איגוד הדואר העולמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגוד הדואר העולמי (ר"ת UPU, באנגלית Universal Postal Union, בצרפתית Union Postale Universelle) הוא ארגון בינלאומי המתאם את מדיניות הדואר בין המדינות החברות בו ומכאן גם את תנועת הדואר הבינלאומית. כל מדינה חברה מסכימה, בהצטרפותה לאיגוד, למערכת של תנאים לקיום חובותיה במערכת הדואר הבינלאומית. מטה איגוד הדואר הדואר העולמי נמצא בעיר ברן בשווייץ. האיגוד הוא סוכנות של האומות המאוחדות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
לפני יסוד איגוד הדואר העולמי היה על כל מדינה בעולם לכרות אמנה נפרדת עם כל מדינה אחרת אליה רצתה לשגר או לקבל דואר בינלאומי. ביוזמת הממונה על הדואר בארצות הברית, כונס בשנת 1863 כנס דואר בינלאומי בפריז, בהשתתפות 15 מדינות מאירופה ואמריקה. משתתפות הכנס לא הצליחו להגיע להסכמה באשר להסדרי דואר בילאומיים. בשנת 1874, בעקבות הכנס בפריז, ניסח היינריך פון סטפן, בכיר בשירות הדואר הגרמני, קווים מנחים לאיגוד דואר עולמי. להצעתו, כינסה ממשלת שווייץ כנס בינלאומי בעיר ברן, ב-15 בספטמבר, 1874, בהשתתפות 22 מדינות. ביום 9 באוקטובר, 1874 נחתמה אמנת ברן שבה הוחלט על הקמת האיגוד.שמו הראשון של האיגוד היה "איגוד הדואר הכללי". בשנת 1878 שונה שם הארגון ל"איגוד הדואר העולמי". איגוד הדואר העולמי הוא הארגון הבינלאומי השני בהיסטוריה, אחרי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי שנוסד בשנת 1865. יום היווסדו של האיגוד (9 באוקטובר) נחגג עד היום כ"יום הדואר העולמי".
[עריכה] עקרונות הארגון ופעולותיו
איגוד הדואר העולמי קבע כי (1) צריך להיות מחיר אחיד, פחות או יותר, לשליחת מכתב בדואר, בכל מקום בעולם; (2) רשויות הדואר חייבות לתת יחס שווה לדואר בינלאומי ומקומי; (3) כל מדינה צריכה לצבור לזכותה את דמי הדואר שהיא גובה עבור דואר בינלאומי.
אחת מן התוצאות החשובות ביותר של אמנת איגוד הדואר העולמי הייתה שחדל הצורך להדביק על דואר בינלאומי בולים של כל מדינה דרכה הדואר היה צריך לעבור בדרך ליעדו. אמנת איגוד הדואר העולמי קובעת כי כל המדינות החברות יכבדו את בולים של מדינות חברות אחרות, לדברי דואר בינלאומיים בדרכם למענם.
לאחר יסוד האומות המאוחדות, הפך איגוד הדואר העולמי לסוכנות בתוך האומות המאוחדות. בשנת 1969 קבע האיגוד שיטה חדשה לגביית כספים בין מדינות חברות, זאת בהתאם להפרש בין המשקל הכולל של דואר בין המדינות. תשלומים אלה נקראו "גביה סופית". כיוון שהסכם זה השפיע על משלוח ירחונים (הכבדים במשקל ביחס למעטפות מכתבים), איגוד הדואר העולמי קבע שיטת "סף" חדשה, אשר יושמה בשנת 1991.
השיטה החדשה מפרידה בין מחירי מכתבים וירחונים למדינות המקבלות לפחות 150 טון של דואר בשנה. למדינות עם פחות דואר, המחיר הקבוע נשאר כשהיה. ארצות הברית מצידה הגיעה להסכם נפרד ל"גביה סופית" עם שלוש-עשרה מדינות אירופאיות וקנדה, הכולל מחיר נפרד לכל דבר דואר ומחיר לפי משקל.
איגוד הדואר העולמי אף מקיים מערכת של שוברי תשובה בינלאומיים (International Reply Coupons) התקפים בכל המדינות החברות.
[עריכה] מדינות חברות
מדינות החברות באומות המאוחדות יכולות כולן להצטרף לאיגוד הדואר העולמי. 192 חברות האו"ם הן חברות באיגוד, להוציא את המדינות: אנדורה, איי מרשל, מיקרונזיה ופלאו, אשר עדיין לא הסדירו חברותן באיגוד. אף מדינות שאינן חברות באומות המאוחדות יכולות להצטרף לאיגוד הדואר העולמי, זאת במידה ושני-שליש מחברות האיגוד מאשרות את בקשתן. לדוגמה, הותיקן חבר באיגוד הדואר העולמי אף שאיננו חבר באומות המאוחדות (אלא נוכח בדיוניו כמשקיף בלבד).
באיגוד 191 חברות, החברות האחרונות שהצטרפו לאיגוד הן: מזרח טימור, ב-28 בנובמבר, 2003 ומונטנגרו ב-26 ליולי, 2006 וכן המושבות ההולנדיות האנטילים ההולנדיים וארובה כחברה אחת, והטריטוריות הבריטיות מעבר לים כחברה נוספת, שתי האחרונות אינן מדינות עצמאיות.
הרפובליקה הסינית (היום טייוואן) הצטרפה לאיגוד ב-1 במרץ, 1914. לאחר שקמה הרפובליקה העממית של סין , המשיכה הרפובליקה הסינית לייצג את סין באיגוד הדואר העולמי, זאת עד ליום 13 באפריל, 1972, אז החליט האיגוד להכיר ברפובליקה העממית של סין כנציג הסיני החוקי היחיד. לכן, קופוני תשובה בינלאומיים, למשל, אינם תקפים בטייואן. דואר הנשלח ל"רפובליקה של סין", כאשר יעדו הוא טייואן, עלול להתעכב ולעבור בדרכו ברפובליקה העממית של סין.
מדינות נוספות שאינן מוכרות באיגוד, כגון סומלילנד, סילנד והרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין חייבות להעביר את הדואר הבינלאומי שלהן דרך מדינות החברות באיגוד, כיוון שאיגוד הדואר העולמי לא מסכים לשגר את הדואר ישירות ליעדו (הדואר מסילנד עובר דרך בריטניה, הדואר מצפון קפריסין דרך תורכיה והדואר מסומלילנד דרך אתיופיה).
ישראל הצטרפה כחברה לאיגוד הדואר העולמי ב-24 בדצמבר, 1949.
הניהול השוטף של האיגוד נעשה בידי מועצה מנהלת בה חברים נציגים מ-41 מדינות, הנבחרים בקונגרס העולמי של האיגוד. בראש המועצה עומד המנהל הכללי של האיגוד. בשנת 2006 מכהן בתפקיד מר אדוארד דיין.
[עריכה] יום הדואר העולמי
בעת הקונגרס של איגוד הדואר העולמי, בשנת 1969 בטוקיו, יפן, הוחלט כי מדי שנה תציינה החברות באיגוד את "יום הדואר העולמי", ביום 9 באוקטובר, הוא יום היווסדו של האיגוד. שירותי הדואר במדינות רבות בעולם, מנצלות את יום הדואר העולמי לציון הופעת בולים וכן שירותי דואר חדישים. במדינות רבות בעולם מאורגנות תערוכות בולים ביום זה. איגוד הדואר העולמי, בשיתוף פעולה עם אונסקו מארגן מדי שנה, מזה שלושים וחמש שנים, תחרות כתיבת מכתבים בינלאומית לבני נוער. ברבות מן הארצות בהן מתקיימת התחרות מוכרזים הזוכים בה ב-9 באוקטובר. נושא תחרות הכתיבה בשנת 2006 היה: "דמיין שאתה חית בר שאזור מחייתה נמצא בסכנה בגלל שינויים סביבתיים או אקלימיים. כתוב מכתב לאזרחי העולם והסבר להם כיצד הם יכולים לעזור לך לשרוד."[1]
[עריכה] רשימת החברות באיגוד הדואר העולמי ותאריך הצטרפותן
א
- אוגנדה - 13 בפברואר 1964
- אורוגוואי - 1 ביולי 1880
- אוזבקיסטן - 24 בפברואר 1994
- אוסטריה - 1 ביולי 1875
- אוסטרליה - 1 באוקטובר 1907
- אוקראינה - 13 במאי 1947
- אזרבייג'ן - 1 באפריל 1993
- איחוד האמירויות הערביות – 30 במרץ 1973
- איטליה - 1 ביולי 1875
- אינדונזיה - 1 במאי 1877
- איסלנד - 15 בנובמבר 1919
- איראן (רפובליקה איסלמית) - 1 בספטמבר 1877
- אירלנד - 6 בספטמבר 1929
- אלבניה - 1 במרץ 1922
- אלג'יריה - 1 באוקטובר 1907
- אל סלבדור - 1 באפריל 1879
- אנגולה - 1 במרץ 1977
- אנטיגואה וברבודה - 20 ביוני 1994
- אסטוניה - 7 ביולי 1922; 30 באפריל 1992
- אפגניסטן - 1 באפריל 1928
- אקוודור - 1 ביולי 1880
- ארגנטינה - 1 באפריל 1878
- אריתריאה - 19 באוגוסט 1993
- ארמניה - 14 באוקטובר 1992
- ארצות הברית - 1 ביולי 1875
- טריטוריות של ארצות הברית תחת חוקת האיגוד על פי סעיף 23 לחוקה
- טריטוריות המוחזקות בנאמנות על ידי ארצות הברית באיי האוקינוס השקט (איי מריאנה כולל סייפן וטיניאן, אבל לא כולל את גואם)
- אתיופיה - 1 בנובמבר 1908
ב
- בהאמה - 24 באפריל 1974
- בהוטן - 7 במרץ 1969
- בוטסואנה - 12 בינואר 1968
- בולגריה (רפובליקה) - 15 בינואר 1985
- בולגריה - 1 ביולי 1879
- בוליביה - 1 באפריל 1886
- בוסניה והרצגובינה - 1 ביולי, 1892; 26 בינואר 1993
- בורונדי - 6 באפריל 1963
- בורקינה פאסו - 29 במרץ 1963
- בחריין - 21 בדצמבר 1973
- בלארוס - 13 במאי 1947
- בלגיה - 1 ביולי 1875
- אנטיגואה וברבודה - 1 באוקטובר 1982
- בנגלדש - 7 בפברואר 1973
- בנין - 27 באפריל 1961
- ברבדוס - 1 בנובמבר 1967
- בריטניה - 1 ביולי 1875
- טריטוריות מעבר לים (בריטניה וצפון אירלנד) - 1 באפריל 1877
- ברזיל - 1 ביולי 1877
ג
- גאנה - 10 באוקטובר 1957
- גבון - 17 ביולי 1961
- גוואטמלה - 1 באוגוסט 1881
- גיאנה - 22 במרץ 1967
- ג'יבוטי - 6 ביוני 1978
- גינאה - 6 במאי 1959
- גינאה ביסאו - 30 במאי 1974
- גינאה המשוונית - 24 ביולי 1970
- ג'מייקה - 29 באוגוסט 1963
- גמביה - 9 באוקטובר 1974
- גאורגיה - 1 באפריל 1993
- גרמניה - 1 ביולי 1875
- גרנדה - 30 בינואר 1978
ד
- דומיניקה - 31 בינואר 1980
- הרפובליקה הדומיניקנית - 1 באוקטובר 1880
- דנמרק - 1 ביולי 1875
- דרום אפריקה - 1 בינואר 1893, 22 באוגוסט 1994
ה
- האיטי - 1 ביולי 1881
- הודו - 1 ביולי 1876
- הולנד - 1 ביולי 1875
- האנטילים ההולנדיים וארובה - 1 ביולי 1875[2]
- הונדורס - 1 באפריל 1879
- הונגריה - 1 ביולי 1875
ו
ז
ח
ט
- טג'יקיסטן - 19 ביוני 1994
- טובאלו - 3 בפברואר 1981
- טוגו - 21 במרץ 1962
- טונגה - 26 בינואר 1972
- טוניסיה - 1 ביולי 1888
- תורכיה - 1 ביולי 1875
- טורקמניסטן - 26 בינואר 1993
- מזרח טימור - 28 בנובמבר 2003
- טנזניה - 29 במרץ 1963
- טרינידד וטובגו - 15 ביוני 1963
י
כ
ל
- לאוס - 20 במאי 1952
- לבנון - 12 במאי 1946
- לוב - 4 ביוני 1952
- לוקסמבורג - 1 ביולי 1875]
- לטביה - 1 באוקטובר 1921
- ליבריה - 1 באפריל 1879
- ליכטנשטיין - 13 באפריל 1962
- ליטא - 1 בינואר 1922, 10 בינואר 1992
- לסוטו - 6 בספטמבר 1967
מ
- מאוריטניה - 22 במרץ 1967
- מאוריציוס - 29 באוגוסט 1969
- מאלי - 21 באפריל 1961
- מדגסקר - 2 בנובמבר 1961
- מוזמביק - 26 ביולי 1978
- מולדובה - 16 בנובמבר 1992
- מונגוליה - 24 באוגוסט 1963
- מונטנגרו - 26 ביולי 2006
- מונקו - 12 באוקטובר 1955
- מיאנמר - 26 ביולי 1949
- המלדיביים - 15 באוגוסט 1967
- מלאווי - 25 באוקטובר 1966
- מלזיה - 17 בינואר 1958
- מלטה - 21 במאי 1965
- מקסיקו - 1 באפריל 1879
- מצרים - 1 ביולי 1875
- מקדוניה - 12 ביולי 1993
- מרוקו - 1 באוקטובר 1920
- הרפובליקה המרכז אפריקאית - 28 ביוני 1961
נ
- נאורו - 17 באפריל 1969
- נורבגיה - 1 ביולי 1975
- ניו זילנד כולל שטח חסות רוס - 1 באוקטובר 1907
- ניגריה - 10 ביולי 1961
- ניז'ר - 12 ביוני 1961
- ניקרגואה - 1 במאי 1882
- נמיביה - 30 באפריל 1992
- נפאל - 11 באוקטובר 1956
ס
- סאו טומה ופרינסיפה - 22 באוגוסט 1977
- סודאן - 28 ביולי 1956
- סווזילנד - 7 בנובמבר 1969
- סומליה - 1 באפריל 1959
- סוריה - 12 במאי 1931, 15 במאי 1946
- סורינאם - 1 במאי 1877, 20 באפריל 1976
- סינגפור - 8 בינואר 1966
- סיירה לאונה - 29 בינואר 1962
- סיישל - 7 באוקטובר 1977
- הרפובליקה העממית של סין - 1 במרץ 1914[3]
- סלובניה - 24 בדצמבר 1921, 27 באוגוסט 1992
- סלובקיה - 18 במאי 1920, 18 במרץ 1993
- סמואה - 9 באוגוסט 1989
- סנגל - 14 ביוני 1961
- סנט וינסנט והגרנדינים - 3 בפברואר 1981
- סנט כריסטופר|סנט כריסטופר (סנט קיטס) ונויס - 11 בינואר 1988
- סן מרינו - 1 ביולי 1915
- ספרד - 1 ביולי 1875
- סרביה - 1 ביולי 1875, 24 בדצמבר 1921, 18 ביוני 2001
- סרי לנקה - 13 ביולי 1949
ע
פ
- פולין - 1 במאי 1919
- פורטוגל - 1 ביולי 1875
- פיג'י - 18 ביוני 1971
- הפיליפינים – 1 בינואר 1922
- פינלנד כולל איי אלנד - 12 בפברואר 1918
- פנמה (רפובליקה) - 11 ביוני 1904
- פפואה גינאה החדשה - 4 ביוני 1976
- פקיסטן - 10 בנובמבר 1947
- פרגוואי - 1 ביולי 1881
- פרו - 1 באפריל 1879
צ
- צ'אד - 23 ביוני 1961
- צ'ילה - 1 באפריל 1881
- צ'כיה - 18 במאי 1920; 18 במרץ 1993
- צרפת - 1 בינואר 1876
- שלוחות צרפת מעבר לים
- גיאנה הצרפתית
- גואדלופ כולל סנט ברטולומאו וסנט מרטין
- מרטיניק
- ריוניון
- הקהילה הטריטוריאלית של מיוט
- הקהילה הטריטוריאלית של סנט פייר ומיקולון
- טריטוריות הבאות תחת חסות האיחוד מכוח סעיף 23 לחוקת האיגוד
- פולינזיה הצרפתית
- הטריטוריות הצרפתיות הדרומיות ובאנטארקטיקה (איי סנט פול ואמסטרדם, איי קרוזט, איי קרגולן, טרה אנדלי)
- קלדוניה החדשה
- איים מפוזרים באוקינוס ההודי בסה דה אינדיה, האי אירופה, חואן דה נובה, איי גלוריאוסו, טרומלין
- איי ווליס ופוטונה
ק
- קובה - 4 באוקטובר 1902
- קולומביה - 1 ביולי 1881
- קומורו - 1 ביולי 1875
- הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו - 1 בינואר 1886
- הרפובליקה של קונגו - 5 ביולי 1961
- קוסטה ריקה - 1 בינואר 1883
- קוריאה הצפונית - 1 בינואר 1900, 6 ביוני 1974
- דרום קוריאה - 1 בינואר 1900
- קזחסטן - 27 באוגוסט 1992
- קטאר - 31 בינואר 1969
- קירגיסטן - 16 בינואר 1993
- קיריבטי - 14 באוגוסט 1984
- קמבודיה - 21 בדצמבר 1951
- קמרון - 26 ביולי 1960
- קנדה - 1 ביולי 1878
- קניה - 27 באוקטובר 1964
- קפריסין - 23 בנובמבר 1961
- קרואטיה - 20 ביולי 1992
ר
ש
ת
[עריכה] חברות האומות המאוחדות אשר עדיין לא הסדירו את מעמדן באיגוד הדואר העולמי
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ http://www.upu.int/world_post_day/en/world_post_day_activities_2006_en.pdf
- ^ התקבלה כחברה נפרדת באיגוד
- ^ באה במקומה של הרפובליקה הסינית החל מיום 13 באפריל 1971