גאורגי מלנקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גאורגי מקסמיליאנוביץ' מלנקוב


למניין:	שליט ה-3
מנהיג קודם:	יוסיף סטלין
מנהיג הבא אחריו:	ניקיטה חרושצ'וב
תחילת כהונה:	1953
סוף כהונה:	1955
מקום לידה:	אורנבורג, רוסיה
תאריך לידה:	13 בינואר 1902
תאריך פטירה:	14 בינואר 1988
תאריך המוות:	{{{מוות}}}
מקום פטירה:	{{{מקום פטירה}}}
מקום המוות:	{{{מקום מוות}}}
מקום קבורה:
מפלגה:	{{{מפלגה}}}
בן זוג:	{{{בעל}}}
בת זוג:	{{{אישה}}}
שם בשפת אם:	Гео́ргий Максимилиа́нович Маленко́в (רוסית)
חתימה:	{{{חתימה}}}

גאורגי מקסמיליאנוביץ' מלנקוב (רוסית: Гео́ргий Максимилиа́нович Маленко́в)‏ (13 בינואר (על פי הלוח היוליאני) 1902 - 14 בינואר, 1988) היה מדינאי סובייטי ומנהיג המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ושותף קרוב של יוסף סטלין. הוא היה ראש ממשלת ברית המועצות לתקופה קצרה לאחר מותו של סטלין (מרץ 1953–פברואר 1955).

מלנקוב נולד באורנבורג שברוסיה. הוא הצטרף לצבא האדום בשנת 1919 ולמפלגה הקומוניסטית באפריל 1920. במהלך שירותו הצבאי, הוא היה קומיסר פוליטי. לאחר שעזב את הצבא בשנת 1921, הוא למד בבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה. הוא סיים את חוק לימודיו בשנת 1925 ועבד עבור המפלגה הקומוניסטית והפך לאיש סודו של סטלין. הוא סייע לסטלין, יחד עם לברנטי בריה בעת "הטיהורים הגדולים" בסוף שנות השלושים, אם כי לאחר מכן הפך ליריבו של בריה.

מלנקוב הצטרף לפוליטבירו בשנת 1946. למרות יריבותו מול בריה ואנדריי ז'דנוב, הוא שמר על חסדו של סטלין, בעיקר עם ירידת קרנו של זדנוב. בשלב זה הפך בריה שוב להיות בן בריתו של מלנקוב ויחד הם פעלו כדי לטהר את הפוליטבירו מכל בני-בריתו של אנדריי ז'דנוב, שנשלחו למחנות עבודה. בשנת 1952 התמנה מלנקוב למזכירות המפלגה. מותו של סטלין במרץ 1953 שלח את מלנקוב לעמדות הבכירות ביותר - בעזרת תמיכתו של בריה הפך ליושב ראש מועצת השרים (ראש הממשלה) כמו גם המזכיר הראשון של המפלגה, אך הוא נאלץ להתפטר מתפקיד המזכיר הראשון ב-13 במרץ עקב התנגדות בקרב חברים אחרים בפרזדיום. ניקיטה חרושצ'וב התמנה לתפקיד המזכיר הראשון במקומו בספטמבר, מה שהוביל לפתיחת עידן קצר של ה"דואומוורט" של מלנקוב-חרושצ'וב.

מלנקוב היה ראש הממשלה במשך שנתיים. בעת שלטונו הוא התבטא רבות נגד ההתחמשות הגרעינית, והכריז ש"מלחמה גרעינית יכולה להוביל להרס גלובלי". הוא גם תמך בהסבת היצור למוצרי צריכה במקום תעשייה כבדה.

מלנקוב אולץ להתפטר בפברואר 1955 לאחר שיריביו תקפו אותו בשל קרבתו לבריה (שהוצא להורג בדצמבר 1953) ובשל כישלון מדיניות ממשלתו. הוא שמר על מקומו בוועד הנשיאות. אולם, בשנת 1957 הוא אולץ להתפטר בשל נסיונו להדיח את חרושצ'וב תוך שיתוף פעולה עם ניקולאי בולגנין, ויאצ'סלב מולוטוב ולזר קגנוביץ' (קבוצת האנטי-מפלגה). בשנת 1961 הוא סולק מהמפלגה והוגלה בתוך ברית המועצות. הוא הפך למנהל מפעל הידרואלקטרי בקזחסטן, תפקיד אותו מילא עד מותו.

הקודם:
יוסף סטלין

שליטי ברית המועצות

הבא:
ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב

שליטי רוסיה