Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions ג'רזי - ויקיפדיה

ג'רזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Bailiwick of Jersey
דגל ג'רזי סמל ג'רזי
(בפירוט) (בפירוט)
מיקום ג'רזי
שפות רשמיות אנגלית, צרפתית, ג'רזית
עיר בירה סנט הלייר
מושל כללי סר ג'ון צ'שר
Bailiff סר פיליפ בלחיץ'
מטבע פאונד ג'רזי (צמוד לפאונד האנגלי)
אזור זמן UTC (DST +1)
המנון לאומי Ma Normandie, אל, המלך נצור
חג לאומי 9 במאי: יום העצמאות
סיומת אינטרנט .je
קידומת טלפון +44-1534

ג'רזי היא נסיכות כתר בריטית לחופה של נורמנדי אשר בצרפת, בתעלה האנגלית. מלבד האי ג'רזי עצמו, תחום השיפוט של הנסיכות כולל גם את האיים הבלתי מאוכלסים של קבוצת האיים מינקווירס ואקרהוס ופיירס דה לק, כמו גם שונית מספר באזור האי. יחד עם תחום השיפוט של גרנזי, היא יוצרת קבוצת איים בשם איי התעלה, בה האי הגדול ביותר הוא האי ג'רזי עצמו - 112 קמ"ר שטחו. קבוצה זו מסתמכת על ההגנה של הממלכה המאוחדת, אולם ג'רזי אינה חלק ממנה, כמו גם אינה חלק בהאיחוד האירופי, כי אם נכס נפרד של בית המלוכה, שניתן להשוותו לאי מאן שבין בריטניה ואירלנד.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ג'רזי

ההיסטוריה של ג'רזי מושפעת ממיקומו האסטרטגי, בין החוף הצפוני של צרפת לחוף הדרומי של אנגליה. ההיסטוריה הרשומה של האי נמתחת על פני כאלף שנה.

ראיות המצביעות על התיישבות בתקופת הברונזה ותקופת הברזל ניתן למצוא במקומות רבים ברחבי האי. עד כה לא נמצאו עדויות המצביעות על כיבוש רומי קבוע, אולם ישנן ראיות ארכיאולוגיות המצביעות על השפעה רומית. ראיות אלו ניתן למצוא בעיקר בכף החוף של לה פינקל שבאזור לאס לנדס, שם מיוחסים שרידי מבנים פרימיטיביים בהיותם מקדש רומי עתיק. לאחר שהייתה ג'רזי תחת השפעתה של בריטני וכונתה אנגיה, הושפעה מהויקינגים במאה ה-9. מקור השם ג'רזי מהמסורת הויקינגית: לאיים רבים בחופים הצפוניים של אירופה הוצמדה הסיומת הנורבגית "-אִי" (ey-). ואולם, לא ברור מה מקור החלק הראשון של שם האי. ישנה תאוריות שעל פיהן נגזרת המילה מהמילה הנורבגית "גָ‏'ארְתְ'" (jarth) שפירושה "אדמה"; או מהמילה "גָ‏'רְל" (jarl), שפירושה "מנהיג". לחילופין, חיזוק למוצא קלטי אפשר לראות במילה הגאלית "גָ‏אר" (-gar) שפירושה "עץ אלון", ובמילה "סֵטוֹ‏ן" (ceton) - "יער". יש הטוענים שמקור השם מעיוות המילה הלטינית "קיסריה" (Caesarea), השם הרומאי של האי, זאת לאחר שהושפע מסיומת "-אִי" (ey-) באנגלית עתיקה לשם ציון איים, בדומה לשפה הנורבגית. טענה זו מתקבלת על הדעת אם בעקבות מבטא מקומי שונה של השפה הלטינית, המילה קיסריה נהגתה "צ'סריה", כנראה תחת השפעת ההיגוי הכנסייתי של השפה הלטינית.

בשנת 933 סופח האי לדוכסות נורמנדי על ידי ויליאם לונגסורד, דוכס נורמנדי. צאצאו, ויליאם מנורמנדי, כבש את אנגליה בשנת 1066 שבעקבותיו שלט שליט אחד באנגליה ובדוכסות בנורמנדי. בשנת 1204 כבש פיליפ השני מלך צרפת, כמעט ללא התנגדות, את כל חבל נורמנדיה מידיו של ג'ון מלך אנגליה, שנשאר עם האי ג'רזי ושאר איי התעלה. מאז ועד עצם היום הזה היה האי לאוטונומיה עם ממשל עצמי.

תושבי האי עסקו בעסקי הדייג של ניופאונדלנד בסוף המאה ה-16. בתמורה לעזרה שניתנה לו במהלך גלותו בג'רסי בשנות ה-40 של המאה ה-17, נתן צ'ארלס השני לג'ורג' קרטרה, מושל האי, חלקה גדולה במושבות האמריקאיות. קרטרה שינה את שמו של החלקה לניו ג'רזי, היא כיום מדינה קטנה בארצות הברית.

האי שגשג בעיקר באמצעות מסחר, ומדיניות נייטרלית בהקשר לעימותים שבין צרפת ואנגליה. אורח החיים באי הקיף חלקאות, דייג, בניית אניות וייצור מוצרים מצמר. עם השיפור באמצעי תחבורה בתחילת המאה ה-19, החל האי למשוך תיירים.

ג'רזי נכבשה על ידי גרמניה הנאצית מ-1 ביולי 1940 עד 9 במאי 1945.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של ג'רזי

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בית המחוקקים של ג'רזי הוא סטייטס אוף ג'רזי. הוא כולל 53 נבחרים, מהם תריסר סנאטורים (שנבחרו לתקופה של 6 שנים), תריסר ראשי אזורים (שנבחרו לתקופה של 3 שנים), 29 סגנים (שנבחרו לתקופה של 3 שנים),

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת ג'רזי

הכלכלה של ג'רזי מבוססת על שירותים פיננסיים, תיירות, מסחר אלקטרוני וחקלאות. השירותים הפיננסיים מהווים כ-60% מכלכלת האי, המוכר כמקלט מס.

התוצרת החקלאית העיקרית היא תפוחי אדמה ומוצרים חלביים שונים. מקור החלב בפרות האי.

חקלאים ומגדלים מוכרים לעתים מזון עודף בארגזים בצידי הדרכים, תוך הסתמכות על יושרם של הקונים לשלשל את הסכום הנכון של מזומן לתוך תיבת כסף.

ג'רזי זכתה למעמד "פיירטרייד" על ידי ארגון FLO ב-18 בפברואר 2005.

היעדרו של מס ערך מוסף (מע"מ) הוביל לצמיחת התעשייה בתקופה האחרונה: מוצרי מותרות בעלי ערך נמוך, כגון וידיאו, לבני נשים ועדשות מגע, מיוצאים לבריטניה וכך מתחמקים ממע"מ וגורמים להוזלה במחירי מוצרים אלו בבריטניה. מדינת ג'רזי הכריזה בשנת 2005 על הגבלות לקבלת רשיונות עסק לחברות שאינם מקומיות, העוסקות במסחר בצורה זו.

ניתן לרכוש מוצרים פטורים ממכס בכניסה לאי וביציאה מהאי.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של ג'רזי

שטח האי ג'רזי, כולל האזור שבין גיאות לשפל, הוא 118.2 קמ"ר. הוא נמצא בתעלת למאנש, כ-22.5 ק"מ מחצי האי קוטנטין שבנורמנדי שבצרפת, וכ-161 ק"מ מדרום לבריטניה. הוא האי הגדול והדרומי ביותר מבין איי התעלה.

באי אקלים ממוזג עם חורפים מתונים וקיצים קרירים. שטח האי כולל מישור גבוה ומשופע, חוף ים חולי וארוך בדרום, וצוקים בדרום. במישורים הרמים ישנם עמקים, בדרך כלל מכיוון צפון לכיוון דרום.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של ג'רזי

האי מאכלס בו מספר גדול של אנשים שנולדו מחוצה לו - כ-50% מהאוכלוסייה אינם במקור מהאי.

30% מהאוכלוסייה מרוכזים בסנט הליה, האזור היחיד בו יש עיר. מתוך כ-87,000 תושבי ג'רזי, כשתי חמישיות הם ממוצא ג'רזי או נורמני, וכשתי חמישיות נוספים הם ממוצא בריטי (אנגלי, סקוטים, וולשים ואירים (צפון אירלנד)). קבוצות המיעוט הגדולה ביותר אחרי הבריטים הם הפורטוגזים (כ-6% - בייחוד מאיי מדיירה), האירים והפולנים. גם הקהילה הצרפתית הייתה תמיד קיימת. מרבית התושבים שנולדים באי מחשיבים עצמם בריטים, כמו גן מעריכים את היחסים המיוחדים בין בריטניה והאי.

בג'רזי כוננו מספר דתות. דת המדינה כיום הוא הכנסייה האנגליקנית. באזורים הכפריים מצא מתודיזם מעוז מסורתי. קיים גם מיעוט קתולי עם שני בתי ספר קתולים בעיר הראשי בסנט הליה (בתי ספר לבנים בלבד ובתי ספר לבנות בלבד).

בג'רזי, כמו גם מרבית המדינות המערביות, אוכלוסייה מזדקנת. השינוי בא לידי ביטוי בעיקר בגלל רצון התושבים הצעירים להגר למקומות אחרים בחיפוש אחר הזדמנויות שהאי אינה יכולה לספק להם.

בריטניה בדרך כלל מתייחסת אל ג'רזי כאל חלק ממנה בכל הנוגע ללאום ולהגירה. ואולם, ג'רזי זכאית מבחינה חוקתית להגביל את ההגירה אל האי.

דגל הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד
דגל אנגליה דגל סקוטלנד דגל ויילס דגל צפון אירלנד
אנגליה סקוטלנד ויילס צפון אירלנד
אירופה גיברלטר - ג'רזי - גרנסי - האי מאן
האוקיינוס האטלנטי סנט הלנה - איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים - איי פוקלנד
הקריביים ברמודה - איי הבתולה הבריטיים - איי טורקס וקאיקוס - מונטסראט - איי קיימן - אנגווילה
האוקיינוס השקט פיטקרן
האוקיינוס ההודי הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי
אנטרקטיקה הטריטוריה הבריטית באנטרקטיקה

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu