מעבר לשיטה המטרית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעבר לשיטה המטרית הינו התהליך של מעבר מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית תוך איסור השימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת בשנת 1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט על פני שאר מדינות העולם. כיום משתמשים 95% מאוכלוסיית העולם בשיטה המטרית. לאחרונה סיימו מדינות חבר העמים הבריטי את המעבר לשיטה המטרית, כשהאחרונה מהן לבצע מעבר זה הייתה אירלנד שסיימה את המהלך ב-20 בינואר 2005. כיום, למעט ארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה (כאשר השתים האחרונות משתמשות בפועל בשיטה המטרית), כל מדינות העולם משתמשות בשיטה המטרית כשיטה רשמית. בבריטניה, אף שהשיטה המטרית הינה שיטה רשמית, המעבר המלא לשיטה זו טרם הסתיים.
במדינות רבות (ובעיקר בצרפת, בריטניה, קנדה ויפן) עורר הליך המעבר לשיטה המטרית התנגדות רבה, ובארצות הברית עדיין ישנה התנגדות רבה לניסיונות הממשל הפדרלי לעבור לשיטה המטרית.
תוכן עניינים |
[עריכה] המצב הקודם למעבר לשיטה המטרית
ערך מורחב – היסטוריה של שיטות המדידה
בימי הביניים נקבעו שיטת המדידה בכל עיר ועיר על ידי הגילדות השונות באותה עיר. עובדה זו הביאה להעדר אחידות בין הערים השונות, ולעתים אף באותה עיר עצמה. דוגמה לכך היא יחידת המידה "אל" (ell או elle) שהייתה מקובלת באירופה בימי הביניים. גודלה הממוצע בגרמניה היה 40.2 ס"מ, אולם בהולנד היה גודלה הממוצע של היחידה 70 ס"מ ובאדינבורו 94.5 ס"מ. כדוגמה נוספת ניתן להביא סקר שנערך בשווייץ בשנת 1838, וגילה כי ליחידת המידה "רגל" יש 37 גדלים שונות במחוזותיה השונים של שווייץ, וליחידת ה"אל" יש 68 גדלים שונים. כמו כן הסקר גילה 63 יחידות שונות למדידת משקל (מידת היבש) ו-70 למדידת נוזלים (מידת הלח).
המהפכה הצרפתית והמלחמות הנפוליאוניות הן שהביאו לביטולן של השיטות השונות והתחלת ההאחדה והמעבר לשיטה המטרית. התפתחות המסחר הבינלאומי והצורך בסטנדרטים ובאחידות בשיטות המדידה הביאו לכך שהשיטה המטרית היא השיטה השלטת כיום ב-95% מהעולם.
[עריכה] מערכת היחידות הבינלאומית - (SI (Système International
- ערך מורחב – SI
מדענים רבים, ובייחוד מדענים צרפתיים, תמכו במעבר לשיטה מטרית כבר בשנת 1640. האימוץ הראשון של שיטה זו היה לאחר המהפכה הצרפתית, בשנת 1789, בהתאם לעקרונות המהפכה והעדפת "היגיון מדעי" על פני מסורות ומקובלות קודמות.
בתחילה נבחרו היחידות "מטר" (metre) למדידת מרחק, "גרם" (gram) למדידת מסה ו"שניה" (second) למדידת זמן. באמצעות יחידות אלה ניתן למדוד גם מהירות (כמטרים לשנייה), תאוצה (מטרים לשניה2) וכו' .
השיטה המקובלת כיום נקבעה בשנת 1971, ומפוקחת על ידי הלשכה הבינלאומית למידות ומשקולות (Bureau International des Poids et Mesures), המחזיקה ביחידות מידה סטנדרטיות (international prototype) וכן במתכון להכנת יחידות אלה. כך לדוגמה שומרת הלשכה הבינלאומית למידות ומשקולות את הקילוגרם - העשוי מסגסוגת פלטינה-אירידיום המכונה - "Le Grand Kilo" ואת אופן היצירה המדויק של יחידה זו.
[עריכה] מדידת הזמן
- ערך מורחב – לוח השנה המהפכני בצרפת
לאחר המהפכה הצרפתית ניסו להפוך גם את מדידת הזמן למדידה עשרונית, אולם ניסיון זה נכשל. בשיטה המטרית הצרפתית המקורית הם חילקו את לוח השנה מחדש מה שיצר את הלוח הצרפתי המהפכני, שקבע חלוקה חדשה של השנה בניסיון לסדר בצורה יותר מדעית את 12 החודשים. כל חודש חולק לשלושה שבועות וכל שבוע עבודה הורכב מ-10 ימים, יום הורכב מ-10 שעות, שעה הורכבה מ-100 דקות, ודקה הורכבה מ-100 שניות. משמעות הדבר כי ביום אחד היו 100,000 שניות במקום 86,400, והשנייה המטרית הצרפתית הייתה קצרה ב-14% מהשנייה המקובלת כיום.
הלוח הצרפתי הונהג על ידי הממשלה הצרפתית ב-24 באוקטובר 1793 בזמן המהפכה הצרפתית והחזיק מעמד 13 שנה. הלוח המהפכני בוטל על ידי נפוליאון עקב התנגדות ההמונים והתנגדות הכנסייה הקתולית כיוון שהחלוקה החדשה ביטלה לחלוטין את השבוע המסורתי על הקשריו הדתיים, ואת הימים הקדושים לנצרות.
גם בסין במאה ה-17 נהגו למדוד זמן בשיטה מטרית זהה לשיטה הצרפתית המטרית [1].
[עריכה] שיטות אימוץ השיטה המטרית
ישנן שלוש דרכים עיקריות לביצוע המעבר משיטה מסורתית לשיטה מטרית:
- הראשונה מכונה שיטת "מפץ גדול" - שיטה זו ננקטה על ידי הודו. על פי שיטה זו ביום מסוים נאסר השימוש בשיטות הישנות ומתבצע מעבר לשיטה מטרית. בהודו, הפכה ב-1 באפריל 1960 השיטה המטרית לשיטה החוקית, וב-1 באפריל 1962 הפך השימוש בשיטות אחרות לאסור על פי חוק.
- הדרך השנייה היא הדרגתית יותר - והיא מבוצעת בדרך של התרת השימוש בשתי שיטות בו זמנית, ואיסור הדרגתי על שימוש בשיטות אחרות. הליך זה הינו איטי וממושך. האימפריה הבריטית התירה שימוש בשיטה המטרית בשנת 1873, אולם לא נאסרו שימושים בשיטות הישנות עד שנות ה-80 של המאה ה-20. גם ביפן נמשך המעבר מהשיטה המסורתית לשיטה המטרית כ-70 שנה.
- שיטה אחרת היא להגדיר מחדש את היחידות המסורתית כך שיקבלו ערכים מטריים. שיטה זו ננקטה בסין, כאשר יחידת מדידת המשקל המסורתית ג'ין הוגדרה מחדש ושקולה כיום לק"ג. בבריטניה הוצע להגדיר מחדש את היחידה של 500 ליבראות כ-500 ק"ג, אולם מעבר זה לא זכה לתמיכת הממשלה.
- ברוב המדינות במזרח התיכון וגם בישראל אומצה הגדרה חדשה למידה המסורתית "דונם". כיום מוגדר דונם כ-1000 מטרים רבועים, כך שהוא משתלב בשיטה המטרית.
ככלל, האוכלוסייה המבוגרת מתקשה להסתגל למעבר בין השיטות. בקנדה, למשל, מרבית התושבים עדיין משתמשים למדידת טמפרטורה במעלות פרנהייט (בעיקר כאשר מדובר בטמפרטורות בישול).
[עריכה] אימוץ השיטה המטרית
השיטה המטרית שפותחה בצרפת אומצה במהרה על ידי מדענים וסוחרים אירופיים ובהמשך, בלחץ הציבור, התקבלה על ידי הממשלות השונות. ממלכת הולנד (שכללה את הולנד, בלגיה ולוקסמבורג) אימצה את השיטה ב-1820. ספרד ומושבותיה בדרום אמריקה אימצו את השיטה בשנות ה-50 של המאה ה-19, איטליה בשנת 1861 וגרמניה בשנת 1871 לאחר איחודן של שתי מדינות אלה. בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 אימצו את השיטה פורטוגל, נורבגיה, שבדיה והאימפריה האוסטרו הונגרית. עד שנת 1900 אימצו את השיטה 39 מדינות באירופה ובאמריקה הלטינית.
המדינה האסייתית הראשונה שאימצה את השיטה הייתה מונגוליה, בשנת 1918, ולאחריה קמבודיה ואפגניסטן (בשנות ה-20 של המאה ה-20). יפן החלה את המעבר לשיטה המטרית בשנת 1891, ובשנת 1924 החליטה ממשלת יפן להחליף את השיטה המסורתית בשיטה המטרית, אולם בשל התנגדות הציבור הדבר לא יצא לפועל. השלטון הצבאי האמריקאי ביפן הביא להשלטתן של המידות האמריקאיות לזמן מה, אולם בשנת 1969 הסתיים המעבר לשיטה המטרית (אף שיש עוד אנשים המשתמשים בשיטת המדידה היפנית המסורתית - שאקו קאן).
בהודו המעבר לשיטה המטרית היה מהיר ביותר, בעיקר בשל העובדה שמרבית התושבים היו אנאלפבתים וכלל לא היו מודעים לשיטה המסורתית הבריטית שהונהגה על ידי השלטונות הבריטיים במדינה. בפועל, מרבית תושבי הודו (למעט בני המעמדות העליונים שהתחנכו בבריטניה) השתמשו בשיטות מסורתיות ולא היה סטנדרט לאומי.
סין החלה את המעבר לשיטה המטרית בשנות ה-20 של המאה ה-20, אולם התהליך הסתיים רק תחת השלטון הקומוניסטי, תוך שינוי יחידות המידה המסורתיות - והיחידה "ג'ין" הפכה להיות 500 גרם. לאחר מהפכת אוקטובר הורו השלטונות בברית המועצות על מעבר משיטה מסורתית לשיטה המטרית בשנת 1924.
במדינות שהיו מושבות של צרפת אומצה השיטה המטרית על ידי השלטונות הצרפתיים - באלג'יריה בשנת 1840 ובתוניסיה בשנת 1890. לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית ומתן מנדט צרפתי לחלק מהשטחים שהיו בשליטת האימפריה, אומצה השיטה המטרית גם בשטחי (סוריה ולבנון). ירדן, שהייתה תחת שליטה בריטית, אימצה את השיטה המטרית רק בשנת 1950.
המושבות הגרמניות באפריקה רואנדה, בורונדי וקונגו הבלגית (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) אימצו את השיטה המטרית בשנת 1910.
בריטניה ומושבותיה עברו לשיטה המטרית רק במחצית השנייה של המאה ה-20. דרום אפריקה עברה לשיטה המטרית בהדרגה בין השנים 1967 ו-1977, אוסטרליה החלה את המעבר ב-1969 וסיימה אותו ב-1977, לאחר קמפיין מוצלח שכלל מתן הדגמות והרצאות לציבור הרחב, והביא להעדר התנגדות ציבורית למעבר.
קנדה וניו זילנד החלו את המעבר בשנות ה-70 וסיימו אותו בשנות ה-80, ואירלנד, אף שהחלה את המעבר בשנות ה-70, סיימה אותו ב-20 בינואר 2005.
[עריכה] מדינות שאינן עוברות לשיטה המטרית
כיום, בשתי מדינות ובשני תחומים ישנה התנגדות רבה למעבר לשיטה מטרית - בבריטניה, בארצות הברית וכן בתחום התובלה האווירית והימית.
[עריכה] בריטניה
בריטניה החלה את המעבר לשיטה המטרית בשנת 1862 לפי המלצת ועדה לעניין מידות ומשקולות שהוקמה לצורך בדיקת יישום השיטה בבריטניה. כמו-כן המליצה הוועדה על הפיכת השיטה המוניטרית לשיטה עשרונית. בפועל, על אף קבלת המלצות הוועדה, הפכה השיטה המוניטרית לשיטה עשרונית רק בשנת 1971. כיום מתנגד רובו של הציבור הבריטי לשיטה המטרית ורואה אותה ככפייה של האיחוד האירופי וכניסיון לדחות את המסורות הבריטיות. התנגדות דומה מונעת את יישומו של האירו בבריטניה. בפועל, החל משנות ה-60, מערכת החינוך הבריטית מלמדת את השיטה המטרית בבתי הספר, ומרבית התעשייות בבריטניה משתמשות בשיטה המטרית. באוגוסט 2005 הודיעה המועצה האירופית כי על ממשלת בריטניה לקבוע מועד להשלמת המעבר לשיטה המטרית [2].
[עריכה] ארצות הברית
על אף שכבר במאה ה-18 המליץ תומס ג'פרסון על המעבר לשיטה המטרית, ואף שהמערכת הפדרלית האמריקאית תמכה במעבר זה, לא עברה ארצות הברית לשיטה המטרית. השיטה המטרית נלמדת בבתי הספר במסגרת שיעורי המדעים, אך המסחר וחיי היומיום מתנהלים עד היום בשיטה המסורתית האמריקאית (השיטה האימפריאלית). משקאות קלים נמכרים בשיטה מעורבת - בקבוקים גדולים על פי השיטה המטרית (בקבוקים של 1, 2, 3 ליטרים או 500 מיליליטר) אולם בקבוקים קטנים יותר נמכרים על פי השיטה האימפריאלית (8 אונקיות השקולות ל-236 מיליליטר, 12 אונקיות השקולות ל-355 מילילטר ו-20 אונקיות השקולות ל-591 מיליליטר).
הסיבה לכך הייתה בשנות ה-70 כאשר בקבוקים שנמכרו ביחידות מטריות היו זולים יותר מהבקבוקים שנמכרו ביחידות מסורתיות, ולכן התרגל הציבור ליחידות אלה.
במרבית מדינות ארצות הברית משתמשים ביחידת המייל למדידת מרחק (למעט בכבישים הסמוכים למקסיקו ולקנדה, שבהם משתמשים בשתי היחידות). בית המחוקקים של ארצות הברית קבע כי עד שנת 2000 יש לעבור לשיטת מדידה קילומטרית, אולם קביעה זו נזנחה משיקולים תקציביים.
[עריכה] ליבריה ובורמה (מיאנמר)
ליבריה השתמשה בשיטה המסורתית האמריקאית מאז הקמתה על ידי עבדים משוחררים מארצות הברית במאה ה-19. מיאנמר לא אימצה רשמית את השיטה המטרית. בפועל, משתמשות שתי מדינות אלה בשיטה המטרית.
[עריכה] תובלה אווירית וימית
תחום התובלה הימית והאווירית התנגד למעבר לשיטה המטרית וכיום השיטה המסורתית נותרה שלטת.
בתחום הימי, המייל הימי (השקול ל-1.852 ק"מ) נותר בשימוש, ביחוד בשל העובדה שמייל ימי אחד שקול לדקה (חלק הששים של מעלה) מהיקף כדור הארץ. בהתאם, מהירות נמדדת בקשרים. יחידה זו משמשת גם למדידת מהירות בתחום האווירי.
בתחום האווירי נהוג למדוד את יחידת הגובה ברגליים ובתחום הימי בפאתום. רבים בתחום מעלים את הטענה שהמעבר לשיטה המטרית יביא לתאונות רבות מאחר והטייסים והבקרים האוויריים התרגלו כולם לעבוד בשיטה המסורתית, אולם המתנגדים לטענה זו (והתומכים במעבר לשיטה המטרית) מביאים כדוגמה את העובדה שבמדינות ברית ורשה השתמשו בשיטה המטרית בתחום האווירי.
[עריכה] תאונות שאירעו בשל מעבר לשיטה המטרית
מעבר משיטה לשיטה עורר בילבול רב, ולעתים אף הביא לתאונות. בשנת 1983 בקנדה בשל בלבול בין המעבר בין השיטות אזל הדלק במטוס מסוג בואינג 767 בטיסה של אייר קנדה - אירוע הידוע בשם דאון גימלי.
אירוע ידוע נוסף הוא התרסקות החללית מקיפת אקלים מאדים (Mars Climate Orbiter) בשנת 1998 כאשר בעוד נאס"א קבעה בחוזה בניית החללית דרישה שכל מערכות החללית הלא מאוישת יעבדו בשיטה המטרית, אחד מקבלני המשנה - לוקהיד מרטין עבד בשיטה המקובלת בארצות הברית, והנתונים הלא תואמים שהועברו על ידי מערכת משנה זו למרכז הבקרה של נאס"א הובילו להתרסקות החללית על מאדים.
[עריכה] התנגדות למעבר לשיטה המטרית
המעבר לשיטה המטרית עורר התנגדות רבה במדינות השונות. לאחר המהפכה הצרפתית, ועל אף אי הסדר שהיה קיים בשיטות המדידה במדינה קודם לכן (לדוגמה בעיר ליון עצמה היו שתי יחידות משקל שונות - ליברה (pound) היה או 14 אונקיות או 15 אונקיות), התנגדו ההמונים לשיטה החדשה המוצעת על ידי השלטונות. נפוליאון השיב את השיטה המסורתית אולם הגדיר מחדש את היחידות במונחים מטריים וכך אפשר למעשה לציבור להתרגל לשיטה המטרית - מעבר שבוצע בפועל בשנת 1837.
במדינות שבהן מרבית האוכלוסייה הייתה משכילה, הייתה התנגדות למעבר. במדינות שבהן האוכלוסייה הייתה לא משכילה, ולא היו סטנדרטים מקובעים אחרים, האוכלוסייה לא התנגדה למעבר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מעבר לשיטה המטרית באירלנד
- האיגוד המטרי של בריטניה
- קו זמן המתאר למעבר לשיטה המטרית בבריטניה
- האיגוד המטרי בארצות הברית
- השיטה המטרית בקנדה
התנגדות לשיטה המטרית:
המרת יחידות:
