החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החלטה 3379 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות אשר נתקבלה ב-10 בנובמבר 1975 השוותה את הציונות לגזענות. בתגובתו הנמרצת להחלטה, נציג מדינת ישראל באו"ם, חיים הרצוג, הצביע באירוניה על העיתוי - ההצבעה התרחשה בדיוק במלאות 37 שנה לליל הבדולח, וקרע את הצעת ההחלטה על דוכן הנואמים באומרו "העם היהודי רואה את ההחלטה הזו כפיסת נייר, והוא יתייחס אליה כאל כזו."

[עריכה] רקע

החלטת האו"ם ב-1975 הייתה חלק ממבצע תעמולה אנטי-ישראלי מצד ברית המועצות ומדינות ערב בתקופת המלחמה הקרה. מבצע זה כלל ניסיון כושל לסלק את ישראל מהאו"ם, שיתוף אש"ף במגעים עם האו"ם והקמת ועדה לשמירת זכויות העם הפלסטיני. מבחינת ההיבט הפנימי הישראלי, באה החלטה זו בתקופה בה התערערה אחיזתה של ההנהגה הוותיקה בעם בארץ, ועל כן ניתן לראות את החלטת האו"ם כמסתייעת באווירה הפנימית בישראל, שהייתה אווירת מבוכה בשל תוצאותיה המפתיעות והמחרידות של מלחמת יום הכיפורים, אשר נתפסה כמחדל של השלטון. ההחלטה באו"ם, אף שהתרחשה מחוץ לישראל, משקפת לפיכך גם את החלשות מעמדו של צה"ל בעולם, ושל ההנהגה הוותיקה בעיני העם בארץ. שינוי זה לרעה הביא גם לירידה במעמדה הבינלאומי של ישראל, בה בעת.

[עריכה] התפלגות ההצבעה

• מציעות (הצביעו בעד; 25): אפגניסטן, אלג'יריה, בחריין, קובה, בנין, מצרים, גינאה, עיראק, ירדן, כוויית, לבנון, לוב, מאוריטניה, מרוקו, צפון תימן, עומן, קטר, ערב הסעודית, סומליה, דרום תימן, סודאן, סוריה, תוניסיה ואיחוד האמירויות הערביות.

• הצביעו בעד (72); 25 המציעות המפורטות מעלה וכן 47 מדינות נוספות: אלבניה, בנגלדש, ברזיל, בולגריה, בורונדי, בלארוס הסובייטית, קמבודיה, קמרון, קייפ ורדה, צ'אד, הרפובליקה העממית של סין, קונגו, קפריסין, צ'כוסלובקיה, גיניאה המשוונית, גמביה, גרמניה המזרחית, גרנדה, גיניאה ביסאו, גיאנה, הונגריה, הודו, אינדונזיה, איראן, לאוס, מדגסקר, מלזיה, האיים המלדיביים, מאלי, מלטה, מקסיקו, מונגוליה, מוזמביק, ניז'ר, ניגריה, פקיסטן, פולין, פורטוגל, רואנדה, סאו טומה ופרינסיפה, סנגל, סרי לנקה, טנזניה, תורכיה, אוגנדה, אוקראינה וברית המועצות.

• הצביעו נגד (35): אוסטרליה, אוסטריה, איי בהאמה, ברבדוס, בלגיה, קנדה, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קוסטה ריקה, דנמרק, הרפובליקה הדומיניקנית, אל סלבדור, פיג'י, פינלנד, צרפת, מערב גרמניה, האיטי, הונדורס, איסלנד, אירלנד, ישראל, איטליה, חוף השנהב, ליבריה, לוקסמבורג, מלאווי, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורבגיה, פנמה, שווייץ, שבדיה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית ואורוגוואי.

• נעדרו מההצבעה (32): ארגנטינה, בהוטן, בוליביה, בוטסואנה, בורמה, צ'ילה, קולומביה, אקוודור, אתיופיה, גבון, גאנה, יוון, גואטמלה, ג'מייקה, יפן, קניה, לסוטו, מאוריציוס, נפאל, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, סיירה ליאונה, סינגפור, תאילנד, טוגו, טרינידד וטובגו, וולטה העילית, ונצואלה, זאיר וזמביה.

[עריכה] השלכות והתפתחויות מאוחרות

עם תום המלחמה הקרה כמעט כל המדינות הלא-ערביות שינו את עמדתן, ותמכו בהחלטה הפוכה ב־1991. ב-1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 4686 לפיה היא שוללת את הקביעה הכלולה בהחלטה 3379 (למעשה, מדובר בביטול ההחלטה הקודמת). כמה מדינות ערביות ומוסלמיות ולצדן קובה, צפון קוריאה ווייטנאם עדיין תמכו בהשוואה בין הציונות לגזענות.

בספטמבר 2001 שוב ביקשו מדינות ערב לפגוע בתדמיתה של ישראל, בניסיון להשוות ציונות לגזענות בוועידה העולמית של האו"ם כנגד הגזענות בדרבן, דרום אפריקה. ארצות הברית הצטרפה למדינת ישראל בהחרמת הוועידה, כאשר התברר שבמקום להתמקד בפגעי הגזענות, האנטישמיות והקסנופוביה, שהיו אמורים להיות נושא הדיון, הוועידה הפכה לבמה לגינויה של ישראל.

משלחת ארצות הברית פרשה מהוועידה כדי "לאותת לאומות העולם האוהבות את החופש שהיא לא תעמוד מנגד אם העולם ינסה לתאר הציונות כגזענות. זה בפירוש לא נכון." דובר הבית הלבן, ארי פליישר, הוסיף ש"הנשיא גאה לתמוך במדינת ישראל והקהילה היהודית ולאותת, ששום קבוצה בעולם לא תהנה מהסכמה והערכה להשוות את הציונות לגזענות."

בסוף הוועידה התקבלה הצעת החלטה מרוככת של האיחוד האירופי, שהזכירה את השואה ולא כללה את גינוי ישראל.