1

חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד, מחזיק בין שלל תאריו גם בתואר מלך ירושלים, כצאצא למלכי נאפולי, שקנו את התואר מידי הטוענת לכתר ממלכת ירושלים בשנת 1277.

2

ביום ירושלים, נערך בהר הרצל טקס ממלכתי לזכרם של יהודי אתיופיה שמתו בנסותם לעלות לארץ ישראל.

3

הטמפלרים, או בשמם המלא מסדר אבירי היכל שלמה, שאגודתם נוסדה בימי הביניים אחרי מסע הצלב הראשון במטרה להגן על ממלכת ירושלים ועל הצליינים העולים אליה לרגל, קבעו את המטה המרכזי שלהם בארץ ישראל במסגד אל-אקצא שבהר הבית, אותו חשבו לחלק שנותר מארמונו שלשלמה המלך. את סוסיהם הם שיכנו במבנה התת־קרקעי הסמוך, אשר נקרא עד היום בשם אורוות שלמה.

4

בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, נותר חלק מהר הצופים כמובלעת מעבר לקו העירוני, וכל שבועיים הייתה יוצאת שיירה דרך שער מנדלבאום כדי להחליף את מחצית הכוח שעל ההר. הירדנים התעקשו על שמירה מדוקדקת של המודוס ויונדי, וכך המשיך השימוש באותם שני אוטובוסים במשך 19 שנה.

5

כשחפרו את יסודות מלון פאלאס המוסלמי, נתגלו לפתע עצמות שהיו חלק מבית קברות מוסלמי סמוך. המופתי חאג' אמין אל חוסייני ביקש להמשיך בבנייה ופרסם פתווה המבטלת את קדושת בית הקברות בשל עתיקותו. בשנת 1990 סללה עיריית ירושלים שביל דרך בית הקברות, ושלפה את הפתווה ההיסטורית כדי למנוע סערה דתית-מוסלמית.

6

המסורת העממית מספרת שכאשר ביקר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב בכנסיית הקבר בירושלים הציע לו הפטריארך סופרוניוס להתפלל במקום. כדי שהמקום לא יהפוך למקום קדוש גם למוסלמים ויפתח פתח לסכסוכים ומלחמות על המקום, סרב עומאר ויצא להתפלל בחוץ. במקום בו התפלל נבנה מסגד עומר.

7

בבוקר יום ראשון אחד בשנת 1948, כאשר יצא הנציב העליון הבריטי מכנסיית סנט אנדרוז, הבחין לפתע בעמדה של ההגנה על כיפת טחנת הרוח במשכנות שאננים. הוא ציווה לפוצץ את המבנה, אבל נתקל בהתנגדות אנשיו, שגילו כי את הטחנה הקים האציל האנגלי משה מונטיפיורי. הפשרה שהושגה היתה פיצוץ הכיפה בלבד, כפי שתיעדו צלמי המושבה האמריקנית בירושלים.

8

במאות ה-18 וה-19 נהגו לחמם את הבתים בארץ ישראל בעזרת מנגל. הדבר יצר אמנם חום רב, אבל גם לא מעט עשן. משום כך פתחו אשנב קטן (בערבית - "טאקה") בקיר החיצוני מעל החלונות, דרכו העבירו ארובה שניקזה את העשן. יושבי הבתים כיום צריכים להתמודד עם ה"טאקה" המיותרת: לסתום אותה, להשתמש בה לצינור ניקוז או להפוך אותה לאלמנט קישוטי. ניתן לראות "טאקות" רבות בנחלאות ובשאר השכונות הראשונות מחוץ לחומה.

9

היהודים פורצי החומות בחרו לשכונותיהם החדשות שמות "מתוחכמים" המתובלים בראשי תבות, גימטריות ופסוקים. כך היא למשל שכונת 'זכרון טוביה', ששמה לקוח מהפסוק "זכר רב טובך יביעו" בתהילים, ומרמז על מקימה יוסף ריבלין שהיתה זו השכונה ה-11 (טב) שבנה; דוגמא נוספת היא 'שבת אחים', ששמה לקוח מהפסוק המפורסם בתהילים, וגם מרמזת על העדות שהסתופפו בה: שפניולים, בבלים, תימנים, אורפלים, חלאבים, יוונים ומערביים.

10

ברבות מהשכונות הישנות בירושלים ניתן לזהות קורות ברזל הבולטות מהקיר, ותומכות לרוב מרפסות ומשקופי חלון. קורות אלו נקראות בעגה המקומית בשם "רֶלְסים" שהוא שיבוש משעשע (ריבוי מיותר) של המילה האנגלית Rails (פסים). הסיבה לכינוי היא שהקורות מזכירות בצורתן פסי רכבת.

11

שני קברי המהנדסים בשער יפו מזוהים בוודאות כקברים של גברים ולא של נשים, מפני שבראשם מפוסל טורבן באבן. עד היום נוהגים בטורקיה להניח בראש מצבות של גברים טורבנים, ואילו את מצבות הנשים מעצבים כזרי פרחים.

12

ארבע פעמים נכנע ראש עיריית ירושלים בשנת 1917 בפני הבריטים, לאחר שכבשו את העיר מידי הטורקים: הפעם הראשונה היתה בפני שני סמלי מטבח במקום בו הוקמה לימים כיכר אלנבי; הפעם השנייה היתה באותו מקום מול מפקד בכיר יותר; הפעם השלישית היתה שוב באותו מקום בפני מפקד הדיביזיה, ולבסוף ניאותו הבריטים לקבל את הכניעה רק בפני הפילדמרשל אדמונד אלנבי, הפעם בשער יפו.

13

הצייר הבריטי ויליאם הולמן האנט, שהתגורר בשלהי המאה ה-19 ברחוב הנביאים 64, היה ידוע בגחמותיו ובמוזרויותיו, אך נראה שאשתו בכל זאת לא ציפתה לגלות שבצוואתו הוריש את ביתם המשותף לסוכנת הבית שלהם. למרות תדהמתה ואכזבתה היא הקדישה לזכרו של בעלה המנוח ספסל אבן בחצר מנזר מאר אליאס, שם אהב לשבת ולצייר את נוף המדבר.

14

הקישלה הוא ארמון קיץ עתיק ששימש את הצבא העות'מאני למגורי חיילים, לפני שהפך לבית מעצר. משמעות השם בטורקית היא "קסרקטין", וצורת הגייתו היא קישְלָה (במלרע). ותיקי ירושלים טוענים כי במהלך הפרות סדר והפגנות היו החיילים צועקים אל הקהל המתגודד: "קישְלָה! קישְלָה!", כאומרים: "התפזרו מיד, לפני שניקח אתכם לבית המעצר". מזה נולדה "מילת הגירוש הירושלמית" - קישטה.

15

בשנת 1841 החליטו אנגליה וגרמניה, שתי מדינות פרוטסטנטיות, לשתף פעולה ביצירת בישופות מאוחדת בירושלים. הוסכם כי הבישוף יהיה אנגלי או גרמני לסירוגין, ויכהן עד יום מותו. הבישוף הראשון - המומר אלכסנדר - מונה מטעם האנגלים, אך נפטר לאחר פחות מחמש שנים. הגרמנים מינו מיד את סמואל גובאט ששימש בתפקיד לא פחות מ-30 שנה. עם מותו בשנת 1882 מינו הבריטים בישוף בשם ברקלי, אך הלה מת לאחר פחות משנה. האנגלים "נשברו" מחוסר הצדק וב-1883 הקימו בישופות משלהם.

16

שכונת נָיוֹת, השוכנת בסמוך לכנסת ולמוזיאון ישראל בירושלים, נקראת בשם זה מפני שהיא מאגדת בתוכה כמה וכמה שכונות קטנות, ששְמן מתחיל במילה 'נווה': נווה גרנות (על שם אברהם גרנות), נווה שאנן, נווה המוזיאון ועוד.

17

בלילה שבין ה-18 ל-19 במאי 1948 פרצה כיתת פלמחניקים קטנה את שער ציון במסגרת קרבות הרובע היהודי במלחמת העצמאות. מפקד הכיתה הצעיר היה דדו, הלא הוא דוד אלעזר, לימים הרמטכ"ל התשיעי של מדינת ישראל. עם הישמע פיצוץ חומר הנפץ שהפעיל החבלן, זינק דדו אל השער, ובקריאות "אחריי!" פרץ אל העיר העתיקה. לאחר כשלושים מטרים גילה דדו לפתע שהוא לבדו. הסתבר שחייליו היו כה עייפים מימי הקרבות הארוכים, שאפילו הפיצוץ לא העיר אותם... דדו נאלץ לחזור על עקבותיו ולהעיר אותם, ורק אז הושלמה הפריצה באופן רשמי.

18

ליליה אחד, בשנת 1867 מצא עצמו הארכיאולוג הבריטי צ'ארלס וורן בתעלת ביבים עמוקה ליד הר הבית. במהלך חפירה שניהל בעיר העתיקה, צדה את עינו התעלה העתיקה, והוא שכנע את אחד מפועליו להצטרף אליו. יחד הם שטו על גבי דלתות עץ ישנות, ולא פעם נפלו למים המעופשים. לימים סיפר על הרפתקאותיו בספרו Underground Jerusalem (בעברית: "ירושלים של מטה") שם הוא מתוודה כי חשש לטבוע בתעלה "והרי אין זה מכובד כלל למות כעכברוש בביצת מי שפכים." התעלה המדוברת, אגב, היא התעלה החשמונאית שנוקתה ופתוחה כיום לקהל במנהרות הכותל.

19

ב-1898 נסע הרצל לארץ ישראל כדי לפגוש את קיסר פרוסיה, וילהלם השני ולשכנעו לפעול להקמת מדינת היהודים בפלשתינה. כשהגיע לירושלים, לא מצא ולו חדר אחד במלון, שכן כל המלונות התמלאו עד אפס מקום בפמליית הקיסר. את כבוד חוזה המדינה הצילה משפחת שטרן, שפתחה בפניו את ביתה בשכונת ממילא. בית שטרן זכה לתהילת עולם, ולמרות שהרצל לן בו לילות ספורים בלבד, הוא הפך לבית לשימור. בסוף שנת 2006 שוחזר הבית במלואו לאחר שפורק באופן זמני במסגרת פרוייקט שיקום ממילא.

20

על שלט בית הכנסת נחלת יעקב שבשכונת נחלת שבעה נכתב כי הוא "הראשון מחוץ לחומות". למעשה הוא נבנה בשנת 1870, מה שהופך אותו לבית הכנסת השלישי, ואולי אפילו הרביעי: בית הכנסת הראשון נבנה בחווה החקלאית כרם אברהם; בית הכנסת השני (ויש אומרים גם השלישי - אחד לספרדים ואחד לאשכנזים) הוקם במשכנות שאננים; והשלישי (או הרביעי) היה בשכונת מחנה ישראל. על כך אומרים מתפללי בית הכנסת: "לא אנחנו שמנו את השלט, אלא העירייה"...

21

ברוך ג'מילי לא היה הראשון שחשב להנציח את שמו ותאריך ביקורו על רכוש שאינו שלו. התאריך הקדום ביותר המופיע בכתובת גרפיטי בארץ, נמצא חרוט על עמוד בחזית כנסיית הקבר. הכתובת רשומה באדום עז ומציינת את שמו ותארו של אציל ספרדי, ואת שנת ביקורו - 1384.

22

פורטל:ירושלים/הידעת?/22

23

פורטל:ירושלים/הידעת?/23

24

פורטל:ירושלים/הידעת?/24

25

פורטל:ירושלים/הידעת?/25

26

פורטל:ירושלים/הידעת?/26

27

פורטל:ירושלים/הידעת?/27

28

פורטל:ירושלים/הידעת?/28

29

פורטל:ירושלים/הידעת?/29

30

פורטל:ירושלים/הידעת?/30

31

בית כנסת הרמב"ן המצוי היום בתחומי הרובע היהודי לא הוקם על ידי פרשן התורה הידוע, אלא השם "נדד" אליו ודבק בו: הרמב"ן, שביקר בירושלים ב-1267, הקים כנראה בית כנסת בהר ציון, שם התגוררו אז היהודים. במאה ה-15 נדד מניין המתפללים הקבוע אל מבנה בית הכנסת היום, ונשא עמו את השם. בשנת 1948 גורשו יהודי הרובע מביתם, ורבים מהם עברו לגור בשכונת קטמון. גם הפעם נדד השם הוותיק עם מניין מתפלליו, ועד היום פועל "בית כנסת הרמב"ן" בקטמון, עתה כבר במקביל ל"תאומו" ברובע היהודי.

32

משה מונטיפיורי שהקים את שכונת משכנות שאננים במחצית המאה ה-19 לא סמך על התעשייה המקומית, והביא את כל המכשור הטכנולוגי ועבודות הפרזול מעיר הולדתו רמסגייט (Ramsgate) שבאנגליה. בזכות כך השתמרו קטעי הפרזול האיכותיים עד ימינו באופן מרשים, אך דווקא טחנת הרוח סבלה מכך, שכן ההמתנה עד בוש לחלקי החילוף של חלקיה השביתו אותה סופית לאחר שנים ספורות.

33

פורטל:ירושלים/הידעת?/33

34

פורטל:ירושלים/הידעת?/34

35

פורטל:ירושלים/הידעת?/35

36

פורטל:ירושלים/הידעת?/36

37

פורטל:ירושלים/הידעת?/37

38

פורטל:ירושלים/הידעת?/38

39

פורטל:ירושלים/הידעת?/39

40

פורטל:ירושלים/הידעת?/40

41

פורטל:ירושלים/הידעת?/41

42

פורטל:ירושלים/הידעת?/42

43

פורטל:ירושלים/הידעת?/43

44

פורטל:ירושלים/הידעת?/44

45

פורטל:ירושלים/הידעת?/45

46

פורטל:ירושלים/הידעת?/46

47

פורטל:ירושלים/הידעת?/47

48

פורטל:ירושלים/הידעת?/48

49

פורטל:ירושלים/הידעת?/49

50

פורטל:ירושלים/הידעת?/50

51

פורטל:ירושלים/הידעת?/51

52

פורטל:ירושלים/הידעת?/52