחו הגרמנים, אבל לאחר מספר ימים הפכה התנגדות הרוסים לצבא הגרמני ליעילה יותר, אך לא מספיקה בשביל לעצור את הגרמנים. הוורמאכט התקדם ב- 3 קבוצות ארמיות:

• קבוצת ארמיות צפון בפיקוד ריטר פון לאב לעבר לנינגרד עליה הוטל מצור ארוך שארך כשלוש שנים אך לא הביא לכניעתה.
• קבוצת ארמיות מרכז בפיקוד פדור פון בוק לכיוון מוסקבה אליה הגרמנים אף-פעם לא הגיעו הודות להתנגדות העיקשת של הרוסים.
• קבוצת ארמיות דרום בפיקוד גרד פון רונדשטט לעבר הקווקז שם שדות-נפט רבים וגישה למזרח התיכון.

[עריכה] החורף

הניצחון המהיר לא הושג, שכן התקדמות הצבא הגרמני הואטה מאוד לקראת סוף 1941. אז נפלה לידם של הגרמנים העיר קייב, והם החלו להתקדם דרומה, עד שבחודש אוקטובר החלה המתקפה על מוסקבה שנכשלה. החורף הכבד מנע מתקפה נוספת מצד הגרמנים, כיוון שהצבא הגרמני לא היה מוכן לחורף, כי התכנון המוקדם היה לסיים את המלחמה בשלושה חודשים (כלומר עד אוקטובר). ההנחה שניתן יהיה להכניע את ברית המועצות לפני החורף הייתה מוטעית. הרוסים הצליחו להעביר כוחות נוספים, בעיקר מסיביר, והמתקפה הגרמנית נכשלה תוך אבדות רבות. למרות זאת היטלר לא הסכים להורות על נסיגה זמנית והורה לא לעזוב אף שטח שנכבש.

בדצמבר יצא אף הצבא האדום למתקפת חורף. לא זו בלבד שהגרמנים לא הצליחו להשלים את משימתם, הם אף נאלצו לסגת כמה עשרות קילומטרים מהבירה הסובייטית.

[עריכה] סיבות לכישלון הגרמני במבצע ברברוסה

1. מרחביה העצומים של ברית המועצות אפשרו לכוחותיה מרחב לנסיגה והאריכו את קווי האספקה של הגרמנים.
2. "הצבא האדום", למרות שנהרגו 2 וחצי מיליון חיילים עד סוף 1941, לא נשבר. הוא נקט בשיטת "האדמה החרוכה" (נסיגה תוך השמדת כל דבר שיכול להועיל לגרמנים). תחת מפקדיו יצר קווי הגנה ואף יצא למתקפת נגד בסוף 1941.
3. היטלר מינה עצמו לראש הצבא, מכיוון שהגנרלים שלו לא מילאו את פקודותיו כנדרש - הם רצו לרכז את המאמצים לעבר מוסקבה. הוא גרם לטעויות אסטרטגיות גורליות וסרב לשמוע על נסיגה.
4. סטלין, למרות היותו רודן אכזר, הצליח להלהיב את העם הרוסי ולעורר בו פטריוטיזם, בהשכילו להכריז על המלחמה כמלחמה בעד המולדת ולא בעד הקומוניזם.
5. העתודה הסובייטית - אוכלוסיית בריה"מ גדולה מאוד כך שלוחמים לא פסקו מלזרום לחזיתות והעסיקו את הצבא הגרמני.
6. רוסיה הצליחה להעביר את מפעלי הנשק מחוץ לטווח הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) וכך יכל הצבא הרוסי להצטייד בנשק מתקדם בהיקפים גדולים.
7. "גנרל חורף" שעצר את נפוליאון עצר גם את היטלר. הטמפרטורות הנמוכות גרמו לקשיים פיזיים ומוראליים לחיל הרגלים במיוחד. היה מחסור בציוד חורף מחמם והחייל הפשוט לא היה מורגל לתנאי מזג האוויר. הייתה בעיה גם לכלי הרכב - מנועים השתתקו והטנקים נתקעו בבוץ העמוק. התארכות הטורים עמוק לתוך רוסיה עיכבה אספקות-חירום. לעומת-זאת לרוסים היה ניסיון בהתמודדות עם הקור והשלג. היה להם ציוד חורף מתאים ויחידות שהתמחו בלוחמת חורף גרמו לאבדות רבות בקרב הגרמנים.
8. הסיוע העצום שקיבלה ברית המועצות מבעלות הברית ובמיוחד מארצות הברית, סיוע במטוסים, בכלי רכב, ובחומרי גלם.