Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions גאוגרפיה של אירופה - ויקיפדיה

גאוגרפיה של אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: לא בנוי כמו שצריך להיות בנוי ערך מורחב; אי דיוקים, שגיאות כתיב ובעיות ניסוח, מידע חסר, התמקדות בטפל. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
תמונת לוויין של יבשת אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה

אירופה הנה היבשת הקטנה ביותר לאחר אוקיאניה. היא נמצאת מערבית לאסיה (קו הגבול הוא הרי אורל), מזרחית לאוקיאנוס האטלנטי, צפונית ללים התיכון ודרומית לים הנורבגי.

קו האורך והרוחב שבהם נמצאת אירופה הם:

  • קווי רוחב- : 36 מעלות מצפון לקו המשווה בגיברלטר (דרום ספרד) ועד ל-71 מעלות מצפון לקו המשווה בכף הצפוני שבצפון נורבגיה.
  • קווי אורך- 11 מעלות ממערב לגריניץ' באזור מערב אירלנד. ועד ל-60 מעלות ממזרח לגריניץ' בהרי אורל שברוסיה.

תוכן עניינים

[עריכה] אקלים

למרות שטחה הקטן של אירופה ניתן למצוא בה שלושה סוגי אקלים עיקריים:

  1. אקלים ממוזג ים תיכוני: מצוי בדרום היבשת (חופי הים התיכון). אקלים זה מתאפיין בקיץ ארוך וחם, בחורף מתון, ובהרים קר. כמו כן, רוב המשקעים יורדים בעונה מרכזית אחת.
  2. אקלים אירופאי טיפוסי: מצוי במרכז-מערב אירופה. אקלים זה מתאפיין בארבע עונות שנה מסודרות ונבדלות. הקיץ מתון עם טמפרטורות נוחות. והאביב והסתיו באקלים זה מרשימים. החורף הוא יותר קר מאשר באקלים ים תיכוני אך מתון. כל עונות השנה יורד גשם אשר שומר על צמחייה ירוקה כל השנה ועל עשרות נהרות אשר משמשים כמוקדי מים.
  3. אקלים קריר: מצוי בצפון אירופה (מדינות סקנדינביה) ובמדינות מזרח אירופה רוסיה. החורף קר ולעתים צונחות הטמפרטורות ל-25 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הקיץ קריר, וכמות המשקעים קטנה ככל שמצפינים. במשך רוב השנה יורד גשם.

[עריכה] משקעים

ברוב אירופה כמות המשקעים השנתית הינה 400 מ"מ לפחות. ישנם כמה אזורים יוצאי דופן:

  • צפונית לים השחור (דרום אוקראינה).
  • החוף הדרום מזרחי של ספרד, ואזור קטן מערבית צפונית למדריד.
  • צפון שבדיה\נורבגיה\ פינלנד\ורוסיה:
בכמה אזורים כמות המשקעים השנתית הינה יותר מ-2,000 מ"מ:
  • צפון האי הבריטי עם כ- 4000 מילימטרים (בשנה).
  • מערב נורבגיה עם כ- 2500 מילימטרים (בשנה).
  • קו החוף של קרואטיה עד צפון אלבניה עם כ- 4000 מילימטרים (בשנה).

כמות המשקעים בערי אירופה: פריס כ- 528 מ"מ בשנה. לונדון כ- 612 מ"מ בשנה. ברלין כ- 580 מ"מ בשנה. מוסקבה כ- 575 מ"מ בשנה. לסבונה כ- 708 מ"מ בשנה.

[עריכה] רכסי הרים

הרי האלפים
הרי האלפים

ישנם 7 רכסי הרים גדולים באירופה.

  • האחד רכס הרי האלפים: הנמצא במרכז אירופה, ומשמש כאתר סקי פעיל בחורץ. רכס האלפים נמצא במדינות איטליה, שווייץ, צרפת, אוסטריה, סלובניה, ליכטנשטיין וגרמניה. רכס הרים גדול זה מביא מעין מחסום גיאוגרפי. הרוחות אשר מגיעות מהקוטב הצפוני דרומה נתקלות באלפים ומתקשות לעבור דרכם. ובשל כך ניתן להגיד שרכס האלפים מפריד בין שני אזורי אקלים שונים. מצפון לרכס האלפים נמצא אקלים ממוזג קר, ומדרום לו נמצא אקלים ממוזג. הפסגה הגבוהה ביותר באלפים היא המון בלאן המתנשאת לגובה של 4807מ' ונמצאת בגבול שבין איטליה לצרפת. המון בלן הוא הגבוה שבהרי אירופה.
  • השני הרי סקנדינביה: רכס הרים גדול המשתרה משבדיה במזרח ועד מערב נורבגיה.ברכס סקנדינביה (בשל מיקומו הצפוני) קר מאוד, השלג לא נמס בפסגות כל השנה. בחורף בצפנו של הרכס השמש לא זורחת, ובקיץ השמש לא שוקעת. הפסגה הגבוה ביותר בהריי סקנדינביה היא הגליטרטינד המתנשאת לגובה של 2470מ' ומקדימה במטר אחד את פסגת הגלהפיגן(2469), שתי הפסגות הללו נמצאות בנורבגיה.
  • השלישי הרי הפירינאים: רכס הרים הנמצא בין צרפת לספרד, רכס הרים זה מפריד בין ספרד לצרפת כגבול מדיני אך רכס הרים זה משמש גם כגבול פיזי אשר מפריד בין חצי האי האיברי לבין שאר אירופה. הפסגה הגבוה בפירניאם נמצאת בספרד ושמה הוא האנטו המתנשאת לגובה של 3404מ'.
  • הרבעי הרי אורל: המתחיל בקזחסטאן בדרום ונימשך עד חופי האוקיאנוס הארקטי בצפון. הרי אורל מחלקים את רוסיה ממזרח להרי אורל וממערבם. אך לא די בכך הם גם חלק מהגבול אשר מפריד בין יבשת אירופה לבין יבשת אסיה. הפסגה הגבוה בהרי אורל היא הנרודניה המתנשאת לגובה 1894מ', והיא נמצאת ברוסיה.
  • השביעי הרי האפנינים נמצאים בארץ המגף איטליה. האפנינים גובלים במערב בחוף הים הטירני, בדרום בים התיכון, במזרך בים האדריאתי ובצפון בנהר הפו. הפסגה הגבוה באפנינים גרן ססו המתנשאת לגובה של 2914מ'.

כמובן ישנם עוד הרים באירופה בסקוטלנד שבצפון בריטניה יש את הרי סקוטלנד, בגרמניה יש את הרי גרמניה התיכונה, בבוסניה והרצגובינה ובקרואטיה יש את האלפים הדינריים, בספרד יש את הרי קסטיליה, הרי קנטבריה, והרי הבטי סהפיסגה הגבוה שבהם מתנשאת לגובה של 3481מ' ונקראת מולסן והרי הפידום ביוון, אך הם יחסית קטנים.

בעיקר במערבה של אירופה ישנם מישורים רחבי ידיים, מצפון צרפת ועד לצפון הולנד אין כמעט הרים. ולכן ארצות אלה נקראות ארצות המישור. מישורים אלה נחשבים לאחד המקומות הנוחים ביותר למגורים בעולם.

[עריכה] נהרותיה

הדנובה באולם
הדנובה באולם

מספר הנהרות הזורמים בתחומי אירופה גדול, וקשה למנות את מספרו המדויק. אם כי ניתן לציון את הגדולים והמפורסמים שבהם.

  • נהר הריין. הנהר החשוב ביותר באירופה מבחנה כלכלית. הנהר נובע בצפון הרי האלפים ומהווה גבול בין שווייץ לגרמניה ואחר כך בין צרפת לגרמניה, בסןף הוא זורם להולנד ומתפצל לנהר הול, נהר הלק ונהר האיסל. אורכו של הריין הוא כ-1,320 ק"מ.
  • נהר הוולגה. הוא הנהר הארוך ביותר באירופה, הוא נובע במערב רוסיה ומהנביעה ועד לשפך בים הכספי הוא נמצא רק ברוסיה. הוא עובר בערים ניז'ני נובגורוד, סמרה, טבר, קזן, צריצין ואסטרחן. אורכו הוא כ-3,700 ק"מ.
  • נהר הדנובה. הוא הנהר השני באורכו באירופה והיחיד אשר זורם ממזרח למערב. מקורותיו של הדנובה הינם בשורצולד (היער השחור) שבגרמניה. בדרך עובד נהר זה ב 10 ארצות, וחוצה את הערים וינה ובודפסט. הוא מהווה גבול בין רומניה ובולגריה ובין אוקראינה לרומניה, הוא נשפך בסוף לים השחור ואורכו הוא כ-2860 ק"מ.
  • נהר הסן. זורם בצפון צרפת והוא אחד הגדולים באזור. בנהר זה ישנם איים אשר אל אחד מהם הוקמה העיר פריז. אורכו כ 780 ק"מ, נהר הסן נשפך לתעלה האנגלית.
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu